פורטל:תוכנה/הידעת?/קטעי הידעת

עריכהלקט קטעי "הידעת?"

1	עדה לאבלייס, שעבדה בשיתוף פעולה עם צ'ארלס בבג', נחשבת למתכנתת הראשונה, משום שבשנת 1843 כתבה תוכניות למחשב שבאבג' תיכנן. באבג' לא הצליח לממש את המכונה שתיכנן, וממילא לא יכלה עדה לאבלייס לבצע את התוכניות שכתבה, אך אין זה שולל ממנה את זכות הראשונים לעיסוק במקצוע זה. לאבלייס ידועה כמתכנת הראשונה בעולם מכיוון שכתבה לראשונה תוכנית למנוע האנליטי, מחשב מכני תאורטי שהמציא צ'ארלס בבג'. לאבלייס הייתה בתו החוקית היחידה של הלורד ביירון. עדה לאבלייס מתה בגיל 36 לאחר הקזות דם מרובות של רופאיה בעקבות מחלתה - היא סבלה מסרטן הרחם. היא השאירה אחריה שני בנים ובת; בתה, ליידי אנה בלנט, התפרסמה בזכות עצמה כמטיילת במזרח התיכון ובעלת חווה מפורסמת להרבעה של סוסים ערביים. ב־10 בדצמבר 1980 הכריז משרד ההגנה האמריקני על פיתוח שפת תכנות הנקראת Ada על שם עדה לאבלייס.	עריכה | תבנית | שיחה
2	המפרש של שפת התכנות PHP כתוב בשפת התכנות C, רוב מערכת ההפעלה Windows כתובה ב-C, והליבה של לינוקס כתובה ברובה ב-C.	עריכה | תבנית | שיחה
3	שפת התכנות Ook!‎ (אוּק) מבוססת על אוצר מילים בן הברה אחת, והיא נקראת כך בעקבות אוצר המילים של הספרן האורנגאוטן בסדרת ספרי הפנטזיה "עולם הדיסק" מאת טרי פראצ'ט. שפה זו שקולה לשפת Brainfuck, המהווה מימוש ישיר של מכונת טיורינג, ולכן, למרות פשטותה, ניתן לבצע באמצעותה כל חישוב או אלגוריתם שהוא בר ביצוע במחשב כלשהו.	עריכה | תבנית | שיחה
4	תמונה של הבאג האמיתי הראשון שנמצא במחשב. באג הוא תקלה במחשב שמקורה בתוכנה שנכתבה בצורה פגומה. לעתים משמשת המילה גם לתיאור טעות בתכנון של מעגל אלקטרוני מורכב, שמימושו הוא בחומרה. השימוש במונח "באג" לתיאור של פגמים בלתי מוסברים הוא חלק מהמינוח המקצועי בעולם ההנדסה כבר מהמאה ה-19, והיה בשימוש מהנדסי מכונות לתיאור של כשלים מכניים. טביעת המושג משויכת בטעות לגרייס הופר, שפרסמה את הסיבה לתקלה במחשב אלקטרומכני מוקדם. גרסה אופיינית לסיפור מופיעה בציטוט הבא: ב-1946, כשהופר שוחררה משירות פעיל, היא הצטרפה לסגל הרווארד במחלקה למחשוב, שם המשיכה בעבודתה על מארק II ומארק III. מפעילים שעקבו אחרי תקלה במארק II מצאו עש שנלכד באחד הממסרים (relay), והשתמשו במושג "באג". העש הוסר בזהירות והודבק לדף הלוג של ה-9 בספטמבר 1945. בעקבות אותו באג ראשון אנו נוהגים להתייחס לתקלות או גליצ'ים כבאגים. — Danis, Sharron Ann: "Rear Admiral Grace Murray Hopper" ‏[1]	עריכה | תבנית | שיחה
5	צילום מסך של XEmacs - גרסה של Emacs, אחת התוכנות הראשונות שהופצו תחת רישיון קוד פתוח קוד פתוח משמש בעולם התוכנה לציון תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש לכל מי שחפץ בו והוא חופשי לשימוש, לצפייה, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת לכל אחד ואחת. שיטת פיתוח כזו מאפשרת בעצם לכל מי שחפץ בכך לקחת חלק בפיתוח התוכנה ולתרום לשיפורה. יש להבחין בין קוד פתוח לבין קוד נגיש – מצב שבו ניתן לראות את הקוד אך אסור לבצע בו שינויים. מצב זה אינו נופל תחת הקטגוריה של קוד פתוח.	עריכה | תבנית | שיחה
6	חומת אש (באנגלית: Firewall), במחשב, היא מערכת לניטור וחסימת התקשרויות בלתי רצויות דרך רשת התקשורת שהמחשב מחובר אליה, המיושמת כתוכנת מחשב או כחומרה ייעודית. חומת אש מהווה חיץ ביקורתי בין המחשב לבין החוץ, שיכול להיות רשת מחשבים פנימית או רשת האינטרנט. כך הוא יכול למנוע חדירה של קראקר או וירוס אל המחשב, או שליחת מידע החוצה באמצעות כל תוכנה המותקנת במחשב. דבר שנעשה על פי רוב בידי תוכנות המכונות סוס טרויאני או רוגלות, אך גם נתפסו לא מעט תוכנות מקובלות שבנוסף לתפקודן הרגיל עשו שימוש שכזה, ושלחו מידע פנימי שבמחשב החוצה.	עריכה | תבנית | שיחה
7	ICQ (קרי: איי. סי. קיו.) היא תוכנת מסרים מידיים שפותחה על ידי חברת מיראביליס הישראלית. הגרסה הראשונה של התוכנה הופצה החל מנובמבר 1996 והייתה לתוכנה הראשונה שסיפקה שירות של מסרים מידיים באינטרנט. הגיית האותיות של שם התוכנה נשמעת כ-"I Seek You" ("אני מחפש אותך"). ב-8 ביוני 1998 נרכשה חברת מיראביליס על ידי חברת America Online. כיום תוכנת ICQ משמשת מעל 31 מיליון משתמשים ברחבי העולם.	עריכה | תבנית | שיחה
8	שלט "Wiki Wiki" בנמל התעופה של הונולולו ויקי היא שיטה לבנייה פשוטה ומהירה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים. בשם ויקי מכונים גם אתרים שנוצרו בגישה זו וכן תוכנות שבאמצעותן מפעילים אתרים כאלו. ממציא הויקי הוא וורד קנינגהם שיצר ב-1995 את אתר הוויקי הראשון - Ward's Wiki. את השם "ויקי" בחר קנינגהם על שם אוטובוס שפעל בנמל התעופה הבינלאומי בהונולולו, ונקרא בשפת ילידי המקום "Wiki Wiki", שפירושו "מהר מהר". בראיונות שנערכו עמו בשנים שלאחר מכן, סיפר קנינגהם שחשב בתחילה לקרוא לתוכנה בשם "QuickWeb", אך שינה את דעתו והחליט על "WikiWikiWeb"(בקיצור: www). שם זה, שקוצר ברבות השנים ל-"Wiki", הביע היטב את כוונתו המקורית של קנינגהם: לאפשר למבקרים באתר לערוך את התוכן באופן שיתופי, מהיר וקל.	עריכה | תבנית | שיחה
9	e מוגדר כך שהשטח הצבוע בתכלת שווה ל־1 e הוא מספר טרנסצנדנטי וקבוע מתמטי חשוב בעל שימושים רבים באנליזה מתמטית, והוא משמש כבסיס הלוגריתם הטבעי, אם כי אינו מוכר כמו פאי (π). חברת גוגל, בעלת מנוע החיפוש הפופולרי גוגל, ציינה בבקשתה הראשונה להנפקת ניירות ערך את סכום ההנפקה בסכום לא עגול של 2,718,281,828 דולר, כלומר e מיליארד דולר בקירוב. גם הגרסאות של תוכנת Metafont ממוספרות במספרים 2, 2.7, 2.71, וכן הלאה, כך שילכו ויתקרבו ל-e. רעיון המספור על פי מספר אוילר הוא פרי מוחו של ממציא התוכנה, מדען המחשב דונלד קנות'.	עריכה | תבנית | שיחה
10	קטע הקוד השנוי במחלוקת קועקע על זרוע מפגין בשנת 1993 נפתחה חקירה פלילית כנגד פיל צימרמן בעילה שהפצת תוכנת ההצפנה PGP שפיתח ופרסם בקבוצות הדיון יוזנט, הינה עבירה על חוקי הייצוא. בעוד חוקי הייצוא של ארצות הברית אוסרים על ייצוא נשק ואמצעי הצפנה חזקים, ייצוא של ספרים אינו יכול להיות מוגבל, עקב חופש הדיבור המעוגן בחוקה. כתגובה, פרסם צימרמן ספר, שהכיל הדפסה של קוד המקור של תוכנת PGP. על ספר זה לא קיימת הגבלת ייצוא, וכל אדם החפץ בתוכנה יכול היה להקליד או לסרוק את דפי הספר ובכך לטעון את התוכנה אל מחשבו. חוקי ייצוא הנוגעים להצפנה עדיין קיימים בארצות הברית, אך עברו שינוי מהותי לאור מקרה זה ומקרים דומים, וכיום ניתן להפיץ תוכנה הכוללת הצפנה בצורה פשוטה יחסית.	עריכה | תבנית | שיחה
11	בול סובייטי עם תמונתו של אל חואריזמי המושג "אלגוריתם", מונח מרכזי במדעי המחשב, נגזר משמו של מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי, מתמטיקאי שחי בבגדאד במאה התשיעית. כאשר ספרו על שיטות חישוב תורגם ללטינית, נכתב שמו של אל ח'ואריזמי כ"אלגוריטמי", והקוראים טעו לחשוב שמדובר בצורת רבים של המושג שיטת חישוב. המילה אלגברה נלקחה מספר אחר שלו - "חיסאב אל-ג'אבר ואל-מוקאבלה". על פי הספר, פעולת ההשלמה, אל-ג'אבר, היא אחת משתי הפעולות שניתן לבצע על משוואה על מנת לפשט אותה.	עריכה | תבנית | שיחה
12	השאלה האם P=NP היא בעיה פתוחה מרכזית במדעי המחשב, העוסקת ביכולת לפתור אוסף גדול של בעיות בצורה יעילה. במילים פשוטות, השאלה היא האם כל בעיה שניתן לבדוק עבורה בצורה יעילה האם פתרון מוצע הוא נכון (בעיה השייכת לקבוצה NP), היא גם בעיה שניתן למצוא עבורה פתרון בצורה יעילה (בעיה השייכת לקבוצה P). לפתרון הבעיה ישנן השלכות תאורטיות ומעשיות רבות, והיא זכתה להכרה כאחת מ"שבע בעיות המילניום" של מכון קליי למתמטיקה. אף שכיום לא ידועה תשובה לשאלה זו, ההשערה הרווחת היא כי P≠NP. השאלה האם P=NP אינה בעלת ערך אקדמי בלבד. עם התפתחות השימושים המסחריים של ההצפנה בעידן המחשב, ובמיוחד במסחר אלקטרוני, הפכה התשובה לשאלה לבעלת חשיבות כלכלית לא מבוטלת. הסיבה לכך היא שרוב המסחר האלקטרוני ותעשיית האבטחה הדיגיטלית מסתמכים על אלגוריתמים שיכולת ההצפנה שלהם נובעת מחוסר היכולת הנוכחי לפתור בעיות NP בזמן סביר.	עריכה | תבנית | שיחה
13	איור להמחשת "מוטציית הזזת מסגרת". ב"שפת התכנות" בה מקודד ההחומר התורשתי, אין רווחים בין המילים, דהיינו, אין רווחים בין הקודונים. בשפה זו, המנגנון שקורא את הגנים, יודע איפה תחילתו ואיפה סופו של כל קודון, רק בזכות העובדה, שאורך כל קודון בדיוק שלוש אותיות. דהיינו, הקודון הראשון מכיל את האות הראשונה, השנייה והשלישית, הקודון השני מכיל את האות הרביעית, החמישית והשישית, וכולי. בכזאת "שפת תכנות", אם בטעות נשמטת או מתווספת אות בודדת, באחד הקודונים הראשונים של הגן, התוצאה חמורה ביותר. התוצאה היא, ש"מסגרת הקריאה", המגדירה את התחלת וסוף כל קודון משתנה. כך כמעט כל קודון משנה גם את הכתיב שלו וגם את המשמעותו. זוהי "מוטציית הזזת מסגרת". גן, שלפני כזו מוטציה, קודד לחלבון מסוים, יקודד אחרי כזו מוטציה, לחלבון שונה לחלוטין. הסיכוי שתוצאת כזו מוטציה תהייה חלבון פעיל ומועיל, היא אפסית. ובכל זאת, ישנם נגיפים שבהם גן אחד מקודד, בו זמנית, לשני חלבונים פעילים, שמועילים לנגיף, על ידי מנגנון, שמחקה מוטציות הזזת מסגרת.	עריכה | תבנית | שיחה
14	-	הוספה
15	-	הוספה
16	-	הוספה
17	-	הוספה
18	-	הוספה
19	-	הוספה
20	-	הוספה
21	-	הוספה
22	-	הוספה
23	-	הוספה
24	-	הוספה
25	-	הוספה
26	-	הוספה
27	-	הוספה
28	-	הוספה
29	-	הוספה
30	-	הוספה
31	-	הוספה
32	-	הוספה
33	-	הוספה
34	-	הוספה
35	-	הוספה
36	-	הוספה
37	-	הוספה
38	-	הוספה
39	-	הוספה
40	-	הוספה
41	-	הוספה
42	-	הוספה
43	-	הוספה
44	-	הוספה
45	-	הוספה
46	-	הוספה
47	-	הוספה
48	-	הוספה
49	-	הוספה
50	-	הוספה
51	-	הוספה
52	-	הוספה
53	-	הוספה
54	-	הוספה
55	-	הוספה

בחזרה לפורטל