פורטל:בלשנות/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	אף על פי שהסכם יום שישי הטוב שהושג בשנת 1998 בין הקתולים ובין הפרוטסטנטים בצפון אירלנד קובע כי השפות הרשמיות במדינה הן האנגלית, הגאלית הסקוטית וה"סקוטית בניב אלסטר", השפה המדוברת ביותר במדינה לאחר השפה האנגלית היא דווקא השפה הסינית.	עריכה | תבנית | שיחה
2	את השפה המונגולית כותבים באלפבית קירילי, שהחליף בשנת 1937 את הכתב הלטיני אחרי שזה היה בשימוש רק שש שנים. מאז המאה ה-12 עד 1931 המונגולית נכתבה על ידי האלפבית המונגולי הקלאסי הנכתב אנכית מלמעלה למטה.	עריכה | תבנית | שיחה
3	המילה חשמל מופיעה שלוש פעמים בתנ"ך וכולן בספר יחזקאל בהקשר להתגלותו של האלוקים ומלאכיו, עם מראה של אש ואור. בתרגום השבעים תרגמו את המילה "חשמל" למילה היוונית "אלקטרון". למחדשי השפה העברית לא נותר אלא לעברת חזרה electricity ל"חשמל".	עריכה | תבנית | שיחה
4	עם חנוכת מסילת הרכבת יפו–ירושלים בשנת 1892 התעוררה ביישוב השאלה – איזה שם עברי יינתן לכלי הרכב הנע על מסילת ברזל. יחיאל מיכל פינס הציע לאליעזר בן-יהודה שם עברי ל"סוס הפלדה" – כמשקל המילה המקראית "גמלת" (שפירושה הוא שיירת גמלים) הציע פינס את המילה "עגלת" (כלומר, שיירת עגלות). בן-יהודה קיבל את המשקל שהוצע, אך העדיף שורש אחר. כך טבע את המילה החדשה "רכבת" (שיירת רכב).	עריכה | תבנית | שיחה
5	-	הוספה
6	-	הוספה
7	מאזניים פשוטים השוואה לשפות הקרובות לעברית מלמדת שמקור המילה מֹאזְנַיִם בשורש השמי וז"ן, שעניינו שקילה, ולכן מילה זו הייתה צפויה להיכתב "מוֹזְנַיִם". את הכתיב באל"ף מסבירים כאטימולוגיה עממית. מאחר שבעברית העתיקה המילה "מאזניים" הייתה המקרה היחיד שבו נעשה שימוש בשורש וז"ן, הדוברים לא קישרו אותה לשורש זה אלא דווקא ל"אוזניים" הקרובה אליה בצליל, ומכאן קצרה הדרך לשרבוב האל"ף לכתיב המילה. קישור מוטעה זה, הנפוץ גם כיום, הוביל מאוחר יותר ליצירת השורש התנייני אז"ן (ממנו נגזרו למשל המילים: איזן, מאוזן). לאמיתו של דבר, אין כל קשר אטימולוגי בין המילים "מאזניים" ו"אוזניים".	עריכה | תבנית | שיחה
8	שחמט משחק השחמט הומצא כנראה במאה השישית לספירה בהודו תחת השם צ'טורנגה. משמעות השם בסנסקריט היא "בעל ארבע זרועות", על שם ארבעת סוגי היחידות בצבא ההודי הקדום – רגלים, פרשים, פילים ומרכבות. השפה הפרסית ירשה משפת הסנסקריט את שם המשחק והפנימה אותו אל תוך שפתה כ: שטרנז'| شطرنج מקור השם שחמט נלקח מן השפה הערבית: "ש'אח מת", כלומר "מארב למלך" או "מלך מובס"' וכללי המשחק המוכרים כיום נקבעו ככל הנראה במאה ה-16 באיטליה.	עריכה | תבנית | שיחה
9	בית דין של האינקוויזיציה, ציור של גויה 1812 - 1819 משמעותו של הפועל הספרדי malsinar היא להאשים, להפליל או לדווח על מעשיו של אדם בכוונה רעה. הפועל, וכן שם העצם malsín, התגלגלו לשפה הספרדית במהלך ימי הביניים, מהעברית דרך הלדינו, בעקבות מעשי הלשנה של נוצרים חדשים זה על זה בפני בית הדין של הכנסייה מתוך בצע כסף, חשש או נקמה. היסטוריונים אחדים משערים כי תופעה זו, שבמחצית המאה ה-14 תוארה כ"בעיה לאומית" ועל מנת להילחם בה הותר דמו של מי שהוכר כמלשין, היא המקור להליך הדין החדשני ויוצא הדופן באינקוויזיציה הספרדית ששמר על חסיון המאשים ומנע מהנאשם להתעמת עמו.	עריכה | תבנית | שיחה
10	מפת קורנוול באנגלית ובקורנית קורנית היא שפה ממשפחת השפות הקלטיות. שפה זו נכחדה בשנת 1777, עם מותו של דוברה האחרון כשפת אם. במאה ה-20 הוחייתה השפה, וכיום דוברים אותה כ-3,500 מתושבי קורנוול, מחוז בקצה הדרום-מערבי של אנגליה.	עריכה | תבנית | שיחה
11	בקבוק ויסקי מסוג ג'וני ווקר מקורה של המילה אלכוהול הוא בשפה הערבית. המצרים הקדמונים הפיקו בתהליך זיקוק פשוט אבקות שונות שכונו "כוחול" ושימשו לבישום ולאיפור ואשר, ככוהל, בשפה העברית, שכשנבער, צבעו הופך לכחול (הדמיון הלשוני בין המילים: כהל והצבע הכחול בעברית למילה כוחול בערבית ניכר ביותר!). הערבים כינו את האלכוהול בשם "אל-כוחול" (الكحول, "התמצית") בשל הדמיון הרב בין תהליך ייצור האבקה לבין תהליך הפקת אלכוהול למשקה חריף.	עריכה | תבנית | שיחה
12	כתב רש"י על אף המשתמע משמו, כתב רש"י לא הומצא על ידי רש"י. שם הכתב מגיע מהדפסת הספר הראשון בעברית, "פירוש רש"י על התורה", שיצא לאור ברג'ו די קלבריה, אשר באיטליה, בשנת 1475. "כתב רש"י", המבוסס על כתב יהודי-ספרדי, שימש בספר לצורך פירושו של רש"י. בצורה זו, ניתן היה להבדיל בנקל בין הפירוש ובין הטקסט המקראי שנכתב באלפבית העברי הפורמלי, "הכתב המרובע". רש"י עצמו השתמש בגרסה מוקדמת של כתב רהוט יהודי-אשכנזי בכתביו.	עריכה | תבנית | שיחה
13	Meleagris ocellata, אחד משני המינים של תרנגול הודו מקורו של תרנגול ההודו אינו בהודו, אלא ביבשת אמריקה ושמו בעברית ובמספר שפות אחרות, כגון צרפתית (dinde) ויידיש (אינדיק), משמר את זיהויו השגוי של העולם החדש עם הודו – אותו בלבול שבגללו נקראים ילידי היבשת אינדיאנים (מילולית, "הודים") במספר שפות. באופן דומה, בהולנדית ובשפות הסקנדינביות נקרא העוף בשיבושים שונים של העיר קוז'יקוד שבהודו. בשפות אחרות משמר השם טעויות אחרות בזיהויו: מקור השם turkey באנגלית הוא טקסונומיה שגויה של תרנגול ההודו כעוף גינאה (פנינייה), שהגיע לאירופה מאפריקה דרך טורקיה ומכאן קיבל את שמו. בפורטוגזית נקרא העוף "פרו", כשמה של מלכות המשנה של פרו. בערבית נקרא העוף "תרנגול רומאי", ואילו ביוונית – "תרנגול צרפתי".	עריכה | תבנית | שיחה
14	האות E הסופר הצרפתי ז'ורז' פרק אהב לכתוב תוך אילוצים מלאכותיים נוקשים. ספרו "ההיעלמות" (La Disparition) שנכתב ב-1969 הוא רומן בן 300 עמודים שנכתב כולו ללא האות e. אילוץ כזה קשה במיוחד בשפה הצרפתית, שהאות e היא הנפוצה בה ביותר, והיא גם חלק מהמילה et שהיא ו"ו החיבור בצרפתית. הסופר הצליח להתחמק מהשימוש ב-et כו"ו החיבור בעזרת מילה עתיקה ששימשה פעם כמחברת. גם בתרגום לאנגלית של הספר הצליח המתרגם להתחמק משימוש באות זו. ב-1972 פרסם פרק רומן משלים, שבו מבין אותיות התנועה השתמש רק באחת, e.	עריכה | תבנית | שיחה
15	-	הוספה
16	-	הוספה
17	התפתחות סימן האמפרסנד סימן האמפרסנד (&) החל את דרכו כליגטורה של המילה הלטינית et שפירושה הוא "וגם". הסימן נחשב עד סוף המאה ה־19 כאות בפני עצמה, האות האחרונה באלפבית הלטיני. המילה העברית "את", המופיעה בשמותיהן של שותפויות רבות במשמעות ו' החיבור, כמו למשל בשמה של תוכנית הטלוויזיה "לונדון את קירשנבאום", היא למעשה תעתיק של המילה הלטינית.	עריכה | תבנית | שיחה
18	עולם הדיסק, הנישא על ארבעה פילים הניצבים על גבו של הצב הגלקטי שפת התכנות Ook!‎ (אוּק) מבוססת על אוצר מילים בן הברה אחת, והיא נקראת כך בעקבות אוצר המילים של הספרן האורנגאוטן בסדרת ספרי הפנטזיה "עולם הדיסק" מאת טרי פראצ'ט. שפה זו שקולה לשפת Brainfuck, המהווה מימוש ישיר של מכונת טיורינג, ולכן, למרות פשטותה, מסוגלת לבצע כל חישוב או אלגוריתם שהוא בר ביצוע במחשב כלשהו.	עריכה | תבנית | שיחה
19	אותיות סיניות כתובות בשלושה סגנונות בימי הביניים נהגו לשים הערות שוליים בספרים לטיניים בנוסח: "זה ביוונית; זה לא ניתן לקריאה", ליד קטעים כתובים יוונית. ויליאם שייקספיר כבר השתמש בביטוי "זה יוונית בשבילי" כמטפורה לדבר לא מובן, ובעברית הביטוי קיבל את הצורה: זה סינית בשבילי. הצרפתים והפינים מעדיפים לומר: "זה בעברית בשבילי", כשהם לא מבינים כלום, ורק הסינים יאמרו על טקסט לא מובן: "זה כתב שמיימי".	עריכה | תבנית | שיחה
20	אחד ממכתבי אל עמרנה כתוב בכתב יתדות, אחת השפות השמיות העתיקות בחלק מן השפות השמיות, כדוגמת הערבית, משתנה יחסת המילה לפי תפקידה במשפט. למשל שם העצם al-malik (המלך) ינוקד al-maliku בבואו כנושא או כנשוא, al-maliki לאחר מילת יחס או בסמיכות, למשל bayt al-maliki (בית המלך) ו-ila al-maliki (אל המלך) ו-al-malika בבואו כמושא ישיר או כתואר הפועל. בעברית נעלמו כמעט כל היחסות עוד בתקופת התנ"ך, אך נותר זכר לשימוש זה בתואר הפועל, והיא ה' הכיוון או המגמה, שהופכת שם עצם למקום. למשל במילים הביתה, ארצה, דרומה או ירושלימה.	עריכה | תבנית | שיחה
21	כתב הרונגו-רונגו כתב הרונגו-רונגו, הכתב היחיד שנוצר בפולינזיה, נוצר דווקא באי הפסחא, אי קטן ומבודד שאוכלוסייתו מנתה כמה אלפי תושבים בלבד. מקורו של הכתב, שלא פוענח עד היום, לא ידוע. לפי אחת ההשערות הכתב הומצא על ידי תושבי האי, אנשי רפּה נוּי, לאחר שהוקסמו ממסמך כתוב עליו הוחתמו ב-1770 על ידי משלחת ספרדית ממלכות המשנה של פרו. המסמך, שאותו אנשי האי לא ידעו לקרוא, הפך אותם באופן מעשי לנתינים של מלך ספרד.	עריכה | תבנית | שיחה
22	קורוש טורקי חדש מקור הסלנג המתייחס למאית הלירה הישראלית כגרוש הוא בשמה של מאית הלירה הטורקית, קורוש. הקורוש מגיע משם מטבע גרמני עתיק גרושן, שהתגלגל ממילה לטינית-וולגרית "grossus" שהוא קיצור של "denarius grossus", שמשמעותה "מטבע עבה". שם מטבע זה, על הטיותיו השונות, מהווה מקור לשמם של מטבעות רשמיים במדינות רבות באירופה ובמזרח התיכון כמו מצרים, סודאן, פולין, אוסטריה (לפני המעבר לאירו) ועוד. כמו כן הוא מהווה מקור לסלנג במדינות נוספות כמו גרמניה, אוקראינה ובולגריה, נוסף על ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
23	-	הוספה
24	כמו בשפות אוסטרונזיות רבות, גם בשפת טוק פיסין, אחת השפות הרשמיות בפפואה גינאה החדשה, המבוססת על שילוב של אנגלית, גרמנית ומספר שפות מקומיות בתקופת הקולוניאליזם, ישנם שני ביטויים לגוף ראשון רבים (אנחנו): אחד כולל את האדם אליו מדברים (אני ואתה), והשני אינו כולל (אני והוא, בלעדיך). בפפואה גינאה החדשה קיים המגוון הלשוני הגדול ביותר מכל מדינות העולם. אוכלוסייתה המצומצמת, הכוללת כ־5.5 מיליון איש, דוברת לא פחות מ־820 שפות שונות, כ־13% מכלל השפות המדוברות בעולם.	עריכה | תבנית | שיחה
25	ילד משחק כדורגל המילה תיקו, המציינת שוויון במשחק כדורגל ובמשחקי ספורט אחרים, היא מושג תלמודי בארמית, שמשמעותו בעיה הלכתית שאין בה הכרעה. המושג מצוי למעלה משלוש מאות פעמים בתלמוד הבבלי. יש הגורסים שהמושג הוא ראשי תיבות של תשבי יתרץ קושיות ובעיות, דהיינו יש להשאיר את ההכרעה במחלוקת לעתיד לבוא, לבואו של המשיח, אך מבחינה בלשנית מילה זו היא קיצור של המילה תיקום, כלומר תעמוד ללא פתרון.	עריכה | תבנית | שיחה
26	הבול הישראלי המציין 120 שנה לאספרנטו - וכולל טקסט מוויקיפדיה האספרנטית (2006) השפה המתוכננת אספרנטו, שפרסם אליעזר לודוויג זמנהוף לפני כ-120 שנה, מדוברת על ידי מאות אלפים ברחבי העולם, ובהם גם דוברים מלידה. עידן האינטרנט הביא להתעוררות שפת האספרנטו, המתבטאת בין השאר בהופעת אלפי אתרי אינטרנט בשפה הזו. בוויקיפדיה האספרנטית יש יותר ערכים מאשר בוויקיפדיה העברית.	עריכה | תבנית | שיחה
27	וידקון קוויזלינג וידקון קוויזלינג היה ראש ממשלת נורווגיה בזמן מלחמת העולם השנייה. ב-9 באפריל 1940 היה קוויזלינג לאדם הראשון בהיסטוריה שהכריז על הפיכה בשידור במהדורת החדשות, כאשר הדיח את המלך הוקון השביעי. בשל שיתוף הפעולה שלו עם הנאצים, הוצא להורג בידי כיתת יורים ב-24 באוקטובר 1945. מאז משמש שמו "קוויזלינג" כמילה נרדפת לבוגד בשפות אירופיות רבות.	עריכה | תבנית | שיחה
28	כמעט כל השפות הטבעיות בימינו הן גלגולים של שפות קדומות יותר שהשתנו במרוצת הדורות. בכל זאת, יש עדיין מקרים נדירים של היווצרות שפות טבעיות חדשות, בפרט שפות סימנים. אחד המקרים הידועים הוא היווצרות שפת הסימנים של ניקרגואה באופן ספונטני, בשנות השמונים של המאה ה-20, בקרב ילדים חירשים שקובצו בבית ספר מיוחד בעיר מנגואה. התופעה עוררה התרגשות רבה בקרב בלשנים ברחבי העולם שכן היא הציתה מחדש את הוויכוח בשאלת קיומו של דקדוק אוניברסלי. גם שפת הסימנים של שבט א-סייד היא שפת סימנים חדשה יחסית,, שהחלה להיווצר, לפי ההערכות, בשנות ה-30 של המאה ה-20.	עריכה | תבנית | שיחה
29	מזרק פרה אבעבועות שחורות היא מחלה נגיפית שקטלה מאות מיליוני בני אדם במהלך ההיסטוריה. היא גם המחלה היחידה עד כה שהאנושות הצליחה להדביר, וזאת עקב מסע חיסון כלל-עולמי שנערך על ידי ארגון הבריאות של האו"ם במחצית השנייה של המאה ה-20. כיום נותרו נגיפי אבעבועות שחורות רק בשתי מעבדות מחקר, ויש הדורשים להשמידם מחשש שהם ישמשו כנשק ביולוגי קטלני. החיסון למחלה, שהתגלה ב-1796 על ידי רופא כפרי בריטי, אדוארד ג'נר, פותח מסרום של בקר. בשל העובדה שהחיסון הראשון בעולם נעשה על ידי נגיפים הגורמים לאבעבועות הפרות, חיסון נקרא Vaccination באנגלית, על שם המילה הלטינית Vacca שמשמעותה :פרה.	עריכה | תבנית | שיחה
30	אלכסנדר גרהם בל, מאבות הטלפון, הציע לפתוח שיחות טלפון בברכת "אהוי, אהוי!". ההצעה לא נקלטה, ובמקומה אימץ הציבור האמריקאי את הרעיון של תומאס אלווה אדיסון להשתמש במילה "הלו", שמקורה מצרפתית של ימי הביניים והשימוש בה באנגלית היה נדיר עד אז. בזכות הטלפון הפכה המילה "הלו" לאחת המילים האנגליות הנפוצות ביותר בעולם, אם כי לא בכל מקום משתמשים בה. האיטלקים, למשל, פותחים שיחות טלפון בברכת "פְּרוֹנטוֹ" (מוכן), והיפנים ב"מושי מושי" (אני מדבר).	עריכה | תבנית | שיחה
31	-	הוספה
32	בול סובייטי עם תמונתו של אל חואריזמי המושג "אלגוריתם", מונח מרכזי במדעי המחשב, נגזר משמו של מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי, מתמטיקאי שחי בבגדאד במאה התשיעית. כאשר ספרו על שיטות חישוב תורגם ללטינית, נכתב שמו של אל ח'ואריזמי כ"אלגוריטמי", והקוראים טעו לחשוב שמדובר בצורת רבים של המושג שיטת חישוב. המילה אלגברה נלקחה מספר אחר שלו - "חיסאב אל-ג'אבר ואל-מוקאבלה". על פי הספר, פעולת ההשלמה, אל-ג'אבר, היא אחת משתי הפעולות שניתן לבצע על משוואה על מנת לפשט אותה.	עריכה | תבנית | שיחה
33	-	הוספה
34	שעון בעל מחוג שעות, דקות ושניות יחידת הזמן הטבעית היא היממה, שמחולקת ל-24 שעות, חלוקה שנהוג לייחס למצרים הקדמונים. עם התפתחות החלופות המכניות הניידות לשעוני שמש והתרחבות החברה הבורגנית, עלה הצורך בתיאום לוחות זמנים שדיוקם טוב יותר משעה שלמה, וכך נוצרה חלוקה נוספת של הזמן, דקה, שערכה 1/60 השעה. בשלהי המאה ה-16 הומצאו שעונים מתקדמים יותר, שבהם נוספה חלוקה מדויקת יותר: שנייה שהיא 1/60 של הדקה. מקור שמה בשפות שונות, כמו בעברית ובאנגלית (second), הוא בהיותה החלוקה השנייה במספר של השעה.	עריכה | תבנית | שיחה
35	בדומה לביטוי הרווח נח בשבע שגיאות, המהווה משל לשגיאת כתיב גסה, קיימת בדיחה רוסית הנוגעת לכישורי האיות הגרועים של יקטרינה הגדולה. יקטרינה הייתה לצארית של רוסיה ב-1762, ובשל מוצאה הגרמני-פרוסי כנראה לא שלטה היטב בשפה הרוסית. הבדיחה מספרת שאת המילה הרוסית בת שתי האותיות щи (שצ'י, מרק עממי רוסי), שנכתבת בגרמנית Schtschi, היא כותבת ברוסית בשמונה אותיות, כפי שהורגלה בגרמנית, אף על פי שהמילה קלה לכתיבה.	עריכה | תבנית | שיחה
36	-	הוספה
37	-	הוספה
38	-	הוספה
39	-	הוספה
40	קיפו. ניתן להבחין בקשרים על החבלים באימפריית האינקה לא נעשה שימוש בכתב. למרות היעדר הכתב, ניהולה של מערכת מדינית כה גדולה דרש צורה מסוימת של אחסון מידע מתמטי, כגון מיסים, כלי נשק, בהמות וכו'. לצורך אחסון המידע המתמטי השתמשו בני האינקה בכלי הנקרא קִיפּו, מילולית: "קשר". הקיפו היה עשוי חבלים כך שאחסון המידע עליו התבצע באמצעות יצירת קשרים עליהם.	עריכה | תבנית | שיחה
41	מטבע יואכימסטאלר משנת 1525 שם המטבע האמריקאי דולר הוא שיבוש של שם המטבע המרכז אירופאי טאלר. שם הטאלר נגזר מהסיומת של Joachimsthaler, מטבע של העיר הבוהמית Joachimsthal, כיום יאכינוב, שהופץ משנת 1518. פירושו המילולי של הטאלר הוא "של העמק", מהמילה הגרמנית "Thal", שפירושה עמק. השם טאלר, עם שיבושים קלים, הוא המקור לשמותיהם של מטבעות לאומיים נוספים, כמו ה"טולר" הסלובני, עד החלפתו באירו ב-2007 וה"דאלדר" ההולנדי. האריה שהוטבע על המטבע ההולנדי הפופולרי "רייקסדאלדר" הוא המקור לשמותיהם של מטבעות לאומיים כגון ה"לאו" (אריה) הרומני, ה"לב" הבולגרי וה"לק" האלבני.	עריכה | תבנית | שיחה
42	פנס מודרני המילה העברית פנס היא גלגול, דרך לשון חז"ל, של המילה היוונית ϕανός ‏ (PHANOS בלטינית). הגלגול בטורקית של המילה, "פנר", הוא שמו של הפנס הגדול של איסטנבול, ועל שמו נקראה גם השכונה היוונית פנר הסמוכה למגדלור. תושבי השכונה היוונים היו משכילים ועשירים ונהגו לקנות מהשער הנשגב את השלטון על מדינות אירופאיות הכפופות לאימפריה העות'מאנית. שליטים אלה נקראו פנרים או פנריוטים. גם מועדון הספורט של השכונה, פנרבחצ'ה, כולל בשמו את ה"פנר".	עריכה | תבנית | שיחה
43	-	הוספה
44	-	הוספה
45	יוליוס קיסר החודשים ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר חותמים את השנה על פי הלוח הגרגוריאני. שמם של החודשים בא מהמילים הלטיניות שבע, שמונה, תשע, ועשר, מאחר שחודשים אלו היו החודשים האחרונים בלוח השנה הרומי המקורי, שהחל בחודש מרץ והיו בו רק עשרה חודשים. החודשים מרץ, אפריל, מאי, יוני נקראו על-שם אלילים; בעוד החודשים יולי ואוגוסט נקראו על שם הקיסרים יוליוס קיסר ואוגוסטוס. החודשים ינואר ופברואר נוספו רק מאוחר יותר. העובדה שהתאריך 1 בינואר נבחר לשמש כראש השנה האזרחית נעוצה בסיבות דתיות נוצריות.	עריכה | תבנית | שיחה
46	-	הוספה
47	-	הוספה
48	כהן גדול בבגדי הכהונה רבים מהכהנים, אשר מיוחסים לזרע אהרן הכהן, השתמשו בשמות משפחה דומים כמו "כהן" או "כהנא". אך גם אלו ששינו את שם משפחתם ניסו לשמר זכר לכהונתם. כך שם המשפחה "מזא"ה" הוא ראשי תיבות של מזרע אהרן הכהן, ושם המשפחה כ"ץ הוא ראשי תיבות כהן צדק. יש הטוענים כי בני משפחת "אזולא"י" ממרוקו שינו את שמם מהשם "כהן" לראשי תיבות של הפסוק "אשה זונה וחללה לא יקחו" שמתייחס לדיני איסורי נישואים לכהן, אך הרב חיים יוסף דוד אזולאי יצא כנגד טענה זו, בנימוק שהוא עצמו אינו כהן.	עריכה | תבנית | שיחה
49	-	הוספה
50	המחוז היהודי האוטונומי, שבירתו בירוביג'ן היא המחוז האוטונומי היחיד בעולם, בו נוהגת עוד היום שפת היידיש כשפה רשמית. המחוז האוטונומי הוקם ב-1928 לאור חזונו של לנין למדיניות לאומית. לפי גישתו, קבוצה צריכה טריטוריה כדי להיות לאום. הדרך לאפשר ליהודים זכויות לאומיות כאחת מקבוצות הלאום בברית המועצות הייתה בהקצאת טריטוריה עבורם. השפה הלאומית שנבחרה עבור המחוז הייתה היידיש', ולא העברית, ייתכן שכהנגדה לשאיפות התנועה הציונית. נעשו פעולות תעמולה ניכרות כדי לעודד הגירה לאזור. הוכנו פוסטרים, מסמכים הוצנחו באזורים בהם התגוררו יהודים, ונכתבו ספרים ביידיש על האוטופיה הסוציאליסטית. הממשלה אף הפיקה סרט ביידיש בשם "מחפשי האושר" על משפחה שעזבה את ארצות הברית בשל השפל הכלכלי והגיעה לאזור. התעמולה הייתה כה יעילה עד כי כמה אלפי יהודים שאינם סובייטים היגרו לאזור, בכללם כמה מאות שהיגרו לאחר שחיו בישראל. במקום התפתחה תרבות יהודית. יצא עיתון ביידיש, רחובות העיר נקראו על שם סופרים יידים כמו שלום עליכם וי.ל. פרץ. מסיבות שונות, היו שנות הפריחה של המקום מועטות. בשנת 1995 חיו באזור כ-־212,000 תושבים בלבד, מתוכם נותרו כשני אחוזים יהודים.	עריכה | תבנית | שיחה
51	קנגורו שמו של הקנגורו באנגלית ובעברית הוא שיבוש קל של שמו בפי האבוריג'ינים, ילידי אוסטרליה. קיימת טענה כאילו מקור השם הוא בתשובה "איני מבין" בשפת האבוריג'ינים, שאותה קיבל מגלה הארצות ג'יימס קוק כאשר שאל לשמה של החיה. אולם לטענה זו אין סימוכין, ומדובר כפי הנראה באגדה אורבנית שאינה נכונה.	עריכה | תבנית | שיחה
52	מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו הוא פתגם לטיני שנטבע במקור על ידי קאטו הזקן, אחד מהמדינאים הרומאים הבולטים והמשפיעים בתקופתו. קאטו רחש איבה עמוקה לקרתגו וחשש מפניה, רגשות שנבעו משנותיו כחייל במהלך המלחמה הפונית השנייה. עם חזרתו לרומא הוא החל במסע תעמולה בסנאט הרומאי שמטרתו הייתה הכרזת מלחמה על קרתגו והשמדתה. במסגרת זו אימץ לעצמו קאטו הזקן מנהג לסיים כל נאום בקריאה להרוס את קרתגו. בסופו של דבר אכן חרבה קרתגו במלחמה הפונית השלישית. כיום משתמשים באמרה לתיאור דעה שהמחזיק בה מביע אותה בפומבי לעיתים קרובות, ולתיאור אדם הניחן בנחישות ודבקות במטרה, ואולי אף בעקשנות יתר.	עריכה | תבנית | שיחה
53	-	הוספה
54	מפת סנקט פטרבורג מהמאה ה-18 שמה של העיר הרוסית סנקט פטרבורג שונה בשנת 1914 לפֶּטְרוֹגְרָד. בשנת 1924, בעקבות מותו של ולדימיר איליץ' לנין, ניתן לעיר השם לנינגְרָד, ועם קריסת ברית המועצות הוחזר לה שמה המקורי. באנגלית מכנים אותה סֵיינט פִּיטֶרסְבֶּרג, בגרמנית זַנְקְט פֶּטֶרְסְבּוּרג, ואילו דוברי הרוסית מעדיפים לקרוא לה בקיצור פיטר.	עריכה | תבנית | שיחה
55	תרגום שמה של בואנוס איירס, בירת ארגנטינה השוכנת לחוף מפרץ הריו דה לה פלטה, הוא "אוויר טוב". השם מתייחס למשטר הרוחות במקום, שעזר בניווט אניות המפרש לנמל. כיום, באופן אירוני, העיר ידועה ברמת זיהום האוויר הגבוהה שבה.	עריכה | תבנית | שיחה
56	מילון בן-יהודה הוא המילון ההיסטורי החשוב של השפה העברית. כרכיו הראשונים, שיצאו לאור החל ב-1908, נערכו בידי אליעזר בן-יהודה עצמו, כחלק מפעילותו להחייאת הדיבור העברי בארץ ישראל. רוב כרכי המילון, שבעה עשר במספר, נכתבו לאחר מותו של בן-יהודה, על ידי חוקרי העברית משה צבי סגל ונפתלי הרץ טור-סיני. הכרך האחרון של המילון יצא לאור ב-1958. מילון בן-יהודה היה למעשה המילון הנפוץ והמקיף ביותר לשפה העברית בקרב העם עד שפורסם "המילון החדש", מילונו של אברהם אבן-שושן. הוא משמש עד היום כמילון המדעי הרחב ביותר בעברית וחוקרי מקרא ולשון נוהגים לעיין בו בשל המובאות הרבות מן המקורות שהוא כולל. יתרה מכך, מילון בן-יהודה משמש כמסמך היסטורי המתעד את התפתחות העברית במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים.	עריכה | תבנית | שיחה
57	פרובנסלית יהודית היא הכינוי לקבוצת הניבים בהם דיברו יהודי חבל פרובאנס שבדרום צרפת. שפה זו הייתה קריאולית, ושילבה בין צרפתית, אוקסיטנית ועברית. השפה הייתה מחולקת לשפה מדוברת ולשפה ספרותית. בשפה הספרותית השתמשו בכתיבה באותיות עבריות ולא באותיות לטיניות. כיום ידועים חיבורים שחוברו כמו שירי שמחה שהושרו בחגים ובאירועים שמחים בשפה פרובאנסלית, כמו כן שרדו טקסטים, כדוגמת סידור תפילה, מהמאות ה-14 וה-15, שנכתבו בפובנסלית היהודית. לשפה זו תורגמה גם מגילת אסתר באותיות עבריות, אך אין בה שימוש במילים העבריות; לעומת זאת בסידור נשארו ביטויים עבריים קשיי תרגום (כגון: פאה, חטאת). לקראת סוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, עם המהפכה הצרפתית, החלה השפה הפרובאנסלית היהודית לדעוך, ויהודים עברו לדבר בצרפתית. בשנת 1977 נפטר האדם האחרון שדיבר פרובאנסלית יהודית – ארמנד לונל.	עריכה | תבנית | שיחה
58	-	הוספה
59	-	הוספה
60	כתב יד עתיק של התלמוד הבבלי, הכתוב חלקו עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה. ניב זה שייך, יחד עם הסורית והמנדעית, לענף המזרחי של הארמית המאוחרת. החלקים הארמיים שבתלמוד הבבלי כתובים בניב זה, ובשל כך גדולה ביותר השפעתו על העברית.	עריכה | תבנית | שיחה
61	-	הוספה
62	-	הוספה
63	כרטיס ברכה "שנה טובה" ישנם מילים וביטויים שהגיעו לגרמנית מהעברית, רובם דרך היידיש. הביטוי "שנה טובה" (הנאמר בגרמניה בתחילת השנה האזרחית) הינו Guten Rutsch; מילולית פירוש הביטוי הוא "החלקה טובה", כביכול "מעבר חלק" אל השנה החדשה, ולמעשה מקור המילה Rutsch בעברית: ראש השנה. המילה הגרמנית לפשיטת רגל הינה Pleite, מקור מילה זו גם הוא בעברית: פלטה, פליט; הכוונה היא לאדם בעל חובות הבורח מנושיו, כמו פליט. vermasselt היא מילה גרמנית ל"חוסר מזל", שמקורה מן המילה העברית "מזל" בתוספת התחילית -ver שמוסיפה את המשמעות "טעיה" או "שיבוש" למשמעותם של פעלים אליהם היא מצורפת.	עריכה | תבנית | שיחה
64	-	הוספה
65	לשון חז"ל (נקראת גם לשון חכמים או לשון המשנה) היא השפה העברית כפי שהייתה מדוברת ונכתבת בפי היהודים בין המאה הראשונה והמאה החמישית לספירה. לשון חז"ל היא השפה שבה נכתבו המשנה, המדרשים וחלק מן התלמוד הבבלי והירושלמי. ההבדל שבין השפה שבה כתוב התנ"ך לבין השפה שבה כתובה המשנה ניכר מיד לעין, ושימש נושא למחקר של הבלשנים לאורך הדורות. ההבדל הזה היה ידוע גם לדוברי הלשון עצמם, שאמרו "לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמה" (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף נ"ח ע"ב).	עריכה | תבנית | שיחה
66	-	הוספה
67	-	הוספה
68	פרדס בהוד השרון מקור המילה פרדס מפרסית עתיקה: pairi-daēza (גן סגור). המילה משותפת גם לשפות אחרות: pardaisā (סורית), pardēsu (בבלית), פַּרְדֵּיסָא (ארמית יהודית), فِرْدَوْسٌ (פִרְדַּוְס, ערבית), parês (כורדית), paṛtêz (ארמנית) וpardisa (מנדעית). עובדה מעניינת היא שמקורה של המילה האנגלית paradise זהה למקור המילה פרדס- המילה הפרסית התגלגלה ליוונית וללטינית וחדרה משם לרבות משפות אירופה. בהקשר היהודי, היו שדרשו את המילה כדרש, פשט, רמז וסוד.	עריכה | תבנית | שיחה
69	מדע בדיוני הוא ז'אנר ספרותי המשלב בין פנטזיה שפותחה לאפיקים דמיוניים, לבין חוקים מדעיים או מציאות היסטורית קיימת. אחת הטעויות הנפוצות באשר למדע הבדיוני, בעקבות שמו, היא שמדובר בז'אנר המשויך לקטגוריה מדעית או טכנולוגית, ומהווה כלי סיפרותי לחיזוי העתיד. הנחה זו אינה נכונה: מדע בדיוני אינו "מדע" ואף אינו כלי לחיזוי העתיד. הוא עוסק הן בהתפתחויות עתידיות אפשריות והן באלו שאינן אפשריות; היתכנותו של העולם המתואר ביצירת מדע בדיוני אינה רלוונטית כלל, בדיוק כמקובל לגבי כל יצירת ספרות או אמנות אחרת. מדע בדיוני, למרות שמו, אינו מחויב כלל לדיוק מדעי, אין בו הסתמכות על מחקר מדעי והוא אינו נמדד לפי קנה מידה זה. ייתכן שאי הבהירות אצל דוברי השפה העברית נובעת, בין השאר, מתרגום לא מדויק של המושג. שם הז'אנר באנגלית הוא Science fiction שתרגומו המדויק הוא בדיון מדעי, ולא מדע בדיוני.‏	עריכה | תבנית | שיחה
70	מספרים למרות שבשפות רומאניות ישנן מילים המתארות את המספרים 70, 80 ו-90, בין דוברי הצרפתית השימוש במילים אלה מקובל בעיקר בקרב תושבי הפריפריה, כגון תושבי בלגיה וחלק מהקנטונים הצרפתיים של שווייץ. מרבית דוברי הצרפתית מכנים את המספר 70 בכינוי "שישים ועשר", את המספר 80 בכינוי "ארבעה עשרים" ואת המספר תשעים בכינוי "ארבעה עשרים ועשר". בהתאם לכך למשל, הם מכנים את המספר 93 בכינוי "ארבעה עשרים ושלוש עשרה" (quatre-vingt-treize) במקום בכינוי "תשעים ושלוש" (nonante-trois). בעבר היו כינויים נוספים מסגנון זה בשימוש, כגון הכינוי "שלושה עשרים" – עבור המספר שישים. מקורם של כינויים אלה למספרים כנראה בהשפעת שפתם הקלטית של הגאלים, תושבי צרפת הקדומים, על השפה הצרפתית שהתפתחה מהשפה הלטינית, אותה קיבלו מהכובש הרומי.	עריכה | תבנית | שיחה
71	סמל תנועת הוולאפיק השפה המתוכננת הראשונה שאומצה כשפה מדוברת לא הייתה אספרנטו, קלינגונית או שפות בני הלילית של ג'.ר.ר. טולקין, כי אם וולאפיק (Volapük). שפה זו הומצאה בשנת 1879 על ידי הכומר הגרמני יוהאן מרטין שלאייר שטען כי אלוהים התגלה לו בחלומו וציווה עליו ליצור שפה בינלאומית. למרות ששלאייר ביסס את השפה על אנגלית מפושטת, הוא שיבץ בה אומלאוטים – תנועות קשות לביטוי שמקורן בגרמנית. כתוצאה מכך, אלפי הדוברים שגייסה וולאפיק בשיא פריחתה נותרו ברובם גרמנים. בעקבות ויכוחים אידאולוגיים, מאבקי שליטה והמצאת האספרנטו על ידי זמנהוף, דעך מעמד השפה וכיום היא מדוברת על ידי פחות מ-30 דוברים. אולם, יש מי שטרם נואש מעשיית נפשות לשפה. כך, לדוגמה, הורחבה הוויקיפדיה בשפת וולאפיק, עד לכ-120,000 ערכים, זאת באמצעות תוכנת בוט המייצרת ערכים לפי תבנית.	עריכה | תבנית | שיחה
72	-	הוספה
73	-	הוספה
74	מקור המילה "טראומה" הוא ביוונית, ומשמעותו "פצע". המונח "טראומה" הופיע מחדש במילון אוקספורד בשנת 1656, והוגדר כ"שייך לפציעות או לריפוי פצעים". המונח שימש להגדרת פציעות גופניות בלבד עד המאה ה-19, אז הורחב המונח והחלו להשתמש בו כדי לאפיין גם פגיעות נפשיות. מקובל לראות בפרסום מאמרו של הרופא ג'ון אריקסן בשנת 1866 כשימוש הראשון במונח "טראומה" להגדרת פגיעה נפשית. אריקסן בדק ואבחן סימפטומים שיוחסו לנפגעי תאונות רכבת, וחילק את הנפגעים לשלוש קטגוריות: אנשים שהפגיעה במערכת העיצבית שלהם, כתוצאה מההלם והטלטלה של התאונה, נראית לעין בניתוח שלאחר המוות; נפגעים בהם ההלם והטלטלה פגעו במערכת העיצבית באופן בלתי נראה; ומתחזים שמזייפים סימפטומים כדי לזכות בפיצויים. בכל המקרים הסימפטומים נראים כלפי חוץ כזהים. אריקסון ייחס את הפגיעה הבלתי נראית (הקטגוריה השנייה) לנזק שנגרם לעמוד השדרה כתוצאה מההלם והטלטלה בזמן תאונה. אריקסן השווה פגיעה זו לאובדן הכוח המגנטי של מגנט שקיבל מכה חזקה: כמו המגנט, הגוף הפגוע מאבד מכוחו העצבי.	עריכה | תבנית | שיחה
75	אבני דומינו אבני הדומינו הראשונות יוצרו משנהב לבן, שבו נקבעו זרעי הובנה שחורים. אבנים אלה דמו למסכות ונציאניות בשם "דומיני", אשר נצבעו בצבע לבן ולאחר מכן צוירו עליהן כתמים שחורים. המסכות בתורן, זכו לשמן בשל כך שהזכירו מצנפות חורפיות של כמרים צרפתים, אשר היו שחורות בצידן החיצוני ובטנתן נתפרה מבד לבן. מצנפות אלה כונו בשם זה כתוצאה משיבוש המילה הלטינית "דומינוס", (או "אדוני"), ששמשה לפנייה אל הכמרים.	עריכה | תבנית | שיחה
76	-	הוספה
77	-	הוספה
78	מפת צ'כוסלובקיה בשנת 1989, במהפכת הקטיפה, גירשו הצ'כים והסלובקים את ההמפלגה הקומוניסטית מהנהגת צ'כוסלובקיה. בשנת 1993, ב"גט הקטיפה", התגרשו הצ'כים והסלובקים אלו מאלו, וחילקו את מדינתם לצ'כיה ולסלובקיה. בין שני אירועים אלו, צ'כוסלובקיה הייתה דמוקרטיה עם פרלמנט, שאחד מנושאי הוויכוח התדירים בו היה השם הרשמי הראוי למדינה, איותו ופיסוקו. תחילה נקבע שם המדינה כ-"הרפובליקה הצ'כוסלובקית הסוציאליסטית". אולם הסלובקים דרשו להוסיף מקף בין "צ'כו" לבין "סלובקית". ויכוח זה נודע כ"מלחמת המקף", ובו הוחלט ששם המדינה ייכתב בצ'כית בלי מקף, אך בסלובקית עם מקף. אלא שבזאת לא הסתיימה מלחמת המקף – הסלובקים התלוננו שכשהצ'כים כותבים את שם המדינה, בסלובקית, הם נוטים להחליף את המקף בקו מפריד. זאת משום שבצ'כית לשני הסימנים יש אותו שם. בהמשך שינה הפרלמנט את שם המדינה הרשמי ל- "הרפובליקה הפדרטיבית של הצ'כים והסלובקים". מהלך זה אמנם סיים את מלחמת המקף, אך גרם לפרוץ "מלחמת ה-S הרישית", שהוכרעה כשהסלובקים זכו בכתיבת שמות שני העמים שבשם, כך שיתחילו שניהם באות רישית, בשתי השפות. זאת בניגוד לכללי הדקדוק של שתי השפות.	עריכה | תבנית | שיחה
79	העיר באפלו שבמדינת ניו יורק, קרויה על שם החיה ביזון אמריקאי – באפלו. בהשאלה, "באפלו", פירושו באנגלית גם בריון וגם "להציק". לכן את המשפט האנגלי "ביזון בריוני מהעיר באפלו הצק לבריון ביזוני המציק מהעיר באפלו", ניתן לכתוב בעזרת חזרה רצופה של שמונה פעמים על המילה "באפלו". דהיינו, Buffalo buffalo Buffalo buffalo buffalo buffalo Buffalo buffalo. באנגלית יש עוד משפטים כאלו, שיש להם משמעות, למרות שהם מכילים שמונה או יותר מילים שוות כתיב ושוות הגיה, למשל Police police Police police police police Police police (משטרת העיר פוליס משטרת את שיטור משטרת העיר פוליס) או James while John had had had had had had had had had had had a better effect on the teacher. בעברית, לעומת זאת, משפטים מסוג זה מכילים הרבה פחות מילים שוות כתיב והגיה, לדוגמה, אישה נעלה נעלה נעלה, נעלה את הדלת בפני בעלה. זאת משום, שהאנגלית עשירה מהעברית באוצר המילים, אך ענייה ממנה בהטיות.	עריכה | תבנית | שיחה
80	-	הוספה

בחזרה לפורטל