מהמט הרביעי

מהמט הרביעי
	8 באוגוסט 1648 – 8 בנובמבר 1687; (39 שנים)
	→ איברהים הראשון סולימאן השני ←

מהמט הרביעי (טורקית IV. Mehmet; טורקית עות'מאנית محمد رابع; ‏ 2 בינואר 1642 – 6 בינואר 1693; כונה גם "מהמט הצייד" - "Avcı Mehmet" בשל חיבתו לספורט זה) היה הסולטאן התשעה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-8 באוגוסט 1648 עד שהודח ב-8 בנובמבר 1687.

חייו

מהמט הרביעי היה בנו של איברהים הראשון ושל טורהאן הדיג'ה סולטאן. הוא עלה לשלטון באופן רשמי בגיל 6 וחצי בלבד, ואמו הייתה לעוצרת בשמו, והמשיכה כסולטאנה רשמית גם בהמשך, וחלקה עמו את השלטון. לאחר התדרדרות במצב הצבאי של האימפריה, ספציפית במיצרי הדרדנלים במלחמה נגד הוונציאנים, תוצאה משרשרת וזירים חלשים, טורהאן חדיג'ה העבירה סמכויות רבות לוזיר הגדול מהמט פאשא קפרולו, אשר ביצע רפורמות שהחזירו את הכוח לצבא, ומצב זה לא השתנה שוב עד התפרקות האימפריה. למרות זאת, ויכול שבשל כך, נמשך שלטונו לאורך 39 שנים, דבר שלא קרה מאז ימי סולימאן הראשון באמצע המאה ה-16.

בשנות שלטונו הראשונות, ובהנהגתו של קפרולו ידעה האימפריה מספר הצלחות, ובין היתר כבשה חזרה את איי הים האגאי מידי ונציה והרחיבה את שטח שליטתה במזרח אירופה. עם זאת, לאחר מותו של קפרולו ב-1661 הסתבכו העות'מאנים במאבקיהם המתמשכים כנגד מדינות אירופה. כיבוש פודוליה במהלך המלחמה כנגד פולין בין 1672 ל-1676 הוביל למלחמה העות'מאנית-רוסית (1676–1681) בה השיבו הרוסים והאוקראינים לתוקפנות העות'מאנית. מלחמה זו הסתיימה כאשר נחתם הסכם שלום ב-3 בינואר 1681 (אנ') ואשר קבע את קו הגבול בין המדינות לאורך נהר הדנייפר.

שנתיים בלבד לאחר מכן, ב-1 באפריל 1683, הורו העות'מאנים לצבאם להתקדם לעבר וינה. באמצע חודש יולי החל המצור על העיר ולאחר חודשיים התחולל קרב וינה ב-11 בספטמבר 1683. בקרב זה ניצבה קואליציה נוצרית "קדושה" מול האימפריה העות'מאנית ובנות בריתה, והוא הוכרע ביום המחרת בתבוסה מוחצת של הצבא העות'מאני.

ב-1687 הודח מהמט הרביעי מתפקידו בידי היניצ'רים ונכלא בארמון טופקאפי. הוא הורשה לצאת מהארמון מדי פעם ומת באדירנה ב-1693. במקומו עלה לשלטון אחיו סולימאן השני שהיה צעיר ממנו בשלושה וחצי חודשים.