מארג מזון
מארג מזון הוא מונח מתחום האקולוגיה המתאר מספר שרשרות מזון הקשורות ביניהן. בעלי חיים הנמצאים בסביבה אחת מקיימים ביניהם אינטראקציות רבות, ניזונים מתפריט מגוון ומהווים מזון להרבה יצורים חיים אחרים. לכן, לא ניתן להסתכל על שרשרת מזון בודדת, אלא על מספר שרשרות מזון בסביבה כלשהי, היוצרות מארג.
דוגמה לשרשרת מזון: עלים, המשמשים מזון לצרצרים, המשמשים מזון ללטאות, שנטרפות על ידי עופות דורסים.
דוגמה למארג מזון: עלים המשמשים כמזון לצרצרים, ארנבים ומכרסמים. הארנבות נטרפות על ידי עופות דורסים, תנים ושועלים. המכרסמים נטרפים על ידי שועלים, תנים ונחשים. בדוגמה זו ניתן לראות את הקשר בין מספר שרשרות מזון היוצרות רשת סבוכה של קשרי גומלין בין נטרפים וטורפים שונים.
בטבע כמעט ואין דוגמאות לשרשרות מזון, אלא רוב הדוגמאות הן של מארגי מזון. פגיעה ברמה טרופית כלשהי היא בעלת השלכות על מגוון היצורים החיים השייכים לאותו מארג מזון. בדוגמה שמובאת לעיל, ירידה פתאומית בגודלה של אוכלוסיית הארנבים (עקב מחלות, פיזור רעלים וכו') תגרום לטורפים הניזונים מהם לחפש מזון אחר. כך שפתאום גם אוכלוסיית המכרסמים בסכנה, לאור העובדה שהם מהווים את עיקרי התפריט כעת. ייתכן גם מצב שבו אוכלוסיית התנים, מאחר שאינה מצליחה לטרוף ארנבים, תיאלץ להגר לסביבת חיים אחרת. עזיבת התנים עשויה לגרום לשינויים רבים גם בסביבה בה היו וגם בסביבה החדשה אליה יגיעו. כלומר כל שינוי עשוי להשפיע בקנה מידה רב על מגוון גדול של יצורים חיים, הנמצאים באיזון מתמיד בנישה האקולוגית שלהם.
לעיתים מתערבים בני האדם האדם במערכות האקולוגיות ומפירים את איזונן. התערבות זו מסוכנת ובעלת השלכות כבדות, הן על בעלי החיים והן על האדם. ניתן למצוא דוגמאות רבות שבהן האדם פוגע בנישות אקולוגיות שונות, הורס את מרקמן העדין, מכחיד חלק ממארגי מזון ולעיתים נפגע גם הוא. בשנות השבעים אירעו אחד המקרים המפורסמים, כאשר מוסדות בריאות בארצות הברית גילו שהשומנים בגופם של האמריקאים הכילו כמויות רבות של רעל בשם די-די-טי, וגם בחלב אם של אמריקאיות רבות נמצא רעל זה בשיעור גבוה. לתופעה לא הייתה השפעה מסכנת לטווח הקרוב, אך כמויות גדולות של הרעל עשויות לגרום לבעיות במערכת הנשימה. כשחיפשו מהו מקורו של הרעל גילו ששימש להדברת חרקים שונים, כגון עש הצמר. חומר זה הפך לנפוץ מאוד בחקלאות. בניגוד לחומרים מסוימים, שלעיתים משתנים ומתפרקים בגוף החי, רעל זה בעל מבנה קבוע שאינו משתנה, ולכן קל לזיהוי. כאשר חקרו כיצד הגיע הרעל לבני אדם הועלו מספר השערות. אחת ההשערות הייתה ששדות אספסת רוססו ברעל, הפרות ניזונו מהאספסת, הרעל הגיע לכל חלקי גופן (באמצעות מערכת הדם) ובני אדם, הניזונים מבשר פרות וכן משתמשים רבות בחלב פרות (כחלב או כבסיס להכנת גבינות ומוצרים שונים) ספגו את הרעל, שהתפשט לכל חלקי גופם בעזרת מערכת הדם.
בהשאלה משתמשים בביטוי "שרשרת המזון" כדי לתאר מעמד חברתי.[1]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מארג המזון |
| ערך מילוני בוויקימילון: שרשרת מזון |
- סרטון המתעד קשרי גומלין סבוכים בין תאו אפריקני, להקת כפירים ותניני יאור בפארק לאומי קרוגר בדרום אפריקה
- יובל היימר, "גליליאו צעיר", מדע לילדים: כיצד פועלת שרשרת המזון בטבע?, באתר ynet, 10 בפברואר 2008
הערות שוליים
| אקולוגיה | ||
|---|---|---|
| תת-תחומים | אקולוגיה התנהגותית | 
|
| רמות ארגון | אורגניזם • אוכלוסייה • חברה • מערכת אקולוגית • ביומה • ביוספירה • פרט | |
| יחסי גומלין | טריפה • תחרות • קניבליזם • הדדיות • טפילות • פרזיטואידיות | |
| תהליכים | אבולוציה • סוקצסיה • הכחדה • גמישות פנוטיפית • פירוק | |
| מושגי יסוד | כושר נשיאה • גומחה אקולוגית • בית גידול • גורם מגביל • מגוון ביולוגי • מארג מזון • מין פולש • גילדה • מין מהנדס סביבה • אקולוגיה - מונחים | |
| פורטל ביולוגיה | ||
25689458מארג מזון