חסידות רחמסטריווקה
 | |
| מרכז החסידות בישראל | |
| מידע | |
|---|---|
| מקום ייסוד |
 רוטמיסטריווקה |
| תאריך ייסוד | המאה ה־19 |
| מייסד | רבי יוחנן טברסקי |
| מרכזי פעילות | ישראל, ארה"ב, בריטניה |
חסידות רחמסטריווקה (נכתבת ביידיש: ראחמיסטריווקא) היא חצר חסידית מבית צ'רנוביל שהתייסדה בעיירה רוטמיסטריווקה. מייסד החצר הוא רבי יוחנן טברסקי (מכונה גם: "רבי יוחנ'טשע"), בנו השמיני והצעיר של רבי מרדכי טברסקי, המגיד מצ'רנוביל.
רבי דוד טברסקי מכהן כאדמו"ר בירושלים, ובני ונכד דודו רבי חי יצחק טברסקי מכהנים כאדמו"רים בארצות הברית. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 1,300 בעלי זכות בחירה[1].
שושלת החסידות
רבי יוחנן טברסקי (נולד בשנת ה'תקע"ו לרבי מרדכי טברסקי ולרבנית פייגא בת רבי דוד לייקס. נשא את הרבנית חנה בתו של רבי פנחס מקולק). מספר שנים לאחר פטירת אביו החל לכהן בעיירה רוטמיסטריבקה, ארבעת בניו ירשו את מקומו.
חסידות זלטיפולי
הגדול מבני רבי יוחנן, רבי דוד (תקצ"ד - י"א בטבת תרע"ה, 1915) כיהן בזלטיפולי, ורוב חסידי אביו נסעו אליו[דרוש מקור]. היה חתנו של רבי אהרן מקרלין. נהג בצומות וסיגופים. רבי ישראל מסטולין היה חתנו.
- בנו רבי מרדכי יוסף מזלטיפולי (תרכ"ג - כ"ו באייר ה'תרפ"ט, 1929) מילא את מקומו. היה חתנו של קרובו רבי אברהם יהושע השיל טברסקי מסקווירא. במלחמת העולם הראשונה היו פוגרומים באזורו והוא ברח לקייב ומשם לורשה שם נפטר ונקבר[2]. רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין, רבי מנחם מנדל מאנטניא (ובזיווג שני רבי שלום יוסף ממילניצא) ורבי ישראל אלעזר מקוז'ניץ היו חתניו.
- שלושת בניו מילאו את מקומו:
- רבי מנחם נחום אברהם טברסקי, מילא את מקום אביו בוורשה. היה חתנו של קרובו רבי יוסף מאיר טברסקי ממחנובקה. נרצח בשואה. בשעת הוצאתו להורג אמר כי יש להיות בשמחה על הקידוש השם שעל ידי ההריגה.
- רבי צבי אריה טברסקי (תר"נ, 1890 - י"ח באב ה'תשכ"ח, 1968). נשא את הרבנית חוה בת רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב והתגורר בצל חותנו עד לפטירתו. מילא את מקום אביו בוינה. לימים עלה לארץ והתגורר במרכז בעלי מלאכה בתל אביב. בשנת ה'תשי"ז לאחר פטירת אחיינו רבי שלמה מצ'ורטקוב הוכתר גם כאדמו"ר מצ'ורטקוב. חיבר ספר בשם "הטוב והתכלית", והיה מנשיאי ישיבת רוזין בירושלים. נקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.
- נכדו הרב חיים מיכאל ביברפלד, מכהן בלונדון כאדמו"ר מזלטיפולי-צ'ורטקוב.
- רבי זאב, חתנו של רבי יהושע רוקח. מילא את מקום אביו בקראקא. נרצח בשואה.
רבי מרדכי
בנו השני של רבי יוחנן, רבי מרדכי (ה'ת"ר, 1840 - י"ז באייר ה'תר"פ, 1920) מילא את מקום אביו ברחמסטריווקה. בשנת תרס"ו (1906) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים שם התקבצו אליו חסידים. נפצע במאורעות תר"פ בדרכו חזור מהכותל המערבי בחג הפסח ונפטר מפצעיו לאחר מספר שבועות[3]. נקבר באוהל אדמו"רי רחמיסטריווקה בהר הזיתים. את מקומו בירושלים מילא אחיו רבי מנחם נחום.
שני בניו כיהנו באירופה:
- רבי משה טברסקי מאודסה, חתן רבי דוד מסאווראן ובזיווג שני חתן רבי יחיאל מקרילוביץ (חתנו של רבי יהושע רוקח). רבי שלום יוסף טברסקי, האדמו"ר מלויעב שדה לבן היה חתנו.
- רבי פנחס טברסקי מאוסטילא, חתנו של רבי ישכר דב רוקח. כיהן באוסטילה ובפשמישל. נרצח בשואה. רבי יעקב יוסף טברסקי היה חתנו.
רבי מנחם נחום
בנו השלישי של רבי יוחנן, רבי מנחם נחום ("רבי נחומטשע"; ה'ת"ר (1840) - כ"ח בשבט ה'תרצ"ו, (1936)) כיהן ברחמסטריווקה. נשא את הרבנית חוה בתו של רבי זאב אוירבך מצאצאי רבי אברהם דב מחמלניק, ובזיווג שני את בתו של רבי יעקב יוסף הורנשטיין מברדיצ'ב. בשנת ה'תרפ"ו עלה לירושלים וכיהן בבית המדרש של אחיו שנרצח. נקבר בהר הזיתים. רבי חיים משה צבי טברסקי (בן רבי מרדכי דב מהורניסטייפול) היה חתנו. בניו שמילאו את מקומו הם רבי אברהם דב ורבי דוד (ראו להלן).
בנים נוספים:
- רבי יעקב יוסף מסטניסלב (תר"ל - י"ג באייר ה'תרצ"א). נשא בזיווג ראשון את בתו של רבי ישראל שלום יוסף פרידמן, בזיווג שני את בתו של רבי נחום מרדכי מצ'ורטקוב ובזיווג שלישי את בתו של רבי מתתיהו קטן מסטניסלב, שילדה לו את בנו יחידו - יוחנן. מילא את מקום חמיו בסטניסלב ובמלחמת העולם הראשונה עבר לווינה. לאחר הצהרת בלפור היה חבר ב"חברת יישוב ארץ ישראל" יחד עם כמה מאדמו"רי בית רוז'ין. לאחר כמה שנים התמזגה החברה עם סניף המזרחי בווינה ורבי יעקב יוסף מונה לנשיא המזרחי באוסטריה יחד עם רבי שלמה חיים פרידמן מסדיגורא. היה בכוונתו לעלות לארץ ישראל, אך לא הספיק ליישם זאת. נקבר בבית הקברות היהודי בוינה.
- בנו משה. היה חתנו של רבי יצחק מבוהוש.
הדור השלישי
שנים מבניו של רבי מנחם נחום - רבי אברהם דב ורבי דוד - מילאו יחד את מקומו בירושלים. הם ניהלו טישים משותפים ועשו שימוש בנייר מכתבים משותף.
- רבי אברהם דב (ה'תרכ"ה - כ"ט באב ה'תש"ה 1945), נשא את בת שבע בתו של רבי אפרים מרגליות ממאציב (חתן רבי אברהם המגיד מטריסק). היה בקי בפילוסופיה יהודית, נחשב למאופק ומיעט להתבטא. חלק ממשפחתו נותרה ברוסיה. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים[4].
- רבי דוד (ה'תרל"ב 1872 - י"ג בתמוז ה'תש"י 1950). נשא את הרבנית שפרה בת רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי. סגנון הנהגתו היה עממי. נקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים[5], מקום קבורתו נחשב למקום סגולי לישועות ורבים עולים לציונו[6].
הדור הרביעי
בנו של רבי דוד, רבי יוחנן (י"ז באב ה'תרס"ג, 1903 - כ' בכסלו ה'תשמ"ב, 1984) מילא את מקום אביו. היה חתנו של הרב נחמן יוסף ווילהלם. הקים את ישיבת מאור עיניים ופיתח את החסידות בישראל. היה מחדיר בחסידיו את חשיבות התפילה בקול, במתינות ובלהט.
הדור החמישי
בני רבי יוחנן שמילאו את מקומו הם:
- רבי ישראל מרדכי (ז' בסיוון תרפ"ט, 1929 - כ"ב בסיוון תשס"ד, 2004) מילא את מקום אביו. סייע לאביו בהקמת ישיבות מאור עיניים.
- רבי רבי חי יצחק (ד' באלול תרצ"א, 1931 - כ"ט באב תשפ"ג, 2023), בנו השני של רבי יוחנן, חתנו של רבי יעקב יוסף טברסקי. כיהן כראש ישיבת סקווירא בשיכון סקוור. ולאחר פטירת אביו עבר לבורו פארק והקים חצר בארה"ב.
רבי זאב
בנו הרביעי של רבי יוחנן, רבי זאב טברסקי (ה' באדר ה'תר"י - כ' בסיוון ה'תרצ"ז) מילא את מקום אביו ברחמסטריבקה. נשא את בת שבע בתו של בן דודו רבי ישעיה משולם זוסיא טברסקי ולאחר פטירתה (שהייתה שנתיים לאחר נישואיהם) נשא את בתו של רבי יעקב שמשון חודרוב מבופולי[7]. היה בעל ידע בפילוסופיה יהודית. כיהן ברבנות במספר עיירות, בהן טולטשין. אחרי שנת ה'תר"צ עלה לארץ ישראל בסיוע הראי"ה קוק. בעשור הראשון של המאה ה-21 התגלו כתבי יד רבים שלו. בשנת ה'תשע"ד יצאה לאור חוברת מתורתו בשם "זוהר אור בהיר".
- אחד מבניו היה האדמו"ר רבי נחום משה אב"ד קובלה, חתן דודו רבי יעקב אריה לייב טברסקי. נספה בשואה עם משפחתו.
- בתו מרגלית (מרגליא), הייתה נשואה לרבי חיים מאיר הגר.
גלריה
-
רבי יוחנן (הראשון)
-
ציון קברו של רבי מרדכי
-
רבי מנחם נחום (הראשון) ברוסיה
-
רבי זאב
-
רבי דוד (הראשון)
-
רבי אברהם דב
-
רבי מרדכי יוסף מזלטיפולי
-
![רבי יוחנן (השני) במרכז[8].](/w/upload/michlol/thumb/c/cf/%D7%99%D7%90_%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_-_%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%94%D7%A7_%D7%9E%D7%9E%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%90%D7%91%D7%99%D7%9C.jpg/120px-%D7%99%D7%90_%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_-_%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%94%D7%A7_%D7%9E%D7%9E%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%90%D7%91%D7%99%D7%9C.jpg)
רבי יוחנן (השני) במרכז[8].
-
רבי צבי אריה מזלטיפולי - צו'רטקוב
-
רבי ישראל מרדכי
-
![רבי דוד (השני) מימין ורבי חי יצחק משמאל[9].](https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/ae/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90.jpg/120px-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90.jpg)
רבי דוד (השני) מימין ורבי חי יצחק משמאל[9].
-
![הרב מנחם נחום מאוק אנד ויין[10]](/w/upload/michlol/thumb/e/e2/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%95_%D7%96%27%27%D7%9C.jpg/120px-%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%95_%D7%96%27%27%D7%9C.jpg)
הרב מנחם נחום מאוק אנד ויין[10]
-
.jpg)
![רבי יוחנן (השני) במרכז[8].](/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%90_%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_-_%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%94%D7%A7_%D7%9E%D7%9E%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%90%D7%91%D7%99%D7%9C.jpg)
![רבי דוד (השני) מימין ורבי חי יצחק משמאל[9].](/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90.jpg)
![הרב מנחם נחום מאוק אנד ויין[10]](/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%95_%D7%96%27%27%D7%9C.jpg)
הנהגת החסידות
בישראל
רבי דוד טברסקי הוא האדמו"ר בירושלים. בהוראתו הפסיקה ישיבת מאור עיניים לקבל תקציבים ממדינת ישראל[11][12]. בשונה מאביו שהיה מורה לחסידיו להצביע בבחירות הוא אינו מביע עמדה בנושא, בנימוק שאינו מעוניין להתערב בפוליטיקה. בפועל, רוב אנשי החסידות מצביעים בבחירות[13][14].
בארצות הברית
לאחר פטירת רבי חי יצחק הוכתרו בניו ונכדו הגדול לאדמו"רים:
- הרב דוד משה טברסקי בבורו פארק.
- הרב ישכר דב טברסקי בלייקווד.
- הרב אברהם יהושע השיל טברסקי במונסי.
- הרב ישעיהו משולם זושא טברסקי בויליאמסבורג.
- הרב יעקב יוסף טברסקי בלינדן.
- הרב מנחם נחום טברסקי בשכונת אוק־ענד־וויין - לייקווד.
- נכדו הגדול הרב יעקב יוסף טברסקי הוא אדמו"ר במונסי בבית המדרש של חמיו - הרב אברהם דב טברסקי (בן רבי יוחנן). חצרו מכונה רחמסטריווקה ספרינג וואלי.
החסידות
בישראל
מרכז המוסדות ממוקם בשכונת גבעת משה בירושלים, ושוכנים בו בית הכנסת המרכזי, היכל טישים, הישיבה הגדולה, כוללים ומקווה. האדמו"ר מתגורר בבניין מגורים סמוך, ושוהה רוב היום בחדרו שבמרכז המוסדות. ארגון הגג של החסידות נקרא "ממלכת התורה והחסידות ראחמיסטריווקא", ומונהל על ידי בן דודו של האדמו"ר - יצחק פנחס טברסקי[15]. הארגון מנהל את פעילות בית המדרש שבמרכז החסידות ומוסדות החינוך והחסד.
ערך מורחב – ישיבת מאור עיניים
לחסידות יש ישיבה גדולה ושתי ישיבות קטנות, אחת בירושלים בשכונת מקור ברוך והשניה בביתר עילית. מכון "מעיין הברכה" מוציא לאור את דברי התורה של האדמו"ר, כולל גיליון שבועי בשם "מילין קדישין". קיימת הוצאה לאור של תמלול דברי התורה על ידי אנשים פרטיים. לחסידות בתי כנסת נוספים: חמישה בבית שמש, שלושה בביתר עילית, שניים בבני ברק, במודיעין עילית, אלעד ולונדון.
בארצות הברית
רוב המשפחות בארה"ב הן דור ראשון בחסידות. לחסידות יש תלמודי תורה בבורו פארק, מונסי ולייקווד, ישיבה קטנה וגדולה עסק התורה
בסטטן איילנד (בראשות הרב מרדכי פנחס טברסקי), בית ספר לבנות וכוללי אברכים.
חסידים בולטים
בישראל
- הרב יצחק משה ארלנגר, משפיע ומחבר ספרים.
- הרב דוד טברסקי[16], רב החסידות.
- הרב יעקב וינגרטן, מחבר הביאור "הסידור המפורש" ועוד, ר"מ בישיבת מאור עינים.
- הרב אברהם סלונים, עסקן ציבורי.
בארצות הברית
- הרב בנציון פלדמן, משפיע בעיר מאנסי
- הרב לייבל וויליגר, מראשי ישיבת תורה ודעת
- רבי יהושע (דז'יגעלע) יקובוביץ'
קישורים חיצוניים
חסידות רחמסטריווקה, דף שער בספרייה הלאומית- שמחת הנישואין בבית האדמו"ר מרחמסטריווקה, באתר בחדרי חרדים, ט"ו באב תשע"א, אוגוסט 2011
- משה ויסברג, גלריה: מעמד כבוד התורה למען הכוללים של רחמסטריווקא, אתר בחדרי חרדים, 29 ביוני 2022
הערות שוליים
- ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
- ^ תמונות קברו:
- ^ דף לזכר מרדכי טברסקי, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ לווית האדמו"ר מרכמיסטריבקה, הצופה, 9 באוגוסט 1945
- ^ בשונה משאר אדמו"רי החסידות שנפטרו בארץ ישראל הקבורים בבית הקברות היהודי בהר הזיתים, וזאת מפני שליטת ירדן בהר הזיתים.
- ^ הילולת האדמו”ר ר’ דוד מראחמיסטריווקא בבית העלמין בסנדריה, באתר קברי צדיקים
- ^ חתנו של רבי גדליה אהרן מסוקלובקה.
- ^ בהילולת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בישיבת מאור עינים, נראים גם רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ורבי משולם זוסיא טברסקי
- ^ בחנוכת הבית למרכז החסידות בירושלים (חשון ה'תשס"ז)
- ^ עם אביו רבי חי יצחק, כסלו ה'תשפ"ב
- ^ שש - שלוש: החסידים שפרשו מאגודת ישראל - כל הזמן, באתר כל הזמן, 25 בנובמבר 2018
- ^ דו"ח עמותת ישיבת מאור עיניים לשנת 2008, עמוד 7, באתר גיידסטאר
- ^ שש - שלוש: החסידים שפרשו מאגודת ישראל - כל הזמן, באתר כל הזמן, 25 בנובמבר 2018.
- ^ נתוני הצבעה מועצת הקהילות-אגודת ישראל, המבשר, ח' חשון תשפ"ג.
- ^ בן רבי חיים משה טברסקי, בן רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא (השני)
- ^ בן רבי זאב בן האדמו"ר רבי יוחנן
| אדמו"רי רחמסטריווקה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| הקודמים לשושלת | הבעל שם טוב • המגיד ממזריטש • רבי מנחם נחום מצ'רנוביל • רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל |
| |||
| דור ראשון | רבי יוחנן טברסקי | ||||
| דור שני | חסידות זלטיפולי • רבי מרדכי טברסקי • רבי מנחם נחום טברסקי • רבי זאב טברסקי | ||||
| דור שלישי |
| ||||
| דור רביעי | רבי יוחנן טברסקי | ||||
| דור חמישי |
| ||||
| דור שישי |
| ||||
36906886חסידות רחמסטריווקה