המכלול:הידעת?

ראשי

דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של המכלול. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי המכלול. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של המכלול. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: מכלולאים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בהמכלול.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

היום
21 בפברואר 2025	למרות שהמתמטיקה בת זמננו מתוחכמת ורבת כלים, ומסוגלת לפתור בעיות קשות לרוב, יש בה בעיות שטרם נפתרו שאפשר להבין ללא שום השכלה מיוחדת. לדוגמא, בַּחֲרוּ מספר טבעי כל שהוא. אם המספר שבחרתם זוגי, חלקו אותו ב-2. אך אם הוא אי-זוגי, הכפילו אותו פי 3, ולמכפלה זו הוסיפו את המספר 1. כעת חזרו על פעולות אלו עם תוצאת חישובכם הקודם שוב ושוב. השערת קולץ, שהיא בעיה פתוחה בתורת המספרים, גורסת שתמיד תגיעו בסופו של דבר למספר 1. הניסיון מראה שאכן כך הדבר, וטרחנים מתמטיים רבים טענו שהוכיחו את ההשערה, אולם למעשה הוכחה כזו טרם נמצאה. פול ארדש סבר שהמתמטיקה "עדיין אינה מוכנה" לבעיה כזו.	עריכה - תבנית - שיחה

פברואר 2025
1 בפברואר 2025	מוחמד מוסאדק, 1951 ראש ממשלה האיראני מוחמד מוסאדק, אשר שלט במדינה ב-1951 והצליח להסתכסך עם מעצמות המערב עד שהודח בקשר שיזם ה-CIA, היה ידוע בהתנהגותו התיאטרלית. בין היתר נהג להופיע לישיבות המג'לס, הוא הפרלמנט האיראני, כשהוא לבוש בחלוק רחצה.	עריכה - תבנית - שיחה
2 בפברואר 2025	צ'יאנג קאי שק על מנת להוכיח לחמותו לעתיד את רצינות כוונותיו לשאת את סונג מיילינג לאישה, נאלץ השליט הסיני צ'יאנג קאי שק להמיר את דתו מן הדת הבודהיסטית לדת הנוצרית. כאשר השניים נפגשו, היה צ'יאנג קאי שק מבוגר מלינג ב-11 שנים, נשוי, אב לשני ילדים, וגנרליסימו של צבא סין, ולכן לא פלא שאמהּ הביעה את חששה מן החתן העתידי. ואולם הזיווג החזיק מעמד עד מותו של צ'יאנג, במשך ארבעים ושמונה שנים.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בפברואר 2025	אף שרוב מדינות העולם מכירות בזכותן של נשים לבחור ולהיבחר לתפקידים פוליטיים, רמת הייצוג של נשים בבתי נבחרים בכמעט כל מדינות העולם נמוכה מזו של גברים. בדרך כלל, המדינות שמצטיינות בייצוג גבוה של נשים בפרלמנט הן מדינות סקנדינביה, אך המדינה הראשונה שבה נרשם רוב נשי בבית המחוקקים היא דווקא המדינה האפריקנית רואנדה. לאחר הבחירות שנערכו בה ב־2008 היו בבית הנבחרים הרואנדי 44 נשים מכלל 80 החברים, 24 מתוכן במקומות ששוריינו לנשים. שילוב נשים בפוליטיקה הוא אחד מלקחי רצח העם ברואנדה, והוא מבוסס על ההנחה ששילוב נשים בצמרת יפחית את המתחים האתניים.	עריכה - תבנית - שיחה
4 בפברואר 2025	שעון בעל מחוג שעות, דקות ושניות יחידת הזמן הטבעית היא היממה, שמחולקת ל-24 שעות, חלוקה שנהוג לייחס למצרים הקדמונים. עם התפתחות החלופות המכניות הניידות לשעוני שמש והתרחבות החברה הבורגנית, עלה הצורך בתיאום לוחות זמנים שדיוקם טוב יותר משעה שלמה, וכך נוצרה חלוקה נוספת של הזמן, דקה, שערכה 1/60 השעה. בשלהי המאה ה-16 הומצאו שעונים מתקדמים יותר, שבהם נוספה חלוקה מדויקת יותר, שנייה שהיא 1/60 של הדקה, ומקור שמה בשפות שונות, כמו בעברית ובאנגלית (second), הוא בהיותה החלוקה השנייה במספר של השעה.	עריכה - תבנית - שיחה
5 בפברואר 2025	מבט אל סמטה פלונית 7, הבניין האחרון ברחוב, הבנוי בסגנון אקלקטי שמן של סמטה פלונית וסמטה אלמונית, היוצאות מרחוב המלך ג'ורג' בתל אביב, נקבע על ידי מאיר דיזנגוף בשנת 1922. מייסדן, התורם היהודי מאיר גצל שפירא, רצה לקרוא לסמטאות על שמו ועל שם אשתו, סוניה, אולם דיזנגוף, ראש העירייה, התנגד לכך ששפירא יקבע את שמותיהם של הרחובות. המחלוקת בדבר שמן של הסמטאות התפתחה למריבה עזה בין שפירא לדיזנגוף, וראש העיר הודיע כי הסמטאות יקראו פלונית ואלמונית, כך שלא ישאר זכר למייסדן. עם זאת, שמו של שפירא לא נעלם לגמרי מהנוף העירוני, ושכונת שפירא קרויה על שמו.	עריכה - תבנית - שיחה
6 בפברואר 2025	שרטוט גאולוגי המסביר לאן מחלחלים מי מאגר בית זית, תחת האדמה עד שנות החמישים, מי הגשמים, שירדו על מרבית שטח מזרח ירושלים, התנקזו מזרחה, אל ים המלח, ומרבית מי הגשמים שירדו על מערב ירושלים, התנקזו מערבה, אל הים התיכון. אולם כיום, כל מי הגשמים משטח ירושלים מתנקזים לים המלח. יתרה מזאת, גם מי הגשמים מחלק מפרווריה המערביים של ירושלים, כמו מוצא, בית זית וחלק ממבשרת ציון מתנקזים לים המלח. השינוי נגרם בשל הקמת האגם המלאכותי, "מאגר בית זית", בעזרת הקמת סכר על נחל שורק - גדול נחלי הרי ירושלים, שבאופן טבעי התנקז לים התיכון. המאגר הוקם במטרה לעכב את המים, ולאפשר להם לחלחל אל האדמה, להגיע אל שכבת מי התהום, המכונה אקוויפר ההר, ולהישאב בבארות באזור השפלה. זאת במקום להישפך לים התיכון, ולהתבזבז. אלא שבניגוד להערכת אנשי המקצוע, המים המחלחלים לאדמה במאגר בית זית, זורמים לים המלח.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בפברואר 2025	הוצאה להורג בכיסא חשמלי במחצית השנייה של המאה ה-19, ייצרו תחנות הכוח חשמל בזרם ישר. הן הצליחו לספק חשמל לבתים פרטיים, לבתי עסק ולפנסי רחוב, הממוקמים רק עד מרחק של פחות מקילומטר מחוצה להן. אחת החברות המרכזיות שהפעילו תחנות כוח הייתה בבעלות תומאס אדיסון. אדיסון התנגד להצעת אחד מעובדיו, ניקולא טסלה, לעבור לייצר חשמל בזרם חליפין, בכדי להצליח לספק זרם חשמלי רב בהרבה, למרחקים גדולים בהרבה. אדיסון טען שזרם חליפין מביא לסכנה חמורה של מוות בהתחשמלות. טסלה התפטר, הקים חברה מתחרה וניסה למצוא משקיעים לתחנות כוח בזרם חליפין. התחרות העסקית בין אדיסון לטסלה מכונה מלחמת הזרמים. אדיסון, שרצה לשכנע את הקהל בסכנה שברעיונותיו של טסלה, המציא לצורך זה את מכשיר ההוצאה להורג בזרם חליפין - הכיסא החשמלי	עריכה - תבנית - שיחה
8 בפברואר 2025	דאגרוטיפ של שדרות דו-טמפל, התצלום הראשון בהיסטוריה בו מופיעה דמות אנוש, 1838 האדם הראשון בהיסטוריה שצולם היה אלמוני שצחצחו את נעליו מול חלונו של לואי ז'אק מנדה דאגר, ממציא הדאגרוטיפ, בעת שזה צילם את הרחוב ב-1838. התצלום נחשף למשך מספר דקות, ולמעט אותו עובר אורח, כל עצם שזז בעת החשיפה לא הותיר את רישומו על לוח הצילום ונעלם. חשיפה בת מספר דקות הייתה קצרה מאד יחסית לזמן שנדרש לניספור נייפס לשם יצירת התצלום הראשון בהיסטוריה, כתריסר שנים לפני כן, חשיפה של שמונה שעות לערך. קיצור זמן החשיפה התאפשר הודות לגילוי "הדמות הסמויה" על ידי דאגר ב-1835, דמות בלתי נראית שמוטבעת על לוח הצילום לאחר חשיפה קצרה לאור, אותה ניתן לפתח בעזרת עיבוי אדי כספית.	עריכה - תבנית - שיחה
9 בפברואר 2025	שחזור מודרני של ספינתו של קולומבוס, "סנטה מריה" ב-3 באוגוסט 1492 יצא כריסטופר קולומבוס מנמל פלוס בספרד במסע לגילוי הדרך הימית המערבית להודו. על ספינת הדגל שלו "סנטה מריה" ושתי הקרוולות האחרות היו כ-90 ספנים, ובהם גם לואיס דה טורס, יהודי אנוס שצורף למשלחת כדי לשוחח בארמית ובעברית עם צאצאי עשרת השבטים האבודים, למקרה שייפגשו עמם.	עריכה - תבנית - שיחה
10 בפברואר 2025	מיקומו של המחוז היהודי האוטונומי בברית המועצות בשנת 1934 הוקמה בדרום-מזרח ברית המועצות, בסמוך למנצ'וריה שבסין ומצפון לנהר האמור, אוטונומיה תרבותית בשם המחוז היהודי האוטונומי. זאת לאור חזונו של יוסיף סטלין למדיניות לאומית על פיה כל לאום קיבל טריטוריה בה יוכל לשמור על תרבותו העצמאית במסגרת הסוציאליזם וכן בתגובה לציונות שכתנועה לאומית היוותה איום על החזון הבינלאומי הסובייטי. השפה הרשמית באוטונומיה הייתה יידיש. העיר המרכזית ובירת המחוז היא בירוביג'ן. לעתים קוראים בטעות לכל האזור בשם זה.	עריכה - תבנית - שיחה
11 בפברואר 2025	מטוס שהחליק מנמל התעופה אל הרחוב בשיקגו, והרג הולך עובר דרך. מאז המצאת המטוס על ידי האחים רייט אחד הסיכונים בתעבורה אווירית הוא אסון תעופה. התפשטות התעופה האזרחית הביאה לגידול במספרי הטיסות הסדירות, חברות התעופה והנוסעים. לאורך השנים אירעו מספר אסונות כבדים כגון אסון המטוסים בטנריף, התרסקות טיסה 123 של ג'פאן איירליינס והאסון האווירי בצ'רקהי דאדרי, אך באופן כללי בטיחות הטיסה משתפרת. לדוגמה, למרות הגידול במספר הטסים מדי שנה, בשנת 2017 נהרג רק אדם אחד בטיסת נוסעים אזרחית סדירה, אך 398 בני אדם נהרגו בטיסות מטען, טיסות צבאיות וטיסות אחרות.	עריכה - תבנית - שיחה
12 בפברואר 2025	הרשות המחוקקת הישראלית שינתה את מקום התכנסותה שמונה פעמים בשנתיים הראשונות לקיומה: תחילה נתכנסו חברי מועצת המדינה הזמנית, הפרלמנט הישראלי עד לכינונה של הכנסת הראשונה, כדי "לקיים בחתימת ידם" את מסמך הכרזת העצמאות במקום ההכרזה בבית דיזנגוף, שהיה מוזיאון תל אביב דאז. בהמשך התכנסה המועצה בבית קק"ל בתל אביב, עד שבהפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות חזרו אליו אנשי הקרן הקיימת. משם היא עברה ללשכת ראש הממשלה בשרונה, אולם נאלצה לעבור משם עם התארכות המלחמה ודחיית הבחירות. המועצה חזרה לבית דיזנגוף, וקיימה את ישיבותיה כשהמוזיאון היה בפגרה. לקראת כל ישיבה הוצאו מושבי חברי המועצה ממחסן המוזיאון. הכנסת הראשונה החלה את דרכה בבניין הסוכנות היהודית בירושלים, עברה לקולנוע קסם בתל אביב, שהפסיק להקרין סרטים כדי לארח אותה, ושבה לבניין הסוכנות היהודית. משם היא עברה, בשנת 1950, לבית פרומין בירושלים, שהופקע והותאם לאכסון פרלמנט, ונשארה בו 16 שנה. רק בשנת 1966, הרשות המחוקקת הישראלית עברה לתחנתה התשיעית – משכנה הנוכחי, לצד קריית הממשלה, בגבעת רם.	עריכה - תבנית - שיחה
13 בפברואר 2025	סרטון הקפיצה של רייכלט פרנץ רייכלט היה חייט וממציא אוסטרי-צרפתי שנהרג בנסיבות טרגיות כאשר ניסה להוכיח את יעילותה של המצאתו. רייכלט המציא חליפת מצנח מתוך מטרה לאפשר לטייסים להימלט ממטוס מגובה נמוך. ניסויי הצניחה שביצע עם חליפתו מגובה של 8 עד 10 מטר נכשלו, ובמסגרתם הוא שבר את רגלו. עם זאת, רייכלט סבר שהצניחה תצליח אם תתבצע מגובה של עשרות מטרים. בתחילת פברואר 1912 קיבל רייכלט היתר מעיריית פריז לבצע ניסוי צניחה ממגדל אייפל באמצעות בובות. ביום הצניחה, 4 בפברואר, הגיע רייכלט למקום כשהוא לבוש בחליפת הצניחה והודיע כי הוא מתכוון לבצעה בעצמו. חבריו ניסו להניאו מכך ללא הצלחה. בשעה 08:22 קפץ רייכלט מהמפלס הראשון של מגדל אייפל, מגובה של 57 מטר - ונהרג. רייכלט נחשב לאחד מחלוצי הצניחה החופשית ונודע בכינוי "החייט המעופף".	עריכה - תבנית - שיחה
14 בפברואר 2025	סמל צה"ל בראשית ימי מדינת ישראל, נהג צה"ל לגייס פושעים למשימות מודיעין בארצות אויב, מתוך הנחה שתושייתם הפלילית תסייע להם במשימתם. בשני מקרים, נכשלה שיטה זו כישלון חרוץ: במקרה של אברי אלעד, שנחשד כי הסגיר לידי המצרים את רשת הסוכנים שהופעלה במסגרת מה שכונה "העסק הביש", ובמקרה של מרדכי קידר, אשר הורשע בשוד וברצח של סייען יהודי בעת ששהה בארגנטינה.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בפברואר 2025	אריך מילקה עמד בראש השטאזי, המשטרה החשאית המזרח גרמנית, בשנים 1957–1989. השטאזי בפיקודו השליט טרור במדינה, אסר, עינה והרג אזרחים ללא משפט, והנהיג משטר של הלשנות, באמצעות מאות-אלפי סוכנים וסייענים שריגלו אחרי אזרחים תמימים, ואגרו חומר מפליל נגדם. מילקה הקשיש הועמד לדין ב-1992, לאחר איחוד גרמניה, אך האישום נגדו לא נגע לפשעי השטאזי, אלא לרצח קציני משטרה שביצע בהיותו פעיל צעיר במפלגה הקומוניסטית ב-1931, יותר מ-60 שנה קודם לכן. התביעה נעזרה במסמכים שהוסתרו במשך עשרות שנים בכספת של מילקה עצמו, והוא נמצא אשם ונשלח למאסר.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בפברואר 2025	דגל ליכטנשטיין דגל ליכטנשטיין שונה ב־1937 והוסף לו כתר, לאחר שב־1936 משלחת ליכטנשטיין לאולימפיאדת ברלין, שזו האולימפיאדה הראשונה שבה השתתפה, גילתה במקרה בזמן המשחקים שדגל המדינה זהה לדגל האיטי.	עריכה - תבנית - שיחה
17 בפברואר 2025	"האגן דאז" הוא מותג גלידה, המיוצרת בארצות הברית. שם המותג הוא דוגמא למיתוג זר, כלומר הקניית תדמית זרה למוצר מקומי כדי לתת נופך מיוחד ושונה. כדי ליצור לגלידה תדמית סקנדינבית, ובפרט דנית, המציאו היצרנים שם שייראה לצרכנים בארצות הברית כשם דני: אומלאוט מעל האות השנייה בשם (ä), הכפלת ה-a, צירוף האותיות zs ומבנה הברה, הנדמה לסקנדינבי (לדוגמא, האגן-קופנהגן). למרבה האירוניה, אף אחד מן המאפיינים הלשוניים הללו אינו קיים בשפה הדנית וגם לא באף אחת מן השפות הסקנדינביות: לא מקובלים הצירופים äa ו-zs, ולשתי המילים המרכיבות את שם המותג אין משמעות באף שפה. להאגן דאז ישנם סניפים במדינות רבות, אולם אין לה אף סניף בסקנדינביה.	עריכה - תבנית - שיחה
18 בפברואר 2025	ויטגנשטיין מנגן בפסנתר הפסנתרן פאול ויטגנשטיין איבד את זרועו הימנית במלחמת העולם הראשונה, אך המשיך לנגן בקונצרטים כשהוא משתמש בידו השמאלית בלבד. הוא אף זכה לכך שמספר מלחינים בולטים, כגון בנג'מין בריטן, ריכרד שטראוס ומוריס ראוול יכתבו יצירות במיוחד עבורו. רוב היצירות שחוברו במיוחד לוויטגנשטיין מבוצעות כיום על ידי פסנתרנים ששתי ידיהם תקינות, כמו גם על ידי פסנתרנים שאיבדו את יכולת השימוש ביד ימין מסיבה זו או אחרת, כגון לאון פליישר.	עריכה - תבנית - שיחה
19 בפברואר 2025	נורמן בורלוג נואם בוועידה למדע ולטכנולוגיה חקלאיים ביוני 2003 נורמן בורלוג הוא אחד מאותם יחידי סגולה שרבים בעולם חייבים להם את חייהם. הוא פיתח, בעזרת הכלאות ושיטות טכנולוגיות נוספות, זני חיטה ודגנים אחרים, עתירי יבול ועמידים למחלות. בורלוג דחף לשימוש חקלאי נרחב בזנים ובשיטות החדשות במקסיקו, בהודו ובפקיסטן. כך הפכה מקסיקו ליצואנית חיטה גדולה, ויבול החיטה בהודו ובפקיסטן כמעט שהוכפל. יש המעריכים כי אילולא עבודתו היו עלולים מיליארד בני-אדם לגווע ברעב. כהכרה לתרומתו בהגדלת היצע המזון העולמי, הוענק לו ב-1970 פרס נובל לשלום.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בפברואר 2025	שרידי שער העיר יפו מימי רעמסס לפי סיפור עם מצרי המתועד בפפירוס האריס 500, במאה ה-15 לפנה"ס, מאות שנים לפני מלחמת טרויה, נכבשה העיר יפו על ידי המצרים בשיטה הדומה לסיפור הסוס הטרויאני. לאחר שצחותי, אחד משרי צבאו של תחותמס השלישי מלך מצרים, נכשל בכיבוש העיר, הוא שלח שליח לאשת שליט יפו שפיתה אותה לקבל שיירת חמורים נושאי כדי חרס כתשורה לאחר הכישלון. אשת השליט קיבלה את המתנה והכניסה את השיירה לעיר. מיד קפצו חיילים מצרים מתוך הכדים וכבשו את יפו. כיום מרבית האגיפטולוגים סבורים שהסיפור אינו נכון היסטורית ונועד לפאר את תחותמס השלישי.	עריכה - תבנית - שיחה
21 בפברואר 2025	למרות שהמתמטיקה בת זמננו מתוחכמת ורבת כלים, ומסוגלת לפתור בעיות קשות לרוב, יש בה בעיות שטרם נפתרו שאפשר להבין ללא שום השכלה מיוחדת. לדוגמא, בַּחֲרוּ מספר טבעי כל שהוא. אם המספר שבחרתם זוגי, חלקו אותו ב-2. אך אם הוא אי-זוגי, הכפילו אותו פי 3, ולמכפלה זו הוסיפו את המספר 1. כעת חזרו על פעולות אלו עם תוצאת חישובכם הקודם שוב ושוב. השערת קולץ, שהיא בעיה פתוחה בתורת המספרים, גורסת שתמיד תגיעו בסופו של דבר למספר 1. הניסיון מראה שאכן כך הדבר, וטרחנים מתמטיים רבים טענו שהוכיחו את ההשערה, אולם למעשה הוכחה כזו טרם נמצאה. פול ארדש סבר שהמתמטיקה "עדיין אינה מוכנה" לבעיה כזו.	עריכה - תבנית - שיחה
22 בפברואר 2025	איי מלטה לאחר שסולימאן המפואר, בונה חומות ירושלים, כבש את האי רודוס מידי מסדר ההוספיטלרים ב-1522 וגירש אותם, העניק קארל החמישי לאבירים ב-1530 את השלטון על איי מלטה. הם ביצרו את האיים והמשיכו להציק לטורקים בשוד ימי ובפשיטות על ספינות מוסלמיות תוך שהם מסכנים את נתיבי השיט הטורקיים לצפון אפריקה. בתגובה שלח הסולטאן כוח סיור למלטה במטרה להכין את המתקפה עליה, אולם כוח זה לא הצליח לאתר את האי, שב לאיסטנבול ודיווח לסולטאן כי "Malta yok!" ("מלטה לא קיימת"). בשל כך, המפות הגאוגרפיות העות'מאניות כוסו בפיסות נייר קטנות אשר הסתירו את איי מלטה. אף על פי שאין סימוכין חד-משמעיים לסיפור וייתכן שמדובר באגדה אורבנית, הביטוי הפך למטבע לשון בינלאומי שפירושו הכחשת המציאות.	עריכה - תבנית - שיחה
23 בפברואר 2025	תבנית:הידעת? 23 בפברואר 2025	עריכה - תבנית - שיחה
24 בפברואר 2025	תבנית:הידעת? 24 בפברואר 2025	עריכה - תבנית - שיחה
25 בפברואר 2025	תבנית:הידעת? 25 בפברואר 2025	עריכה - תבנית - שיחה
26 בפברואר 2025	תבנית:הידעת? 26 בפברואר 2025	עריכה - תבנית - שיחה
27 בפברואר 2025	תבנית:הידעת? 27 בפברואר 2025	עריכה - תבנית - שיחה
28 בפברואר 2025	תבנית:הידעת? 28 בפברואר 2025	עריכה - תבנית - שיחה