פסיכולוגיה חברתית
פְּסִיכוֹלוֹגְיָה חֶבְרָתִית (מאנגלית: Social Psychology) היא תחום מחקר ויישום במסגרתו נחקרת השפעת הזולת (יחידים וקבוצות) על מחשבותיו, הרגשותיו, והתנהגותו של הפרט. פסיכולוגיה חברתית עוסקת בהתנהגות אנושית שהיא התוצאה של הקשר בין מצבים נפשיים ולמצבים חברתיים. היא חוקרת את התנאים החברתיים שבהם נוצרות מחשבות, רגשות והתנהגויות, וכיצד משתנים אלה משפיעים על אינטראקציות חברתיות.[1]
ככלל, הפסיכולוגיה החברתית מיישמת מונחים וממצאים מתחום הסוציולוגיה, יותר מכל תחום פסיכולוגי אחר.
היסטוריה
מחקרו של נורמן טריפלט משנת 1898 הנחשב למחקר אקדמי הראשון בתחום הפיסכולוגיה החברתית. המחקר עסק בהתנהגות קבוצתית אצל ילדים.[2] יש הטוענים כי זהו לא המחקר הראשון בתחום.[3] בשנת 1908 שני ספרי הלימוד הראשונים בתחום יצאו לאור, הראשון מאת הפסיכולוג וויליאם מקדוגל (אנ') והשני מאת הסוציולוג אדוארד אלסוורת' רוס (אנ')[4].
דמות נוספת שהשפיע על התפתחות הפסיכולוגיה החברתית היה פלויד אלפורט (אנ') פסיכולוג אמריקאי שנחשב, לעיתים קרובות, ל"אבי הפסיכולוגיה החברתית הניסויית", לאחר שמילא תפקיד מפתח בהפיכת הפסיכולוגיה החברתית לתחום לגיטימי במדעי ההתנהגות. תרומתו של אלפורט להתפתחות המוקדמת של הפסיכולוגיה החברתית הייתה שילוב ניסויים מעבדתיים מבוקרים שסיפקו את הקפדה הדרושה לקידום הפסיכולוגיה החברתית כמדע ומחקר בתופעות קבוצתיות במונחים אינדיבידואליסטים כחלק משדה הפסיכולוגיה.[4]
עד 1930 הפסיכולוגיה החברתית ביססה את עצמה כתת-דיסציפלינה חשובה בפסיכולוגיה. עם תחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, הפסיכולוגיה החברתית האמריקאית נשלטה על ידי הגישה האינדיבידואליסטית בהשראת אלפורט, בעוד שהפסיכולוגיה החברתית האירופית עדיין שיקפה מושגים מוקדמים יותר של תודעה קבוצתית[4].
בין מלחמות העולם, הפסיכולוגים החברתיים קורט לוין ולאון פסטינגר חידדו את הגישה הניסיונית לחקר התנהגות, וקידמו את הפסיכולוגיה החברתית כדיסציפלינה מדעית קפדנית[1]. מבין ההתפתחויות הבולטות בשנים אלו: פיתוח תאוריית התסכול-תוקפנות, התבסס המחקר בנושא עמדות בעקבות החשיבות הגוברת של מחקרי דעת הקהל בארצות הברית, מחקרם הראשון של דניאל כץ וקנת ברילי בתחום סטיראוטיפים אתניים ועבודתו של ג'ורג' הרברט מיד על צמיחתו של האני בתהליך האינטראקציה החברתית במיוחד בדרך של תקשורת לשונית. קורט לוין פיתח את תאוריית השדה המסבירה את האינטראקציה בין הפרט לסביבה והיא הבסיס למחקר על דינמיקה קבוצתית[4].
אחרי מלחמת העולם השנייה ובעקבותיה ערכו פסיכולוגים חברתיים, ביניהם מוזאפר שריף (אנ') וסולומון אש, מחקרים בנושא קונפורמיות. כמו כן נערך ניסוי מילגרם בנושא ציות לסמכות[1], שהושפע ממשפט אייכמן. ניסוי הכלא של סטנפורד הוא נקודת ציון בכללי אתיקה בניסויים בפסיכולוגיה חברתית. הניסוי בחן התנהגות של גברים צעירים בתנאים שדימו חיי כלא. הניסוי נערך באוניברסיטת סטנפורד בשנת 1971 על ידי צוות חוקרים בראשות הפסיכולוג פיליפ זימברדו.
נושא מחקר נוסף שהתפתח הוא תלות הדדית. תאוריית התלות ההדדית מציעה מודל תאורטי לשאלה כיצד תלות הדדית משפיעה על התנהגותם של אנשים ביחס לתוצאות שכל אחד מהם רוצה להשיג[4].
בשנת 1957 לאון פסטינגר הציג את תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי, שיש הסבורים שהיא התיאוריה המשפיעה ביותר בהיסטוריה של הפסיכולוגיה החברתית[4]. ב-1968 וולטר מישל (אנ') הציג תיאוריה שהשפיעה רבות על הפסיכולוגיה בתחום האישיות. לטענתו, אישיותו של אדם אינה קבועה, אלא תלויה באינטראקציות שבין נטיותיו לבין המצבים בהם הוא פועל. במילים אחרות, אופיו של אדם משתנה ומתעצב על-ידי סך כל המצבים שבהם הוא התנסה[4].[5]
התנועה לזכויות האזרח שנלחמה לסיום האפליה כנגד אפרו-אמריקאים, השפיע באופן דרמטי גם על סדר היום המחקרי של התחום. מחקר על הגורמים וההשלכות של דעות קדומות ואפליה הפך לפופולרי ושימש בסיס תאורטי להתערבויות מאוחרות יותר.[4]
ב-1947 נפתח באגודה האמריקנית לפסיכולוגיה חטיבת הפסיכולוגיה החברתית וכמעט שלושים שנה אחרי, בשנת 1974, החטיבה הפכה לארגון עצמאי החברה לאישיות ופסיכולוגיה חברתית (Society for Personality and Social Psychology). ב-1996, נוסד האיגוד האירופי לפסיכולוגיה חברתית ניסויית.[4] לצד יצירת ארגונים מקצועיים, כתבי עת אקדמיים החלו הפרסם בתחום.
תיאוריות ומושגי ליבה
למידה
בני אדם אוספים זיכרונות רבים על החוויות שלהם עם אנשים אחרים, ומשתמשים במידע הזה כדי ליצור תחזיות לגבי מה שאנשים יעשו בעתיד. ידע זה נרכש באמצעות למידה. חקר הלמידה קשור קשר הדוק עם האסכולה הביהביוריסטית של הפסיכולוגיה. למידה אופרנטית או התניה אופרנטית היא תהליך של למידה התנהגותית המבוסס על חיזוקים וענישה. ההנחה היא שהתנהגות שמקבלת חיזוקים מגדילה את הסיכוי של הפרט לחזור עליה בעתיד, בעוד התנהגות שמקבלת עונשים מפחיתה את הסיכוי של הפרט לחזור עליה. למידה אופרנטית יכולה לענות על שאלות שקשורות לתחום הפסיכולוגיה החברתית כגון: כיצד נדע איזה התנהגויות מתאימות במצב חברתי כלשהו? או אלו התנהגויות מתאימות לאינטראקציות חברתיות מסוימות ואלו לא?[6]
בנוסף ללמידה אופרנטית, הפסיכולוגיה החברתית עוסקת גם בלמידה באמצעות תצפית. למידה באמצעות צפייה היא צורת למידה בה אנו משתמשים ביכולות הקוגניטיביות שלנו לזכירה ולהסקת מסקנות על בסיס ניסיונם של אחרים כדי שנוכל לשנות את התנהגותנו. אדם צופה בהתנהגותו של אחר בשעה שקיבל חיזוק או עונש ואחר כך מתנהג באופן דומה למדי או נמנע מפעולה. למידה באמצעות תצפית שימושית מכיוון שהיא מאפשרת לבני אדם ללמוד מבלי לעסוק בפועל במה שעלול להיות מסוכן[6].
סכמה
התוצאה של הלמידה היא ידע, וידע זה מאוחסן בסכמות. במוח, הסכמות שלנו שוכנות בעיקר בקליפת המוח הקדם-מצחית. חלק זה של המוח הוא החלק "החברתי". סכמה קוגניטיבית היא מבנה מנטלי, הכולל מכלול של ידע ועמדות של אדם כלפי נושא מסוים (אובייקטים, אנשים ומצבים). הסכמה מאפשרת לארגן כמויות גדולות של מידע באופן יעיל.[7] בהתאם לכך, הסכמה היא אחד המנגנונים הקוגניטיביים המאפשרים לנו לעצב תפיסת עולם יציבה.[8] הסכמה יוצרת אצלנו ציפיות ומאפשרת לנו לנסות לנבא מה יקרה, וכאשר אנו קולטים מידע חדש אנו נוטים לפרש אותו בהשפעת הסכמה שיש לנו אודותיו. ישנן מספר סוגים של סכמות: סכמת תסריט, סכמת עצמי וסכמת אישיות.
תפיסה עצמית
תפיסה עצמית היא האופן שבו בני האדם תופסים את יכולותיהם, חולשותיהם, עמדותיהם וערכיהם.[9] לרבות, האמונות לגבי תכונות האישיות, מאפיינים הגופניים, היכולות, הערכים, המטרות והתפקידים שלנו בעולם.[10] התפיסה העצמית מורכבת מסט של אמונות ותפיסות המאורגנות כסכמה קוגניטיבית.[7]
לאורך הילדות וגיל התבגרות, התפיסה העצמית הופכת מופשטת ומורכבת יותר ומתארגנת בסכימות. בבגרות, התחושה העצמית גדלה באופן משמעותי. כבוגרים, אנחנו מחזיקים במגוון רחב של סכימות, אנו יכולים לנתח את המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלנו, ומבינים שלאנשים אחרים יש מחשבות שונות משלנו.[10]
אחת הדרכים ללמוד על התפיסה העצמית של אדם היא באמצעות שאלון דיווח עצמי. זהו כלי בו המשיבים עונים על סדרת שאלות או מדרגים הצהרות הקשורות לתפיסה העצמית. למרות שלכל אדם יש תפיסה עצמית ייחודית, אפשר לזהות מניתוח על בסיס הדיווח האישי, מספר מאפיינים שמשותפים. למשל, מאפיינים גופניים הם מרכיב חשוב בתפיסה העצמית, והם מוזכרים על ידי רבים כאשר הם מתארים את עצמם. מאפיינים גופניים חשובים לתפיסה העצמית שלנו מכיוון שאנו מבינים שאנשים אחרים משתמשים בהם כדי לשפוט אותנו. לעיתים קרובות אנשים מפרטים את המאפיינים הפיזיים הייחודים להם לחיוב אן לשלילה ("יש לי עיניים ירוקות", "אני עם משקל עודף"). מאפיין נוסף של התפיסה העצמית, משקף את החברות שלנו בקבוצות החברתיות שאנו משתייכים אליהן ואכפת לנו מהן. התייחסויות נפוצות בהקשר קשורות למקצוע, דת או ארגון אליו משתייך הפרט ("אני אמנית", "אני בודהיסט" ו"אני סטודנטית באוניברסיטת אמסטרדם'").[10]
עמדה
בפסיכולוגיה חברתית, עמדה היא הערכה נלמדת ומשפיעה על מחשבה ופעולה. לאורך רוב המאה ה-20, המחקר האמפירי של עמדות היה בליבת הפסיכולוגיה החברתית. עמדות יכולות להיגזר ממידע רגשי (רגשות), מידע קוגניטיבי (אמונות) ומידע התנהגותי (חוויות), שלעיתים קרובות מנבאים התנהגות. להנות מגלידת שוקולד או תמיכה בערכים של מפלגה פוליטית מסוימת הן דוגמאות לעמדות. עמדות כרוכות בהעדפות, למשל הוא לא אוהב לקרוא או אני אוהבת את אחותי. אמירות כגון אלו מדגישות שעמדות הן חלק חשוב מהגדרת העצמי; העמדות מקשרת את התפיסה העצמית לאובייקט, ולכן העמדות שלנו הן חלק מהותי ממי שאנחנו.[11]
עמדות אינן חשובות במידה שווה. יש חשובות יותר מאחרות, משום שהן מועילות לנו יותר ובכך משפיעות יותר על חיי היומיום שלנו. עוצמת העמדה מוערכת לפי המהירות שבה היא עולה בראש. ישנן עמדות חזקות שמנחות פעולות שלנו ואנחנו לא משנים אותן כמעט בכלל. ככל שאנחנו מבטאים אותן הן מתחזקות.[11] אנשים מושפעים ממספר גורמים בכל מצב נתון, ולכן עמדות כלליות אינן תמיד מנבאות טובות להתנהגות ספציפית. לדוגמה, אדם עשוי להיות מוטרד מאיכות הסביבה אך אינו ממחזר בקבוק פלסטיק בגלל גורמים ספציפיים ברגע נתון.
אחת התאוריות הידועות במאה ה-20 בתחום העמדות היא תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי. לפי תיאוריה זו, עמדות חייבות להיות עקביות ולוגית זו עם זו. אי התאמה בין העמדות מוביל לחוסר נוחות או מתח, שעלול להניע שינוי בעמדות או בהתנהגות. אצל בני האדם טמון רצון חבוי שמטרתו לשמור על העקביות בין עמדותיהם ותפיסותיהם לבין התנהגותם בפועל.
עמדות קשורות למספר תחומים אחרים של הדיסציפלינה, כגון קונפורמיות, משיכה בין אישית (אנ'), תפיסה חברתית ודעות קדומות.
שכנוע
שכנוע היא שיטה פעילה להשפעה המנסה להנחות אנשים לקראת אימוץ גישה, רעיון או התנהגות באמצעים רציונליים או רגשיים. שכנוע מסתמך על דיאלוג ולא על הפעלת לחץ משמעותי או כפייה. הניסיון לשכנע יכול להיות יומיומי (לשכנע ילד לצחצח כל יום שיניים) או חד פעמי (ביום הבחירות, לשכנע מצביעים לבחור במועמד מסוים). תהליך השכנוע מושפע ממשתנים רבים הנחלקים, בדרך כלל, לחמש קטגוריות עיקריות:
- תקשורת: מתייחסת לאמינות, מומחיות, אמון ומשיכה גופנית.
- מסר: התבססות על היגיון או רגש (למשל, פחד), טיעונים חד-צדדיים או דו-צדדיים ותוכן אינפורמטיבי מסוגים שונים.
- קהל: כולל מגוון של נתונים דמוגרפיים, תכונות אישיות והעדפות.
- אמצעי תקשורת: אינטראקציות פנים אל פנים, רשתות חברתיות, אתרי אינטרנט, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט וכו'.
- הקשר: כולל סביבת הפעילות ודינמיקה קבוצתית.
קוגניציה חברתית
קוגניציה חברתית היא גישה מרכזית בתאוריה ובמחקר בפסיכולוגיה חברתית, המתמקד בחקר תפקידים של ייצוגים ותהליכים מנטליים, בקביעת התנהגויות ושיפוט חברתי. חלק השאלות שקוגניציה החברתית מבקשות לעונות עליה הן: כיצד אנו צוברים ידע על עצמנו, על אחרים ועל מצבים חברתיים? כיצד ידע חברתי זה משפיע על השיפוטים, על ההחלטות ועל ההתנהגויות שלנו? וכיצד משפיעים הרצונות והרגשות שלנו על עיבוד מידע חברתי?
התפתחות חברתית מתבססת על תהליכי קוגניטיביים שונים באמצעותם מסוגל הפרט לעקוב אחרי התנהגות של אחרים ולהבינה. קוגניציה חברתית מתייחסת לשרשרת תהליכים הנדרשים כדי שהאדם יוכל להבין אנשים אחרים. היא כוללת יכולות תפיסתיות בסיסיות המאפשרות לנו להבחין בין אנשים לחפצים. ברמה גבוהה יותר קוגניציה חברתית מאפשרת לנו לעשות אינטגרציה בין כמה רמזים חברתיים שונים (למשל כיוון המבט, הבעת הפנים, אינטונציה של הקול ועוד). ולפרש על פיה את התנהגותו של האחר, ומתוך כך להבין את כוונותיו, אמונותיו ורגשותיו של האחר, והאופן בו הם מכוונים את התנהגותו.[12]
זיהוי רגשות היא יכולת חיונית לצורך הבנת מצבים חברתיים ולתפקוד חברתי תקין. זיהוי הבעות פנים רגשיות מהווה מרכיב מרכזי בניהול אינטראקציות חברתיות נוכח התפקיד המשמעותי שיש למידע העובר בהבעות פנים. במחקרים הרבים שנערכו בקרב ילדים ומבוגרים עם אוטיזם, התקבלו ממצאים לא אחידים לגבי היכולת לזהות הבעות פנים.[13]
תחומי עיסוק
תחומי הפסיכולוגיה החברתית הם רבים, ובהם: השפעת הסביבה החברתית, תפקוד האדם בקבוצה, גיבוש עמדות ושינוין, הערכה עצמית, קשרים בין-אישיים כמו אהבה ועוד.
היא נוגעת גם בתחומים כמו פרסום וישנם פסיכולוגים חברתיים המייעצים למשרדי פרסום.
פסיכולוגיה חברתית שונה מתחומי מחקר אחרים כמו אנתרופולוגיה או סוציולוגיה מפני שהיא מתמקדת בפרט ומחויבת לרוב למחקר שמבוסס על ניסויים אמפיריים.[14]
השפעת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית
הפסיכולוגיה החברתית המודרנית הושפעה רבות מן הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. לפי גישה זו הצורה בה אדם מפרש את הסיטואציה החברתית והמחשבות שמתעוררות באדם בסיטואציה זו יקבעו את אופן פעולתו: האדם הוא מעין "מדען" אשר חוקר את סביבתו החברתית ומנסה להבין אותה על ידי ייחוס סיבות להתנהגויות הזולת, ואף לעיתים ייחוס סיבות להתנהגויותיו שלו עצמו.
על מנת להבין את מצבו הרגשי של האחר, אנו משתמשים בפעולות המפורשות שאדם עושה, בתוכן דבריו, בזכרונות וידע שיש לנו אודות האדם ואודות מרכיבי הסיטואציה, ברמזים לא מפורשים כגון הבעות פנים ותנועות ואף בריח. תאוריית הייחוס מנסה לתת מסגרת להבנת הדרך בה אנו מנסים למצוא היגיון בעולם החברתי.
לימודי התחום
פסיכולוגיה חברתית איננה נלמדת כתואר ראשון בדרך כלל, אלא כתואר שני. מי שהשלים תואר ראשון בפסיכולוגיה או בתחום קרוב יכול להגיש מועמדות ללימודי פסיכולוגיה חברתית (אם מדובר בתחום קרוב סביר שיידרשו קורסי השלמה).
מחקר
פסיכולוגיה חברתית עוסקת במחקר מדעי של מחשבות, תחושות והתנהגויות של פרטים במסגרות חברתיות שונות. המחקר עוסק באיסוף נתונים אמפיריים והבנה של תהליכי השפעה הדדיים ומתמשכים בין הפרטים בחברה.
נחקרת גם השפעתם של אנשים אחרים על ההתנהגות גם כאשר הם אינם נוכחים באופן פיזי.
מבין החוקרים הבולטים בתחום: לאון פסטינגר, סטנלי מילגרם, סולומון אש, דריל בם.
דוגמאו לניסויים מפורסמים: ניסוי הכלא של זימברדו, הניסוי של מילגרם, ניסוי בנדורה, ניסוי הקונפורמיות של אש.
ראו גם
לקריאה נוספת
- פסיכולוגיה חברתית, האוניברסיטה הפתוחה - (קריאת הספר בתצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים"
)
קישורים חיצוניים
- יעקב אופיר, פסיכולוגיה חברתית, בלוג-הפסיכולוג שלי
- פסיכולוגיה חברתית - בפרויקט המדגם
- איתי להט ודן שוחט, כוחה הלא ייאמן של חברות, באתר כלכליסט, 25 במרץ 2010
- אדמיאל קוסמן, העדר האנטישמי, מקור ראשון, 22 ביוני 2012
פסיכולוגיה חברתית - ד"ר יאיר ברזון, סרטון באתר יוטיוב- פסיכולוגיה חברתית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פסיכולוגיה חברתית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry, Chapter 1: Introducing Social Psychology, Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition, BCcampus, 2022-01-26, מסת"ב 978-1-77420-193-0. (באנגלית)
- ^ Defining Social Psychology: History and Principles, Principles of Social Psychology, 2015-10-27
- ^ Wolfgang Stroebe, The Truth About Triplett (1898), But Nobody Seems to Care, Perspectives on Psychological Science 7, 2012-01, עמ' 54–57 doi: 10.1177/1745691611427306
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 4.7 4.8 How We Got Here from Th ere: A Brief History of Social Psychology, Advanced social psychology: the state of the science, New York: Oxford University Press, 2010, מסת"ב 978-0-19-538120-7
- ^ אביבה לורי, הפרופסור לפסיכולוגיה וולטר מישל ממשיך לגלות עלינו דברים שהדחקנו, באתר הארץ, 2 ביולי 2010
- ^ 6.0 6.1 Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry, 2.1 Sources of Social Knowledge, Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition, BCcampus, 2022-01-26, מסת"ב 978-1-77420-193-0. (באנגלית)
- ^ 7.0 7.1 Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
- ^ שאול פוקס, הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי, 1998
- ^ McInerney, D. M., Cheng, R., Mok, M., & Lam, A. (2012). Academic Self-Concept and Learning Strategies: Direction of Effect on Student Academic Achievement. Journal Of Advanced Academics, 23(3), 249-269.
- ^ 10.0 10.1 10.2 Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry, 4.1 The Cognitive Self: The Self-Concept, Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition, BCcampus, 2022-01-26, מסת"ב 978-1-77420-193-0. (באנגלית)
- ^ 11.0 11.1 Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry, 5.1 Exploring Attitudes, Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition, BCcampus, 2022-01-26, מסת"ב 978-1-77420-193-0. (באנגלית)
- ^ מירב בורג-מלכי, קוגניציה חברתית ומיומנויות חברתיות בקרב ילדים עם תסמונות ווליאמס וחל"פ (עמ' 9)
- ^ מירב בורג-מלכי, קוגניציה חברתית ומיומנויות חברתיות בקרב ילדים עם תסמונות ווליאמס וחל"פ (עמ' 11-14)
- ^ יעקב אופיר, פסיכולוגיה חברתית, באתר yophir.com, מרץ, 2019
38310785פסיכולוגיה חברתית