פורטל:המזרח התיכון/הידעת?/קטעי הידעת?

לקט קטעי "הידעת?"

1	בשנת 1961 פורק האיחוד הרפובליקה הערבית המאוחדת בין סוריה למצרים בעקבות הפיכה צבאית בסוריה. חאפז אל-אסד, לימים נשיא סוריה, ששהה בזמן ההפיכה במצרים, נכלא למשך חודש ולאחר מכן נמלט ללבנון. גם שם הושלך לכלא, וכאשר הוסגר לבסוף לסוריה הוא ישב בכלא עוד זמן קצר.	עריכה | תבנית | שיחה
2	עם ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, פלש הלגיון הערבי, צבאה של ממלכת ירדן, למדינת ישראל הצעירה. בראש הלגיון עמד קצין בריטי, סר ג'ון באגוט גלאב, הידוע גם בכינויו גלאב פאשה. תחת פיקודו כבש הלגיון את הרובע היהודי בירושלים. היהודים שנפלו בשבי הלגיון קיבלו טיפול הומני, והושבו לישראל בתום המלחמה. בעקבות המלחמה נחשד עבדאללה‎ מלך ירדן, בן השושלת ההאשמית, באהדה יתרה לישראל ובהיותו בובה של האימפריאליזם הבריטי, והוא נרצח ב- 1951. נכדו, המלך חוסיין, עמד בפני אותן בעיות שגרמו למותו של סבו, וב-1956 זימן את גלאב פאשה ונתן לו שעתיים לעזוב את שטח הממלכה. פאשה נפטר ב-1986, באנגליה, כשהוא עטור בתואר אבירות על פועלו בשירות הוד מלכותה.	עריכה | תבנית | שיחה
3	הקו העירוני (בלבן) מבתר את ירושלים ויוצר מובלעות ושטחי הפקר, בצילום מפה משנת 1953 עם שוך הקרבות בירושלים במלחמת העצמאות, נפגשו בבית נטוש בשכונת מוסררה מפקד חטיבת עציוני, משה דיין ומפקד הרגימנט ה-6 של הלגיון הערבי, עבדאללה א-תל. המפקדים שרטטו את קווי העמדות שבהן כל כוח שלט וקווים אלו הפכו להיות קווי הפסקת האש. הקו הירדני נקרא הקו הירוק, משום שזה היה צבע עפרון השעווה של עבדאללה. שני המפקדים חשבו שהקו שהם מתווים יהיה רק קו הפסקת אש זמני, ולא הקפידו במיוחד על התוואי, אולם הקו הפך לקבוע עם הסכמי שביתת הנשק ועובי העיפרון קבע בעצם שטח הפקר של 40-60 מטר. וכך, בירושלים, חצה הקו העירוני שכונות וחצרות לשניים, ומקרים כמו בניית בית שימוש הצריכו דיון מיוחד בוועדת שביתת הנשק של האו"ם.	עריכה | תבנית | שיחה
4	ירוק בהיר: מחוז א-סווידאא; סגול: רמת הגולן הר הדרוזים הוא רמה געשית גבוהה בדרום מערב סוריה, על גבול ירדן, במחוז א-סווידא שרוב אוכלוסייתו דרוזית. תחת המנדט הצרפתי על סוריה, בין השנים 1921–1936, התקיימה באזור מדינה דרוזית אוטונומית תחת השם "ג'בל א-דרוז" ("הר הדרוזים"). בהסכם העצמאות הצרפתי-סורי מ-1936 בוטל מעמדה של מדינת הדרוזים והיא הפכה לחלק מסוריה. במלחמת ששת הימים הגה יגאל אלון, משרי הממשלה הבכירים באותה עת, תוכנית לכבוש את הר הדרוזים, לחברו ברצף לרמת הגולן ולהקים מחדש את מדינת הדרוזים כשכנה ידידותית לישראל וכחיץ בין סוריה לירדן. תוכניתו של אלון לא התקבלה.	עריכה | תבנית | שיחה
5	יצחק שדה בשנת 1942, בעת שצבאות הגנרל-פלדמרשל הגרמני ארווין רומל התקדמו אל ארץ ישראל, תכננו ראשי היישוב לרכז את התושבים היהודים במובלעת מבוצרת בין חיפה ועמק יזרעאל, על מנת להילחם באויב עד לאיש האחרון. תוכנית זו, שהגה יצחק שדה, כונתה "מצדה על הכרמל". לאחר תבוסתו של רומל בקרב אל עלמיין נגנזה התוכנית. תקופת שהייתו של רומל במדבר המערבי ידועה בקורות היישוב כמאתיים ימי חרדה.	עריכה | תבנית | שיחה
6	המזרקה בשדרה שדרות ירושלים בעיר יפו נסללו עקב קנאת מושלה האכזרי של יפו, חסן בק, בשדרות רוטשילד שסללו היהודים בתל אביב. בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה הוא החליט לסלול שדרה שלא תוביל לשום מקום, רק על מנת להוכיח שגם הוא יכול. בתצלום אוויר מאותה תקופה ניתן לראות את השדרה שמובילה דרומה לאחד מפרדסי יפו ומסתיימת שם - בת ים ששוכנת שם כיום עדיין לא הייתה קיימת. בעת השלטון הטורקי נקראה השדרה על שמו של ג'מאל פשה, מושל סוריה וארץ ישראל. בימי השלטון הבריטי היא נקראה על שם המלך ג'ורג' החמישי, ולאחר מלחמת העצמאות נקראה השדרה על שם העיר ירושלים.	עריכה | תבנית | שיחה
7	הנפת דגל הדיו הנפת דגל הדיו ב-10 במרץ 1949, ט' באדר ה'תש"ט, סיימה את מלחמת העצמאות. הקצין שהניף את הדגל באום רשרש, היה מפקד הפלוגה אברהם אדן, "ברן". הקרוב אלינו בתמונה הוא נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב, והרובה על כתפו הוא M1 קרבין, שעדיין נמצא בשירות משטרת ישראל והמשמר האזרחי. משמאל לו, חבוש בכובע מצחיה, ניצב אלכסנדר יולין ("סאשקה פוליטרוק") שבשנות ה-50 הסכים לרגל עבור מצרים, אך הסגיר עצמו לפני שעשה כן.	עריכה | תבנית | שיחה
8	החברות בברית בגדאד בשנת 1955 הוקמה במזרח התיכון ברית בגדאד, בה חברו עיראק, איראן, טורקיה ופקיסטן, לברית פרו-מערבית ופרו-בריטית, כנגד התחברותם של משטרים ערבים אחרים אל ברית המועצות. על אף שעיראק פרשה מן הברית בשנת 1958, הייתה הברית פעילה עד לשנת 1979, שבה התחוללה המהפכה האיסלאמית באיראן.	עריכה | תבנית | שיחה
9	מוחמד מוסאדק, 1951 ראש הממשלה האיראני מוחמד מוסאדק, אשר שלט במדינה ב-1951 והצליח להסתכסך עם מעצמות המערב עד שהודח בקשר שיזם ה-CIA, היה ידוע בהתנהגותו התיאטרלית. בין היתר נהג להופיע לישיבות המג'לס, הוא הפרלמנט האיראני, כשהוא לבוש בחלוק רחצה.	עריכה | תבנית | שיחה
10	-	הוספה
11	למרות ששלטונם של הצלבנים בירושלים הסתיים ב-1299 עם כיבוש צבא בייברס, התואר "מלך ירושלים" לא נעלם. מלכי נאפולי קנו את התואר מידי הטוענת לכתר ממלכת ירושלים בשנת 1277, וכיום כמה צאצאים שלהם טוענים לכתר זה, ביניהם פליפה השישי, מלך ספרד, קרל פון הבסבורג ופדרו, דוכס קלבריה (ניתן לראות עד היום את צלב ירושלים בסמלו, המוצג משמאל).	עריכה | תבנית | שיחה
12	איי מלטה לאחר שסולימאן המפואר, בונה חומות ירושלים, כבש את האי רודוס מידי מסדר ההוספיטלרים ב-1522 וגירש אותם, העניק קארל החמישי לאבירים ב-1530 את השלטון על איי מלטה. הם ביצרו את האיים והמשיכו להציק לטורקים בשוד ימי ובפשיטות על ספינות מוסלמיות תוך שהם מסכנים את נתיבי השיט הטורקיים לצפון אפריקה. בתגובה שלח הסולטאן כוח סיור למלטה במטרה להכין את המתקפה עליה, אולם כוח זה לא הצליח לאתר את האי, שב לאיסטנבול ודיווח לסולטאן כי "Malta yok!" ("מלטה לא קיימת"). המפות הגאוגרפיות העות'מאניות כוסו בפיסות נייר קטנות אשר הסתירו את איי מלטה. אף על פי שאין סימוכין חד-משמעיים לסיפור וייתכן שמדובר באגדה אורבנית, הביטוי הפך למטבע לשון בינלאומי שפירושו הכחשת המציאות.	עריכה | תבנית | שיחה
13	אחמד שוקיירי היה למנסח האמנה הלאומית הפלסטינית, אשר הגדירה את הזהות הפלסטינית ואת ישראל (שלא הוכרה כמדינה) ככוח כובש. עם הקמתו של אש"ף ב-1964, הפך שוקיירי ליו"ר הראשון.	עריכה | תבנית | שיחה
14	חצי האי סיני בתקופה ההלניסטית הייתה העיר אל עריש, בירת חצי האי סיני, קרויה "רינוקורורה" שפירושו "קצוצי האף". משערים שהעיר המדברית שימשה כמקום אליו נשלחו פושעים מועדים, לאחר שסומנו בקטימת קצה אפם.	עריכה | תבנית | שיחה
15	נפוליאון בונפרטה בעת פלישתו למצרים בשנת 1798 הפיץ נפוליאון בונפרטה כרוז בערבית בו הכריז על הוקרתו לדת האסלאם ולנביא מוחמד, וטען כי הוא קרוב אליהם יותר מן הממלוכים ששלטו במצרים באותה תקופה.	עריכה | תבנית | שיחה
16	מסגד אל ג'זאר בעכו שליט עכו מטעם האימפריה העות'מאנית, אחמד אל ג'זאר ("הקצב") היה ידוע בהטלת מומים בנתיניו, וגם יועצו היהודי, חיים פרחי, לא חמק מגורל זה. איור מאותם הימים מראה את פרחי עומד לצד ג'זאר, כשרטיה על עינו אשר נוקרה על ידי ג'זאר. הדבר לא הפריע לפרחי לסייע בניהול הגנת עכו בזמן מסע נפוליאון בארץ ישראל. העיר עמדה במצור בן קרוב לחודשיים, שבסופו נסוג נפוליאון מן הארץ.	עריכה | תבנית | שיחה
17	החלק הצפוני ביותר של מפרץ סואץ והעיר סואץ, במפה מ-1856 במהלך תכנון מסעו לארץ ישראל, ערך נפוליאון בונפרטה סיור במדבר סיני. במהלך הסיור חצה את ים סוף דרומית לעיר סואץ בשעות היום והשפל, אולם משניסה לשוב ולחצותו בשעות הלילה והגאות, כמעט שטבע. נפוליאון טען בזכרונותיו כי לו היה טובע היכן שטבע גם פרעה, היה הדבר נותן חומר לתעמולה נגדו בידי מטיפים נוצרים במשך דורות רבים.	עריכה | תבנית | שיחה
18	טלאל, מלך ירדן טלאל, מלך ירדן, עלה לשלטון ב-1951 ומלך רק במשך 11 חודשים עד שאובחן כסובל מסכיזופרניה ונשלח למוסד לחולי נפש. את כסאו ירש ב-11 באוגוסט 1952 בנו הבכור חוסיין, שניצל מלא פחות מ-12 ניסיונות התנקשות בחייו. כשהיה בן 15 בלבד, עוד לפני שהוכתר למלך, ניצל ממוות כאשר קליע שנורה לעבר סבו, עבדאללה הראשון, פגע בו, משום שמדליה שענד על חזהו עצרה את הקליע. עבדאללה הראשון נרצח ביריות בעיר העתיקה של ירושלים.	עריכה | תבנית | שיחה
19	תמונת לוויין של ישראל הקרטוגרף הצרפתי פייר ז'אקוטן, שהיה קצין בצבא נפוליאון, הוא הראשון שיצר מפה של ארץ ישראל באמצעות מכשירי מדידה מודרניים. העבודה על המפה נמשכה שנים רבות, ובשלב מסוים אסר נפוליאון את פרסומה. עם בוא הרסטורציה, בשנת 1818 התפרסמה המפה והפכה לאבן דרך חשובה בחקר ארץ ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
20	גשר הבוספורוס גשר הבוספורוס, המקשר בין הגדה האירופית של איסטנבול לגדה האסייתית שלה מעל מצר הבוספורוס, הוא גשר תלוי באורך 1,510 מטרים וברוחב 39 מטרים. בניית הגשר הסתיימה ב-1973 והוא היה הגשר התלוי הרביעי באורכו בעולם באותה עת. מדי יום עוברות על הגשר 180,000 מכוניות, וכאשר יש עומס תנועה, שוקע הגשר בכ-90 ס"מ במרכזו עקב משקל כלי הרכב.	עריכה | תבנית | שיחה
21	במסגרת הרפורמות שערך מוסטפא כמאל אטאטורק, נשיא טורקיה בתחילת המאה ה-20, חויבו כל הטורקים לקבל שם משפחה, כנהוג במדינות המערב. האספה הלאומית הגדולה של טורקיה העניקה לנשיא את שם המשפחה "אטאטורק" שפירושו "אבי הטורקים".	עריכה | תבנית | שיחה
22	האגם המר הגדול תעלת סואץ היא מנתיבי השיט החשובים והפעילים בעולם. כ-7.5 אחוזים מנפח התובלה הימית העולמית עובר בה כיום, אף על פי שמיכליות מודרניות גדולות מדי מכדי לעבור בה. 14 אוניות שהיו במעבר בתעלה בעת שזו נחסמה במלחמת ששת הימים נותרו בה במשך שמונה שנים עד לפתיחתה המחודשת בעקבות הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים ביוני 1975 וכונו "הצי הצהוב" בשל אבק המדבר שהצטבר עליהן. האוניות עגנו באגם המר הגדול וצוותיהן, שהיו מחוסרי עבודה מרבית הזמן, עסקו בין היתר ביצירתם של "בולי דואר" לא רשמיים וחותמות של ה-GBLA, Great Bitter Lake Association. בולים אלו, הגם שלא היו בעלי ערך כספי, נחשבים לפריטים נדירים ומבוקשים בקרב אספני בולים. הספינות היו מקבלות מעטפות מחובבי בולאות על מנת שיוכלו לזכות בחותמות הייחודיות.	עריכה | תבנית | שיחה
23	דיזנגוף (מימין) וצ'רצ'יל בביקור רשמי בתל אביב 1921 ב-1921 הגיע וינסטון צ'רצ'יל, שר המושבות הבריטי, לביקור ממלכתי בתל אביב, וראש העיר מאיר דיזנגוף החליט להרשימו. מאחר שתל אביב הייתה אז בת פחות מ-15 שנה ורחובותיה היו דלים וחפים מצמחייה, הובאו עצים בוגרים מן המושבות הסמוכות, וניטעו באופן זמני בחולות שדרות רוטשילד. צ'רצ'יל עמד נפעם מול "העיר שהתפתחה פלאים", אך פרץ בצחוק למראה העצים הקורסים אחד אחד, כאשר ילדיה הסקרנים של תל אביב טיפסו עליהם כדי לחזות בשר מקרוב. דיזנגוף הנבוך לא ידע את נפשו, אך צ'רצ'יל רק טפח על שכמו ואמר לו: "הקפידו להעמיק שורשיכם, שכן בלעדיהם לא תחזיקו מעמד."	עריכה | תבנית | שיחה
24	שני סמלי המטבח שקיבלו ראשונים את כניעת ראש העיר ירושלים בפני הבריטים ב-9 בדצמבר 1917 עם כיבושה של ירושלים על ידי הבריטים מידי האימפריה העות'מאנית ב-9 בדצמבר 1917 נכנע ראש העיר בפני הכובשים ארבע פעמים. שלוש הפעמים הראשונות התרחשו במקום בו תוקם לימים כיכר אלנבי. תחילה בפני שני סמלי מטבח שתעו בדרכם והגיעו למקום במקרה, אחר כך מול קצין בכיר יותר ולבסוף בפני מפקד הדיוויזיה. הבריטים ניאותו לקבל את הכניעה רק בפעם הרביעית, כשזו נערכה בפני הגנרל אדמונד אלנבי, הפעם בשער יפו.	עריכה | תבנית | שיחה
25	דגל טורקיה המג'לה, קובץ החוקים העות'מאני המבוסס על המשפט המוסלמי, בוטלה בישראל רק בשנת 1984, בעוד שטורקיה ביטלה את המג'לה כבר בשנת 1926, והחליפה אותה בקוד האזרחי השווייצרי. החוק לביטול המג'לה וחוק יסודות המשפט הם שני החוקים הקצרים ביותר בספר החוקים הישראלי. כל אחד מהם מכיל שני סעיפים בלבד.	עריכה | תבנית | שיחה
26	מטוס של כווית איירווייז על פי עדותו של יובל נאמן, ששימש ממלא מקום ראש אגף המודיעין לאחר העסק הביש בשנת 1954, אמ"ן הקים באותה תקופה את חברת התעופה כווית איירווייז, וזאת במטרה להחדיר בקלות סוכנים חשאיים למצרים. נאמן סיפר כי אמ"ן שלח לכווית שני טייסים יהודים אמריקאיים, ממתנדבי מלחמת העצמאות, עם סכום כסף נכבד, כדי להציע לשליטיה להקים חברת תעופה בבעלות משותפת. הכוויתים הסכימו, ומאז ועד סיום אותו מבצע מודיעיני קיים אמ"ן שלוש טיסות שבועיות מכווית סיטי לקהיר באמצעות חברת התעופה.	עריכה | תבנית | שיחה
27	שדרות הציונות, במבט לכוון המרכז הבהאי לעיתים שמות רחובות מוחלפים בעקבות אירועים אקטואליים, או כהתרסה. כך בתחילת שנות ה-80 שינתה איראן את שם הרחוב שבו מוקמה שגרירות מצרים בטהראן לשם רוצחו של אנואר סאדאת, ח'אלד אסלאמבולי, מאנשי הג'יהאד האסלאמי המצרי. הדבר קרה בעת ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, ועם חידושם שונה שם הרחוב שנית ל"רחוב האינתיפאדה הפלסטינית". מצרים שינתה את שם הרחוב בו שוכנת שגרירות ישראל לרחוב מוחמד א-דורה. שדרות הציונות בחיפה הן רחוב ראשי העולה אל הכרמל ששינה את שמו פעמיים. הרחוב נקרא תחילה "דרך ההר" ולאחר הקמת המדינה שונה שמו ל"שדרות או"ם", כהוקרה לאומות המאוחדות על התמיכה בהקמת מדינת ישראל בכ"ט בנובמבר 1947. אולם ב-1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379 שהשוותה את הציונות לגזענות, ובעקבות החלטה זו שינתה שוב עיריית חיפה את שם הרחוב לשדרות הציונות, כמחאה על החלטת האו"ם. הרחוב נשאר קרוי שדרות הציונות למרות ביטול ההחלטה מאוחר יותר, בקבלת החלטה 4686 בעצרת הכללית ב-16 בדצמבר 1991.	עריכה | תבנית | שיחה
28	פואד השני, 1952 המלך האחרון של מצרים וסודאן, פואד השני, נולד בינואר 1952. על אף שלא הוכתר רשמית, הוא ירש את כס המלכות בגיל שישה חודשים, כשאביו, פארוק הראשון, אולץ להתפטר ביולי 1952 בעת מהפכת הקצינים החופשיים. כעבור פחות משנה, ביוני 1953, הוכרזה מצרים כרפובליקה על ידי המועצה המהפכנית, והגיע הקץ לשלטון המלוכני באופן רשמי. פואד השני הודח מתפקידו, והצטרף למשפחתו הגולה באירופה.	עריכה | תבנית | שיחה
29	התעמולה במשטרו של סדאם חוסיין בעיראק ניסתה ליצור קשר בינו ובין מנהיגים ידועים מהעבר העיראקי, כגון צלאח א-דין או נבוכדנצר. בכניסה לאתר העתיקות בבבל הוצב ציור גדול ממדים של סדאם ולצידו נבוכדנצר. סדאם גם בנה מחדש חלק מהשרידים, לחרדתם של הארכאולוגים, והטביע את שמו על רבות מהלבנים, בדומה לנבוכדנצאר. כתובת מצויה אומרת, "דבר זה נבנה בידי סדאם חוסיין, בנו של נבוכדנצאר, לתפארת עיראק". רעיון זה דומה לזיגוראת באור, שם כל לבנה מוחתמת בכתובת, "אור-נאמו, מלך אור, שבנה את המקדש לנאנה". לאחר נפילתו של סדאם נעשו הלבנים הללו לפריט אספנות מבוקש.	עריכה | תבנית | שיחה
30	תחנת הרכבת יפו, 1929 תחנת הרכבת הראשונה במזרח התיכון היא תחנת הרכבת יפו. מבני התחנה שעמדו נטושים מאז הופסקה פעילותה בימי מלחמת העצמאות עברו שיפוץ והפכו למתחם תרבות, בילוי ופנאי בין תל אביב ליפו הנקרא "התחנה".	עריכה | תבנית | שיחה
31	סכר אסואן הגבוה המבנה המכונה סכר אסואן, על נהר הנילוס ליד העיר אסואן שבמצרים, הוא למעשה מערכת של שני סכרים. "הסכר הנמוך" נבנה על ידי הבריטים בתחילת המאה ה-20 והוגבה פעמיים משום שתכנונו הראשוני לא היה מתאים, ואילו "הסכר הגבוה", 6 ק"מ במעלה הנהר, נבנה מאוחר יותר, בזמן שלטונו של גמאל עבד אל נאצר. הסכר הגבוה יוצר את אגם נאצר שהוא בין האגמים המלאכותיים הגדולים ביותר בעולם - אורכו כ-550 ק"מ, שטחו כ-5,250 קמ"ר, תכולתו 157 מיליארד מ"ק ועומקו כ-130 מטר.	עריכה | תבנית | שיחה
32	השטח הכולל של נמל התעופה המלך פהד בקטיף שבסעודיה, הוא 780 קמ"ר, יותר משטחה של מדינת בחריין הסמוכה אליו, ולמעשה, הוא גדול מעוד 24 מדינות ריבוניות בעולם. בשלב זה, מרבית השטח אינו מנוצל והוא מהווה מדבר שומם. אורכם של שני מסלולי ההמראה בנמל התעופה הוא 4 קילומטרים והם מרוחקים זה מזה כמעט שלושה קילומטרים. בזמן מלחמת המפרץ הראשונה שימש השדה כבסיס אמריקני קדמי למטוסי קרב, מטוסי תובלה וסוללות טילי פטריוט.	עריכה | תבנית | שיחה
33	-	הוספה
34	הסכסוכים השונים שידעה ישראל הציבו את אתרי האינטרנט המזוהים עימה במאבק מול קבוצות האקרים המתנגדות לה, רובן מוסלמיות. ריבוי התקיפות שבוצעו על אתרים בישראל אף נחשב לעיתים לנדבך במערכה שבין ישראל לעולם הערבי, תחת הכינוי ג'יהאד אלקטרוני. ביוני 2006, בעקבות מבצע צה"ל ברצועת עזה, נפתח גל חסר תקדים של פריצות ללמעלה מ-750 אתרים ישראלים תוך יממה והשחתתם בידי האקרים ערבים ומוסלמים מכל רחבי העולם, בייחוד בידי קבוצת Team Evil המרוקנית. באפריל 2008 הושחת אתר בנק ישראל למשך מספר ימים על ידי קבוצת האקרים ערבים.	עריכה | תבנית | שיחה
35	-	הוספה
36	בשנים בהן הייתה ירושלים מחולקת בין ישראל וירדן (1948–1967), נפתחו גדרות התיל שסימנו את הגבול באופן רשמי רק פעם אחת: היה זה בשנות ה-50, כאשר חולָה בבית החולים סן לואי שעמד על הגבול, הפילה בטעות את שיניה התותבות מהחלון הפונה אל שטח ההפקר שתחתיו. כוחות האו"ם, בסיוע צוות ישראלי וצוות ירדני, ירדו לחפש את השיניים האבודות, אשר נמצאו והוחזרו לבעליהן. אחת הנזירות העובדות במקום אף הונצחה במצלמתו של צלם העיתון "לייף", דוד רובינגר, כשהיא מחזיקה את השיניים בידיה. רבים טועים ומייחסים את הסיפור למנזר נוטרדם הסמוך, אולם שם מעולם לא אושפזו חולים, וגם מעולם לא שירתו נזירות, אלא נזירים בלבד.	עריכה | תבנית | שיחה
37	אחד מהכלים שסייעו ביותר להצלחת מבצע באדר - חציית תעלת סואץ על ידי הצבא המצרי בפתיחת מלחמת יום הכיפורים, הייתה עגלת עץ על ארבעה גלגלים ששימשה לנשיאת נשק ותחמושת עבור חיילי החי"ר. העגלה, שנגררה על ידי שני חיילים, נבנתה במקור על ידי קצין סיירת צנחנים והיא שימשה לראשונה במבצע הלם במלחמת ההתשה. בעת שתוכנן מבצע הצליחה, נזכר הרמטכ"ל המצרי סעד א-שאזלי בעגלה ישראלית שנתפסה בפשיטה אחרת ולאחר שינויים קלים, הורה על ייצור המוני שלה. בחציית התעלה השתמשו המצרים במעל ל-2,200 עגלות והעבירו איתן מטען של למעלה מ-330 טון.	עריכה | תבנית | שיחה

בחזרה לפורטל