אוצר מילים
למושג אוצר מילים שתי משמעויות סמוכות:
אוצר המילים של שפה
כל שפה מתאפיינת בדינמיות: מילים חדשות נוצרות בשפה או נקלטות בה משפות זרות, ומילים אחרות יוצאות מכלל שימוש, ונותרות רק בספרים נושנים. בהתאם לכך, אוצר המילים של השפה דינמי אף הוא, וניתן להבחין באוצר מילים ייחודי לתקופה מסוימת (ראו, למשל, סדרת ערכים העוסקת בהיסטוריה של השפה העברית, ובכלל זה התפתחות אוצר המילים שלה). במינוח בלשני מקצועי משתמשים בדרך כלל במונח לקסיקון לציון כלל המילים (או: הלקסמות) הקיימות בשפה.
לא כל השפות עשירות באותה מידה: יש שפות המתאפיינות באוצר מילים נרחב, ואחרות מתאפיינות באוצר מילים מצומצם יחסית. מאפיין זה בולט יותר בהתייחסות לאוצר מילים בתחום מסוים, כגון מילים העוסקות בפעילות חקלאית או מילים העוסקות בפעילות הנדסית. אנגלית היא השפה בעלת אוצר המילים הגדול ביותר. את מספר המילים בה קשה לאמוד, אך לפי מספר הערכות הוא כ-500,000 מילים (אם כי כמחציתן הן שמות תרופות [דרוש מקור]). רוב השפות הן בעלות מספר מילים מועט יותר (במילון אבן שושן למשל, מוערך מספר מילות השפה העברית בכ-70,000). היקף אוצר המילים של האנגלית אינו מעיד על מספר המילים בהן משתמשים רוב הדוברים בפועל, מספר שאינו שונה מהותית משפות אחרות, ומוערך בכ-5,000 מילות שיחה יומיומית מדוברת [דרוש מקור], ובעוד כ-15,000 שבהן נעשה שימוש בכתיבה/קריאה של אדם ממוצע [דרוש מקור].
חלק מתהליך העשרת אוצר המילים של השפות דומה בשפות רבות ונחקר במסגרת האבולוציה של השפה. התברר, למשל, ששמותיהם של צבעים שונים מתווספים לכל השפות, במהלך התפתחותן, על פי סדר דומה. בתחילה השפה מכילה שמות עבור צבע "כהה" וצבע "בהיר" בלבד. בהמשך מתווסף שם עבור הצבע האדום שמשמש גם עבור החום. המונח הבא שמוסף לשפה הוא מונח עבור הצבע הירוק שכולל גם את הצבע הצהוב ובחלק גדול מהמקרים גם את הצבע הכחול. אם הכחול אינו נחשב בשלב זה לגוון של ירוק, הוא נחשב לגוון של אפור. כתבי יד עתיקים כמו האודיסאה והמקרא נכתבו לפני שהליך בחירת השמות המודרניים לצבעים הושלם[1].
אוצר מילים של אדם
ערך מורחב – לקסיקון (בלשנות)
אוצר המילים של האדם נמדד בשני אופנים:[2]
- אוצר מילים פסיבי - מכלול המילים שהאדם מבין. אוצר המילים הפסיבי מאפשר זיהוי של מילים במסגרת דיבור והבנת הנקרא.
- אוצר מילים אקטיבי - מכלול המילים שהאדם משתמש בהם, בשפתו המדוברת ובשפתו הכתובה. אוצר המילים האקטיבי מאפשר שליפה של מילים לצורך קיום דיאלוג והבעה בכתב.
אוצר המילים של אדם נחשב כמאפיין מובהק של אוריינותו. מבחני התאמה שונים, כגון בחינה פסיכומטרית, בוחנים גם את אוצר המילים של הנבחן. העשרת אוצר המילים של אדם, בשפת האם שלו ובשפה חדשה שהוא רוכש, היא מרכיב חשוב של שיפור כישורי שפה, ונכלל בתהליכי הלמידה וההוראה המתקנת.
פערים בין אוצר המילים האקטיבי והפסיבי מאפיינים אנשים בעלי לקות למידה. קושי זה יכול לפגוע בתפקוד האקדמי על ידי הנמכה של הביצוע בשעת מבחן או בהשלמת שיעורי בית[2]. קשיי שליפה הם אחד המאפיינים המרכזיים של לקות שפה.
בתהליך רכישתה של שפת אם, אוצר המילים נרכש בקצב איטי למדי עד גיל שנה וחצי, אז מתרחש מה שקרוי פרץ לקסיקלי, והמילים הולכות ונרכשות במהירות, כשהילד בסקרנותו מנסה להמריץ את התהליך ככל האפשר. בגיל שש, אוצר המילים האקטיבי של הילדים כבר מתקרב ל-2,500 מילים, אם כי ההבדלים בין שכבות סוציו-אקונומיות עשויים להיות גדולים מאד, עד פי שניים לערך.
בכתיבה של טקסטים לקהל יעד מסוים, יש להתחשב באוצר המילים של קהל יעד זה. טקסט המיועד לאוכלוסייה של מהגרים, למשל, יכיל מילים מאוצר מילים בסיסי יותר מזה המשמש בטקסט המיועד לאוכלוסיית ילידי הארץ. באופן דומה, טקסט המיועד לילדים ישתמש באוצר מילים שונה מזה המשמש טקסט שנועד למבוגרים.
אוצר המילים של אדם בא לידי ביטוי גם במשחקים וחידות אחדים, שבהם יש יתרון לבעל אוצר מילים עשיר. משחקים בולטים בתחום זה הם שבץ נא וארץ עיר. גם משחק המחשב בונוס מתבסס על אוצר המילים של המשחקים בו. אוצר המילים בא לידי ביטוי גם בחידות לשוניות ותשבצים.
אוצר מילים של שפה מלאכותית
בשונה מאוצר מילים של שפה טבעית, שקשה לשלוט בהיקפו, אוצר מילים של שפה מתוכננת נשלט במדויק על ידי מתכנני השפה. במיוחד בולט הדבר בשפות מחשב, שבהן אוצר המילים מבוקר על ידי המהדר. בשפות תכנות מסוימות, כגון לוגו, מלאכת התכנות היא במידה רבה הרחבת אוצר המילים המוכר בתוכנית הנכתבת.
העשרת אוצר מילים באמצעות הקראת סיפורים
מחקרים מקשרים בין קריאת סיפורים לילדים לתחומי התפתחות קוגניטיביים רחבים. קריאת ספרים לילדים נקשרת במחקרים לרמת השפה ואוצר המילים של הילדים, לידע רב יותר על דפוס, למודעות לקשר בין צליל לאות, לידע עולם, ליכולת הפשטה, לידע על השפה הכתובה ולהישגים גבוהים יותר בבית הספר[3]. הספרות המחקרית מעידה על קשרים מתאמיים ועל קשרים סיבתיים בין הרחבת אוצר המילים לבין האזנה לסיפורים אצל ילדים צעירים. דוגמה למחקר מתאמי כזה הוא מחקרו של וולס[4]. הוא מצא שקיים מתאם חיובי בין השכיחות שבה ילדים עד גיל עשר מאזינים לסיפורים לבין הערכות מורים לגבי גודל אוצר המילים של ילדים אלה. לילד המאזין יותר לסיפורים יש אוצר מילים גדול רחב יותר[5].
הקראה לילדים משפרת רכישת אוצר מילים מכיוון שהיא מספקת להם חשיפה מקרית למילים חדשות[6]. קריאת סיפורים חושפת את הילדים למילים חדשות בהקשר מעניין, מבוסס הקשר שהם יכולים להזדהות איתו. ניתן לראות הצלחות גדולות יותר, כאשר המקריא המבוגר מסמן את המילים החדשות עבור הילד. שימוש באסטרטגיות שונות על מנת לחשוף את הילד לאוצר מילים חדש יכולות להוביל לתוצאות שונות אשר תלויות בסוג האוכלוסייה[7]. ילדים לקויי שמיעה נמצאים בסיכון ללמידת מילים אקראית על ידי הקראת סיפורים מכיוון שמבוגרים נוטים לקרוא להם פחות מאשר שהם קוראים לילדים שומעים בני גילם בגלל אובדן השמיעה.
קריאת ספר היא אירוע אידיאלי לרכישת שפה ובייחוד לילדים עם אוצר מילים מוגבל או התפתחות שפתית מעוכבת[8]. קריאת ספרים מהווה חלק משמעותי בחוויות האוריינות והיא אחת הפעילויות החברתיות הנחקרות והמומלצות ביותר בהקשר של התפתחות ניצני אוריינות[9] נמצא אצל ילדים בעלי שמיעה תקינה שקריאת סיפורים באופן אינטנסיבי משפרת אוצר מילים וגם יכולות אורייניות מוקדמות[10].
ראו גם
לקריאה נוספת
- Cannon, J. E, Fredrick, L. D, Easterbrooks, S. R. (2010). Vocabulary Instruction Through Books Read in American Sign Language for English-Language Learners With Hearing Loss. Communication Disorders Quarterly. 31 (2), 98-112.
- חני מה, י. (2004). סיפור ספר תמונות לילדים לקויי שמיעה בשילוב הקבוצתי ובשילוב האישי: השוואת סגנונות תיווך של אימהות ובחינת הקשר בין תיווך האם לניצני אוריינות. עבודת גמר לקראת תואר "מוסמך", בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב.
- קוזמינסקי, ל. (2002). למידה אסטרטגית של מילים חדשות בהקשר סיפורי. שפה למידה ואורינות בגיל הרך, 185-205.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אוצר מלים |
הערות שוליים
- ^ אורן הוברמן, למה אין כחול בתנ"ך?, באתר כלכליסט, 14 ביולי 2011 (ריאיון עם גיא דויטשר על ספרו בראי השפה: כיצד המילים צובעות את עולמנו, 2011)
- ^ 2.0 2.1 שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
- ^ Bus, Van Ijzendoorn & pellegrini, 1995,) DeBarysh 1995; Stanovich, 1993 מתוך: חני מה, 2004
- ^ Wells, 1986
- ^ קוזמינסקי, 2003
- ^ Cannon, Fredrick and Easterbrooks, 2009
- ^ Justice, 2002 בתוך: ,Cannon, Fredrick and Easterbrooks 2009
- ^ Snow, 1983 בתוך: חני מה, 2004
- ^ Bus, Van Ijzendoorn & pellegrini, 1995; Scarborough & Dobrich, 1994 בתוך: חני מה, 2004
- ^ Bus, Ijzedoorn & Pellegrini, 1995 בתוך: קונקול, 2006.
