פורטל:רכבת ישראל/הידעת?/קטעי הידעת

עריכהלקט קטעי "הידעת?"

1	תחנת הרכבת הראשונה במזרח התיכון היא תחנת הרכבת יפו. מבני התחנה עמדו נטושים מאז הופסקה פעילותה בימי מלחמת העצמאות, עברו שיפוץ בעשור הראשון של המאה ה-21, ונפתחו כמתחם תרבות, בילוי ופנאי בין תל אביב ליפו בשנת 2010. שמו: "התחנה".	עריכה | תבנית | שיחה
2	תל אביב ירושלים בקו הרכבת המהיר לירושלים, נסיעה בין שתי הערים הגדולות בישראל – תל אביב וירושלים – נמשכת 28 דקות בלבד. לעומת זאת, במסילת הרכבת יפו–ירושלים היא נמשכת כשעה וחצי.	עריכה | תבנית | שיחה
3	רכבת נוסעים עושה את דרכה מתחנת כפר סבא לתחנת הוד השרון תחנת הרכבת כפר סבא ממוקמת למעשה בשטח המוניציפלי של הוד השרון. לעומת זאת, תחנת הרכבת הוד השרון משרתת בעיקר את תושבי כפר סבא, משום שהגישה אליה מהוד השרון מסורבלת.	עריכה | תבנית | שיחה
4	כרטיס פיצוי לנסיעה ברכבת רכבת ישראל מעניקה כרטיס נסיעה חינם כפיצוי לנוסעים ברכבת שאיחרה. התנאי הוא שהרכבת איחרה ביותר מ-30 דקות. במידה והרכבת מאחרת ביותר מ-60 דקות, הנוסעים זכאים לשני כרטיסי פיצוי. כרטיס הפיצוי יהיה זהה לכרטיס שבו השתמש הנוסע שרכבתו איחרה.	עריכה | תבנית | שיחה
5	מנחם סבידור, המנכ"ל השני של רכבת ישראל ארבע תחנות רכבת בישראל קרויות על שם אישים שעמדו בראש חברת הרכבת: תל אביב מרכז - על שם מנחם סבידור (1954-1964) חיפה חוף הכרמל - על שם שאול רזיאל (1988-1993) רחובות - על שם אהוד הדר (1994-1996) תחנת הרכבת אשדוד עד הלום - על שם משה בר כוכבא	עריכה | תבנית | שיחה
6	חותם צבא ארצות הברית רשת מסילות הברזל בארץ ישראל החלה להיסלל עוד לפני קום המדינה - תרמו לכך בעיקר העות'מאנים והבריטים, אך גם לאמריקאים היה יד בדבר. בעיצומה של מלחמת העולם השנייה חנו כוחות של צבא ארצות הברית בבסיסים שונים בארץ ישראל. בשנת 1943, על מנת לקשר בין הבסיסים, הונחה מסילת ברזל באורך 13 ק"מ מתחנת הרכבת תעופה שממזרח לשדה התעופה בלוד עד תל ליטוינסקי (כיום תל השומר). המסילה שימשה גם את צה"ל לצורך פינוי פצועים בימי מלחמת העצמאות. היא פורקה בשנות ה-50, ולא נותר ממנה זכר.	עריכה | תבנית | שיחה
7	תחנת הרכבת חיפה מזרח ברבע השני של המאה ה-20 תחנת הרכבת חיפה מזרח היא תחנת הרכבת היחידה בעולם שממנה יצאו רכבות לשלוש יבשות - בתקופת המנדט הבריטי יצאו מהתחנה רכבות למצרים (אפריקה), לסוריה ולבנון (אסיה) ולאיסטנבול (אירופה). כיום התחנה משמשת כמוזיאון רכבת ישראל והיא אינה משמשת עוד כתחנת נוסעים.	עריכה | תבנית | שיחה
8	השלט בתחנת הרכבת חיפה מרכז - השמונה בימיה הראשונים של מלחמת לבנון השנייה פגעה רקטה במוסך הרכבת בחיפה והרגה שמונה מעובדי רכבת ישראל. ביולי 2007, ביום השנה למותם, הוסב שמה של תחנת הרכבת חיפה מרכז לשם "חיפה מרכז - השמונה" המנציח את זכרם.	עריכה | תבנית | שיחה
9	רציפי תחנת הרכבת תל אביב מרכז תחנת הרכבת תל אביב מרכז, אשר מכונה לעיתים "רכבת צפון" מעולם לא נקראה כך באופן רשמי. למעשה, השם "תל אביב צפון" ניתן בכלל לתחנת הרכבת בני ברק בטרם נחנכה תחנת תל אביב מרכז בשנת 1954 כתחנת הקצה הדרומית של מסילת החוף.	עריכה | תבנית | שיחה
10	אליעזר בן יהודה רוכן על מילוניו עם חנוכת מסילת הרכבת יפו-ירושלים בשנת 1892 התעוררה ביישוב היהודי השאלה איזה שם עברי יינתן לכלי הרכב הנע על מסילת ברזל. יחיאל מיכל פינס הציע לאליעזר בן יהודה שם עברי ל"סוס הפלדה" - כמשקל המילה המקראית "גמלת" (שפירושה הוא שיירת גמלים) הציע פינס את המילה "עגלת" (כלומר, שיירת עגלות). בן יהודה קיבל את המשקל שהוצע, אך העדיף שורש אחר. כך טבע את התחדיש "רכבת" (שיירת רכב).	עריכה | תבנית | שיחה
11	משוא"ה בשלבי הקמה, בקומה השנייה של תחנת הרכבת חיפה חוף הכרמל מרכז השליטה והבקרה הארצי של רכבת ישראל נחנך בדצמבר 2008 תחת ראשי התיבות משוא"ה, ונועד להחליף מתקני פיקוד ישנים ולרכז את תפעול הרכבות בכל רחבי הארץ. מרכז השליטה נבנה בקומה השנייה של תחנת הרכבת חיפה חוף הכרמל, וזהו שטח המשרדים היחיד בישראל הבנוי מעל פסי רכבת.	עריכה | תבנית | שיחה
12	דלת היציאה מקניון לב המפרץ לתחנת הרכבת לב המפרץ תחנת הרכבת מרכזית המפרץ (עד 2018 נקראה תחנת הרכבת לב המפרץ) היא התחנה הראשונה שנבנתה עבור רכבת ישראל שלא במימונה. בעלי השליטה של קניון לב המפרץ מימנו את הקמת התחנה עבור רכבת ישראל ולכן בעבר הכניסה אל התחנה והיציאה ממנה היו אפשריות רק דרך הקניון. התחנה השנייה שנבנתה בשיטה דומה היא תחנת הרכבת חוצות המפרץ.	עריכה | תבנית | שיחה
13	הכניסה הראשית לתחנת הרכבת חיפה בת גלים בטרם נבנתה תחנת הרכבת חיפה חוף הכרמל הייתה תחנת הרכבת חיפה בת גלים תחנת הקצה הדרומית של קו הרכבת הפרברית בחיפה והקריות. בשל כך, נבנה בתחנה רציף 1א - רציף מפרץ שבו הסתיימה המסילה. גם כיום ניתן להבחין ברציף שאינו עוד בשימוש.	עריכה | תבנית | שיחה
14	לרציף בתחנת הרכבת חיפה מרכז צורה ייחודית. מבנה התחנה הוקם עוד בימי המנדט לפי קו המבנים ברחוב הסמוך (Kingsway דאז, וכיום דרך העצמאות) ולא לפי קו מסילת הברזל. בשל כך מבנה התחנה והמסילה אינם מקבילים כמו בכל תחנות הרכבת בישראל, והרציף מקבל צורה ייחודית של טרפז (ולא מלבן).	עריכה | תבנית | שיחה
15	רכבת חולפת במפגש כביש-מסילה בחיפה קו הרכבת המהיר ביותר בישראל הוא קו חיפה-תל אביב, שבו גומאת הרכבת 82 ק"מ ב-40 דקות (מהירות ממוצעת של 123 קמ"ש).	עריכה | תבנית | שיחה
16	שלט תחנת הרכבת נהריה הנסיעה הארוכה ביותר ברכבת ישראל נמתחת בין תחנת הרכבת נהריה ותחנת הרכבת דימונה. משך הנסיעה שלוש שעות וחצי ואורך המסילה 262 ק"מ.	עריכה | תבנית | שיחה
17	ב-5 השנים האחרונות (2015-2020) עלה מספר הנסיעות ברכבת מכ-35 מיליון נוסעים בשנה לכ-60 מיליון נוסעים - גידול של 70%. (מקור)	עריכה | תבנית | שיחה
18	התקדמות צה"ל לתוך סיני במלחמת ששת הימים לאחר מלחמת ששת הימים נסעו רכבות ישראליות בסיני עד פורט תאופיק. בשטח שהוחזק בידי ישראל לאחר המלחמה נפרסו 804 ק"מ של מסילות ברזל.	עריכה | תבנית | שיחה
19	קטר קיטור משוחזר בסמוך לתחנת הרכבת ההיסטורית גשר עם השלמת מסילת רכבת העמק, הוכרזה תחנת הרכבת גשר כתחנת הרכבת הנמוכה ביותר בעולם (246 מטר מתחת לגובה פני הים). ברבות הימים הוקם בסדום, בגובה 400 מטר מתחת לפני הים, מסוף מטענים לרכבות שנטל את התואר מתחנת גשר (אם כי היא עדיין נותרה תחנת הנוסעים הנמוכה בעולם).	עריכה | תבנית | שיחה
20	תבליט קטר המופיע על אנדרטת רכבת העמק בתחנת חיפה מזרח בימי מלחמת העולם הראשונה יחידות צבאיות של מעצמות המרכז ששהו בפלשתינה-ארץ ישראל השתמשו ברכבת העמק כציר אספקה. המחסור החמור בפחם גרם לא פעם להשבתה מוחלטת של הרכבות במסילה, ובניסיון להתגבר על כך נהגתה על ידי מהנדסים גרמניים שיטה מקורית להנעת הרכבת. הם בנו קרונות מיוחדים אשר במרכזם תורן גבוה ועליו מתוח מפרש בד. החיילים הגרמנים ניצלו את הרוחות המערביות הערות הנושבות תדיר בעמק יזרעאל להנעת הרכבות. עד מהרה הסתבר כי פתרון זה יעיל רק בכיוון אחד, וזמן קצר לאחר מכן נוספו מנועי עזר קטנים שנועדו לדחוף את הקרונות כאשר הרוח הייתה הפוכה מכיוון הנסיעה. ככל הידוע, זהו הניסיון היחיד בעולם להנעת קרונות על מסילה בעזרת מפרש.	עריכה | תבנית | שיחה
21	הרכבת עם מנוע האווירון בשנת 1916 שברה רכבת העמק את שיא המהירות בנסיעה על מסילה צרה (רוחב 105 סנטימטר). מנוע של מטוס שיצא מכלל שימוש הושאל מטייסת מטוסי קרב של הצבא הגרמני שחנתה בקרבת מרחביה והורכב על גבי קרון. במקרה ייחודי ויוצא דופן הגיע קרון הרכבת למהירות של 100 קמ"ש, מהירות שיא גם ביחס לכלי תחבורה אחרים באותה התקופה.	עריכה | תבנית | שיחה
22	רכבת במסילת החוף אין מפגשי כביש-מסילה לאורך כל כביש החוף. כן קיימות בכביש הפרדות מפלסיות, שהן בטיחותיות יותר לנוסעים ברכבת ולנוהגים בכביש. כביש החוף מצטלב עם מסילת החוף בשלוש הפרדות מפלסיות - במחלף זכרון יעקב המסילה עוברת מתחת לכביש, כקילומטר מצפון למחלף עתלית המסילה עוברת בגשר מעל הכביש ובמחלף חיפה דרום הכביש עובר מעל המסילה.	עריכה | תבנית | שיחה
23	רכבת חולפת במפגש כביש-מסילה באזור כפר ויתקין עלות ביצוע ההפרדה המפלסית שתחליף את מפגש הכביש-מסילה באזור כפר שמריהו נאמדת בכ-16 מיליון ש"ח. עם זאת, ביצוע התוכנית מוטל בספק. תושבי האזור מאיימים בפעולות מחאה נגד הקמת ההפרדה המפלסית שתפגע באיכות חייהם עם מטרדי רעש וזיהום. כמו כן, נשמעה ביקורת על כך שכבר הושקעו כ-3 מיליון ש"ח במערכת רדאר המתריעה מפני מִפגעים על המסילה, מערכת שיעילותה מוכחת. הביקורת כלפי התוכנית החריפה אף יותר משהתברר כי היא זמנית בלבד, ובתוך מספר שנים כל המחלף יועתק מערבה אל בין נתיבי איילון (שיימתחו צפונה עד נתניה).	עריכה | תבנית | שיחה
24	רכבת חולפת במפגש כביש-מסילה בחיפה לאחר תאונת הרכבת הקטלנית בבית יהושע הוצבו שלטי חוצות במימון רכבת ישראל שבהם נכתב: "כשהמחסום יורד, אתם עומדים!" בקיץ 2007, יצא לפועל קמפיין משותף של משרד התחבורה וחברת הרכבת הקורא לנהגים שלא "לגנוב" את הרמזור האדום המתחיל להבהב כמה שניות בטרם יורד מחסום הרכבת. נוסח הקריינות שליווה את הקמפיין: "גם אם אתה לא רואה אותה... גם אם אתה לא שומע אותה מתקרבת... אל תנסה לחצות מפגש רכבת באור אדום. הרמזור האדום זה המחסום שלך".	עריכה | תבנית | שיחה
25	רכבת במסילת איילון עד שנות ה-90 נעשה שימוש במסילה האורכית (המסילה המזרחית) שבין ראש העין ללוד כדי לקשר את צפון הארץ ודרומה במסילת רכבת. הנחת מסילת ברזל בתוואי נתיבי איילון (מסילת איילון) ניקזה את כל הרכבות לתל אביב, מרכז העסקים של המדינה והמטרופולין הגדול בארץ. מאז כל רכבות הנוסעים מצפון הארץ לדרומה עוצרות בארבע תחנות הרכבת של תל אביב בשני הכיוונים.	עריכה | תבנית | שיחה
26	תחנת הרכבת תל אביב דרום עם פתיחתה בטרם הונחה מסילת איילון, לא היה חיבור מסילתי ישיר בין תחנת הרכבת תל אביב מרכז לתחנות הרכבת בדרום הארץ, והנוסעים מתל אביב דרומה השתמשו בתחנת הרכבת תל אביב דרום. לאחר הנחת מסילת איילון הוזזה תחנת תל אביב מרכז לתוואי המסילה בין נתיבי איילון, ובכך קושרה למסילה שנמתחה לכיוון לוד, ירושלים ובאר שבע. התחנה הדרומית, שעדיין עומדת במקומה בסמוך למחלף קיבוץ גלויות, הפכה למיותרת, וכיום תחנת הרכבת ההיסטורית משמשת כבית הספר למקצועות הרכבת של רכבת ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
27	הסטת מרכז העסקים הראשי (המע"ר) של תל אביב מאזור שדרות רוטשילד ולב תל אביב לאזור הסמוך לנתיבי איילון נבע לא רק מעיבוי הנתיבים, אלא גם מהקמת תחנות רכבת לאורך הציר. לאחר שתחנת הרכבת תל אביב מרכז הוסטה אל בין נתיבי איילון, נבנו עוד שלוש תחנות רכבת בתל אביב לאורך מסילת איילון - תחנת השלום נפתחה בשנת 1996, תחנת האוניברסיטה ב-2000 ותחנת ההגנה ב-2002.	עריכה | תבנית | שיחה
28	בשנת 1988 הועברה רכבת ישראל לידי רשות הנמלים (ששינתה את שמה ל"רשות הנמלים והרכבות"). העברה זו היוותה את נקודת השיא של הזנחת רשת הרכבות בישראל בחמשת העשורים הראשונים של המדינה. בשנת 2003, לאחר כמה שנים של פיתוח מואץ של התחבורה המסילתית בארץ, רכבת ישראל הוקמה מחדש כחברה ממשלתית.	עריכה | תבנית | שיחה
29	אריה זיתוני, ראש המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה, הציע חלופה יצירתית לתוכנית של רכבת ישראל לעבות את מסילת החוף. מתוך חשש שעיבוי המסילה יפגע באיכות החיים של התושבים, זיתוני הציע שתחנת הרכבת בנימינה תהפוך לתחנת קצה של הרכבת הפרברית לתל אביב, ושתוקם תחנת רכבת נוספת כמה קילומטרים מערבה מהתחנה הקיימת (בצמוד לכביש 4) שבה יעצרו רכבות בינעירוניות בקו חיפה-תל אביב. הוצאתה לפועל של תוכנית כזו גם תאפשר את פירוק קטע המסילה שבין תחנת הרכבת בנימינה לבין זכרון יעקב (ובנימינה לא תהיה חצויה יותר לאזור מזרחי ולאזור מערבי) וגם תאפשר את הכפלת מסילת החוף מבלי לפגוע באיכות החיים של התושבים.	עריכה | תבנית | שיחה
30	כסף לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2008 השכר החודשי הממוצע של עובד שכיר ברכבת ישראל עמד על 17,827 ש"ח. מקור	עריכה | תבנית | שיחה
31	חזית תחנת הרכבת קריית אריה בבנייתה שלוש תחנות רכבת נפתחו בשנת 2008 - מודיעין מרכז, לוד גני אביב ופתח תקווה קריית אריה. יש לציין שבשנה זו, במודיעין-מכבים-רעות פעלה כבר תחנת הרכבת פאתי מודיעין, בלוד פעלה תחנת הרכבת לוד ובפתח תקווה פעלה תחנת הרכבת פתח תקווה סגולה - כלומר, למרות שבשנת 2008 נחנכו שלוש תחנות של רכבת ישראל, לא צורפה אף עיר בישראל לרשת המסילות הארצית.	עריכה | תבנית | שיחה
32	בתים ביישוב להבים בתים בעיר רהט לאחר מאבק ארוך בין תושבי להבים לבין תושבי רהט על שינוי שמה של תחנת הרכבת שנפתחה בלהבים בספטמבר 2007, הוחלט להיענות לדרישות התושבים הבדווים באזור ולקרוא לתחנה "להבים-רהט". השם המאוחד מאזכר גם את 5,000 תושבי להבים וגם את 45,000 תושבי רהט.	עריכה | תבנית | שיחה
33	הסמל הבינלאומי למקום נגיש עבור אנשים עם מוגבלויות בלוח הזמנים של קיץ 2007 הוגדר מחדש נושא הנגישות לאנשים עם מוגבלויות בתחנות הרכבת. לפי תקנות רכבת ישראל נוסע בעל מוגבלויות חייב להיעזר במנהל תחנת הרכבת בעלייה לקרון ובירידה ממנו, ולכן מספר תחנות - שבהן המנהלים נמצאים רק בחלק משעות הפעילות - הוגדרו כנגישות באופן חלקי. התחנות הנגישות באופן חלקי הן חיפה בת גלים, בני ברק, כפר חב"ד ובאר יעקב.	עריכה | תבנית | שיחה
34	גשר שלוש כיום גשר שלוש המחבר את שכונת נווה צדק לדרך יפו (רחוב אילת), הוקם מעל הואדי שבו עברה מסילת הרכבת יפו-ירושלים. הגשר נבנה לכבוד אהרן שלוש, ממייסדי השכונה, ולימים נקרא על שמו. שלוש היה חוצה את הואדי שבו עברה המסילה בכל פעם שרצה להגיע מביתו בנווה צדק לחנותו ביפו. באחת הפעמים שחצה את הואדי כרכרתו התהפכה ושלוש נפצע. כעבור כמה ימי החלמה בביתו, שלוש זכה לביקור של המושל העות'מאני ביפו, שציווה לבנות גשר מעל הואדי. הגשר הוגבה בשנת 1918, לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים, כדי לאפשר מעבר של רכבות גבוהות יותר, ועדיין ניתן להבחין בשתי שכבות הבנייה.	עריכה | תבנית | שיחה
35	שלט תחנת הרכבת בית שמש בקיץ 2007 רכבת ישראל הוציאה לפועל לוח רכבות חדש שבו שופרה הנסיעה בין תל אביב לירושלים. זמן ההמתנה להחלפת רכבת בתחנת הרכבת בית שמש התקצר משמעותית ל-4 דקות בלבד - שיפור אדיר לעומת 50 דקות המתנה בלוח הזמנים הקודם.	עריכה | תבנית | שיחה
36	קרון רכבת המיועד לרוכבי אופניים בציריך, שווייץ בניגוד לרכבות במדינות אחרות, רכבת ישראל אסרה על הובלת אופניים בקרונות הנוסעים, אלא אם הם מקופלים ונישאים בתיק ייעודי. גם אין להכניס לקרונות גלשנים מכל סוג שהוא. בינואר 2012 חל שינוי במדיניות זו: ברכבת החלו בפיילוט, במסגרתו ניתן להעלות אופניים בשעות השפל, בהן אין עומס נוסעים, בחלק מן הקווים.	עריכה | תבנית | שיחה
37	תחנת הרכבת העמוסה ביותר בישראל היא תחנת הרכבת תל אביב מרכז, שבה עוברים מדי חודש כחצי מיליון נוסעים.	עריכה | תבנית | שיחה
38	בפארק סיירת שקד הנמצא מזרחית לאופקים נמצא גשר עשוי ברזל שהוקם מעל ואדי במסגרת עבודות הכנה להנחת מסילת רכבת בין עזה לבאר שבע על ידי הרכבת המנדטורית. המסילה לא הונחה בסופו של דבר, אך הגשר נותר כמונומנט מוזר בנוף - אין מסילה, כביש, שביל או כל דרך אחרת המובילה אליו. הגשר הוא גם מופת אדריכלי, מכיוון שלא נעשו בו שום פעולות הלחמה ורק מסמרים מחברים את חלקיו. מקור	עריכה | תבנית | שיחה
39	תחנת הרכבת עתלית בתחנת הרכבת עתלית חולפות יותר רכבות מאשר עוצרות בה. מדי יום עוצרות בתחנה רק 15 רכבות בכל כיוון, לעומת כ-30 רכבות מהירות בקו תל אביב-בנימינה-חיפה שחולפות על פניה מבלי לעצור.	עריכה | תבנית | שיחה
40	סמליל תנועת "על הרציף" תנועת "על הרציף" הוקמה ב-13 ביוני 2006 בעקבות תאונת הרכבת בבית יהושע כדי לאגד את נוסעי רכבת ישראל. היסוד לפעילות התנועה טמון בהנחה שרכבת מאורגנת ויעילה תקרב את הפריפריה למרכז הארץ ותעצים את חופש התנועה של אזרחי ישראל. מתנדבי העמותה שאפו שבעובדי חברת הרכבת יוטמע העיקרון של תודעת שירות, והשירות לנוסע ברכבת ישתפר באופן משמעותי. התנועה התפרקה כעבור פחות משנתיים ללא הישגים מרובים.	עריכה | תבנית | שיחה
41	מפגש כביש מסילה באזור השרון תאונת הרכבת בבית יהושע בשנת 2006 שגבתה את חייהם של חמישה נוסעים לא הייתה תאונת הרכבת היחידה במקום זה. באותו מקום בשנת 1963 התנגשו חזיתית שתי רכבות נוסעים. למרבה המזל, בתאונת הרכבות (התאונה היחידה בישראל שבה התנגשו שתי רכבות נוסעים במהלך נסיעה שגרתית) לא היו הרוגים.	עריכה | תבנית | שיחה
42	תחנת הרכבת בית שמש החליפה שמות כמה וכמה פעמים לאורך השנים. היא נחנכה תחת השם "דיר אבאן", כשם הכפר הערבי הגדול שהיה מדרום-מזרח לתחנה. בתקופת המנדט הבריטי הוחלף השם באנגלית ל"Artuf" כשם הכפר הערבי הסמוך ערטוף, והשם בעברית שונה ל"הַר טוּב" כשמה של המושבה היהודית הסמוכה הר-טוב. לאחר ייסודה של העיר בית שמש שוב הוחלף שם התחנה - לשמה הנוכחי. גם המבנים בתחנה השתנּו כמה וכמה פעמים, אך המיקום נותר כשהיה, על מסילת הרכבת יפו-ירושלים.	עריכה | תבנית | שיחה
43	תחנת הרכבת ההיסטורית בר גיורא לאורך מסילת הרכבת יפו–ירושלים ישנן שלוש תחנות רכבת היסטוריות – תחנת הרכבת נחל שורק (בסמוך למפגש בין המסילה לכביש 3), תחנת הרכבת בר גיורא (ליד ההצטלבות של נחל קטלב ונחל שורק) ותחנת הרכבת בתיר (בסמוך לכפר בתיר). כולן משמשות כיום כתחנות רכבת תפעוליות בהן ניתן לבצע מפגש רכבות. תחנת נחל שורק שרתה נוסעים עד שנת 1998, וחדלה משום שהביקוש להשתמש בה ירד. תחנת בתיר שרתה נוסעים עד 1948, כשבינה לבין מסילת הרכבת עצמה נפרש הקו הירוק - תחילה כגבול בין ישראל לממלכת ירדן וכיום כקו הפרדה עם הרשות הפלסטינית. תחנת בר גיורא מעולם לא שירתה נוסעים. היא נבנתה במקום בו לקטרי קיטור קל לעצור כדי למלא מי נחל במנועיהם.	עריכה | תבנית | שיחה
44	הנוסעים באיילון צפון חולפים בגשר מעל מסילת הירקון (בקטע שבין תחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה ותחנת הרכבת בני ברק) ומיד אחר כך יורדים בכביש שקוע מתחת לגשר מסילת רכבת המתפצלת ממסילת הירקון צפונה למסילת החוף.	עריכה | תבנית | שיחה
45	סמל העיר לוד עיתון "הארץ" עוקב אחר חוסר הטיפול בבעיה התשתיתית של שכונת הרכבת בלוד - ב-30 באוקטובר 2004 פורסמה כתבה שעסקה ב-8 מסילות הרכבת שחוצות את כביש הכניסה לשכונה, בעקבות עלייה הדרגתית במספר תאונות הרכבת שגרמו למותם של הולכי רגל באזור רמלה ולוד. כעבור שלוש שנים, ב-29 באוקטובר 2007 פורסמה כתבה נוספת על השכונה - עדיין לא ניתן פתרון למפגש הכביש-מסילה המסוכן ביותר במדינת ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
46	בקיבוץ עין שמר פועלת רכבת תיירותית המכונה "רכבת האלונים". מעבר להיותה אטרקציה למטיילים, הרכבת היא מחווה לשלוחות לכריתת עצים שנסללו על ידי העות'מאנים במלחמת העולם הראשונה. הללו נועדו לייעל את תהליך כריתת עצי האלון שהיו ברמות מנשה והפיכתם לפחם להפעלת קטרים לצרכים צבאיים.	עריכה | תבנית | שיחה
47	מסילת איילון בין נתיבי איילון לאורך נתיבי איילון ישנן עשר תחנות רכבת פעילות - ארבע תחנות רכבת בתל אביב, שתי תחנות בחולון, שתי תחנות בבת ים, תחנה אחת בראשון לציון ועוד תחנה אחת בהרצליה. בגלל המיקום המיוחד של התחנות (בין נתיביו של ציר התנועה העמוס ביותר במדינת ישראל) ננקטו שיטות אדריכליות מגוונות בהקמת אולמות הנוסעים: 1 - בתחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה אולם הנוסעים נבנה כולו מתחת לקרקע והרציפים הוצבו בין נתיבי איילון מעל תקרת האולם. 2 - בתחנת הרכבת תל אביב ההגנה (כמו גם בראשון לציון, בת ים וחולון) אולם הנוסעים מוגבה מעל הרציפים הנמתחים בין נתיבי הכביש. 3 - בתחנת הרכבת הרצליה אולם הנוסעים נמצא ממזרח לאיילון צפון ומקושר לרציפים באמצעות מעבר תת-קרקעי שנחפר מתחת לכביש.	עריכה | תבנית | שיחה
48	לאורך נתיבי איילון ישנן עשר תחנות רכבת - תחנה אחת בהרצליה, ארבע תחנות רכבת בתל אביב ועוד חמש תחנות במסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום, מצפון לדרום: תחנת הרכבת צומת חולון, תחנת הרכבת חולון-וולפסון, תחנת הרכבת בת-ים יוספטל, תחנת הרכבת בת ים - קוממיות ותחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין.	עריכה | תבנית | שיחה
49	טיל יריחו על כן השיגור על פי מקורות זרים, ב-8 באוקטובר 1973 - ביומה השלישי של מלחמת יום הכיפורים - פורום מצומצם של ממשלת ישראל בראשותה של גולדה מאיר הורה לחמש את טילי יריחו בעלי היכולת הגרעינית במידה וכוחות צה"ל לא יצליחו להדוף את המצרים והסורים. במבצע החשאי להכנת הטילים השתתפו גם רכבות משא של רכבת ישראל שסייעו בהעברת הטילים ממקום האחסון לבסיסי השיגור. מקור	עריכה | תבנית | שיחה
50	מסילת הרכבת לירושלים בשנת 1970 צולמו השלושרים לווידאו קליפ של שירם "ציף ציף מעל הרציף" (מילים: ירון לונדון; לחן: דני ליטני). הקליפ צולם רובו ככולו לאורך מסילת הרכבת יפו-ירושלים.	עריכה | תבנית | שיחה
51	ב-1 בנובמבר 1972 יצאה רכבת, בפעם הראשונה מאז סיום המנדט הבריטי, מעזה אל תל אביב. קו הרכבת בין הערים חודש בעקבות הצפת המשק הישראלי בעובדים פלסטינים בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים. תנועת הרכבות בקו הופסקה עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים ולא חודשה מאז.	עריכה | תבנית | שיחה
52	תחנת הרכבת כפר סבא - נורדאו קרויה על שם אלכסנדר קוסטיוק, שהיה המאבטח בתחנת הרכבת שחסם בגופו מחבל מתאבד שתִכנן לבצע פיגוע בתחנה - המחבל פוצץ עצמו בקרבת קוסטיוק שהיה ההרוג היחיד בפיגוע שבוצע ב-24 באפריל 2003.	עריכה | תבנית | שיחה
53	שדרות רוקח בתל אביב הן הרחוב היחיד בישראל שמעליו חולפות שתי מסילות ברזל - מסילת איילון (בקטע שבין תל אביב אוניברסיטה לבין תל אביב מרכז) ומסילת הירקון (בקטע שבין תל אביב אוניברסיטה לבין תחנת הרכבת בני ברק).	עריכה | תבנית | שיחה
54	תחנת הרכבת חיפה מרכז היא תחנת הרכבת היחידה בארץ הסמוכה לנמל ים - נמל חיפה - כמו גם לתחנת רכבת תחתית - תחנת "כיכר פריס" של הכרמלית.	עריכה | תבנית | שיחה
55	באפריל 2009 החלו נציגי רכבת ישראל לפרסם הודעות לציבור ולשמור על קשר עם לקוחות החברה גם באמצעות הרשת החברתית פייסבוק.	עריכה | תבנית | שיחה
56	חבר האצ"ל ירוחם בזוזוביץ' השתתף בפעולה הנועזת של תנועת המרי העברי שנודעה בשם ליל הרכבות כמפקד התקיפה על תחנת הרכבת לוד. לאחר שתקף יעד נוסף של הרכבת המנדטורית, נתפס ונשפט ל-15 שנות מאסר, אך שוחרר בפריצה לכלא עכו. ברבות השנים עִברת את שמו לאיתן לבני - הוא אביה של הפוליטיקאית ציפי לבני.	עריכה | תבנית | שיחה
57	תחנת הרכבת חיפה מזרח ברבע הראשון של המאה ה-20 קילומטר אפס של רכבת ישראל - הנקודה ממנה נמדדים המרחקים לכל תחנות הרכבת בארץ - נמצא בתחנת הרכבת חיפה מזרח, ששימשה כמקום מושבה של הנהלת הרכבת המנדטורית.	עריכה | תבנית | שיחה
58	הרכבת המנדטורית היוותה יעד למספר תקיפות של תנועת המרי העברי, שאיחדה את ההגנה, האצ"ל והלח"י במאבקן במדיניות ממשלת המנדט הבריטי. בין התקיפות הבולטות - ליל הרכבות, פיצוץ גשר א-זיב (במסגרת ליל הגשרים) וההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת.	עריכה | תבנית | שיחה
59	העיר היחידה שהייתה לה תחנת רכבת עוד לפני שקמה העיר היא קריית מוצקין הממוקמת צפונית לחיפה.	עריכה | תבנית | שיחה
60	תחנת הרכבת אשר בה עוברים/יוצאים הכי הרבה קווים היא תחנת הרכבת תל אביב - ההגנה, ולא תל אביב - סבידור מרכז כמו שנהוג לחשוב.	עריכה | תבנית | שיחה
61	שלט בתחנת הרכבת לוד למרות שקיימת מסילת רכבת בין תחנות הרכבת של העיר לוד לבין תחנת הרכבת של נמל התעופה בן-גוריון, לא נוסעות עליה רכבות. לכן, הנסיעה ברכבת מלוד אל נמל התעופה הסמוך לה עוברת דרך תל אביב ועורכת 30 דקות. יתרה מזאת, מכיוון שהנסיעה ברכבת מיישובים רבים בנגב אל מרכז הארץ עוברת או דרך לוד, או במקביל לכביש החוף, הנסיעה ברכבת מהנגב לנמל התעופה בן-גוריון מחייבת מעבר בתל אביב ובזבוז של חצי שעה. זאת ועוד – מכיוון שמסילת ירושלים - גנות עוברת מתל אביב, דרך נמל התעופה בן-גוריון לירושלים, הנסיעה ברכבת מלוד או מהנגב לירושלים מצריכה מעבר בתל אביב ובזבוז זמן (או שימוש בחלק ממסילת הרכבת יפו-ירושלים, הפרימיטיבית, שמבזבז אפילו יותר זמן). העברת כל התחבורה מלוד לתל אביב דרך נמל התעופה אינה פתרון מוצלח, כי היא תאריך את הדרך מלוד לתל אביב בעשר דקות. אבל הפעלת קו רכבת קצר, שיקשר רק בין תחנת הרכבת לוד לבין נמל התעופה, על המסילה הקיימת, יהפוך את הנסיעה ברכבת מלוד ומהנגב, לנמל התעופה ולירושלים לכדאית.	עריכה | תבנית | שיחה
62	יוסף_ביי_נבון תחנת הרכבת יצחק נבון, שבשכונת רוממה, בירושלים, קרויה על שם יצחק נבון, נשיא מדינת ישראל החמישי. זאת למרות שקשה לקשר בין פועלו של יצחק נבון להקמת תחנה זו, להקמת קו הרכבת החדש לירושלים או רכבת ישראל בכלל. ייתכן שאחד השיקולים להנצחת יצחק נבון דווקא במפעל זה היה אזכור ברמיזה של קרוב משפחתו, יוסף נבון (בתמונה). יוסף ביי נבון היה היזם של מסילת הרכבת הישנה לירושלים, בסוף המאה ה-19.	עריכה | תבנית | שיחה
63	ביום הבחירות בישראל מוענק כרטיס מיוחד לנוסעי הרכבת. כרטיס זה אינו עולה אפילו שקל. מה שעוד עושה אותו נדיר הוא שהכרטיס תקף רק ליום הבחירות הזה. על כזה כרטיס רשום מתחת לכותרת "שקלים": בחירות לכנסת ה-x תקף רק ליום xx/xx/xx	עריכה | תבנית | שיחה
64	הקו האווירי מתחנת דימונה (התחנה הכי דרומית בארץ) עד לנהריה (התחנה הכי צפונית בארץ) הוא 215.48 ק"מ (133.89 מייל) שזה הקו האווירי הכי ארוך בין 2 תחנות בארץ ישראל. לעומת זאת הקו האווירי בין התחנות ת"א סבידור מרכז לת"א השלום הוא הכי קצר, העומד על 1.23 ק"מ (או 0.764 מייל) (או 4,041.87 רגל)	עריכה | תבנית | שיחה
65	תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע עם הקטר 70414 בתצלום עם אפקט, שנראה כאילו הוא תצלום ישן. אחת מפנינות התיירות של באר שבע היא תחנת הרכבת הטורקית המושבתת, בה נמצא הקטר 70414 – קטר קיטור גדול, כמו זה שבפזמון המפורסם שיר הקטר. הפזמון מספר על קטר חזק ויעיל, מתחנת הרכבת של באר שבע, שהזדקן, נחלש וננטש. הקטר המוצג לקהל אינו ממש אותו קטר מהשיר. כל קטרי הקיטור הגדולים שהיו בישראל נגרטו לאחר שיצאו משימוש. עיריית באר שבע יבאה את הקטר מאספני רכב בבריטניה. גם המספר המקורי של הקטר המוצג שונה ל-70414, כדי להתאימו לפזמון. למעשה, גם תחנת הרכבת מהשיר היא בכלל לא התחנה הטורקית המושבתת, שליד העיר העתיקה של באר שבע. בוידאו קליפ המקורי של שיר הקטר, משנת 1958, מופיעה תחנת תחנת הרכבת באר שבע – צפון / אוניברסיטה (לפני שהוקמה לידה אוניברסיטת בן-גוריון). תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע הושבתה עוד בשנת 1927. בשנות ה-50, כשחיים חפר כתב את שיר הקטר, תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע הייתה מקום כה דל פעילות ושקט, עד שצה"ל הציב שם בסיס של יחידת ההאזנות של חיל המודיעין, שהקשיבה למתרחש בכל חצי האי סיני, במהלך מבצע קדש.	עריכה | תבנית | שיחה
66	-	הוספה
67	הקו האווירי מתחנת דימונה (התחנה הכי דרומית בארץ) עד לנהריה (התחנה הכי צפונית בארץ) הוא 215.48 ק"מ (133.89 מייל) שזה הקו האווירי הכי ארוך בין 2 תחנות בארץ ישראל. לעומת זאת הקו האווירי בין התחנות ת"א סבידור מרכז לת"א השלום הוא הכי קצר, העומד על 1.23 ק"מ (או 0.764 מייל) (או 4,041.87 רגל)	עריכה | תבנית | שיחה
68	-	הוספה
69	-	הוספה
70	-	הוספה
71	-	הוספה
72	-	הוספה
73	-	הוספה
74	-	הוספה
75	-	הוספה
76	-	הוספה
77	-	הוספה
78	-	הוספה
79	-	הוספה
80	-	הוספה
81	-	הוספה
82	-	הוספה
83	-	הוספה
84	-	הוספה
85	-	הוספה
86	-	הוספה
87	-	הוספה
88	-	הוספה
89	-	הוספה
90	-	הוספה
91	-	הוספה
92	-	הוספה
93	-	הוספה
94	-	הוספה
95	-	הוספה
96	-	הוספה
97	-	הוספה
98	-	הוספה
99	-	הוספה
100	-	הוספה

בחזרה לפורטל