המכלול:הידעת?

ראשי

דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של המכלול. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי המכלול. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של המכלול. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: מכלולאים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בהמכלול.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

נובמבר 2024
1 בנובמבר 2024	תצלום קברי פינסקר ואוסישקין במערת ניקנור מאז הקמת המדינה נקברים גדולי המנהיגים של מדינת ישראל במה שמכונה חלקת גדולי האומה שבהר הרצל שבירושלים, אך עוד קודם לכן נעשה ניסיון להקים פנתאון לגדולי הציונות שלא צלח. ב־1934 העלה מנחם אוסישקין, ששימש יו"ר הקרן הקיימת לישראל, את עצמותיו של יהודה לייב פינסקר, שנפטר 43 שנה קודם לכן באודסה והיה מראשי חובבי ציון, ארצה. המקום שנבחר היה מערת ניקנור שבהר הצופים שבירושלים, אשר שימשה כמערת קבורה עוד בתקופת בית שני. הרעיון כשל, ולבד מפינסקר רק אוסישקין עצמו נקבר עוד במקום, עם פטירתו ב־1941. היותו של הר הצופים מובלעת בשטח ירדן בין השנים 1948 ל־1967, בעקבות הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, הקשה אף הוא על הקבורה במקום.	עריכה - תבנית - שיחה
2 בנובמבר 2024	בשנת 350 לפנה"ס כתב אריסטו "העובדה שקודם לכן המים חוממו תורמת לקפיאתם המהירה". 2,000 שנה לאחר מכן ציין פרנסיס בייקון ש"מים מחוממים במקצת קופאים יותר בקלות מאשר מים קרירים". תצפיות אלו זכו להתעלמות מצד הקהילה המדעית המודרנית עקב עמידתן לכאורה בניגוד לפרדיגמה המקובלת. רק ב-1969, לאחר שתלמיד תיכון מטנזניה בשם ארסטו מפמבה התעקש לעמוד מאחורי תצפית דומה של קפיאה מהירה של תערובת גלידה חמה במהלך שיעור בישול בבית ספרו, פורסם מאמר מדעי המתאר את התופעה. חזרות נוספות על הניסוי העלו מספר גורמים אפשריים לקפיאה המהירה של הנוזל החם, הנראית מנוגדת לעקרונות תרמודינמיים. התופעה מכונה על שמו של התלמיד העקשן, אפקט מפמבה.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בנובמבר 2024	"חתלתול אקוסטי" היה מיזם של ה-CIA ו"סוכנות המדע והטכנולוגיה" האמריקנית, שבו ניסו להשתמש בחתול למטרות ריגול, בשנות השישים. בניתוח שארך כשעה, שתל וטרינר מיקרופון בתעלת אוזנו של חתול, משדר רדיו קטן בבסיס גולגולתו, וחוט חשמל דק בתור אנטנה אל תוך פרוותו, סמוך לעמוד השדרה. כדי למנוע הסחות דעת דוכא חוש הרעב של החתול. עלות המיזם הוערכה בכעשרים מיליון דולר. המשימה הראשונה במסגרת הפרויקט הייתה לצותת לשני אנשים בחצר שגרירות ברית המועצות שבוושינגטון הבירה. החתול שוחרר בקרבת מקום, אך ככל הנראה כמעט מיד הוא נדרס על ידי מונית. בעקבות כישלון משימה זו, בוטל המיזם.	עריכה - תבנית - שיחה
4 בנובמבר 2024	פלינדרס פיטרי מדע הארכאולוגיה נוצר רק בסוף המאה ה-19. הארכאולוגים עד לתקופה זו התעניינו יותר בממצאים מעניינים לצורך הצגה במוזיאונים מאשר במחקר מדעי ארכאולוגי באתר, והתנהגותם דמתה יותר להתנהגות הארכאולוג הבדיוני אינדיאנה ג'ונס. ידוע הסיפור על האגיפטולוג הצרפתי אמיל אמלינו, אשר גילה באבידוס שבמצרים העליונה כ-3,000 כדי אבן מפוארים שלמים מהשושלות ה-1-3 של הממלכה הקדומה (המאה ה-30 לפנה"ס-המאה ה-27 לפנה"ס). אמלינו בחר מתוכם את הכדים היפים ביותר עם כתובות חרותות על גביהם, ואת יתרת הכדים ניפץ לרסיסים כדי למנוע מאחרים להשיגם. השינוי חל כאשר הארכאולוג האנגלי פלינדרס פיטרי חפר בשנת 1890 את תל חסי שבשפלת ארץ ישראל. פיטרי הקפיד על תיעוד ורישום מדויק של כל ממצא, התעניין בשברי הקרמיקה, והבין שכלי החרס הם הכלי הטוב ביותר לצורך תיארוך.	עריכה - תבנית - שיחה
5 בנובמבר 2024	ג'ורג' ווקר בוש הבחירות הצמודות המפורסמות ביותר היו הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2000 בפלורידה. לאחר ספירת הקולות בכל מדינות ארצות הברית הוביל סגן הנשיא אל גור במנין חבר האלקטורים על ג'ורג' וו. בוש 267 מול 246 אך חסר את הרוב הדרוש של 270 אלקטורים. הבחירות בפלורידה היו כה צמודות שנדרשו שבועות של ספירה ידנית דקדקנית ובסופה ניצח בוש בהפרש של 537 קולות בלבד, או 0.009% מתוך כ-5.8 מיליון הבוחרים בפלורידה. ניצחון זעום זה העניק לו את 25 האלקטורים של פלורידה וניצחון כללי של 271 מול 267 והוא נבחר לנשיא ארצות הברית. עם זאת היו בחירות צמודות עוד יותר. אף שההסתברות לכך נמוכה, הסתיימו מספר בחירות בתיקו. מתוך שבעת המקרים המתועדים של בחירות ארציות או מחוזיות שנסתיימו בתיקו, שישה היו בקנדה. בחלקם היו בחירות חוזרות ובחלקם קצין הבחירות, משרה מקבילה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בישראל, הטיל את הקול המכריע. בפיליפינים, בחירות לראשות עיר שנסתיימו בתיקו הוכרעו בהטלת מטבע.	עריכה - תבנית - שיחה
6 בנובמבר 2024	יחמור פרסי באמצע שנות השבעים ביקשו אנשי רשות שמורות הטבע, לחדש את אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל. לאחר שארחו את אחיו של השאה הפרסי, מוחמד רזא פהלווי, ואפשרו לו לצוד יעל בעל קרניים גדולות במיוחד בחי בר שליד יטבתה, קיבלו ממנו הבטחה להעברת שני זוגות יחמורים משמורת טבע באיראן. עד לשלהי 1978 לא קוימה ההבטחה ועם תחילת המהומות שבישרו על המהפכה האיראנית וסיום שלטון השאה, סבר אברהם יפה, מנהל הרשות, כי זו ההזדמנות האחרונה להשיג את היחמורים. אזרח הולנדי בשם מייק ואן חרבנברוק, שעבד ברשות שמורות הטבע, טס לאיראן, חילץ ארבע נקבות יחמור והעלה אותן על טיסת אל על האחרונה מטהראן. הנקבות צורפו לשני זכרים שהובאו מגרמניה שנתיים לפני כן והוקם גרעין רבייה בחי-בר שבכרמל. החל מ-1996 מתבצע באופן סדיר שחרור לטבע של יחמורים שנולדו בחי בר. כיום אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל היא מהגדולות בעולם.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בנובמבר 2024	קרנף האדם מצא לאיברי הקרנפים שימושים רבים לתועלתו. בעבר, עמים שונים באפריקה ובמזרח הרחוק השתמשו בעור הקרנף להכנת מגיני מלחמה, או למיגון סירות המלחמה כדי להגן עליהן מפגיעת חיצים וחניתות. בסין השתמשו בעור גם כדי לרפד את אוכפי הסוסים. בעוד ששימושים אלו פסו בעיקרם מהעולם, עדיין תולים רבים באיברי הקרנף סגולות רפואיות. בתאילנד, נמכר דם קרנפים כסגולה לחוזקה ואבקת עצמות קרנף כתרופה לשרירים כואבים. גם לגללי הקרנף מצאו שימוש - הם גורמים לשלשול ובתוספת שמן מסירים יבלות, וזאת בתנאי שהם "טריים" ממעיו של קרנף שהומת זה עתה. גם השתן (שכביכול מרפא דלקות גרון). הביקוש הרב לאיבריהם של הקרנפים גורם לנסיקה במחיריהם בארצות רבות בעולם, ובמקביל להכחדתם.	עריכה - תבנית - שיחה
8 בנובמבר 2024	לארי, לוכד העכברים הרשמי נכון ל־2018 במדינות רבות נבחר בעל חיים כסמל לאומי של המדינה. כך למשל, בארצות הברית נבחר עיטם לבן-ראש כציפור הלאומית והביזון כחיה לאומית, הזאב האפור הוא בעל החיים הלאומי של טורקיה ושל סרביה, הברדלס הוא בעל החיים הלאומי ברואנדה, ועוד דוגמאות רבות. עם זאת, אין מדינות רבות בהן מכהן בעל חיים בתפקיד רשמי. בריטניה היא אחת מן המדינות יוצאות הדופן, שכן במעונו הרשמי של ראש ממשלת בריטניה מתוקצב חתול שתוארו הרשמי הוא "לוכד העכברים הרשמי במעון ראש הממשלה" (Chief Mouser to the Cabinet Office). התקציב השנתי להחזקתו של החתול הרשמי הוא 100 לירות שטרלינג, נכון לעשור הראשון של המאה ה-21. במהלך המאה העשרים ובשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 תועדו 12 חתולים בתפקיד זה.	עריכה - תבנית - שיחה
9 בנובמבר 2024	9 בנובמבר הוא תאריך שבו התרחשו מספר אירועי מפתח בהיסטוריה של גרמניה. המונח הגרמני לציון יום זה נקרא "Schicksalstag" (שׁיקְזַאלְסְטַאגְ; "יום הגורל"), שבו נעשה שימוש זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה בידי מספר היסטוריונים ועיתונאים ושימוש נרחב בכלי התקשורת הגרמנים לאחר נפילת חומת ברלין ב-1989. בין האירועים הרבים שפקדו את גרמניה בתאריך זה, ניתן למנות חמישה אירועים בולטים במיוחד: ב-1848 הוצא להורג המנהיג הליברלי רוברט בלום, פעולה שנתפסה כסמל לכישלון של מהפכות 1848; ב-1918 קרס הרייך השני במהלך המהפכה הגרמנית ובמקומו עלתה רפובליקת ויימאר; ב-1923 נכשל ניסיון המהפכה של היטלר לעלות לשלטון (הפוטש במרתף הבירה), אירוע שהעלה את היטלר למעמד של דמות דומיננטית בפוליטיקה הגרמנית; ב-1938 התרחש ליל הבדולח שהיה הטבח הגדול הראשון ביהודי גרמניה; ב-1989 הופלה חומת ברלין, פעולה שהחלה סדרה של אירועים שבעקבותיהם אוחדה גרמניה מחדש.	עריכה - תבנית - שיחה
10 בנובמבר 2024	הספרייה העירונית על שם רודי איילר בארצות הברית ישנן מספר רשויות מקומיות, שבהן לא מתקיימות בחירות מוניציפליות, משום שיש בהן תושב יחיד, והוא מוגדר כראש הרשות המקומית. לדוגמה, מאז שנת 2004, בכפר מונווי, שבמדינת נברסקה, מתגוררת רק הגברת אלזי איילר. כל זמן שהיא משרתת את אוכלוסיית הרשות, למשל בתחזוקת ותאורת ארבעת רחובות הכפר, ובאחזקת ספרייה עירונית (בתמונה), היא מקבלת תקציב ממדינת המשנה. גם בשיא פריחתה של רשות מקומית זו, בשנות ה-30 של המאה ה-20, היא לא הייתה גדולה במיוחד. גרו בה אז 150 איש. בישראל יש מקרים קיצוניים עוד יותר: מגדל תפן ונאות חובב מנוהלות בידי ועדה קרואה, משום שמעולם לא גר בהן שום תושב. אלו אזורי תעשייה גדולים, שמוגדרים כרשויות מקומיות.	עריכה - תבנית - שיחה
11 בנובמבר 2024	גוש הזכוכית העתיק הגדול ביותר בעולם התגלה בישראל בשנת 1959. במהלך החפירות הארכאולוגיות באתר בית שערים, על קרקעיתה של מערה חצובה, התגלה גוש מלבני גדול עשוי זכוכית בלתי שקופה בגוון סגול: אורכו כשלושה מטרים וחצי, רוחבו שני מטרים, עוביו כחצי מטר ומשקלו כ-8.8 טון. הזכוכית הזאת הייתה נושא למחקר בבית החרושת קורנינג שבארצות הברית שיצקו את המראה מחזירת האור לטלסקופ שבמצפה הכוכבים שבהר פאלומר מגוש זכוכית שמשקלו היה 14.5 טון. המערה שנמצא בה הגוש שימשה סדנה לייצור זכוכית בתקופה המוסלמית הקדומה: נבנה בה תנור היתוך גדול שעורבבו בו חומרי הגלם לזכוכית, והובערה בה אש שלובתה לטמפרטורה של מעל 1,000 מעלות צלזיוס במשך שבועות אחדים, עד שהחומרים התרכבו לכדי זכוכית. לאחר מכן הרסו את התנור וניתן היה לשבור מן הגוש גושים קטנים לשם מכירה לסדנאות ייצור כלי זכוכית שהיו בסביבה. במערה זו, סביב גוש הזכוכית הזה, קיימה ממשלת ישראל את ישיבתה ביום 30 במרץ 2008.	עריכה - תבנית - שיחה
12 בנובמבר 2024	תותח מצרי בקרבת מצרי טיראן ב-1957 כאשר מדינה מבקשת לצאת למלחמה כנגד אחרת, היא יכולה בפועל לגייס את צבאה ולתקוף ללא גינונים נוספים. עם זאת, במשפט הבינלאומי ובנוהגים הדיפלומטים על התוקפת לצאת בהכרזת מלחמה מסודרת. זאת מתאפשרת בזכות "קאזוס בלי", מונח לטיני המתורגם לעברית כ"עילה למלחמה". כך, לדוגמה, ראתה ישראל בסגירת מצרי טיראן על ידי מצרים ערב מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים כהצדקה לצאת למלחמה. מקרה ידוע אחר הוא ההתנקשות ביורש העצר האוסטרו-הונגרי פרנץ פרדיננד בסרייבו, אשר הובילה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914. לעתים העילה איננה כה סדורה, ולעתים הסיבה הרשמית משמשת רק כתירוץ. כך אירע במלחמת הכדורגל בין הונדורס לאל סלוודור, בה הסיבה הרשמית הייתה אלימות במשחק כדורגל בין נבחרות המדינות.	עריכה - תבנית - שיחה
13 בנובמבר 2024	גשם של דגים גשם של בעלי חיים הוא תופעה מטאורולוגית בה בעלי חיים נופלים מחלל האוויר. התופעה נחשבת לנדירה ביותר, על אף שתועדה במדינות רבות במהלך ההיסטוריה. בעלי החיים אשר נופלים מהשמיים במהלך התופעה הם לרוב דגים, צפרדעים וציפורים. לעתים בעלי החיים שורדים את הנפילה, בדרך כלל דגים, דבר המעיד על כך שמקום הנפילה אינו רחוק ממקום הימצאם המקורי. עדי ראייה שצפו בגשם של צפרדעים תארו אותן לאחר הנפילה כמבוהלות אך במצב בריאותי טוב, והן חזרו לפעילות נורמלית זמן קצר לאחר האירוע. במקרים אחרים תוארו החיות כקפואות למוות או אפילו מכוסות בקרח ולעתים ה"גשם" הוא של חלקי גוויות. מקרים אחדים התרחשו מיד לאחר סופות שכללו רוחות חזקות, בעיקר סופות טורנדו, אולם תועדו גם מקרים שהתרחשו במזג אוויר שאינו יוצא דופן, וללא שנצפו רוחות חזקות או נד מים בקרבת מקום.	עריכה - תבנית - שיחה
14 בנובמבר 2024	כידוע, במהלך מלחמת העולם השנייה, ארצות הברית לחמה בגרמניה הנאצית. בעקבות אותה מלחמה ובעקבות השואה, האידאולוגיה הנאצית נתפסת בעולם הדמוקרטי כבלתי קבילה. למרות זאת, המפלגה הנאצית האמריקנית, פועלת בארצות הברית באופן גלוי, בולט, ממושך מאוד וחוקי. מוזיאון השואה של אילינוי, למשל, הוקם במסלול בו צעדה מפלגה זו, באחד המצעדים המפורסמים שלה. פעילותה מוזכרת גם בסרטים רבי מכר, כמו "סקוקי" ו"האחים בלוז". יתרה מזאת, המפלגה הנאצית האמריקנית גם מקבלת לשורותיה יהודים, כגון דניאל בורוס.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בנובמבר 2024	תומאס אלווה אדיסון אחדים מהבכירים באנשי המדע ומפתחי הטכנולוגיה בעת החדשה לא הצליחו בלימודיהם. גרגור מנדל, אבי תורת התורשה, לא נשאר באקדמיה עם תום לימודיו. הוא ניהל מנזר והוציא במהלך כל חייו מאמר מדעי בודד. צ'ארלס דרווין, אבי תורת האבולוציה, סיים רק תואר ראשון, בתאולוגיה, ונשר מלימודי מדעי החיים. פרנק לויד רייט, מן המובילים את התפתחות אדריכלות המאה העשרים, לא סיים את שנתו הראשונה בלימודי האדריכלות. אך הדוגמה הקיצונית ביותר היא זו של תומאס אלווה אדיסון, המפורסם בממציאים בעת החדשה וממובילי ההתפתחות הטכנולוגית המודרנית. אדיסון נשר מכיתה א'. אמו, שהייתה כימאית, נתנה לו חינוך ביתי – וגם זה בהצלחה חלקית ביותר. אדיסון לא הבין עד יומו האחרון סוגיות בסיסיות בחשבון פשוט.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בנובמבר 2024	נחמיה ארגוב ב-29 באוקטובר 1957 השליך משה דואק רימון בכנסת. פיצוץ הרימון גרם לפציעתו הקשה של שר הדתות משה שפירא, וכן פצע באורח קל את ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שרת החוץ גולדה מאיר, ושר התחבורה משה כרמל. בזמן אשפוזו של בן-גוריון פגע שלישו הצבאי נחמיה ארגוב ברוכב אופניים. רוכב האופניים, דוד קדוש, נפצע קשה באירוע והרופאים הביעו חשש לחייו. כתוצאה מכך, שם ארגוב בן ה-43 קץ לחייו. ארגוב השאיר אחריו מכתב אישי לבן-גוריון, וכן ציווה את כל רכושו למשפחת קורבן התאונה, אם כי קדוש (שהחלים) ומשפחתו, סירבו לקחת את הירושה. מחשש לבריאותו של בן-גוריון הסתירו את דבר מותו של ארגוב. העיתונים באותם ימים הדפיסו מהדורה מצונזרת מיוחדת שהתעלמה ממותו הטרגי של ארגוב, ואשר הופצה במתכונת זו רק בבית החולים, כדי שבן-גוריון לא יבחין.	עריכה - תבנית - שיחה
17 בנובמבר 2024	נחמיה ארגוב ב-29 באוקטובר 1957 השליך משה דואק רימון בכנסת. פיצוץ הרימון גרם לפציעתו הקשה של שר הדתות משה שפירא, וכן פצע באורח קל את ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שרת החוץ גולדה מאיר, ושר התחבורה משה כרמל. בזמן אשפוזו של בן-גוריון פגע שלישו הצבאי נחמיה ארגוב ברוכב אופניים. רוכב האופניים, דוד קדוש, נפצע קשה באירוע והרופאים הביעו חשש לחייו. כתוצאה מכך, שם ארגוב בן ה-43 קץ לחייו. ארגוב השאיר אחריו מכתב אישי לבן-גוריון, וכן ציווה את כל רכושו למשפחת קורבן התאונה, אם כי קדוש (שהחלים) ומשפחתו, סירבו לקחת את הירושה. מחשש לבריאותו של בן-גוריון הסתירו את דבר מותו של ארגוב. העיתונים באותם ימים הדפיסו מהדורה מצונזרת מיוחדת שהתעלמה ממותו הטרגי של ארגוב, ואשר הופצה במתכונת זו רק בבית החולים, כדי שבן-גוריון לא יבחין.	עריכה - תבנית - שיחה
18 בנובמבר 2024	בראש מוסד החכם באשי במולדובה עמדו במהלך כל ההיסטוריה בני משפחת המייסד, החכם באשי הראשון של נסיכות מולדובה - רבי נפתלי כ"ץ - פרט למקרה אחד. חסידים שהיגרו אל הנסיכות מגליציה, מפולין ומאוקראינה, לא היו מרוצים מסדרי השחיטה שהיו נהוגים בה. לאחר שמוסד החכם באשי סירב למנות שוחטים מבין החסידים, פנו האחרונים אל השלטונות בהסתמכם על התקנון האורגני והביאו לביטול המוסד.	עריכה - תבנית - שיחה
19 בנובמבר 2024	בניין הכנסת בשנת 1999, באחד מהאירועים המביכים בתולדות הכנסת, עמדו חברי הכנסת בשעה 3 לפנות בוקר לדקת דומייה לזכרו של חבר הכנסת אמנון רובינשטיין בעודו חי ונושם. אברהם בורג, יו"ר הכנסת, אף נשא תפילת קל מלא רחמים לזכרו, וזאת בעקבות הודעת כזב טלפונית שקיבל מזלמן שושי כשהוא מתחזה לרופא ומשתמש במידע שהשיג בעת אשפוזו עם רובינשטיין באותו בית חולים. רובינשטיין הגיב בפרפרזה על אימרתו של מארק טוויין "השמועות על מותי מוגזמות מאוד". שושי הואשם בשימוש במתקן בזק לשם הטרדה – ורובינשטיין, לאחר ששושי התנצל בפניו במשיבון, ניסה לבטל את העמדתו לדין, ולאחר קביעה פסיכיאטרית שושי נפטר מאחריות פלילית בשל הגנת אי שפיות.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בנובמבר 2024	שמואל יוסף עגנון שמואל יוסף עגנון, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1966, נהג להציג את יום הולדתו כט' באב ה'תרמ"ח. אולם, לאמיתו של דבר, עגנון נולד כשנה קודם לכן, בי"ח באב ה'תרמ"ז. נראה שבצעירותו שינו הוריו את תאריך הלידה על מנת שלא יגויס לצבא. שינוי שנת הלידה היה מקובל באותה תקופה אצל היהודים בגולה שלא רצו לשלוח את בניהם לצבא ממגוון סיבות, ובהן בעיות כשרות. עגנון דבק בתאריך הלידה המפוברק, בין השאר עקב הסמליות של תשעה באב.	עריכה - תבנית - שיחה
21 בנובמבר 2024	תבנית:הידעת? 21 בנובמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה
22 בנובמבר 2024	מבט על כלא שש מהכרמל ב-22 בנובמבר 1969 הוצף כלא שש, בית סוהר צבאי הנמצא באזור עתלית, בשל סופת גשמים חזקה, ומפלס המים עלה לרמה של שני מטרים. על אף ששמירת האסירים הופקרה כאשר גם הסוהרים וגם האסירים שאבו את המים, אף אסיר לא ניצל הזדמנות זו כדי לברוח. כתוצאה מכך, המפקד של אגף כוח אדם, שאחראי לכלל חיל המשטרה הצבאית כולל בתי הסוהר שלו, החליט לשחרר עשרות אסירים ולבטל את עונשיהם.	עריכה - תבנית - שיחה
23 בנובמבר 2024	תבנית:הידעת? 23 בנובמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה
24 בנובמבר 2024	תבנית:הידעת? 24 בנובמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה
25 בנובמבר 2024	תבנית:הידעת? 25 בנובמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה
26 בנובמבר 2024	תבנית:הידעת? 26 בנובמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה
27 בנובמבר 2024	תבנית:הידעת? 27 בנובמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה
28 בנובמבר 2024	תבנית:הידעת? 28 בנובמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה
29 בנובמבר 2024	תבנית:הידעת? 29 בנובמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה
30 בנובמבר 2024	תבנית:הידעת? 30 בנובמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה