חסידות בוסטון
חסידות בוסטון (באסטאן) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר בוסטון בארצות הברית, שבה התגורר מייסד השושלת. שורשי החסידות הם מחסידות לעלוב.
ייסוד החסידות
החסידות התחילה להתפתח עם הגעתו של מייסדה, רבי פינחס דוד הלוי הורוביץ, לעיר בוסטון בשנת תרע"ד.
רבי פינחס דוד נולד בירושלים בשנת תרל"ו. נקרא פינחס על שם סבו, הרב פינחס הורוביץ מבראד, שנפטר שנה לפני כן, ודוד על שם דוד המלך. אמו הייתה אחותו של רבי דוד צבי שלמה מלעלוב. כשהיה כבן עשרים הורה לו דודו לנסוע לאמריקה ולהיות שם אדמו"ר. הוא סירב לעזוב את ירושלים ונשאר בה.
עשר שנים אחר כך פרצה מחלוקת בגליציה בשאלת שיטת החלוקה של הכספים שנאספו עבור היישוב היהודי בארץ ישראל. תושבי ירושלים שיגרו לגליציה משלחת לדיון שנערך בנושא, ובתוכה רבי פינחס דוד. כשהסתיים הדיון, נשאר עוד כמה חודשים בגליציה כדי להכיר את גדולי התורה והחסידות במקום. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה נחסמה הדרך חזרה ולכן נסע לבוסטון. כעבור זמן הצטרפה אליו משפחתו.
סביב רבי פינחס דוד התחילה להתקבץ קהילה והוא נעשה בפועל אדמו"ר. הוא ניסה להקים מוסדות תורה, אך הם לא החזיקו מעמד. בשנת תרצ"ו הקים ישיבה בשיתוף פעולה עם הרב יוסף דב סולובייצ'יק, שבה למדו לימודי קודש בבוקר ולימודים כלליים אחר הצהריים. גם ישיבה זו נסגרה.
בשנת ת"ש עזב רבי פינחס דוד את העיר בוסטון ועבר לשכונת ויליאמסבורג שהתחילה להיות מרכז חרדי. התגורר שם כשנתיים עד לפטירתו בח' בכסלו תש"ב, בהיותו בן 66 שנים.
רבי פינחס דוד נפטר בח' בכסלו תש"ב. לאחר כשלוש וחצי שנים נקברו עצמותיו ליד קבר אביו בהר הזיתים.
הדור השני
רבי משה
לאחר פטירתו של רבי פינחס דוד נעשו שני בניו אדמו"רים.
הבן הגדול, רבי משה הורוביץ, נולד בשנת תרס"ט. למד בישיבות בארץ ישראל, פולין והונגריה. בשנת ת"ש היגר לארצות הברית ולאחר פטירת אביו החל לנהל את החצר בוויליאמסבורג וכונה האדמו"ר מבוסטון-ויליאמסבורג. בהמשך העביר את החצר לשכונת קראון הייטס בברוקלין ובהמשך עבר לבורו פארק. הוא יסד שם תלמוד תורה וישיבה שנקראו דרכי נועם - הפלאה. היה חתנו של רבי חיים אברהם מזידיטשוב. נודע כמלחין וכנואם. כיהן כחבר נשיאות אגודת ישראל[דרוש מקור]. בשנת תשמ"ה לקה בדום לב ונפטר בי"ד בסיוון.
רבי לוי יצחק
הבן השני, רבי לוי יצחק הורוביץ, נסע לבוסטון שנתיים לאחר פטירת אביו וחידש שם את החצר. כונה האדמו"ר מבוסטון. היה חתנו של רבי נפתלי אונגר מניימארקט. הוא מצא מסילות ללב סטודנטים יהודים שלמדו בעיר. היה עורך "שבתונים", תכניות שבת לסטודנטים שבהן טעמו את טעמה של שבת חסידית. בהשפעתו החלו רבים מהם לשמור מצוות והתקבצו סביבו. סייע לאלפי אנשים שבאו לבוסטון במשך השנים לצרכים רפואיים במסגרת ארגון רופא שייסד.
אחרי מלחמת ששת הימים החליט האדמו"ר מבוסטון לעלות לישראל. היו בבעלותו אדמות ברכס שועפאט, שאותן קנה אביו בשנת תרפ"ט, והוא ביקש לבנות שם קריה חסידית. האישורים התמהמהו והנהלת עיריית ירושלים הציעה לו להחליף את האדמות האלה בקרקע בשכונת הר נוף. האדמו"ר קיבל את ההצעה, ובסוף שנת תשמ"ד נכנס לבית המדרש החדש שנבנה עבורו בשכונה. גם לאחר העלייה לארץ המשיך לשהות בבוסטון בחודשי החורף, כדי לקיים את הפעילות עם הסטודנטים היהודים.
בשנת תשמ"ט מונה לחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. הוא דגל בעמדות תקיפות בכל הקשור לנושאי ארץ ישראל, וקולו הכריע בכמה דיונים חשובים לקבלת החלטות ניציות של המועצה.
רבי לוי יצחק הדגיש את האחריות והדאגה לכלל ישראל, ללא הבחנה בין יהודי ליהודי. חסידות בוסטון-הר נוף היא אחת הבודדות שקיבלה לתוכה את בני כל העדות ויש בה שיעור גבוה של בעלי תשובה.
נפטר בי"ח בכסלו תש"ע ונטמן בהר הזיתים בירושלים.
הדור השלישי
בני רבי משה
בשנת תשמ"ה, לאחר פטירת רבי משה, הוכתרו בניו על ידי האדמו"ר מבלאז'וב כצוואת אביהם.
- רבי חיים אברהם מילא את מקום אביו בבורו פארק. למד בישיבת בית מדרש גבוה לייקווד. נישא לבתו של הרב ישראל יונס האס. הלחין ניגונים רבים וכן הוציא תקליט משירי אביו. בשנת תשנ"ה עלה לישראל והתגורר בבית שמש, בשכונת רמת בית שמש א'. נפטר בי"ח בסיוון תשע"ו[1]. בין חתניו, הרב אהרן יהודה משה טאוב בנו של האדמו"ר ממודז'יץ, הרב בנימין פלינטשטיין בנו של האדמו"ר מקופיטשניץ, והרב דוד שלמה רוזנבוים בנו של האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים.
- רבי פנחס דוד הוכתר כראש ישיבת דרכי נועם. לאחר מספר שנים החל גם הוא לכהן באדמורו"ת בפלטבוש. נפטר בכ"ה בסיוון ה'תשפ"ג.
בני רבי לוי יצחק
בשנת תש"ע אחרי פטירת האדמו"ר לוי יצחק הורוביץ מונו שלושת בניו לאדמו"רים בהסכמת החסידים וכצוואת אביהם[2].
- הרב פינחס דוד כיהן כאדמו"ר מבאסטאן-חוסט בבית מדרשו בניו יורק בארצות הברית. חתן רבי יהושע גרינוולד מחוסט. נפטר בשנת תשפ"א.
- בנו, רבי משה שמעון, מונה למלא את מקומו כאדמו"ר מבאסטאן בבית מדרשו בביתר.
- הרב מאיר אלתר מכהן כאדמו"ר מבוסטון בהר נוף - ירושלים בבית מדרשו של אביו. למד בישיבת פוניבז' ובישיבת לייקווד. חתן הרב חיים אברהם מוסברג[3].
- הרב נפתלי יהודה מכהן כאדמו"ר מבאסטאן בבית מדרשו של אביו בבאסטאן. למד בישיבת לייקווד ובישיבת טשעבין. מכהן ברבנות קהילת בית פנחס בברוקליין מסצ'וסטס מאז ה'תש"ם. עומד בראש הארגון רופא לסיוע רפואי. חתן רבי שלום הכהן ווייס מאויהל.
החסידים פנו לרבי נפתלי ולרבי פינחס דוד. בנוסף, לרבי פינחס דוד ולרבי נפתלי יש קהילות מקומיות מודרניות.
מוסדות וקהילות החצר
בית המדרש בהר נוף עבר לרשותו של רבי מאיר אלתר.
בית המדרש המרכזי של החסידות בביתר עילית היה בנשיאות רבי פנחס דוד, וברבנותו של בנו רבי משה שמעון. לאחר פטירת רבי פנחס דוד החל רבי משה שמעון לכהן כאדמו"ר מבאסטאן בביתר. הקהילה מונה למעלה מחמישים משפחות[דרוש מקור] והמקום שוקק חיים במהלך ימות החול ובשבת.
לאחר פטירת האדמו"ר רבי לוי יצחק חסידי רבי נפתלי בביתר פרשו ופתחו בית כנסת משלהם.
בארצות הברית ישנם בתי מדרש במונסי בראשות רבי יהושע בנו של רבי פינחס דוד (מכונה זידיטשוב-בוסטון), ניו ג'רזי ובוסטון. לחסידות יש בית כנסת במנצ'סטר בראשות רבי ישראל אהרן הורוויץ, בנו של רבי פינחס דוד,וכן בית כנסת בהיילנד פארק בראשות רבי יחיאל מיכל הורוויץ בנו של רבי פינחס דוד
בשנת תש"ל הקים רבי לוי יצחק הורוביץ את ארגון רופא, מוסד לייעוץ רפואי[4]. הוא וצוות מיוחד עסקו במתן עזרה וייעוץ בנושאים רפואיים, ופיתחו מסועפים עם מומחים בתחום הרפואה. כיום מנהל את הארגון האדמו"ר הרב נפתלי יהודה.
בשנת תשל"ט יסד בבוסטון ישיבה מיוחדת לבעלי תשובה.
החסידות הפעילה את מכון "הנשר הגדול", מפעל להוצאה חדשה של משנה תורה לרמב"ם, עם ביאור עממי שערך הרב מאיר הורוביץ (כיום האדמו"ר בישראל).
קישורים חיצוניים
- על הקשר בין החסידות וארגון רופא
- מוטי מרינגר, חסידות בוסטון, נובמבר 2009, אתר אתרוג
הערות שוליים
