קלט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בתחום המחשוב והאוטומציה, קלט הוא כלל הנתונים המגיעים אל המחשב או אל מכשיר אוטומטי אחר, מן העולם שמחוצה לו. אמצעי קלט הם כלל האמצעים להזנת המחשב, או המכשיר האוטומטי האחר, בנתונים כאלה.

כיוון שרבות ממשימות המחשב מתבססות על נתונים שמקורם בעולם שמחוצה לו, הרי תנאי בסיסי לפעולתו התקינה של המחשב היא אספקת נתונים אלה בצורה אמינה וקלה ככל האפשר.

הקלדת נתונים

בראשית ימי המחשב הקלט העיקרי של המחשב היה טקסטואלי, ולהזנתו למחשב שימשו מכונות ניקוב, שלהן הייתה מקלדת (דומה ביסודה לזו של מכונת כתיבה) והקלדה עליה יצרה סוג של פלט, כרטיסים מנוקבים או סרטים מנוקבים שאותם קרא המחשב באמצעות אמצעי קריאה מתאים. כדי לוודא את נכונות ההקלדה היו נהוגות שיטות אחדות:

  • הקלדה חוזרת של אותם נתונים, על הכרטיסים המנוקבים שנוצרו בשלב הראשון, ובדיקת כל מקרה שבו לא נמצאה התאמה.
  • מדווח הנתונים יצר גם שורות ביקורת או שדות ביקורת, שאיפשרו זיהוי מיידי של טעות בהקלדה.

בדומה לכרטיסים המנוקבים, נוצר גם קלט על-גבי סרט מנוקב. בסוף שנות השישים פעלו גם מכונות להקלדה על-גבי סרט מגנטי.

באמצע שנות השבעים הוחלף הכרטיס המנוקב בתקליטון (דיסקט), שתהליך הקלדתו היה דומה לזה של הקלדת כרטיסים מנוקבים, אך התוצר היה תקליטון, נוח יותר לאחסון ולטלטול.

מלאכת ההקלדה המתוארת לעיל נעשתה על ידי מי שעיסוקם בכך, בדרך כלל נשים שמקצוען נקרא "נקבנית" ואחר כך "קלדנית", שקיבלו את הנתונים על-גבי טפסים.

קריאה ישירה של מסמכי מקור

לצמצום מלאכת ההקלדה פותח ציוד שאיפשר קריאת נתונים ישירות ממסמכי מקור מסוימים, כגון קורא אופטי, קורא דיו מגנטית (קריאת תווים מגנטית) וקורא סימנים שסומנו בעיפרון על-גבי טופס מתאים.

כרטיס תשובות של האוניברסיטה הפתוחה, ועליו מסמן התלמיד תשובות בעיפרון. הכרטיס נקרא ישירות על ידי מחשב האוניברסיטה, ללא צורך בהקלדה, לשם בדיקת נכונות התשובות.
ברקוד שבו כתובה המילה "Wikipedia"

להזנה מהירה של מספר קטלוגי של מוצרים (מוצרים שנרכשו בחנות, פריטים במחסן, ספרים בספרייה) נוצר בשנות השבעים הברקוד - קוד לייצוג מספרים ואותיות שניתן לקרוא אותו באמצעות העברתו אל מול עינית קוראת, שחסך את הצורך בהקלדת המספר הקטלוגי של המוצר, ובכך הביא להזנת נתונים מהירה ואמינה יותר.

פס מגנטי הנמצא על כרטיס אשראי מאפשר קריאה של פרטי הכרטיס (מספר הכרטיס, שם בעל הכרטיס וכו') באמצעות קורא מתאים ("שפתיים"), תוך הבטחת הזנה מהירה ואמינה יותר של פרטים אלה.

הזנה על ידי המשתמש

בסוף שנות השמונים החל מעבר הולך וגובר להזנה של נתונים ישירות על ידי המשתמשים, באמצעות מסוף המחובר למחשב מרוחק או באמצעות מחשב אישי. צורה זו של הזנת נתונים צימצמה מאד את הצורך בקלדניות, אם כי יש מהן שעוסקות בכך עד היום (2005).

התרחבות השימוש בממשק משתמש גרפי הביאה להתפתחות סוג חדש של אמצעי קלט, אמצעי ההצבעה שהבולט בהם הוא העכבר. אמצעים אלה משמשים לבחירה ישירה מתוך אפשרויות המוצגות על-גבי המסך, תוך דימוי הצבעה על האפשרות הנבחרת. אמצעי הצבעה בולטים אחרים הם מסך מגע, שמאפשר בחירת האפשרות הרצויה, מתוך אפשרויות שמוצגות על-גביו באמצעות נגיעה באצבע או בעט במיצג, משטח מגע - אמצעי שחוסך מקום ביחס לעכבר, ג'ויסטיק (או שטיח ריקוד), שנכון לשנת 2010 כבר כמעט ואינו בשימוש וכדור עקיבה, שנכון לשנת 2010 משמש כמעט ורק אנשים עם לקות תנועה.

קלט מולטימדיה

המעבר למערכות מולטימדיה הביא לשלל אמצעי קלט מתאימים:

בנוסף לכל אמצעי הקלט שתוארו לעיל, המשמשים אך ורק לקלט (או בעיקר לקלט), קיימים אמצעים לאחסון נתונים, המשמשים לרישום פלט ההופך אחר כך לקלט. אמצעים אלה הם סרט מגנטי, קלטת, דיסק קשיח, תקליטור וכדומה.

ראו גם

קישורים חיצוניים