חסידות וורקא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהל אדמור"י וורקא בוורשא

חסידות ווּרקא היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה וורקא בפולין על ידי רבי יצחק מוורקא, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה. ממשיכות דרכה של חסידות זו הממשיכות להתקיים עד היום הן חסידות אלכסנדר, חסידות אמשינוב וחסידות סטריקוב.

היסטוריה

לאחר פטירת רבי שמחה בונים מפשיסחה בתקפ"ז (1827) התפצלה העדה לשתיים. קבוצה גדולה מהחסידים ובראשם רבי יצחק מאיר אלתר לימים האדמו"ר מגור, הכתירו כאדמו"ר את רבי מנחם מנדל מקוצק. קבוצה נוספת שבה בלט רבי יצחק מוורקא הכתירה את רבי אברהם משה, בנו של רבי שמחה בונים כאדמו"ר בעיירה פשיסחא. הוא נפטר שנתיים אחר כך בו' בטבת תקפ"ט.

רבי יצחק מוורקא

לאחר פטירת הרב אברהם משה קיבלו על עצמם חלק מחסידיו כאדמו"ר את תלמידו, רבי ישראל יצחק קאליש. רבי יצחק היה תלמידו של רבי דוד בידרמן מלעלוב שהביא אותו לחצרו של החוזה מלובלין. רבי יצחק כיהן כאדמו"ר בעיירה וורקא, לאלפי חסידים, במשך כ-20 שנה. נפטר בכ"ב בניסן תר"ח.

ממשיכי החסידות

את מקומו של רבי יצחק מוורקא מילא תלמידו רבי שרגא פייבל דנציגר שנפטר חצי שנה אחריו, ולאחריו כיהנו בני רבי יצחק כאדמו"רים: הצעיר והממשיך המרכזי היה רבי מנחם מנדל קאליש מוורקא. הבכור, רבי יעקב דוד קאליש, כיהן בעיירה אמשינוב וממנו יצאה שושלת חסידות אמשינוב הפעילה עד היום. לאחר פטירת רבי שרגא פייבל החל לכהן באדמו"רות גם רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין.

רבי מנחם מנדל כונה ה"אדמו"ר השותק", בשל מנהגו לומר דברי תורה קצרים במיוחד ובאופן כללי למעט בדיבור. לאחר פטירתו בתרכ"ז דבקו רוב חסידיו בתלמידו רבי דב בעריש מביאלה, בנו של רבי אברהם מטשכנוב.

את מקומו של רבי דב בעריש מביאלה שנפטר בשנת תרל"ו, מילא רבי יחיאל דנציגר בנו של רבי שרגא פייבל דנציגר. הוא התיישב בעיירה אלכסנדר וממנו המשיכה שושלת אדמו"רי אלכסנדר שהייתה אחת החסידויות הגדולות בפולין קודם השואה וקיימת עד היום. לאחר פטירתו בי"ד בשבט תרנ"ד, מילא את מקומו בנו רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר, מחבר ספר "ישמח ישראל" ועם פטירתו כעבור שש שנים בא' בשבט תר"ע התפצלה החסידות כאשר חלק מהחסידים קיבל את הנהגת בנו רבי שמואל צבי דנציגר, וחלק אחר בחר ברבי אהרן צבי לנדא מביאלה בנו של רבי דב בעריש מביאלה שכיהן כאדמו"ר בעיירה סטריקוב. לאחר פטירת רבי אהרן צבי מילא את מקומו אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא אבי שושלת סטריקוב. כמו כן כיהן בנו של רבי אהרן צבי, רבי מנחם מנדל, בסודלובצה (סלדוביץ).

חסידויות מבית וורקא

חסידות אוטבוצק

בנו של רבי מרדכי מנחם מנדל היה רבי שמחה בונים קאליש, שהיה בפטירת אביו כבן 17. מאות מחסידי אביו שלא קיבלו עליהם את הנהגתו של רבי דב בעריש מביאלה בחרו ברבי שמחה בונים לאדמו"ר תחת אביו. רבי שמחה בונים הנהיג תחילה את החסידות בבית מדרשו של אביו בוורקא, מאוחר יותר בקרטשוב, ובהמשך ייסד את חצרו באוטבוצק ובסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתיישב בטבריה, שם נפטר בב' בשבט תרס"ז ונטמן בבית הקברות העתיק במקום. בניו ונכדיו שימשו אדמו"רים בפולין עד לשואה שבה נהרגו רוב האדמו"רים והחסידים. לאחר השואה הצטרפו חלק מחסידי וורקא לחסידות אמשינוב.

חסידויות נוספות מבית וורקא הן חסידויות נדרזין וסקרנביץ, שהוקמו על ידי רבי יעקב יהודה טננבוים חתנו של רבי מנחם מנדל מוורקא וגיסו ותלמידו רבי שמעון קאליש מסקרנביץ, וכן חסידות קילץ בה כיהנו רבי דוד גולדמן ובנו רבי ישעיהו, צאצאי רבי יצחק דרך חתנו רבי אברהם מאיר (ראו גם חסידות ראדוויל).

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0