פורטל:שחמט/הידעת?/קטעי הידעת
| 1 |  ב-1769 בנה הברון האוסטרו-הונגרי וולפגנג פון קמפלן את הטורקי, מכונה אוטומטית שידעה לשחק שחמט. המכונה התפרסמה רבות באירופה ובארצות הברית ואף ניצחה את נפוליאון בונפרטה ובנג'מין פרנקלין. היו ניסיונות רבים לגלות את דרך עבודתה של המכונה ולהוכיח שמדובר בתרמית ואדם הוא שמפעיל אותה, אך כל הניסיונות נכשלו. סוד המכונה נתגלה לאחר שנשרפה בשנת 1854. בתוך המכונה, ישב שחמטאי מנוסה שמערכת מכנית מתוחכמת אפשרה לו לשלוט על מהלכי הטורקי ובה בעת להסתתר מהקהל הספקני שבחן את פנים המכונה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 2 |  למשחק השחמט קיימות גרסאות נוספות, עם חוקים שונים במקצת, שמטרתן לחדש ולהכניס עוד עניין למשחק. דוגמאות לווריאציות כאלה הן שחמט השתלות (ניתן להשתיל כלי יריב שהוכה ככלי שלך), שחמט זוגות (גרסה דומה לארבעה שחקנים), שחמט אומגה (שימוש בכלים אגדתיים ולוח גדול יותר) ושחמט 960 (בפתיחה הכלים מסודרים באקראיות). גם המשחק צ'טורנגה, שממנו התפתח השחמט, נחשב כיום לווריאציית שחמט. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 3 |  השחמטאי היהודי-גרמני עמנואל לסקר נחשב לאחד משחקני השחמט הטובים אי פעם. הוא הגיע לדרגת רב אמן, והיה לאלוף העולם השני בשחמט. אולם לא היה זה עיסוקו היחידי. לסקר היה גם דוקטור למתמטיקה, כשהישגו העיקרי בתחום היה הוכחת משפט לסקר-נתר. מלבד זאת, לסקר עסק גם בפילוסופיה, היה אמן ברידג' וחקר את משחק הלוח גו, שמקורו בסין העתיקה. קרובי משפחתו של לסקר היו גם הם אנשי אשכולות. אחיו, ברטולד לסקר, היה שחמטאי ורופא, אשתו של ברטולד, אלזה לסקר-שילר, הייתה משוררת, ואם לא די בכך, אדוארד לסקר, אמן בינלאומי לשחמט ומהנדס במקצועו, טען לקרבת משפחה בינו לבין לסקר. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 4 | יהודית פולגאר, שחמטאית הונגרייה-יהודייה ששיחקה מנעוריה בתחרויות שחמט לגברים, זכתה ב-1991 בתואר רב אמן, כשהייתה רק בת 15 וארבעה חודשים, מוקדם אפילו מבובי פישר. פולגאר זכתה בגיל 12, יחד עם אחיותיה, במדליית זהב באולימפיאדת השחמט לנשים, כשזכתה ב-12.5 נקודות מתוך 13 אפשריות. בשיא דירוגה היא הגיעה למקום שמיני בעולם, בין גברים ונשים גם יחד, ונחשבת לשחמטאית הטובה בהיסטוריה. היא ניצחה כמה מהשחמטאים הטובים ביותר, דוגמת קרפוב, שירוב, סבידלר, אנאנד ועוד. גם אחיותיה המבוגרות, סוזאן פולגאר וסופיה פולגאר הגיעו להישגים מרשימים, שכללו אליפות עולם, מדליות זהב באולימפיאדה ותוארי רב אמן לגברים. האחיות פולגאר קיבלו חינוך ביתי מהוריהן, עם דגש על שחמט ושפות, משום שהאב, המתמטיקאי לסלו פולגאר, טען שעם חינוך מתאים אפשר לייצר גאונים בכל תחום. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 5 |  בעת החדשה יש שכיחות גבוהה, ביחס לגודל האוכלוסייה, של שחמטאים ממוצא יהודי שכיכבו בצמרת עולם השחמט. כך, למשל, ארבעה מתוך חמשת השחקנים בנבחרת הלאומית של פולין, שזכתה באולימפיאדת השחמט השלישית, אשר נערכה בהמבורג שבגרמניה ביולי 1930, היו יהודים. בנוסף לשחמטאים אלו, עקיבא רובינשטיין, סבלי טרטקובר, דויד פז'פיורקה ופאולין פרידמן, גם שלושת הזוכים במדליות האישיות באותה תחרות היו יהודים: עקיבא רובינשטיין זכה במדליית זהב, סאלו פלור מצ'כוסלובקיה זכה בכסף ויצחק קשדן מארצות הברית קיבל את הארד. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 6 |  נתן שרנסקי, שהיה אסיר ציון ואחר כך פוליטיקאי ופעיל חברתי ישראלי, ישב ממושכות בצינוק, שבכלא הסובייטי, בשל פעילותו הציונית. לטענתו, אחד הדברים שסייעו לו לשמור על שפיותו וגם על שמחת חייו היה כישרונו בשחמט. הוא טוען שבדמיונו הוא שיחק בשחמט, נגד עצמו, בלא שנזקק ללוח משחק או לכלים כל שהם. את כישורי השחמט שלו הוא הוכיח כשגארי קספרוב ביקר בישראל. שרנסקי נבחר לשמש כאחד היריבים של אמן השחמט במשחק סימולטני (מצב בו אמן שחמט מנהל מספר משחקים נגד מספר יריבים בו זמנית) והיה מהבודדים שניצחו את קספרוב. גם הטענה כי שרנסקי שיחק שחמט בדמיונו אמינה. יש שחמטאים שמסוגלים לזה. יש גם שחמטאים שמשחקים נגד יריב, כאשר רק היריב רואה את הלוח, והוא מכריז בקול רם על שמות המשבצות שאליהן הוא מזיז את הכלים. יש אפילו שחמטאים שמנהלים משחק סימולטני עיוור – רק יריביהם למשחקים, המתקיימים בו זמנית, רואים את לוחות המשחק. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 7 | במשך 29 שנים היו שחמטאיות גאורגיות אלופות העולם בשחמט. בתחילה נונה גפרינדשווילי במשך 16 שנים, משנת 1962 ועד שנת 1978 (סגניתה במשך שלוש קדנציות רצופות הייתה אלה קושניר-שטיין) ומשנת 1978 במשך 13 השנים הבאות, עד לשנת 1991, מאיה צ'יבורדאנידזה, שהפכה לאלופת העולם לנשים כבר בגיל 17, הצעירה ביותר עד אז (מאז שברה את שיאה הסינית חואו ייפאן, שב-2010, בהיותה בת 16, הפכה לאלופת העולם לנשים). | עריכה | תבנית | שיחה |
| 8 | ב-1994 השתתפה יהודית פולגאר באליפות לינארס בשחמט, בעת שהייתה רק בת 17. בסיבוב החמישי בטורניר נפגשה למשחק שחמט עם אלוף העולם דאז גארי קספרוב. במפגש ביניהם הזיז קספרוב את אחד מכלי המשחק ועזב אותו לשבריר שנייה, אך התחרט לאחר מכן והניח את הכלי בערוגה אחרת, וזאת בניגוד לכללי השחמט שאינם מתירים מעשה שכזה. פולגאר שמה לב לכך, אך היא לא התלוננה בפני השופט שכן לא רצתה ליצור אי-נעימויות באירוע האליפות הראשון שבו השתתפה, וכן חששה שאי-קבלת תלונתה תגרום לה לספוג עונש של הפחתת זמן התור שלה. האירוע הוקלט במצלמה, שאכן תיעדה שקספרוב עזב את הכלי למשך רבע שנייה. המשחק נמשך והסתיים בסופו של דבר בתיקו. האירוע עורר סערה וגרר ביקורת על מנהל הטורניר שלא הכריז על הפסד טכני של קספרוב בעת שהיו בידיו הראיות המצולמות, והוא זכור עד היום בעולם השחמט. פולגאר מעולם לא ניצחה את קספרוב במשחק שחמט רגיל, אך ניצחה אותו במשחק שחמט בזק. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 9 | עריכה | תבנית | שיחה | |
| 10 | -
|
הוספה |
| מבחר קטעי "הידעת?" לפי נושאים | |
|---|---|
| |
| הידעת? אקראי |