פרס טיורינג
![]() | |
גביע פרס טיורינג | |
תיאור | פרס בינלאומי בתחום מדעי המחשב |
---|
פרס טיורינג (באנגלית: ACM A.M. Turing Award) הוא פרס בין־לאומי בתחום מדעי המחשב. הוא ניתן על ידי ה־ACM, האגודה למכונות מחשוב, בגין הישג יוצא דופן בתחום מדעי המחשב. בתחום זה שקול הפרס מבחינת יוקרתו לפרס נובל, אשר אינו מוענק בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב. (הפרס המקביל בתחום המתמטיקה הוא מדליית פילדס). הפרס קרוי על שמו של אלן טיורינג, מתמטיקאי בריטי שנחשב לאבי מדעי המחשב התאורטיים והבינה המלאכותית.
הפרס ניתן מדי שנה, החל משנת 1966. משנת 2007 חולק לזוכים פרס כספי של 250,000 דולר שמומן על ידי החברות אינטל וגוגל. החל משנת 2014, גובה הפרס הוא מיליון דולר, במימון חברת גוגל. בארבעים שנותיו הראשונות נמנו רק גברים עם מקבלי הפרס. בשנת 2006 ניתן הפרס לראשונה לאישה - פרנסס אלן, על תרומתה בתחום המהדרים ומיטוב הקוד שהם יוצרים.
התפלגות הזוכים בפרס לפי מדינות
התפלגות הזוכים בפרס לפי מדינות (נכון לשנת 2017) היא:
ארצות הברית - 48 זוכים
בריטניה - 7 זוכים
ישראל - 6 זוכים
קנדה - שלושה זוכים
נורווגיה - שני זוכים
הולנד - זוכה אחד
שווייץ - זוכה אחד
דנמרק - זוכה אחד
ונצואלה - זוכה אחד
צרפת - זוכה אחד
לטביה - זוכה אחד
הודו - זוכה אחד
יוון - זוכה אחד
איטליה - זוכה אחד
נכון לשנת 2024, 21 מתוך 77 הזוכים הם ממוצא יהודי (27.2%), בהם שישה ישראלים:
- בשנת 1976: מיכאל רבין מהאוניברסיטה העברית (יחד עם דנה סקוט), על מאמרם העוסק באוטומטים סופיים, שהציג את הרעיון של מכונות לא דטרמיניסטיות.
- בשנת 1996: אמיר פנואלי ממכון ויצמן למדע, על עבודתו המקורית להבאת לוגיקה טמפורלית למדעי המחשב ועל תרומתו לאימות תוכנה.
- בשנת 2002: עדי שמיר ממכון ויצמן למדע (יחד עם רונלד ריבסט ולאונרד אדלמן), על תרומתם לפיתוח הצפנה במפתח ציבורי.
- בשנת 2011: יהודה פרל מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ישראלי־אמריקאי, על תרומה יסודית לחקר בינה מלאכותית באמצעות פיתוח תחשיב להסקה סיבתית והסתברותית.
- בשנת 2012: שפי גולדווסר מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס וממכון ויצמן למדע (יחד עם סילביו מיקאלי) על תרומה יסודית לביסוס הסיבוכיות התאורטית של הצפנה ופיתוח שיטות יעילות לאימות הוכחות מתמטיות בתורת הסיבוכיות.
- בשנת 2023: פרופסור אבי ויגדרזון מאוניברסיטת פרינסטון על הבנת האקראיות במחשוב ועל הובלתו ארוכת הטווח במדעי המחשב התיאורטיים.
זוכי הפרס
שנה | שמות הזוכים | הסיבה לזכייה |
---|---|---|
1966 | ![]() |
על השפעתו בתחום שיטות תכנות מתקדמות ובניית מהדרים (קומפיילרים). |
1967 | ![]() |
וילקס ידוע בעיקר כבנאי ומעצב EDSAC, המחשב הראשון עם תוכנית המאוחסנת באופן פנימי. נבנה בשנת 1949, EDSAC השתמש בזיכרון קו עיכוב כספית. הוא ידוע גם כמחבר, עם וילר וגיל, את הכרך בנושא "הכנת תוכניות למחשבים דיגיטליים אלקטרוניים" בשנת 1951, בו הוצגו למעשה ספריות תוכניות. |
1968 | ![]() |
על עבודתו בשיטות נומריות, ונושאי גילוי ותיקון שגיאות בתורת הקודים. |
1969 | ![]() |
בינה מלאכותית. |
1970 | ![]() |
על מחקרו באנליזה מספרית כדי להקל על השימוש במחשב הדיגיטלי המהיר, לאחר שקיבל הכרה מיוחדת על עבודתו בחישובים באלגברה ליניארית וניתוח שגיאות "אחורה". |
1971 | ![]() |
הרצאתו של מקארתי "המצב הנוכחי של מחקר בנושא בינה מלאכותית" היא נושא המכסה את התחום בו הוא זכה להכרה ניכרת בעבודתו. |
1972 | ![]() |
על תרומתו לפיתוח ALGOL ותרומתו הכללית לאומנות התכנות ושפות תכנות. תרומותיו לאורך השנים חובקות תחומים רבים החל מתורת הגרפים וכלה במדריכים, מאמרים והגיגים בתחום שפות התכנות. |
1973 | ![]() |
על תרומותיו יוצאות הדופן לטכנולוגיית מסדי הנתונים. |
1974 | ![]() |
על תרומתו העיקרית לניתוח אלגוריתמים ולעיצוב שפות תכנות, ובמיוחד על תרומתו ל"אמנות תכנות מחשבים "באמצעות ספריו הידועים בסדרה רציפה בשם זה |
1975 | ![]() ![]() |
במאמצים מדעיים משותפים המשתרעים על פני עשרים שנה, בתחילה בשיתוף פעולה עם JC שו בתאגיד RAND, ובהמשך עם קולגות רבים בפקולטה וסטודנטים באוניברסיטת קרנגי מלון, הם תרמו תרומות בסיסיות לבינה מלאכותית, לפסיכולוגיה של ההכרה האנושית ולמעבד רשימה. |
1976 | ![]() ![]() |
על הגדרת אוטומט סופי לא דטרמיניסטי ורעיון האי-דטרמיניזם. |
1977 | ![]() |
לתרומות עמוקות, משפיעות ומתמשכות לתכנון מערכות תכנות מעשיות ברמה גבוהה, בעיקר באמצעות עבודתו ב- FORTRAN, ולפרסום מכונן של הליכים פורמליים למפרט שפות תכנות. |
1978 | ![]() |
על השפעה ברורה על מתודולוגיות ליצירת תוכנה יעילה ואמינה ועל סיוע במציאת תחומי המשנה החשובים הבאים של מדעי המחשב: תורת הניתוח, סמנטיקה של שפות תכנות, אימות תוכניות אוטומטי, סינתזת תוכניות אוטומטית וניתוח. של אלגוריתמים |
1979 | ![]() |
על מאמציו החלוציים בשפות תכנות וסימונים מתמטיים שהביאו למה שידוע כיום בתחום המחשוב כ- APL, על תרומתו ליישום מערכות אינטראקטיביות, לשימושים חינוכיים ב- APL ולתיאוריה ולפרקטיקה של שפות התכנות. |
1980 | ![]() |
על תרומתו הבסיסית להגדרה ולעיצוב של שפות תכנות |
1981 | ![]() |
על תרומתו הבסיסית והמתמשכת לתיאוריה ולפרקטיקה של מערכות ניהול מסדי נתונים, במיוחד מאגרי מידע יחסיים |
1982 | ![]() ![]() |
לקידום הבנתנו את מורכבות החישוב בצורה משמעותית ועמוקה |
1983 | ![]() ![]() |
לפיתוח תאוריית מערכות ההפעלה הגנריות ובמיוחד ליישום מערכת ההפעלה UNIX |
1984 | ![]() |
לפיתוח רצף של שפות מחשב חדשניות, EULER, ALGOL-W, MODULA ו- Pascal |
1985 | ![]() |
על תרומתו המתמשכת לתורת האלגוריתמים כולל פיתוח אלגוריתמים יעילים לזרימת רשת ובעיות אופטימיזציה קומבינטוריות אחרות, זיהוי חישוב זמן פולינומי עם התפיסה האינטואיטיבית של יעילות אלגוריתמית, ובעיקר תרומות לתיאוריה של NP. -שְׁלֵמוּת |
1986 | ![]() ![]() |
על הישגים מהותיים בעיצוב וניתוח אלגוריתמים ומבני נתונים. |
1987 | ![]() |
לתרומות משמעותיות בתכנון ותיאוריה של מהדרים, בארכיטקטורה של מערכות גדולות ובפיתוח מחשבי מערכי הוראה מופחתים (RISC). |
1988 | ![]() |
על תרומתו החלוצית והחזונית לגרפיקה ממוחשבת, החל מ- Sketchpad, והמשיך לאחר מכן |
1989 | ![]() |
על תרומתו הבסיסית לניתוח מספרי. אחד המומחים המובילים לחישובי נקודות צפות. כהן הקדיש את עצמו ל"הבטחת העולם לחישובים מספריים". |
1990 | ![]() |
על עבודתו החלוצית בארגון המושגים והובלת פיתוח מערכות המחשב הכלליות, בקנה מידה גדול, חלוקת זמן ושיתוף משאבים, CTSS ו- Multics |
1991 | ![]() |
לשלושה הישגים ברורים ומלאים: 1) LCF, מיכון לוגיקת הפונקציות המחושבות של סקוט, ככל הנראה הכלי הראשון המבוסס תאורטית אך מעשי לבניית הוכחה בעזרת מכונה; 2) ML, השפה הראשונה שכללה הסקת סוג פולימורפי יחד עם מנגנון טיפול בחריגות; 3) CCS, תיאוריה כללית של מקבילות. בנוסף, הוא גיבש וקידם בצורה מופשטת הפשטה מלאה, את חקר הקשר בין סמנטיקה אופרטיבית לדנוטציה |
1992 | ![]() |
לתרומות לפיתוח סביבות מחשוב מבוזרות ואישיות וטכנולוגיה ליישומן: תחנות עבודה, רשתות, מערכות הפעלה, מערכות תכנות, תצוגות, אבטחה ופרסום מסמכים |
1993 | ![]() ![]() ![]() |
כהוקרה על מאמרם המכונן אשר ביסס את היסודות לתחום תורת המורכבות החישובית |
1994 | ![]() ![]() ![]() |
לחלוציות בתכנון ובניית מערכות בינה מלאכותית בקנה מידה גדול, והדגימה את החשיבות המעשית וההשפעה המסחרית הפוטנציאלית של טכנולוגיית הבינה המלאכותית |
1995 | ![]() |
בהוקרה על תרומתו ליסודות תורת הסיבוכיות החישובית ויישומהּ בקריפטוגרפיה ואימות תוכנה. |
1996 | ![]() |
על הכנסת לוגיקת זמן (לוגיקה טמפורלית) לתחום מדעי המחשב. |
1997 | ![]() |
לחזון מעורר השראה לעתיד המחשוב האינטראקטיבי ולהמצאת טכנולוגיות מפתח המסייעות למימוש חזון זה |
1998 | ![]() |
לתרומות מכרעות למחקרי עיבוד בסיסי נתונים ועסקאות ומנהיגות טכנית ביישום המערכת |
1999 | ![]() |
לתרומות בעלות ציון דרך לארכיטקטורת מחשבים, מערכות הפעלה והנדסת תוכנה |
2000 | ![]() |
בהוקרה על תרומתו היסודית בתאוריית החישוביות, לרבות תאוריות מבוססות-סיבוכיות של יצירת מספרים פסבדו-אקראיים, קריפטוגרפיה וסיבוכיות תקשורת. |
2001 | ![]() ![]() |
לרעיונות בסיסיים להופעת תכנות מונחה עצמים, באמצעות תכנון שפות התכנות סימולה I וסימולה 67 |
2002 | ![]() ![]() ![]() |
על תרומה מקורית בהפיכת הצפנה אסימטרית לבת-קיימא (RSA). |
2003 | ![]() |
על תרומתו למיחשוב אישי, תכנות מונחה-עצמים ופיתוח שפת התכנות Smalltalk. |
2004 | ![]() ![]() |
על עבודה חלוצית בתחום רשתות תקשורת, לרבות תיכון ומימוש הפרוטוקולים הבסיסים של רשת האינטרנט ופרוטוקול TCP/IP. |
2005 | ![]() |
על פיתוח שפת התכנות ALGOL 60. |
2006 | ![]() |
על תרומה חלוצית בתחום המהדרים, וביצוע אופטימיזציה בשלב ההידור, אשר הניחה את היסודות למהדרים מודרניים וחישוב מקבילי אוטומטי. |
2007 | ![]() ![]() ![]() ![]() |
על פיתוח שיטת בדיקות מודל בטכנולוגיית אימות יעילה ביותר בה נעשה שימוש רב בעולם עיצוב התוכנה והחומרה. |
2008 | ![]() |
על תרומתה לתחום התכנות ועיצוב תוכנה, תאורטי ופרקטי, בעיקר בנושאי אבסטרקציה של מידע, עמידות לשגיאות וחישוב מבוזר. |
2009 | ![]() |
על תרומתו לפיתוח המחשב האישי המודרני הראשון ועל תרומתו ל-Ethernet ולמחשב הלוח. |
2010 | ![]() |
על תרומתו לפיתוח תחום הלמידה החישובית, והגדרת למידת PAC. |
2011 | ![]() ![]() |
על תרומה יסודית לחקר בינה מלאכותית באמצעות פיתוח תחשיב להסקה סיבתית והסתברותית. |
2012 | ![]() ![]() ![]() ![]() |
על תרומה יסודית לביסוס הסיבוכיות התאורטית של הצפנה ופיתוח שיטות יעילות לאימות הוכחות מתמטיות בתורת הסיבוכיות. |
2013 | ![]() |
על תרומתו היסודית לתאוריה ולפרקטיקה של תחום החישוב המבוזר והמקבילי, הגדרת רעיונות כגון שעוני סיבתיות, שעונים לוגיים, בטיחות וחיוּת, מכונות מצבים משוכפלות ועקביות סדרתית[1]. |
2014 | ![]() |
על תרומות מהותיות למושגים ושיטות עבודה העומדות בבסיס מערכות מסדי נתונים מודרניים. |
2015 | ![]() ![]() |
על תרומתם בתחומי מפתח ציבורי וחתימה דיגיטלית. |
2016 | ![]() |
על המצאת ה־World Wide Web, הדפדפן הראשון, והאלגוריתמים והפרוטוקולים היסודיים המאפשרים לרשת להתפתח[2]. |
2017 | ![]() ![]() |
על הגישה הכמותית להערכה ותכנון של ארכיטקטורת מחשבים והשפעתה על תעשיית המיקרופרוססורים. |
2018 | ![]() |
לפריצות דרך רעיוניות והנדסיות שהפכו רשתות עצביות עמוקות למרכיב קריטי במחשוב |
2019 | ![]() ![]() |
לתרומות יסודיות לגרפיקה ממוחשבת תלת־ממדית ולהשפעה המהפכנית של טכניקות אלה על הדמיות ממוחשבות (CGI) בהפקת סרטים ויישומים אחרים. |
2020 | ![]() ![]() |
לאלגוריתמים ותיאוריה בסיסיים העומדים בבסיס יישום שפת התכנות ולסינתזת תוצאות אלו ושל אחרים בספריהם המשפיעים ביותר, שחינכו דורות של מדעני מחשבים. |
2021 | ![]() |
עבור תרומות חלוציות לספריות ואלגוריתמים נומריים שאפשרו לתוכנות חישוביות בעלות ביצועים גבוהים לעמוד בקצב של שיפורי חומרה אקספוננציאליים במשך למעלה מארבעה עשורים. |
2022 | ![]() |
על המצאה, סטנדרטיזציה ומסחור של אתרנט. |
2023 | ![]() |
. |
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פרס טיורינג
- A.M. Turing Award, האתר הרשמי של פרס טיורינג
- פרס טיורינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ "Turing award 2013". ACM.
- ↑ "Turing award 2016". ACM.
פרס טיורינג38424119Q185667