הרב יעקב מאיר שכטר
 | |
| הרב שכטר עם רבי יצחק טוביה וייס, תשפ"ב | |
| לידה |
29 באוקטובר 1930 (גיל: 94) ז' בחשוון תרצ"א ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | חסידות ברסלב |
| תחומי עיסוק | קבלה, תורת חסידות ברסלב, מוהל |
| תפקידים נוספים | מראשי ישיבת שער השמים, נשיא קהילת "קרן אור" של חסידי ברסלב |
| רבותיו | רבי אברהם שטרנהרץ רבי יונה לייב לבל רבי אפרים קרקובסקי, רבי שלמה ווקסלר, רבי מרדכי חיים סלאנים, רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים, רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות, רבי יהודה הורביץ מדז'יקוב |
| חיבוריו | ראה להלן |
| בת זוג | שרה בת הרב אברהם ברוך בלוי |
| אב | הרב דוד שכטר |
| אם | חיה דינה |
הרב יעקב מאיר שכטר (נולד בז' בחשוון תרצ"א, 29 באוקטובר 1930), הוא משפיע חסידי ומקובל מפורסם, מגדולי מנהיגי חסידות ברסלב, מראשי ישיבת המקובלים שער השמים ונשיא מוסדות "קרן אור"[1].
ביוגרפיה
נולד ביום ז' בחשוון תרצ"א, בבית החולים משגב לדך בירושלים. המוהל שלו היה רבה של ירושלים רבי יוסף חיים זוננפלד, וכסנדק שימש רבי אליהו קלצקין, שאביו רבי דוד שכטר שימש ככותב תשובותיו בהלכה[2].
בילדותו למד בתלמוד תורה תורה ויראה במאה שערים, בהמשך נכנס ללמוד בישיבת בית אברהם של חסידות סלונים בירושלים, שם היה לתלמידו של רבי שלום נח ברזובסקי. ואותו הוא מחשיב כרבו המובהק. בשהותו בישיבת בית אברהם היה מקורב לרבי מרדכי חיים סלאנים שאף קבע אתו מידי פעם סדרי לימוד בצוותא. בשנות לימודיו בישיבה הוא גם למד תקופה מסוימת בחברותא עם האדמו"ר רבי נפתלי צבי הלברשטאם מבאבוב שהיה מידידיו הקרובים.
את תורת ברסלב הוא קנה מאביו רבי דוד[3] כשעיקר דרכו בברסלב הושפעה מדמויותיהם של רבי אפרים קרקובסקי שהיה מתארח הרבה בבית הוריו, רבי יונה לייב לבל, רבי אברהם שטרנהרץ ורבי שלמה ווקלסר.
בהיותו בגיל 23 החל בפעילויות חינוך והקים חבורת צעירים של חסידי ברסלב בירושלים. לאחר פטירתו של רבי לוי יצחק בנדר בשנת תשמ"ט, ירש את תפקידיו בהנהגת קהילת ברסלב בירושלים.
השתתף בשיעורי זוהר וקבלה של רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות. למד מספר שנים בכולל להוראה "תרביצ"א"[4] של חסידות דושינסקיא שעמד אז בראשותו של רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב[5], הוא למד אז בחברותא עם רבי משה הלברשטאם[6].
הרב שכטר הוא מראשי ישיבת המקובלים שער השמים בירושלים, שם היה מוסר שנים רבות שיעורים בתורת הקבלה. ידוע בעיסוקו בתורת הנפש, ורבים פונים אליו כדי להיוועץ עמו ולקבל ברכה. בניגוד לרוב רבני ברסלב הוא מרבה לצטט בשיעוריו ובספריו גם ממקורות של רבנים ואדמו"רים מחוץ לחסידות ברסלב, בפרט מתורתו של הבעל שם טוב.
הרב משתייך לחוגי העדה החרדית והיישוב הישן האנטי ציוניים, ועמד בקשרי ידידות ושיתוף פעולה עם העומדים בראשה בעיקר מזמנו של הגאב"ד רבי משה אריה פריינד, הגאב"ד רבי ישראל משה דושינסקי, ועד לגאב"ד האחרון רבי יצחק טוביה וייס שאתו היה מיודד.
עד לשנות ה'תש"נ היה מתפלל בקביעות בשול של ברסלב. לאחר מכן הקימו חלק מתלמידיו קהילה בראשותו בשם 'קרן אור', כשבהמשך שכרו מבנה ברחוב חבשוש בשכונת בית ישראל, ובמקביל בונים בית כנסת בבתי ויטנברג בירושלים.
בעבר בלטה אי השתתפותו בעלייה לקברו של רבי נחמן מברסלב באומן בראש השנה, ויש המנמקים זאת בהוראה שקיבל מהרב לוי יצחק בנדר, אם כי עודד את תלמידיו ואת בני קהילתו לנסוע. החל מראש השנה ה'תשע"ט השתתף לראשונה ב"קיבוץ באומן" בראש השנה, ומנהג זה המשיך גם בשנים תש"פ ותשפ"ב שלאחר מכן[7], למעט שנת תשפ"א שאז נבצר להגיע לאומן עקב מגפת הקורונה, עד שפסק לחלוטין בראש השנה תשפ"ג לאחר פרוץ מלחמת אוקראינה–רוסיה מה שהפך את הנסיעה לאומן לארוכה וקשה יותר.
בגיל 60 החל לשמש כמוהל. ברבות השנים מל למעלה מ-10,000 תינוקות, ולעיתים עורך אף 5 ו-6 בריתות ביום[8]. בשנים האחרונות נלווה אליו נכדו ותלמידו המוהל הרב נתן שכטר.
משפחתו
נולד לרבי דוד ולאמו חיה דינה בתו של רבי מאיר אברמוביץ. סבו מצד אביו היה המקובל הרב יעקב גדליה שכטר[9].
היה נשוי לשרה בת אברהם ברוך בלוי[10] וטויבא בריינדל, נכדתו של רבה של ירושלים רבי יוסף חיים זוננפלד[11], עד לפטירתה ב-29 בדצמבר 2010[12]. שיכל שתיים מבנותיו ואחד מבניו.
דודו היה רבי שמואל תפילינסקי שהיה מורה הדרך הרוחני של חיה דינה אמו של הרב שכטר, שהתייתמה בגיל צעיר[13], גיסיו הם הרבנים רבי יוסף חיים בלוי שהיה רבה של אשקלון והרב אהרן ישעיה בלוי ואחיינו הוא הרב משה הבלין רבה האשכנזי של קריית גת, דודיו מצד אשתו הם רבי עמרם בלוי ממנהיגי נטורי קרתא, ואחיו הרב משה בלוי מראשי אגודת ישראל.
תלמידיו
- רבי יעקב גדליה תפילינסקי,
- הרב אברהם יצחק כרמל, מגדולי המשפיעים בברסלב.
- הרב אריה רוזנפלד, האדמו"ר מפינסק קארלין.
- הרב גמליאל רבינוביץ
- הרב צבי מאיר זילברברג.
- הרב בצלאל ברוך פרידמן הכותב והעורך של חלק גדול מספריו.
- הרב שאול סירוטה משפיע בקהילת קרן אור.
- הרב ארז משה דורון.
- הרב יוסף נחמיה הירשלר משפיע וראש חבורה חסידית בישיבת מיר, וראש ישיבת נזר התלמוד.
- הרב שמעון טייכנר, רב קהילת ברסלב חריש.
- נכדו הרב יוסף דוד שכטר העומד בראשות כולל קבלה שיסד.
פרשת הסכסוך בין מקורביו
בתחילת ה'תשפ"ג דווח על סכסוך בין נכדי הרב לבין משמשיו ראשי קהילת קרן אור, כשבעיצומו העמידו המשמשים מאבטחים שמנעו מהנכדים את הכניסה לבית הסבא[14]. מאוחר יותר העבירו המשמשים את הרב לדירה בבית שמש שם שהה כחודשיים.
בחודש טבת דווח כי נעלם מן הבית בו שהה בבית שמש. בדבר נסיבות האירוע נמסרו דיווחים סותרים[15]. לאחר מכן דווח כי נכדיו הוציאוהו מן הבית, לטענתם בשל העובדה שהוחזק שם בניגוד לרצונו בידי משמשיו. לאחר מכן, בעזרת היתר הלכתי לפנות לערכאות, שוחח עמו נציג משטרת ישראל, ובעקבות זאת פסק בית המשפט להותירו במעונו החדש עם נכדיו[16][17].
ביום חמישי י"ט טבת, ביקש הרב שכטר במכתב בכתב ידו, שיסכימו בבי"ד של העדה החרדית לדון בסיכסוך כשהבוררים מטעמו יהיו הרב נחמן זאב פראנק, הרב יום טוב חשין, והרב נחמן צבי גווירץ. בחודש ניסן תשפ"ג הגיעו הצדדים להסכם זמני ונערך מעמד לחיים בין שני הצדדים בבית הרב שכטר. כפי שסוכם בין הצדדים, אחרי פסח הרב שכטר הגיע להשתתף ונשא דברים בקעמפ של בחורי הקהילה במושב 'יסודות', אך מאז הוא הפסיק להגיע לארועים של מוסדות 'קרן אור'[דרוש מקור]. בעקבות הנתק חזר שוב הסכסוך בין הנכדים למקורבים, כשלעיתים זה בא אף לידי אלימות[18].
ספריו
- אוסף אמרים, כרכים על פסח, שבועות, ימים נוראים וסוכות, חנוכה, פורים, אמונה ותפילה, תורה, מידות, קדושה וטהרה.
- דרך כוכב - ביאורים על ליקוטי מוהר"ן, על פי שיעורים שהעביר, ירושלים תשע"ה
- לקט אמרים, ב' כרכים, ירושלים תשמ"ט-תשנ"א
- ונכתב בספר, ב' כרכים על עבודת השם ותיקון המידות, ירושלים תשנ"ד-תשנ"ט
- המברך יתברך - על חשיבות הכוונה בברכות - ירושלים תשס"ו
- כדת נפש משיבת - מאמרי חיזוק משולבים בעניני מידות וקדושה, ירושלים תשס"ח.
- אוסף מכתבים, ד' כרכים, ירושלים תשע"ו-תשע"ט
- קונטרס "פסוקי ביטחון" - לקט פסוקים העוסקים בחיזוק הביטחון בה', עם לקט תפילות.
- ישועות אשא - שיחות מלהיבות לעידוד אמרית תהילים, בשילוב ביאורים על ספר התהילים. ירושלים - תש"פ
- מגיד דבריו - שיחות קודש מאמרים ביאורים ופירושים על הגדה של פסח, - נדפס יחד עם דברי שיר - ביאורים ופירושים על שיר השירים.
- אגרת הקדושה - שחיבר נכדו הרב יוסף דוד שכטר עפ"י משנת זקנו, ביסודות חינוך הבנים בתחום הצניעות ובכלל.
- מבואות החיים - הקדמות ללימוד הקבלה שחיבר נכדו הרב יוסף דוד שכטר על פי סדרת שיעורים של זקנו כהקדמה ללימוד הקבלה.
- יום מחמדים - על ענייני שבת קודש, ירושלים תשפ"ב
- דורשי יחודך - שיחות מובחרות בתרגום ליידיש
- יומם - ב' כרכים, משיחותיו בהילולת מוהר"ן ומוהרנ"ת מברסלב
- עיניך הלא לאמונה - חובת האמונה בהשי"ת שהיא כל חיינו - ירושלים תשרי תשפ"ד
קישורים חיצוניים
- שיעורי הרב יעקב מאיר שכטר (ביידיש) להאזנה, מאתר שער ברסלב
הערות שוליים
- ^ באתר "אומן שלום"
- ^ "משפחת שכטר" של נתן אנשין
- ^ ראה בספרו "אוסף מכתבים" חלק ב' עמוד צ"ד
- ^ יענקי בלוך, לרגל 80 שנה לכולל, באתר בחזית, 18/05/23
- ^ אוסף מכתבים להגרי"מ שכטר, מכתב צ"א
- ^ הגרי"מ שכטר ערך 'לחיים' לכבוד הילולת הגר"מ הלברשטאם זצ"ל באתר כל רגע.
- ^ מערכת אומן שלום, תיעוד היסטורי: הרה"צ ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א הגיע במסוק לאומן ונחת במנחת הסמוך לציון רבי נחמן מברסלב, באתר אומן שלום, כ"ג אלול תשע"ז
- ^ בחישוב שנתי, על פי רישומים חלקיים בפנקס המוהל שלו.
- ^ ספר 'משפחת שכטר' של נתן אנשין
- ^ אחיהם של הרב משה בלוי ורבי עמרם בלוי
- ^ בת בנו רבי אברהם אהרן זוננפלד
- ^ אלי שלזינגר, אבל בברסלב: הרבנית שרה שכטר ע"ה, באתר בחדרי חרדים, 29 בדצמבר 2010
- ^ על פי הספר "משפחת שכטר" של נתן אנשין
- ^ שאול כהנא, מאבטחים והחלפת מנעולים | מה קורה בבית הגאון רבי יעקב מאיר שכטר?, באתר כיכר השבת, כ"ג בחשון תשפ"ג
- ^ שאול כהנא, דרמה בברסלב: הגאון רבי יעקב מאיר שכטר הוברח מביתו למקום מסתור, באתר כיכר השבת, 1 בינואר 2023
- ^
חטיפת הרב שכטר בן ה -92, סרטון בערוץ "אריאלה שטרנבך", באתר יוטיוב (אורך: 03:00)
- ^ תיעוד בלעדי: כך חגגו בני המשפחה בצל הרה"צ רבי יעקב מאיר שכטר • צפו
- ^ חיים גפן, תיעוד מזעזע: נכדי הגרי"מ שכטר הוכו ע"י בריונים מול עיניו, באתר המחדש, 03.10.2023
35388272יעקב מאיר שכטר