חסידות אלכסנדר
 | |
| אוהל האדמו"רים מאלכסנדר בפולין | |
| מידע | |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1875 |
| מייסד | רבי יחיאל דנציגר |
| מרכזי פעילות | ישראל, ארה"ב, בריטניה, בלגיה |
| אדמו"ר | |
| מאפיינים | ריבוי אהבת רֵעים, שפלות וענוה |
חסידות אלכסנדר היא חצר חסידית שמקורה בעיירה אלכסנדר הסמוכה ללודז' שבפולין. עד לשואה הייתה פולין למרכזה של החסידות, והיא כללה עשרות אלפי חסידים חסידים בגוונים שונים[1]. בשואה נפגעה החסידות קשות ברציחת רוב החסידים והיא לא שבה למעמדה ההיסטורי לאחריה.
האדמו"ר הנוכחי הוא הרב ישראל צבי יאיר דנציגר. בנוסף מכהן הרב יוסף יצחק מאיר זינגר כאדמו"ר מאלכסנדר ארצות הברית.
היסטוריה
חסידות אלכסנדר בפולין
יסודה של חסידות אלכסנדר בחסידות פשיסחא שהקים רבי יעקב יצחק מפשיסחה, שהיה תלמידו של החוזה מלובלין, ועוד בחיי רבו החל להנהיג קבוצת חסידים שנחשבה אליטיסטית, בשונה מחסידויות אחרות מאותה תקופה שבהן לא הייתה הבחנה בין אנשים פשוטים לבין בעלי מעמד. לאחר פטירתו של רבי יעקב יצחק מונה תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחה למנהיג העדה. בתקופתו התגברה המחלוקת בין תלמידי החוזה מלובלין לחבורת פשיסחה. לאחר פטירת רבי שמחה בונים הכתירו רוב החסידים את בנו רבי אברהם משה מפשיסחה לרבם. הוא נפטר לאחר שנה וחצי, ואת מקומו מילא רבי יצחק מוורקא המכונה הרבי הזקן מוורקא. חינך לאהבת רעים והקפדה על מידת האמת.
לאחר פטירתו עברה ההנהגה לגדול התלמידים רבי שרגא פייבל מגריצא שהיה גם תלמיד מובהק של רבי יעקב לורברבוים מליסא, ולאחר פטירתו התמנה רבי מנחם מנדל מוורקא בנו של רבי יצחק למנהיג מכונה הרבי הצעיר מוורקא. הוא היה מפורסם כצדיק נסתר וכונה הרבי השתקן. הרבה במעורבות בעניינים ציבורים ובפדיון שבויים. לאחר פטירתו הוכתר רבי דב בעריש מביאלה. לפי מסורת החסידים הוא השפיע פרנסה בהרחבה לחסידיו ושנות הנהגתו מכונות שבע שנות השובע. ערך טיש מדי יום. קצת מדברי תורתו נדפסו בספר "מגיד דבריו ליעקב".
לאחר פטירתו בשנת תרל"ו הוכתר רבי יחיאל דנציגר בנו של רבי שרגא פייבל מגריצא, שהיה גר אז בעיר פילץ שם כיהן כרב העיר, ולאחר כמה שנים עבר להתגורר בעיר אלכסנדר. רבי יחיאל היה מכונה "השרף". נפטר בי"ד בשבט תרנ"ד (1894).
את מקומו של רבי יחיאל מילא בנו הגדול רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. הישמח ישראל נפטר בכ"ט בטבת ה'תר"ע (1910) ללא שהותיר אחריו בנים. היה ידוע כחכימא דיהודאי וגם שפל ברך, ונהרו אליו אלפים מישראל שלא נמנו על קהל חסידיו, רבי יעקב אריה מראדזמין אמר שנשמתו היא נשמת האור החיים הקדוש, וגם האוה"ח לא הותיר אחריו בנים. דברי תורתו נדפסו בספרו המפורסם "ישמח ישראל".
לאחר פטירתו הכתירו רוב חסידי אלכסנדר את אחיו רבי שמואל צבי דנציגר, למלאות את מקומו, התפארת שמואל נפטר בכ"ט בתשרי תרפ"ד 1923. היה ידוע במידת האמת עד הסוף, וכאוהב ישראל ועניו. דברי תורתו נדפסו בספר "תפארת שמואל".
מעט מהחסידים קיבלו את הנהגתו של רבי אהרן צבי לנדא, בנו של רבי דב בעריש מביאלה, אולם הוא נפטר בפתאומיות חודשים ספורים בלבד לאחר מכן ואת מקומו ירש אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, שעבר לעיירה סטריקוב ובה הקים את שושלת סטריקוב.
אחיהם השלישי של בעל ה"ישמח ישראל" ובעל ה"תפארת שמואל" היה רבי בצלאל יאיר דנציגר, שכיהן באדמורו"ת בקרב חסידי אלכסנדר בלודז'.
לאחר פטירת ה"תפארת שמואל" הוכתר בנו רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר בעל ה"עקידת יצחק".
רבי יצחק מנחם היה מחותנם של האדמו"רים מסוכטשוב, סלונים ואוסטרובצה. עם כניסת הנאצים לפולין ברח ללודז', ומשם לוורשה שם שהה במשך שנתיים. בכ"ג באלול תש"ב (1942) נרצח במחנה המוות בטרבלינקה. מקצת מדברי תורתו כונסו בספרו "עקדת יצחק". שאר כתביו וספריו אבדו בשואה.
החל משלהי המאה ה־19 התרחבה חסידות אלכסנדר לממדים גדולים, והייתה לאחת משתי החסידויות הגדולות בפולין (לצד חסידות גור). אדמו"רי אלכסנדר עמדו בראש תנועת החסידות בפולין והשפעתם על הציבור היהודי בפולין הייתה רבה. החסידים ייסדו מאות שטיבלעך בכל עיר ועיר, במקביל היא נקלעה לסכסוך ארוך עם חסידות גור[2], בנושאים כדוגמת מינוי רבנים ושוחטים ובבחירות מקומיות להנהגת הקהילות. להתעצמותה של החסידות תרמה ישיבת מרכזה בסמוך לעיר לודז', שהייתה המרכז התעשייתי של פולין ובה שכנה קהילה יהודית גדולה.
בתקופת המנדט הבריטי עלו מקצת מחסידי אלכסנדר לארץ ישראל, והקימו מרכזים קטנים של החסידות בתל אביב, בחיפה ברחובות וישיבה ובית מדרש "ישמח ישראל" בירושלים, שקיימת עד היום הזה.
אגודת ישראל
בעת ייסוד אגודת ישראל בשנת תרע"ב, חתם התפארת שמואל בעד האגודה, אך זמן קצר לאחר מכן, יצא נגדה בחריפות[3]. לאורך השנים הפעילו אישים חשובים ומשפיעים לחץ שחסידות אלכסנדר תצטרף לאגודה, הן בזמן התפארת שמואל והן בתקופת בנו העקידת יצחק, אך אלו דחו זאת בהתמדה. החסידות בפולין הייתה סמל של פרומקייט וקנאות, וניצבה הרחק מפוליטיקה.
בשנת תרצ"ז נערכה הכנסייה הגדולה במארינבאד, ולנוכח צוק העיתים נעתר העקידת יצחק לבקשת הרבנים לצאת מגדרו ולהשתתף בה נשא העקידת יצחק את נאומו המפורסם[4], בו בכה בבכי מר על הצרות והגזירות שנשמעו אז, אך בניגוד למה שניתן היה לצפות[5], גם זה לא קירב את חסידות אלכסנדר אל אגודת ישראל, כאשר גם לאחר הכנסייה סירב העקידת יצחק בחריפות לכל ניסיון להכניס את אלכסנדר לאגודת ישראל. בבחירות השתתפה כמפלגת חרדים בלתי-מפלגתית.
רשת ישיבות בית ישראל
ערך מורחב – ישיבות בית ישראל (אלכסנדר)
תחת הנהגתו של העקידת יצחק הוקמה רשת של ישיבות ברחבי פולין בשם "בית ישראל", על שם האדמו"ר בעל ה"ישמח ישראל". הישיבות מנו אלפי בחורים, הישיבה היתה מהישיבות החסידיות הראשונות והגדולות בפולין. הישיבה הראשונה הוקמה באלכסנדר בשנת ה'תרע"ב על ידי התפארת שמואל, נסגרה במלחמת העולם הראשונה, הוקמה שוב בשנת ה'תרע"ז על ידי בנו העקידת יצחק, בהמשך הוקמו עוד ישיבות ולקראת השואה הוקמו עשרות ישיבות בכ-30 ערים ועיירות ברחבי פולין.
כנשיא רשת הישיבות שימש רבי אברהם חיים דנציגר, בנו של התפארת שמואל. כולן נסגרו בשנות השואה. בראשות הישיבה באלכסנדר עמד רבי משה שמעון מסקרנביץ שהיה גאון עצום ומהחריפים בפולין[6].
חידוש החסידות לאחר השואה
בשואת יהודי פולין נספו מרבית החסידים והאדמו"ר רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר. בקיץ תש"ז (1947) הוקמה החסידות מחדש בארץ ישראל. על פי החלטת זקני החסידים הכתירו את רבי יהודה משה דנציגר חתנו של רבי בצלאל יאיר דנציגר, שנשלח לארץ ישראל על ידי העקידת יצחק, להמשיך בהנהגת בית אלכסנדר.
הנהיג את חסידיו בבית הכנסת הוותיק בשכונת בית ישראל בירושלים, בשנת תשט"ז העביר את משכנו לבני ברק שם הוקם בית המדרש וישיבה של החסידות. נפטר בכ"ג באדר א' תשל"ג, דברי תורתו נדפסו בספרו "אמונת משה".
אחריו הוכתר בנו רבי אברהם מנחם דנציגר, בימיו הוקם ישיבה לצעירים, ושטיבל'ך של חסידי אלכסנדר בניו יורק, אנטוורפן, לונדון, מודיעין עילית, הנהיג את החסידות 32 שנים עד לפטירתו בי"ז באדר ב' תשס"ה. דברי תורתו כונסו בספרו "אמרי מנחם".
עם פטירתו הוכתר בנו, רבי ישראל צבי יאיר דנציגר, האדמו"ר הנוכחי. בתקופת כהונתו התרחבה והתפתחה החסידות בישראל ומחוצה לה.
החסידות מונה כמה מאות משפחות ברחבי העולם. מרכז החסידות הוא בעיר בני ברק שם היא מחזיקה ישיבה קטנה וישיבה גדולה[7]. בנוסף לרשת הכוללים 'אהלי תורה' ברחבי ארץ הקודש.
לחסידות בתי כנסת גם בירושלים, מודיעין עילית, עמנואל, ביתר עילית, בורו פארק, לייקווד, מונסי, גולדרס גרין, סטמפורד היל, אנטוורפן, וציריך.
אלכסנדר ארצות הברית
עקב מחלוקת כספית בהנהלת המוסדות של חסידות אלכסנדר בבני ברק, פרשו קבוצה מהחסידות ובשנת תשמ"ד הכתירו את רבי יחיאל מנחם זינגר נינו והצאצא היחיד של התפארת שמואל, כאדמו"ר מאלכסנדר ארצות הברית, הוא הקים את בית מדרשו מתחת לביתו בשכונת בורו פארק, ובהמשך הקימו חסידיו בית מדרש בבני ברק.
בנו הרב יוסף יצחק מאיר זינגר, האדמו"ר מאלכסנדר ארצות הברית, וממלא מקום אביו בבית מדרשו בבורו פארק. תחת נשיאותו "ישיבת תפארת שמואל". האדמו"ר הוא חתנו של רבי נפתלי הלברשטאם מצאנז גריבוב. הקהילה בהנהגתו התפתחה, ותחת נשיאותו בתי כנסת ליוצאי הישיבה בבורו פארק, וויליאמסבורג, לייקווד, ושטיבל'ך בבני ברק ואשדוד.
בנו הרב ברוך שרגא פייביל, הקים ישיבה עצמאית והוא מכונה אבד"ק אלכסנדר, בראשותו "ישיבת תפארת שמואל" אלכסנדר ובתי כנסת ליוצאי הישיבה בבורו פארק, ווילמסבורג ומונסי.
חסידים מפורסמים
- רבי אליהו זינגר, ראב"ד קאליש.
- רבי דוד דוב טאוב, רבה של דוברז'ינסק מחבר ספר "בנין דוד".
- רבי ישראל ניסן קופרשטוק - מחבר ספר "שו"ת עני בן פחמא".
- רבי עזריאל חיים זמלונג - רבה של אשעצק מחבר ספר עשר זכיות ועשר נפלאות.
- רבי מנשה פריימן - מסדר הספר "ישמח ישראל" ומוציא לאור ספר תיעוד "תפארת ישראל".
- רבי שמחה אויברבוים - גדול החסידים לפני השואה.
- יעקב פרגר - מלחין החצר בשנים ה'תרמ"ה - ה'תר"ע.
- געציל זיידה - מלחין החצר בשנים ה'תר"ע - עד להשואה.
- רבי לייבוש מקובר - מגדולי החסידים לאחר השואה. מחבר ספר תיעוד "תפארת רבותינו".
- רבי נח גד וינטרוב - הו"ל ספר בישישים חכמה ועוד קרוב למאה ספרים.
- רבי משה בוים - זקן החסידים. העביר מסורות וסיפורים מבית פשיסחה, וורקא, ואלכסנדר.
- רבי ירחמיאל ישראל סקולה - רבה של סאדובנה.
- הרב משה לנצ'יצקי - ראש הישיבה גדולה "אמרי מנחם" בבני ברק.
- רבי יהודה מקובר - מלחין החצר לאחר השואה ומגדולי החסידים.
- יעקב גוטרמן - ראש עיריית מודיעין עילית.
- אברימי מושקוביץ - מלחין וזמר (חסיד אלכסנדר ארה"ב).
אדמור"י אלכסנדר
| רבי יחיאל דנציגר האדמו"ר הזקן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר ישמח ישראל | רבי שמואל צבי דנציגר תפארת שמואל | רבי בצלאל יאיר דנציגר רב החסידים בלודז' | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יצחק מאיר זינגר אב"ד אלכסנדר לודז' | רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר עקדת יצחק | רבי יהודה משה דנציגר אמונת משה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יעקב שרגא זינגר אב"ד אוסטרובה | רבי אברהם מנחם דנציגר אמרי מנחם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יחיאל מנחם זינגר האדמו"ר מאלכסנדר ארצות הברית | רבי ישראל צבי יאיר דנציגר האדמו"ר הנוכחי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב יוסף יצחק מאיר זינגר האדמו"ר הנוכחי מאלכסנדר ארצות הברית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
ספרי החסידות
חסידות אלכסנדר מוציאה לאור כתבים תורניים רבים. לספרי האדמו"רים וספרים על אדמו"רים, ראו בערכי אדמו"רי אלכסנדר.
ספרות עיונית
- דרך החסידות - סיכום מתומצת של כל ענייני החסידות, מסודר על פי נושאים. הספר נכתב על ידי בנו של האדמו"ר הנוכחי - רבי אליעזר יצחק דנציגר[8],
- אורות רבותינו מאלכסנדר - ליקוט דברי תורה ואגרות מאדמור"י אלכסנדר לדורותיהם, בעיקר כאלו שלא נדפסו
- ימי שמחה - אסופה של רעיונות, הנהגות והליכות בענייני קידושין ונישואין, בעריכת הרב אליהו נאה
- איגרת ההתקשרות - קונטרס פנימי שיצא לאור בתקופת הכתרתו של האדמו"ר הנוכחי בעילום שם (חתום ד.ל.). הקונטרס דן בענייני התקשרות לצדיק.
כתבי עת
- קובץ ישמח ישראל - מאסף תורני אשר החל לצאת לאור פעמיים בשנה בשנת תשס"ט על ידי המכון להוצאת ספרים וכת"י דחסידי אלכסנדר.
- אמרות טהורות - עלון שבועי על פרשת השבוע משנת תשנ"ה, בו מלוקטים דברי תורתם של אדמור"י אלכסנדר (עורך: יצחק מנחם גוטמן).
- כרמנו - רבעון אשר החל לצאת לאור בשנת תשל"ט על ידי המכון להוצאת ספרים וכת"י דחסידי אלכסנדר. במשך שני עשורים היה העורך מנחם אבינועם מקובר.
- פרחי הכרם - ביטאון דו חודשי, היוצא לאור על ידי ארגון צעירי אלכסנדר, מיועד לבחורי החסידות.
- בית ישראל - מאסף לחידושי התורה של אברכי החסידות
- כרם בית שמואל - שנתון הכולל חידושי תורה של בחורי החסידות, בעריכתו של הרב שמחה בונם מקובר.
לקריאה נוספת
- הרב מנשה פריימן, תפארת ישראל - תולדות חייו של הישמח ישראל, לודז' תרצ"א.
- הרב עזריאל חיים זאמלונג, עשר זכויות - תולדותיהם של עשרה אדמו"רים משושלת אלכסנדר וקודמותיה, פיוטריקוב תרצ"ה.
- האמונת משה, קדושת יצחק, ירושלים תשי"ג.
- אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות חלק ד', על רבי שרגא פייבל דנציגר, רבי יחיאל דנציגר ורבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר, ירושלים תשי"ד.
- לייביש מקובר, תפארת רבותינו מאלכסנדר - סיפורים על מנהיגי החצר.
- מנדל בנימין גלברג, זיכרון דברים - זיכרונות מחיי הקהילה היהודית בפולין, נסב סביב חצר אלכסנדר.
- יהודה מקובר, רועה נאמן תולדות חייו ופועלו של רבי יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר בעל "עקידת יצחק", בני ברק תש"נ.
- יהודה משה מקובר, תולדות הישמח ישראל, בני ברק תשס"ב.
- יהודה משה מקובר, צדיק באמונתו תולדות חייו ופועלו של רבי יהודה משה דנציגר מאלכסנדר בעל "אמונת משה", בני ברק תש"ס.
- שניאור זלמן רודרמן, מנחם משיב נפשי מאחורי הפרגוד ל"ב שנות ההנהגה של רבי אברהם מנחם דנציגר מאלכסנדר בעל "אמרי מנחם"\ מפי המשב"ק ירחמיאל מושקוביץ, בני ברק תש"פ.
- אברהם דוד גוטמן, מאורי ישראל ליקוטי רשימות מפי ספרים וחסידים אודות תולדות חייהם ופעלם של רבותינו מאלכסנדר, ניו יורק תשפ"ד.
- אפרים שמואלי, "בדור היהודי האחרון בפולין", פרקים 4,5,6,10, הוצאת אל"ף, תל אביב, תשמ"ו.
- דפנה שרייבר, "גבה טורא בינינו: מחלוקת אלכסנדר-גור והשפעתה על חסידות פולין במחצית הראשונה של המאה העשרים", ציון עט (ב) (תשע"ד): 175–199
קישורים חיצוניים
- מרכז מוסדות אלכסנדר, באתר עולם התורה
- מאיר שמעון גשורי, חסידות אלכסנדר, הצופה, 10 באוקטובר 1952
חסידות אלכסנדר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, חלק א', עמ' קי"ז.
- ^ לדוגמה, סכסוך ארוך בעיר מלאווה בשאלת מינוי בנו של הרב ישראל יהושע מקוטנא שנמשך כ־3 שנים, ובעקבותיו סוכל המינוי. ראו: הרב יהודה אבידע, הרבי מצ'יחנוב ובני דורו - ר' יהושע'לי מקוטנא, הצופה, 15 ביוני 1956
- ^ נח זבולוני, ראשי ישיבות מסרבים להביע תמיכה ב "אגודת ישראל", דבר 6.10.1988
- ^ מודפס בספרו עקידת יצחק עמוד קע"ד[1]
- ^ בציריך ובכנסיה הגדולה, הצופה, 20 באוגוסט 1937
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםילקוט אורות רבותינו - ^ * עמותת הישיבה באתר גיידסטאר
- ^ חלקו הראשון של הספר מתייחס לחסידות בכללותה וחלקו השני מיועד בעיקר לחסידי אלכסנדר.
39168661חסידות אלכסנדר