מבחני אישיות
מבחני אישיות הם מבחנים בפסיכולוגיה קלינית המיועדים להעריך את האישיות ולמדוד אותה.
גישות למבחני אישיות
ישנן מספר גישות למבחני אישיות:
מבחני השלכה
מבחני השלכה הם מבחנים בהם מוצג לאדם גירוי מעורפל ועליו להגיב על הגירוי. המבחנים מבוססים על הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית. המבחן המוכר ביותר בגישת מבחנים זו הוא מבחן רורשאך, בו מוצגים לאדם כרטיסים עם כתמי דיו ועליו לומר מה הוא רואה בהם. מבחנים חשובים נוספים הם מבחן TAT, מבחן CAT לילדים או מבחן רוברטס, בהם מוצגות תמונות, וכן מבחן HTP, בו האדם מצייר ציורים.
מבחני דיווח עצמי
מבחנים מסוג זה מבוססים על ההנחה, כי האדם עצמו הוא מקור המידע הטוב ביותר והמהימן ביותר על אישיותו. שאלוני דיווח עצמי מבוססים על אחת או יותר מבין ארבע גישות:
- תיקוף תוכן: בוחנים את ההתנהגות שרוצים להעריך ומנסחים פריטים למבחן שיתייחסו ישירות להתנהגות זו.
- קריטריון אמפירי: נקבע אילו פריטים ינופו מהשאלון על פי בדיקה אמפירית של הקשר בין הפריט והקריטריון (לדוגמה מבחן MMPI).
- ניתוח גורמים: שיטה סטטיסטית לפישוט נתונים על ידי הקבצתם (לדוגמה מבחן PF16).
- תאוריות אישיות: שאלון שמפותח ישירות מתוך תאוריה (לדוגמה מבחן EPPS).
מבחני דיווח עצמי להערכת תכונות ספציפיות
הדיפרנציאל הסמנטי היא טכניקה המאפשרת להעריך את האופן שבו הנבדק תופס את עצמו, בני אדם משמעותיים לו ולמעשה כל אובייקט/מושג. הוא בודק קונוטציות שמושג מסוים מעורר. בעוד הפסקה הקודמת מתארת מבחני דיווח עצמי להערכה כוללת של האישיות, הפסקה הנוכחית עוסקת במבחני דיווח עצמי להערכת תכונות ספציפיות.
עיוותים בדיווח עצמי: בעיות ופתרונות
בצד היתרון שבקבלת מידע ישירות מהנבחן, לדיווח העצמי יש חסרונות הקשורים בעמדות הנבחן כלפי הבחינה ובסגנונות תגובה האופייניים לו. נבחן יכול להטות את תשובותיו בהתאם למה שנחשב רצוי מבחינה חברתית או אישית, ("רצייה חברתית") כמו גם לבחור תשובות על פי התגובות האופייניות לו: להסכים למה שנאמר, לחלוק על מה שנאמר או לבחור בתגובות חריגות ללא קשר לתוכן.
רצייה חברתית - במבחנים ננקטות שיטות שונות במאמץ לפתור את הבעיה של העמדת פנים, זיוף או תגובה מוטה:
- ניסוח פריטים נייטרליים מבחינת רצייתם החברתית.
- לתת לנבחן הוראות וליצור בו אמון כדי להגביר את כנותו.
- בניית סולמות מיוחדים לזיהוי רצייה חברתית.
- פריטים בשיטת הבחירה הכפויה – כל פריט מורכב מזוג טענות הזהות מבחינת הרצייה החברתית.
סגנונות התגובה אינם רק גורם מפריע, הם יכולים לספק גם מידע חשוב כשלעצמו על אישיותו של הנבחן.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רות בייט-מרום וגילי לויתן, מבחנים פסיכולוגיים: תאוריה ומעשה (קישור לספר באתר Google Books), הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2010
- שאלון אישיות - באתר פרויקט המדגם - גרסה עברית לאבחון עצמי של שאלון ה- NEO-IPIP ושאלוני אישיות נוספים (נדרשת הרשמה מוקדמת ומענה על שאלונים שונים כתנאי לביצוע השאלונים הרצויים)
- יואב בן ישי, שאלון חרדה חברתית, מים שקטים - קבוצת חרדה חברתית
- תומאס צ'מורו פרמוזיק, האם מבחני אישיות באמת יכולים לנבא את הצלחתנו בעבודה או בלימודים?, באתר "פורבס ישראל", 9 בפברואר 2015
22896732מבחני אישיות