המכלול:הידעת?

ראשי

דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של המכלול. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי המכלול. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של המכלול. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: מכלולאים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בהמכלול.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

דצמבר 2024
1 בדצמבר 2024	דגל רומניה שינה את עיצובו פעמים רבות, בהתאם לתמורות שחלו באופיהּ של רומניה ובמשטרהּ. כשהונף לראשונה, במהפכת 1848, הוא הכיל את הכיתוב "אחווה צדק" – סיסמת המהפכנים. בתקופת היותה של רומניה ממלכה, הכיל דגלהּ את הסמל הרומני ואת המונוגרמה המלכותית, שהשתנתה משליט לשליט. בתקופה הקומוניסטית, הסמל שבדגל הוחלף לזה של הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה. במהלך המהפכה הרומנית של שנת 1989, מניפי נס המרד גזרו סמל זה מהדגל, והותירו בו חור עגול. לאחר שרומניה הפכה לרפובליקה דמוקרטית, הפס הצהוב האנכי במרכז הטריקולור הרומני נותר חלק: נטול חור ונטול סמל.	עריכה - תבנית - שיחה
2 בדצמבר 2024	מיצג מתוך מוזיאון אגד בתקופה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, נותר חלק מהר הצופים כמובלעת מעבר לקו העירוני, וכל שבועיים הייתה יוצאת שיירה דרך שער מנדלבאום כדי להחליף את מחצית הכוח שעל ההר. הירדנים התעקשו על שמירה מדוקדקת של המצב הפוליטי והדיפלומטי ששרר מאז תום המלחמה (מודוס ויונדי). הירדנים עמדו על דרישתם זו גם בסוגיות זניחות הקשורות בה. כך, למשל, עמדו הירדנים על כך שישראל לא תחליף את כלי הרכב שהתיישנו, ובמשך 19 שנים השתמשו באותם שני אוטובוסים.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בדצמבר 2024	תנין היאור התנין הוא בעל החיים הראשון שנזכר בתנ"ך במפורש, כבר בספר הראשון של התורה, ספר בראשית: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים;" (ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"א). במצרים העתיקה התנין (ככל הנראה תנינים מהמינים תנין היאור ותנין מערב-אפריקני) נחשב לאליל, ולפי הדעה הרווחת עצם אזכורו כיציר האלוקים חושף את זהות הא-ל האחד והיחיד, אלוקים - ומכאן הסיבה להופעתו כבר בספר בראשית. התנין נחשב לאליל לא רק במצרים, אלא גם בתרבויות אחרות, שחיו לצד תנינים גדולים, בעיקר תנין היאור באפריקה ותנין הים בדרום-מזרח אסיה ואוסטרליה. המקומיים התייחסו ביראת כבוד לתנינים אלה, שנודעו גם כאוכלי אדם קטלניים. במספר שבטים ילידיים באפריקה טריפה בידי תנין נחשבה לעונש משמיים.	עריכה - תבנית - שיחה
4 בדצמבר 2024	מומיה בארץ ישראל לא נתגלו מומיות, אך אחת מוצגת במוזיאון הארכאולוגי שבמכון האפיפיורי למקרא בירושלים. המומיה, שהיא גופתו החנוטה של נער כבן 17 שמת לפני כאלפיים שנה, נתגלתה באלכסנדריה שבמצרים במהלך חפירה ארכאולוגית שערך המסדר הישועי בראשית המאה ה-20. החנוט, המכונה "אלכס" בפי הנזירים בשל עיר מוצאו, מתנשא לגובה נמוך יחסית של כ-1.60 מטר, דבר המעיד אולי על גובהם הממוצע של בני מינו בעת העתיקה. לפני שנים אחדות נתגלו סדקים ב"אלכס", והוא נשלח לטיפול בהול במרכז הרפואי הדסה. אלכס חזר למכון "בריא ושלם", וניתן לראותו מדי יום בתוך ארון עץ, כשהוא עטוי במסכת מוות בגוני זהב.	עריכה - תבנית - שיחה
5 בדצמבר 2024	בעיצומה של מלחמת העולם השנייה התחננה הנוירוביולגית ההתפתחותית ריטה לוי-מונטלצ'יני בפני תושבי הכפרים סביב טורינו, שימכרו לה ביצים עבור פעוטיה הרעבים. לאמיתו של דבר לא היו ללוי-מונטלצ'יני ילדים, והיא השתמשה בביצים למטרת מחקר. לוי-מונטלצ'יני לא הקימה משפחה מעולם, והצהירה כי בחרה באורח חיים זה על מנת שתוכל להקדיש את זמנה לפיתוח הקריירה שלה כרופאה נוירולוגית. אולם תוכניות אלו נגדעו באיבן - לאחר שהשלטון הפאשיסטי באיטליה מנע ממנה לעבוד במקצועה בשל יהדותה, בחרה לוי-מונטלצ'יני להקדיש את זמנה למחקר מחוץ לכותלי האקדמיה. את הביצים המופרות שאספה הביאה למעבדה מאולתרת שהקימה בחדר השינה שלה, ובעזרתן חקרה את התפתחות מערכת העצבים המרכזית בעוברי תרנגולות. לאחר המלחמה המשיכה בעבודתה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שם בודדה בשנת 1952 את גורם הגדילה העצבי. הישג זה זיכה אותה בפרס נובל לרפואה לשנת 1986. על כך אמרה לוי-מונטלצ'יני: "אלמלא הפלו אותי ורדפו אותי, לעולם לא הייתי מקבלת את פרס נובל". לוי-מונטלצ'יני האריכה ימים יותר מכל זוכי פרס נובל אי פעם ונפטרה בגיל מאה ושלוש.	עריכה - תבנית - שיחה
6 בדצמבר 2024	מסלול הכביש הפאן-אמריקאי. בצד מוגדל אזור נתק דריאן. המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16,000 קילומטרים. את רוב המרחק הזה אפשר לנסוע בכביש נוח שאורכו 48,000 קילומטרים, שנקרא הכביש הפאן-אמריקאי. בשל אורכו, הכביש עובר באזורים אקלימיים מגוונים ושונים מאוד באופיים. הכביש מצליח לחצות אפילו את תעלת פנמה ואת סביבתה המאתגרת - אותה הסביבה שבגללה היה קשה כל כך לחצוב את תעלת פנמה, עד שהחברה שעסקה בכך פשטה את הרגל. עם זאת, על אף המאמצים שנעשו במרוצת השנים לסלילת הכביש במקטע בשם נתק דריין שנמצא בקצה הדרום-מזרחי של פנמה, העבודה נחלה כישלון חרוץ עקב תנאי השטח הקשים שכוללים ביצות, חול טובעני וצמחייה סבוכה. את הקיטוע בכביש, שאורכו 106 קילומטרים, יכולים חובבי ספורט אתגרי לנסות לעבור בכלי רכב שונים, כמו אופניים, אופנוע או טרקטורון. הקיטוע, שמתחיל בפנמה ונגמר רק אחרי מעבר הגבול עם קולומביה, גורם לכך שעל אף שקיים חיבור יבשתי בין אמריקה הצפונית לבין אמריקה הדרומית, בלתי אפשרי לעבור ביניהן במכונית.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בדצמבר 2024	שכונת מונטיפיורי מהאוויר הרחובות בחלקה הדרומי של שכונת מונטיפיורי בתל אביב מנציחים את תולדות הדפוס העברי וקרויים על שם כמה מחלוצי הדפוס וההוצאה לאור בעברית: שונצינו - משפחת מדפיסים שפעלה באיטליה ובאימפריה העות'מאנית במאות ה-15 וה-16; האחים מסלאוויטא - בעלי בית דפוס ברוסיה; הוצאת הספרים תושיה מוורשה ומייסדה בן אביגדור; הוצאת שטיבל ומנהלה נחום טברסקי; ישראל ב"ק - מחדש הדפוס העברי בארץ ישראל במאה ה-19; ראם - בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20 ורבניצקי - ממייסדי הוצאת דביר. באזור פועלים כמה בתי דפוס, ובעבר ישבו בו מערכות העיתונים הצופה, על המשמר וחדשות הספורט. כיום יושבת בו מערכת העיתון ברוסית נובוסטי נדלי.	עריכה - תבנית - שיחה
8 בדצמבר 2024	השבר ...0.142857142857 השבר העשרוני המייצג את המספר שביעית (...0.142857142857) מורכב מרצף הספרות 142857 שחוזר על עצמו אינסוף פעמים. למספר 142857 תכונה מעניינת: כאשר מכפילים אותו במספר טבעי קטן מ-7 מקבלים תמורה מעגלית של המספר המקורי, כלומר מספר הבנוי מאותן ספרות שהוזזו באופן מעגלי. למשל 714,285 = 5 X‏ 142,857. למספר כזה קוראים מספר ציקלי.	עריכה - תבנית - שיחה
9 בדצמבר 2024	לוגו העיתון. אחד מ-22 נאשמי המשפט הראשי שבמשפטי נירנברג, היה יוליוס שטרייכר – המקים, הבעלים והעורך של עיתון התעמולה הנאצי "דר שטירמר". מבין תריסר הנידונים למוות במשפט זה, הוא היה היחיד שנענש רק בשל רדיפת יהודים (לקראת ותוך כדי השואה), ורק בשל הסתה. לקראת הוצאתם להורג, שטרייכר השווה את עצמו ואת חבריו לעשרת בני המן. אולם פסק הדין הכריז על שטרייכר, ולא על היטלר, כ"אויב היהודים מספר אחת".	עריכה - תבנית - שיחה
10 בדצמבר 2024	דגל לגיון הזרים הצרפתי לגיון הזרים הוא יחידה מיוחדת וותיקה בצבא הצרפתי, אליה מותר להתגייס בלא אזרחות צרפתית. כדי לאפשר למתגייסים לטשטש את עברם, ולפתוח דף חדש בחייהם, ניתן להתגייס ליחידה אפילו בשם ונתינות בדויים. ללגיון יצא מוניטין של מוקד משיכה לעבריינים נמלטים. יש טענות, שבשנות ה-50, הלגיון שימש מקלט לנאצים ולעוזריהם. אליהו איצקוביץ', שישב במוסד לעבריינים צעירים בעוון הריגה, ערק מצה"ל באמצעות בריחה מאוניית חיל הים שעליה שירת, כשעגנה באיטליה. הוא התגייס ללגיון הזרים כדי למצוא בו אדם כזה - הנאצי, שבילדותו של איצקוביץ', בשואה, רצח וגם ירש את משפחתו. איצקוביץ' מצא אותו, שירת לצידו בלגיון, ומצא גם הזדמנות לירות בו למוות, מבלי להיתפס.	עריכה - תבנית - שיחה
11 בדצמבר 2024	במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה לחמו בני לאומים רבים, בהם יהודים. הנופלים במערכה נקברו בבתי קברות צבאיים ברחבי הארץ. בין הנופלים במערכה היו בני הדודים ניל פרימרוז, בנו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, ארצ'יבולד פרימרוז ואוולין דה רוטשילד, ניניו של נתן מאיר רוטשילד. פרימרוז נפל בתל גזר, בשטח שנקנה בשנת 1913 על ידי בן דוד של סבו, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, הוא נקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה. אוולין דה רוטשילד נפל בקרב על גבעות מֻע'אר, ונקבר במושבה ראשון לציון שנתמכה על ידי בן דוד של סבו, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. מי שסייע לסידורי קבורתו בראשון לציון היה מזכירו הצבאי של הגנרל אדמונד אלנבי, הארי פרימרוז, הידוע בתואר הלורד דלמני, אחיו של ניל פרימרוז.	עריכה - תבנית - שיחה
12 בדצמבר 2024	מושית השבע מושית השבע מכונה בלשון הדיבור "פרת משה רבנו". כינוי זה הוא תרגום שאילה מן היידיש שבהּ מין זה של החיפושיות נקרא "משה רבנוס קיעלע", "משה רבנוס בהמהלע" או "משה רבנוס פֿערדעלע" (בתרגום לעברית, "עגלת משה רבנו", "בהמת משה רבנו" או "סוסון משה רבנו", בהתאמה). היידיש עצמה, שאלה את שם החיפושית מלשונות עמי אירופה, שהיו שכנותיה הקרובות. בשפות אלו נקראה החיפושית על שמה של חיה כלשהי, לעיתים פרה, תוך שיוכה ל"קדוש" נוצרי. בגרמנית היא נקראה "חיפושית מרים" (Marienkäfer), בספרדית – פרת אנטוניוס ה"קדוש" (vaca de san anton) וברומנית – "שורו של אלוקים". במעבר ליידיש "גוייר" ה"קדוש" הנוצרי ונהיה למשה רבנו.	עריכה - תבנית - שיחה
13 בדצמבר 2024	תצלום הרחוב היהודי שנחשף בעיר דוד ב-2006 התפוצץ צינור ביוב בתחתית עיר דוד שבירושלים. במהלך תיקונו, התגלה, בעומק של פחות ממטר, רחוב מרוצף מימי בית המקדש השני, שהשתמר באופן יוצא דופן. הארכאולוג רוני רייך, שנקרא לבצע חפירת הצלה במקום, מצא כי מתחת לאבני הריצוף של הרחוב עוברת תעלת ניקוז ובה כלי בישול שלמים מחרס. העובדה שהכלים התגלו בשלמותם מלמדת כי נעשה בהם שימוש בתוך תעלת הניקוז, שאחרת, אילו הושלכו לתעלה כפסולת, הם היו מתגלים שבורים. רייך מצא בכך הוכחה לדבריו של ההיסטוריון היהודי-רומי, יוסף בן מתתיהו, שיהודים הסתתרו וחיו בתעלות הביוב של ירושלים בעת המרד הגדול, עד שנתפסו והומתו בידי הרומאים.	עריכה - תבנית - שיחה
14 בדצמבר 2024	סמל העיר בון בעקבות מלחמת העולם השנייה פוצלה גרמניה לשתי מדינות, ורק מחצית מברלין נותרה בידי מערב גרמניה. מחצית זו הייתה מובלעת בתוך מזרח גרמניה, ולא התאימה יותר לתפקד כעיר בירה. למרבה ההפתעה, נבחרה דווקא העיר בון להחליפה כבירת מערב גרמניה. זאת למרות שהיו מספר ערים גדולות ומפותחות ממנה באופן משמעותי, ובחירה באחת מהן הייתה חוסכת למדינה כסף רב. ההסברים המקובלים לבחירת בון הם רצון מכוון בבירה זמנית לא נוחה, כדי שבבוא העת, אחרי שגרמניה תאוחד, יהיה קל לחזור מכזו בירה לברלין, וקרבת בון לביתו הפרטי של הקנצלר דאז, קונראד אדנאואר, שטרח רבות למען בחירתה. לכשהגיע איחוד גרמניה, בשנות ה-90, קיבל ההסבר השני משנה תוקף, לאחר שחברי הבונדסטג (הפרלמנט הגרמני) שהצביעו בעד החזרת מוסדות השלטון לברלין, היו בעיקר אלו שגרו קרוב יותר אליה מאשר אל בון.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בדצמבר 2024	תצלום הפירמידה הגדולה בגיזה באמצע המאה ה-19 רווחו תאוריות על מסתוריותן של הפירמידות בגיזה שבמצרים. אחת התהיות הגדולות הייתה בעניין מידותיה הממשיות של הפירמידה הגדולה. נעשו מספר מדידות על ידי חוקרים שונים, ותוצאותיהן לא היו זהות. אחד המודדים היה פיאצי סמית, אשר פיתח תאוריה שהפירמידה הגדולה של גיזה נבנתה ביחידת אינץ' על-טבעית שניתנה על ידי אלקים לבני ישראל, וכי אדריכלי הפירמידות הונחו לפיה. תאוריה נוספת הייתה שהפירמידות נבנו בשלבים עד מותו של המלך, ואז הוכנס ארון הקבורה לפירמידה. הארכאולוג פלינדרס פיטרי התנגד לתאוריות האלה, וכדי להוכיח את צדקתו נסע ב-1880 למצרים לבצע מדידות. בשנתיים שקדמו לנסיעה בנה פיטרי ציוד מדידה משוכלל, ובעזרתו ביצע במשך שנתיים נוספות את המדידות. פיטרי הוכיח שהפירמידות נבנו בבת אחת, ארונות הקבורה הוכנסו מראש, וכי אין כל דבר על-טבעי במידותיהן. מדידותיו נחשבות עד היום למדויקות מאוד, ותוצאותיהן דומות לאלה של מדידה חוזרת שבוצעה עשרות שנים לאחר מכן על ידי מחלקת המדידות המצרית בעזרת המכשירים המשוכללים של המאה ה-20.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בדצמבר 2024	וילהלם רנטגן וילהלם רנטגן גילה ב-1895 את קרינת הרנטגן במקרה, בעת שערך ניסוי בשפופרת קתודית אטומה, והבחין כי לוח שהיה מונח בקרבת השפופרת החל לזהור בחשכה. התגלית חוללה מהפכה בעולם הפיזיקה והרפואה, וזיכתה את רנטגן בפרס נובל הראשון בפיזיקה ובתהילת עולם. פרדריק סמית, פיזיקאי מאוניברסיטת אוקספורד, החמיץ את התגלית ואת התהילה. שנה קודם לגילויו של רנטגן, ב-1894, סמית שם לב לכך שלוחות צילום שהונחו בקרבת שפופרות קתודיות נטו להתערפל. במקום לחקור את התופעה, הוא פשוט הורה להעביר את לוחות הצילום למקום אחר.	עריכה - תבנית - שיחה
17 בדצמבר 2024	סמל העיר בון בעקבות מלחמת העולם השנייה פוצלה גרמניה לשתי מדינות, ורק מחצית מברלין נותרה בידי מערב גרמניה. מחצית זו הייתה מובלעת בתוך מזרח גרמניה, ולא התאימה יותר לתפקד כעיר בירה. למרבה ההפתעה, נבחרה דווקא העיר בון להחליפה כבירת מערב גרמניה. זאת למרות שהיו מספר ערים גדולות ומפותחות ממנה באופן משמעותי, ובחירה באחת מהן הייתה חוסכת למדינה כסף רב. ההסברים המקובלים לבחירת בון הם רצון מכוון בבירה זמנית לא נוחה, כדי שבבוא העת, אחרי שגרמניה תאוחד, יהיה קל לחזור מכזו בירה לברלין, וקרבת בון לביתו הפרטי של הקנצלר דאז, קונראד אדנאואר, שטרח רבות למען בחירתה. לכשהגיע איחוד גרמניה, בשנות ה-90, קיבל ההסבר השני משנה תוקף, לאחר שחברי הבונדסטג (הפרלמנט הגרמני) שהצביעו בעד החזרת מוסדות השלטון לברלין, היו בעיקר אלו שגרו קרוב יותר אליה מאשר אל בון.	עריכה - תבנית - שיחה
18 בדצמבר 2024	בפוליטיקה המודרנית נהוג למיין את התנועות והמגמות הפוליטיות לימין ולשמאל, אם כי משמעותה של חלוקה זו שונה במקצת בכל חברה (סוציולוגיה) בעולם. מקור מונחים אלה הוא במקומות הישיבה של הסיעות השונות בפרלמנט הצרפתי שהורכב אחרי המהפכה הצרפתית אך לפני הדחתו של המלך, שעדיין נחשב אז ראש המדינה, כשהמלוכנים והשמרנים ישבו בימין הבית, ולעומתם הרפובליקנים והיעקובינים ישבו בשמאלו.	עריכה - תבנית - שיחה
19 בדצמבר 2024	סמל תנועת הוולאפיק השפה המתוכננת הראשונה שאומצה כשפה מדוברת לא הייתה אספרנטו, קלינגונית או שפות בני הלילית של טולקין, כי אם וולאפיק (Volapük). שפה זו הומצאה בשנת 1879 על ידי הכומר הגרמני יוהאן מרטין שלאייר שטען כי אלקים התגלה לו בחלומו וציווה עליו ליצור שפה בינלאומית. למרות ששלאייר ביסס את השפה על אנגלית מפושטת, הוא שיבץ בה אומלאוטים - תנועות קשות לביטוי שמקורן בגרמנית. כתוצאה מכך, אלפי הדוברים שגייסה וולאפיק בשיא פריחתה נותרו ברובם גרמנים. בעקבות ויכוחים אידאולוגיים, מאבקי שליטה והמצאת האספרנטו על ידי זמנהוף, דעך מעמד השפה וכיום היא מדוברת על ידי פחות מ-30 דוברים. אולם, יש מי שטרם נואש מעשיית נפשות לשפה. כך, לדוגמה, הורחבה הוויקיפדיה בשפת וולאפיק, עד לכ-120,000 ערכים, זאת באמצעות תוכנת בוט המייצרת ערכים לפי תבנית.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בדצמבר 2024	מזלג המזלג מוכר כיום כאחד מסמלי התרבות האירופית. יחד עם זאת, עד למאה ה-18 הוא נחשב לקוריוז של המטבח האיטלקי, בעת שרוב האירופאים אכלו מצלחותיהם בעזרת ידיהם בלבד או תוך שימוש בשני סכינים. המזלגות הראשונים שהגיעו לאירופה, הגיעו לאיטליה מהאימפריה הביזנטית והיו מזלגות כבדים ומגושמים, בעלי שתיים או שלוש שיניים, ששימשו לאחיזת נתחי בשר גדולים בעת פריסתם. מזלגות כאלה שימשו במזרח התיכון מאות שנים קודם ואף הוזכרו בספר שמואל א': "וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר, וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ" (פרק ב', פסוקים י"ג-י"ד). המזלג האישי הראשון הומצא באיטליה במאה ה-16 ונועד לאכילת פסטה.	עריכה - תבנית - שיחה
21 בדצמבר 2024	תבנית:הידעת? 21 בדצמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה
22 בדצמבר 2024	תבנית:הידעת? 22 בדצמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה
23 בדצמבר 2024	תבנית:הידעת? 23 בדצמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה
24 בדצמבר 2024	תבנית:הידעת? 24 בדצמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה
25 בדצמבר 2024	תבנית:הידעת? 25 בדצמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה
26 בדצמבר 2024	תבנית:הידעת? 26 בדצמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה
27 בדצמבר 2024	תבנית:הידעת? 27 בדצמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה
28 בדצמבר 2024	תבנית:הידעת? 28 בדצמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה
29 בדצמבר 2024	תבנית:הידעת? 29 בדצמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה
30 בדצמבר 2024	תבנית:הידעת? 30 בדצמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה
31 בדצמבר 2024	תבנית:הידעת? 31 בדצמבר 2024	עריכה - תבנית - שיחה