איזמיר
 סמל איזמיר | |
| מדינה |
 טורקיה |
|---|---|
| מחוז | מחוז הים האגאי |
| ראש העיר | אזיז קוג'אולו |
| שטח | 855 קמ"ר |
| גובה | 30 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 2,649,582 (2007) |
| ‑ במטרופולין | 3,371,900 (2007) |
| ‑ צפיפות | 3,099 נפש לקמ"ר (2007) |
| קואורדינטות | 38°26′N 27°09′E / 38.433°N 27.150°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.izmir.bel.tr | |
איזמיר (בטורקית: İzmir - נהגה "איז-מיר" וההטעמה על ההברה הראשונה; ביוונית: Σμύρνη - "סמירנָה") היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסיתי.
לאיזמיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה") ובשנת 2004 עמד מספר תושביה על 2,732,700, ואילו בשטחה המטרופוליטני התגוררו 3,371,900 תושבים. העיר שוכנת לחוף מפרץ איזמיר, שהוא שלוחה של הים האיגאי.
היסטוריה
איזמיר נקראה לפנים בשם היווני "סמירנה" והיא מן הערים הקדומות באסיה הקטנה. היוונים בנו אקרופוליס - מצודה הכוללת כמה מקדשים - על פסגת גבעת פאגוס, שלמרגלותיה הייתה בנויה העיר, אולם מכל אלה כמעט ולא נותרו שרידים.
אחד ממקדשים אלה היה של המשורר היווני הומרוס, ולפי מסורתם של תושבי סמירנה העתיקה נולד הומרוס בעירם. בסוף המאה השישית לפני הספירה חרבה העיר, אך שוקמה בסוף המאה הרביעית לפני הספירה בידי אלכסנדר מוקדון ונחשבה לאחת הערים המפוארות בעולם.
מאז 1424 הייתה העיר חלק מהאימפריה העות'מאנית שרוב תושביה היו נוצרים יוונים וארמנים וכן מיעוט של יהודים. רק אחרי מלחמת העולם הראשונה, בה נוצחה טורקיה, השתלטו חיילים יוונים על איזמיר וסביבתה ב-1919, והריבונות היוונית אף אושרה בהסכם סוור בשנת 1920.
מוסטפא כמאל כבש את העיר בחזרה בשנת 1922. חלק גדול מן העיר עלה בלהבות, ורבבות אזרחים יוונים נמלטו ממנה. כעבור שנה אושרה הריבונות הטורקית במסגרת הסכם לוזאן. לאחר שיוון וטורקיה חתמו על הסכם לחילופי אוכלוסין על בסיס דתי (נוצרים ליוון ומוסלמים לטורקיה), לא נשארו בעיר יוונים כלל.
יהודי איזמיר
ערך מורחב – יהדות איזמיר
קהילת איזמיר הייתה אחת הקהילות הגדולות והחשובות באימפריה העות'מאנית, החל מן המאה הרביעית לאלף השישי. בשיאה, במאה השישית לאלף השישי, שכנו בעיר כ-40,000 יהודים.
נוכחותם של יהודים באיזמיר (בשמה היווני, סמירנה) בימי קדם מוזכרת בברית החדשה, אך לא התקיימה בעיר קהילה משמעותית בתקופת הביזנטים, וגם לא במאתיים השנה שלאחר כיבוש העיר על ידי העות'מאנים ב-ה'קפ"ד. במאה החמישית לאלף השישי, עם עליית חשיבותה המסחרית של איזמיר, החלה להתבסס בעיר קהילה יהודית. רובה הורכבה מצאצאים לגולי ספרד, מהם רבים שהגיעו לאיזמיר מסלוניקי או מאיסטנבול.
הקהילה נהנתה מאוטונומיה ומחופש דת יחסי, וקיימה מערכות חינוך ומשפט נפרדות. לאורך השנים עסקו בני הקהילה במסחר וכן בענפי ייצור שונים, ואף השתלבו במערכות השלטון. ב-ה'תי"ז נוסד בעיר בית דפוס עברי, ובמאה השישית לאלף השישי יצאו לאור עיתונים יהודים, ופעלו בה מוסדות תרבות.
שבתי צבי, משיח שקר שסחף קהילות רבות בעולם היהודי במאה החמישית לאלף השישי, היה בן העיר והיו לו חסידים רבים בקרב הקהילה.
במאה השישית לאלף השישי החלה הקהילה מדלדלת, תהליך שהואץ בעקבות הנזקים שנגרמו לעיר במלחמה עם יוון. כ-10,000 מבני הקהילה עלו לישראל לאחר הקמתה.
כיום מונה הקהילה כ-2000 בני אדם.
ערים תאומות
הוד השרון, ישראל.
ירוסלבל, רוסיה.
מילאנו, איטליה.
לונג ביץ', קליפורניה, ארצות הברית.
בומביי, הודו.- תל אביב-יפו, ישראל.
טריפולי, לוב.
אלכסנדריה, מצרים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איזמיר |
- בית התפוצות, קהילת יהודי איזמיר
- יואב זיתון, יוזמה: ת"א לא תהיה עיר תאומה לאיזמיר הטורקית, באתר ynet, 10 ביוני 2010
- יונתן ובר, איזמיר בטורקיה: פחות שחוקה, ומסבירה פנים, באתר ynet, 29 ביוני 2011
- גיורא נוימן, השיבה לטורקיה: ביקור באיזמיר, באתר nrg, 23 בינואר 2012
