חסידות דז'יקוב
חסידות דז'יקוב היא חסידות גאליצינית מגזע רופשיץ שפעלה בעיר דז'יקוב (טרנובז'ג -כיום). האדמו"ר הראשון היה רבי אליעזר הורוביץ, בנו השלישי של רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ.
מחסידות זו הסתעפו חסידות בארנוב, חסידות דמביץ, חסידות רוזבדוב וחסידות סטוטשין. מורשתה משתמרת גם בחסידויות באבוב[1] וויז'ניץ[2].
האדמו"ר האחרון מדז'יקוב נרצח בשואה. בשנים לאחר השואה הוכתרו מספר נכדים לאדמו"רות דז'יקוב.
תולדות החסידות
רבי אליעזר הורוביץ נולד בשנת ה'תק"ן. היה תלמיד של אביו, של רבי ישכר בער מרדושיץ ושל רבי צבי הירש מרימנוב נשא את חיה, בתו של רבי יחיאל מיכל רוזנפלד מראווה רוסקה. בשנת ה'תר"ח, עשרים שנה אחר פטירת אביו[דרוש מקור], החל לכהן באדמו"רות בדז'יקוב. בסוף ימיו נטה להסתגר. בנו השני רבי מאיר המשיך אחריו.
בניו האחרים היו, רבי ישראל מבארנוב, רבי ראובן מדאמביץ ורבי משה מרוזבדוב. בנותיו היו ביילא אשת רבי מאיר נתן הלברשטאם בנו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז ואביו של רבי שלמה מבאבוב, ובתו השנייה רבקה אשת רבי חנינא הורוביץ מאולינוב.
רבי מאיר מדז'יקוב
רבי מאיר הורוביץ נולד בשנת ה'תקע"ט. נישא לדבורה, בתו של הרב קלמן פיעצליס, חסיד רופשיץ מקראקוב. חיבר את הספר 'אמרי נועם'. נודע כאחד מגאוני הדור. נפטר בח' בתמוז ה'תרל"ז. בנו השלישי רבי יהושע מילא את מקומו.
בניו האחרים של רבי מאיר היו: רבי נפתלי חיים הורוביץ, רבי טוביה הורוביץ ממידאן, רבי אהרן הורוביץ מבייטש, רבי יחיאל הורוביץ מפאקשיווניץ ורבי אשר ישעיה הורוביץ מרימנוב. חתניו של רבי מאיר היו רבי יעקב יצחק אונגר מדז'בנה, רבי ישראל הורוביץ ממעליץ, רבי שלום הלברשטאם מצאנז-פיקלא ורבי ישראל הגר מויז'ניץ.
רבי יהושע מדז'יקוב
בנו של רבי מאיר, רבי יהושע הורוביץ, נולד בט"ו באדר תר"ח. היה חתן של הרב לייבוש רייך, חסידו של סבו רבי אליעזר. היה מפורסם כחריף דעת וכעניו. ונחשב כאחד מגאוני הדור, חיבר את הספר 'עטרת ישועה'. נפטר בי"א בטבת ה'תרע"ג.
חתניו היו רבי מנשה אייכנשטיין אב"ד ריישא[3], רבי עמנואל וולטפרייד (השני) מפשדבורז'-לודז', רבי פנחס נתן סאפרין מקומרנה-נאנאש ורבי דוד שפירא מבוקווסק.
רבי אלטר מדז'יקוב
בנו היחיד של רבי יהושע, רבי אלטר יחזקאל אליהו, נולד בג' בחשוון תרמ"ה. היה חתנו של דודו, רבי ישראל הגר מויז'ניץ. בשנת תרס"ט החל לשמש כרב בדז'יקוב ואחר פטירת אביו גם כאדמו"ר. בהמשך עבר לטורנא. היו לו חסידים רבים. נרצח בשואה במחנה פלאשוב בה' באדר תש"ג. ילדיו היו: רבי חיים מנחם דוד (חתן דודו רבי עמנואל מלודז'), שימש כרב בדז'יקוב לאחר שאביו עבר לטורנא; רבי מאיר מריישא; רבי יעקב שלום, חתן הרב מנדל הרצוג מטרנוב; דבורה אשת הרב משה אברמוביץ. רובם נרצחו בשואה.
החסידות אחרי השואה
- בנו השני של רבי אלטר היה רבי יהודה ("ר' יודאלע"). נולד בי"ח באלול ה'תרס"ה. נישא לבת דודו רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ. התגורר בגרוסוורדיין ליד חמיו. כשפרצה המלחמה בהונגריה נשלח לגטו ומשם נמלט עם משפחת חמיו לרומניה. לאחר המלחמה עלה עם חמיו ומשפחתו לישראל. לא כיהן באדמו"רות רשמית אך רבים התקרבו אליו. בסוף ימיו עבר ללונדון ונפטר שם.
- נינו של רבי אלטר, רבי יחזקאל אליהו הורוויץ, נכדו בכורו של הרב חיים מנחם דוד רבה האחרון של עיירת דז'יקוב. פתח בשנת תשל"ד (1974) בית כנסת דז'יקוב בשכונת גאולה בירושלים, הדפיס מחדש את ספרי אדמו"רי השושלת וספרים משלו, והקליט שלושה אלבומים של ניגוני דז'יקוב. נפטר בד' באדר ב' ה'תשע"ו (14 במרץ 2016)[4]. בניו הם הרב חיים מאיר האדמו"ר מדז'יקוב ורבה של קהילת " עטרת ישועה דז'יקוב" שהקים בגבעת זאב, ועומד בראשות כוללים במקום. וכן מכהן כאחד מרבניה ההלכתיים של שכונת אגן האיילות. בנו השני הוא הרב מנחם דוד האדמו"ר מדז'יקוב ירושלים.
- רבי נפתלי חיים אדלר נינו של רבי נפתלי חיים הורוביץ, התגורר בנתניה ופתח שם בית כנסת דז'יקוב ויזניץ. היה חתנו של רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ ובנו החורג של רבי ברוך מסערט ויז'ניץ.
- בנו הרב ישראל אליעזר אדלר האדמו"ר מדז'יקוב ויזניץ, מונה על ידי אדמו"רי ויז'ניץ בתשע"ב, לפני מינוי כיהן כרב קהילת ויז'ניץ ברחובות במשך כ 30 שנה, נכון לחודש ניסן תשפ"א, קריית החסידות בבית שמש עדיין בתהליכי בניה, כשחלקה הגדול הושלם. הקריה בבית שמש, המרכז של החסידות, כוללת שבעה בניינים ברחובות 'אמרי נועם' ו'אהבת שלום', בהם מתגוררים כ-120 משפחות, רובן משתייכים לחסידות. בקריה בית מדרש במבנה זמני, כולל אברכים, תלמוד תורה 'אמרי נפתלי' ובית ספר 'בנות הינדא'. לחסידות גם בית כנסת בשם 'אמרי נפתלי', בבני ברק, וכן קהילה באלעד, וחבורת אברכים במודיעין עילית. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל 240 בעלי זכות בחירה.
- רבי מתתיהו אייכנשטיין (תרמ"ו - ה' באלול תשכ"ט), בנו של רבי מנשה חתנו של רבי יהושע מדז'יקוב, כונה גם כן האדמו"ר מדז'יקוב-הולושיץ. נשא לבתו של רבי אברהם יעקב זילברשטיין אב"ד הולושיץ צאצא של האריה דבי עילאי. שימש באדמורו"ת באירופה ובשנת תרפ"ד היגר לארצות הברית. היה ממייסדי אגודת הרבנים. כל צאצאיו נרצחו בשואה.
- בבורו פארק כיהן רבי יהושע[5] (תרצ"ו - ב' בסיוון תשע"ג), בנו של רבי מאיר מריישא (בנו של רבי אלטר). שלושה מבניו הם אדמו"רים: הבכור הרב מאיר אדמו"ר במונסי, חתן רבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף; הרב יחזקאל ישעיה אדמו"ר בווילאמסבורג, חתן הרב אלכסנדר יו"ט מזידיטשוב-וויליאמסבורג; הרב אליעזר שמעון אדמו"ר בבורו פארק, חתן הרב יהושע רובין אב"ד באבוב 45.
- במונסי מכהן הרב אברהם יעקב הורוביץ האדמו"ר ממעליץ - דז'יקוב בנו של רבי אליעזר ממעליץ-טורנא, צאצא של שני הגזעים, חתנו של הרב מנחם מנדל ווגשל משינאווא-מונסי.
גזעים אחרים מבית דז'יקוב
רבי ראובן מדמביץ וצאצאיו
בנו השלישי של רבי אליעזר מדז'יקוב היה רבי ראובן. נולד בערך[דרושה הבהרה] בשנת ה'תק"פ. בזיווג ראשון נישא לבתו של הרב איסר מרוזבדוב (ממנה נולד לו בנו הבכור) ובזיווג שני נישא לגבירה בשם דבורה. בצעירותו החל לכהן ברבנות דמביץ. מסופר כי מגיל 12 היה ער כל השבת והיה רוקד ללא הפסקה וחסידיו היו עורכים משמרות בשביל לרקוד איתו. נפטר בערך בשנת תרמ"ה. חתניו היו נכדי אחיו, רבי בצלאל מפילזנא, רבי ישראל יוסף מטורנא ורבי יצחק מבארנוב. בן נוסף שלו היה רבי נפתלי שכיהן כאדמו"ר וראב"ד בדמביץ. שהה תקופה בארצות הברית. נרצח בשואה עם כל משפחתו.
בנו רבי אלתר ישעיה (תר"ז - כ"ז בטבת תרנ"ה) מילא את מקומו. לא היו לו ילדים. את מקומו מילא אחיו (מאב) רבי שמואל (תרכ"ט - תרפ"ג), על פי פסיקת הדברי יחזקאל משינאווא. לפני כן כיהן כרב בפריסטיק. היה חתנו של רבי יחיאל ווגשל אב"ד פריסטיק (חתן דודו רבי יעקב ממעליץ ונכדו של רבי אלימלך מליז'נסק). היה תלמידם של רבי יחזקאל שרגא משינאווא ושל בן דודו רבי משה מרוזבדוב. חתניו היו הרב משה בן רבי אריה לייביש מגריבוב, רבי שלמה מחודורוב, הרב אשר ווגשל, קרובו רבי אברהם מזאלין (נכדו של בן דודו רבי נפתלי חיים) ורבי יצחק ממעליץ.
בנו של רבי שמואל, רבי צבי אלימלך מילא את מקומו. נולד בערך בשנת תר"ס. היה חתנו של רבי יהושע מריבטיטש. לאחר פטירת אביו לא היה לו עדיין היתר הוראה ופרצה מחלוקת בעירו האם לתת לו לכהן ברבנות. לבסוף נלקח לרב. נרצח במעליץ בשנת תש"ג עם אשתו וארבע בנותיו.
בנים נוספים של רבי שמואל היו הרב חיים יעקב והרב יהושע מדמביץ-ניו יורק.
רבי נפתלי חיים (מירושלים) מדז'יקוב וצאצאיו
בנו הבכור של רבי מאיר מדז'יקוב היה רבי נפתלי חיים, 'הצדיק המופלא'. נולד בשנת ה'ת"ר. חתן רבי משה מדומברובה חתנו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. יועד על ידי אביו להיות ממשיכו. סבו רבי אליעזר העיד עליו שלא טעם טעם חטא מימיו. למד אצל רבי חיים מצאנז, מסופר שהיה מסתגר בביתו על תלמודו ולא יצא מביתו רק למקווה ולבית כנסת. כשחזר לדז'יקוב אביו רצה למנותו לרב אך רבי נפתלי חיים סירב. בכל זאת הגיעו אליו רבים לשאלות וברכות. לאחר תקופה, בשנת ה'תרכ"ז, מאס רבי נפתלי חיים בעול שהוטל עליו בעל כרחו ועלה לארץ ישראל והתגורר בצפת. שם דבק ברבי דוד לובינער תלמידו של רבי שמואל השני מקאמינקא, והיה מעביר לו את האזכרות שקיבל מחו"ל. לאחר מכן עבר לירושלים. היה נוהג לסיים כל שיחה בנעימה 'והכהנים' מתפילת מוסף של יום כיפור ואכן נפטר בשעת אמירת העבודה במוסף של יום כיפור בשנת תרנ"ה. נקבר בחלקת גאליציה בהר הזיתים. חיבר את הספר 'מנחה חדשה'. חמיו רבי משה מדומברובה גם עלה לארץ ישראל בסוף ימיו והתגורר ונקבר בצפת. גם בן דודו ידידו ותלמידו רבי אברהם שמחה מבארנוב עלה לירושלים ונקבר על ידו בהר הזיתים.
בניו היו רבי אליהו ששימש כרב בזאלין. רבי בצלאל ששימש כרב בפילזנא ורבי אליעזר ניסן שעלה איתו לצפת. בתו פרומט נישאה לרבי פנחס נתן מקומרנה-נאנאש ובזיווג שני לדודה רבי אהרן מבייטש. מרים, אשתו של רבי אליעזר ניסן, נישאה לאחר פטירת בעלה לרבי ישראל הגר מויז'ניץ. בתה צירל (מבעלה הראשון רבי אליעזר ניסן), נישאה לרב מרדכי יהודה אדלר (נכד לאדמו"ר לעלוב) ובזיווג שני לקרוב משפחתה רבי ברוך הגר מסערט ויז'ניץ - בנו של רבי ישראל. בניה היה רבי נפתלי חיים אדלר מדז'יקוב ויזניץ, רבי אליעזר הגר (סרט ויז'ניץ), ורבי משה הגר.
רבי טוביה ממידאן וצאצאיו
בנו השני של רבי מאיר מדז'יקוב היה רבי טוביה. נולד בשנת תר"ה. היה חתנו של רבי דוד מדינוב. כיהן כרב במיידן עד מלחמת העולם הראשונה אז נמלט לווינה שם נפטר בשנת תרע"ח. בנו היה רבי בן ציון ונכדו היה רבי טוביה.
רבי יחיאל מפאקשיווניץ וצאצאיו
בנו הרביעי של רבי מאיר מדז'יקוב היה רבי יחיאל. חתנו של רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב. נולד בשנת תר"י. משנת תר"מ כיהן כרב בעירה קופשיווניצה שבקרב היהודים הייתה נקראת בשמה המקורי פאקשיווניץ. בשנת תרנ"ב גורש עם הנתינים הזרים מפולין והתיישב בטרנוב. נפטר בי' בשבט תרפ"ח ונקבר בדז'יקוב.
בניו של רבי יחיאל היו: רבי נפתלי ממלא מקומו בטרנוב, רבי אלתר ממלא מקום אחיו, ורבי אברהם חזר לכהן כרב בפאקשיווניץ. בתו הייתה נשואה לרבי שלמה הורוביץ, בנו של (בן דודו של אביה) רבי אברהם חיים מפלאנטש ובזיווג שני הייתה נשואה לרבי ישראל שלום יוסף הגר מאנטניא.
חתנו של רבי אברהם, רבי יחזקאל דוד הלברשטאם (תרע"ד - כ"ה באדר ב' תשל"ח) בנו של רבי בן ציון מבאבוב), שרד את השואה, וכיהן כאדמו"ר מפאקשיווניץ בבורו פארק. כיום מכהנים בניו:
- הרב יחיאל במונסי, חתן הרב אהרן טייטלבוים אבד"ק צ'נשקביץ' (טשענשקאוויטץ).
- הרב חיים בפלטבוש, חתן רבי יצחק אייזיק ליבס.
- הרב בן ציון אברהם בפלטבוש, חתן רבי שרגא פייבל מקשאנוב.
- הרב שלמה מלייקווד, חתן הרב ישראל שוחט.
רבי אהרן מבייטש וצאצאיו
בנו החמישי של רבי מאיר מדז'יקוב היה רבי אהרן. נולד בסביבות שנת תר"י. נישא לבתו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. משנת תרמ"ו החל לשמש ברבנות בייטש. לאחר מכן עבר לקאשוי. נפטר בי"ב באדר א' תרפ"ז. חתניו היו רבי חיים הלוי ליבערמן מדוברה, רבי יקותיאל גרוס מברבשט, רבי יששכר בעריש הלפרין וקרובו רבי משה הורוביץ מקראס (משושלת לינסק).
- חתנו של רבי אהרן, רבי חיים הלוי ליבערמאן מונה לממשיכו של חמיו ברבנות ואדמו"רות, אך ויתר לגיסו רבי בעריש הלפרין ועבר לדאברא, שם פתח ישיבה גדולה. בהמשך עבר לצאנז. במלחמת העולם השניה הוגלה לסיביר ונפטר בבוכרה בכ"ה באדר תש"ב. דברי תורתו הודפסו בספר "אמרי חיים".
- בנו רבי יצחק כיהן כאב"ד רופשיץ ונרצח בשואה.
- חתנו רבי אברהם אנגלרד (אלול ה'תר"ע - ח' בניסן ה'תשל"ו) וכשעבר חותנו לצאנז מונה במקומו כרבה של דאברא, ולאחמ"כ בקרית באבוב בת ים.
- בנו רבי חיים מאיר אב"ד דאברא (-ב' שבט ה'תשע"ה) חתנו של רבי משה נתן נטע למברגר גאב"ד מאקווא.
- בנו רבי אהרן בן ציון אב"ד דאברא וראש ישיבת רדושיץ.
- חתנו הרב ישראל מרמרוש חבר בית הדין של רבי נסים קרליץ ומרבני שיכון ג' בבני ברק.
- בנו רבי חיים מאיר אב"ד דאברא (-ב' שבט ה'תשע"ה) חתנו של רבי משה נתן נטע למברגר גאב"ד מאקווא.
- חתנו השני של רבי אהרן, רבי ישכר בעריש הלפרין (תרמ"ט - ה' בסיוון תשכ"ט) כיהן משנת תרע"ה כרב באלפין ולאחר פטירת חמיו החל לכהן בבייטש. משנת תש"ו החל לכהן באדמו"רות בארצות הברית.
- בנו הבכור של רבי אהרן, רבי אברהם צבי הירש, נולד בשנת תרמ"ז. נישא לבתו של רבי אהרן לייב רוקח מביאקווסק. בשנת תרע"ג היגר לניו יורק, שם החל לכהן כאדמו"ר מבייטש. נפטר בי"ז באדר תשכ"א ונקבר בנתניה.
- רבי שלום, ממשיכו באדמו"רות (חתנו של רבי יחזקאל שרגא רוזנפלד בן רבי חיים יעקב מקשאנוב, נפטר בכ"א באלול תשנ"ו). כיום מכהן בארצות הברית בנו הרב יחזקאל שרגא הורוביץ מבייטש.
- בנים נוספים: רבי משה (תרס"ז-תש"ב) חתנו של רבי אברהם יעקב הורוביץ רבה של פרוביז'נה, רבי חיים יוסף (תר"ע-תש"ב) חתן הרב אליהו ליכנטשטיין רבה של זקופנה, ואהרן. שלושתם נרצחו בשואה.
- בנו השני של רבי אהרן, רבי אלתר אליעזר, נולד בשנת תר"נ בערך. היה חתנו של רבי משה יהודה לייב שפירא מסטריזוב. מילא את מקום אביו בקאשוי. נפטר בי"ב באדר תרצ"ז.
- בנו רבי חיים שלמה כיהן כאדמו"ר מסטריזוב בניו יורק. מספריו: "דרכי נועם" ו"חידושי סוגיות". נפטר בכ"ז בכסלו תשכ"ט ונקבר בירושלים[6].
רבי אשר ישעיהו מרימנוב וצאצאיו
בנו השישי של רבי מאיר מדז'יקוב היה רבי אשר ישעיהו. נולד בשנת ה'תר"כ. נישא לבתו של רבי יוסף מרימנוב. התגורר ליד חמיו. חיבר פירוש להגדה של פסח בשם מעדני מלך בשנת ה'תרס"ה עבר לקרקוב ובמלחמת העולם הראשונה ברח לווינה שם התגורר עד פטירתו בי"ג בחשוון תרצ"ה. בנו וממלא מקומו היה רבי צבי חיים מרימנוב חתן רבי ישראל הגר מויז'ניץ, ורב ברימנוב עוד בחיי אביו. נפטר בה' בסיוון ה'תרצ"ט[8]. חתנו היה רבי יצחק פרידמן בנו של רבי ישראל מסדיגורה וממלא מקום חותן חותנו רבי יוסף ברימנוב.
ניגוני דז'יקוב
לחצר דז'יקוב אוצר גדול של ניגונים חסידיים. ניגוני דז'יקוב מפורסמים ביופי וברגש עמוק ומושרים כיום בחצרות חסידיות רבות. כמו כן יש באוסף הניגונים, ניגוני מארש, המפורסמים שבהם הם ניגון לכה דודי שמושר בכל הציבור האשכנזי החרדי, וכן הניגון אשת חיל שמושר בציבור החסידי. הנגינה בדז'יקוב התפתחה בזמן רבי מאיר מדז'יקוב ובזמן בנו רבי יהושע, אז החלו להלחין ולשיר ניגונים יותר מורכבים מאשר הניגונים הישנים מבית רופשיץ. בין המלחינים בחצר דז'יקוב היה גם רבי אשר ישעיהו מרימנוב בנו של רבי מאיר[9]. מארש לפיוט "שערי ארמון" המנוגן בחסידות בתפילת נעילה, מבוסס על מארש רוסי[10].
רבי חיים מאיר הגר הכניס לויז'ניץ ניגונים ששמע אצל דודו רבי יהושע מדז'יקוב כדי להשאיר זכר לדז'יקוב[11].
מוסדות חסידי דז'יקוב שהוקם ע"י הרב יחזקאל אליהו הורוביץ נכדו של רבי רבי חיים מנחם דוד הפיקו סדרת אלבומים של ניגוני בית דז'יקוב (יצא מחדש בדיסקים בהפקת "לחיים אידן" של יוסף משה כהנא). שמותיהם:
- שירו לה' שיר חדש (1) (תשעה שירים) בעיבודו של משה מרדכי רוזנבלום
- קבל רנת עמך (2) (תשעה שירים) בעיבוד רוזנבלום
- והראנו בבניינו (3) (תשעה שירים) בעיבודו של ראובן בנט
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ירושלים: המכון להנצחת יהודי גליציה, תשל"ח-תשס"ה.
- יצחק אלפסי, החסידות, מעריב, 1977, עמ' 126–130.
- יצחק אלפסי, ממלכת החכמה: תולדות בית ראפשיץ-דז'יקוב, ירושלים: כרמל, 1994.
קישורים חיצוניים
- אמרי נועם על חמישה חומשי תורה ועל המועדים באתר היברובוקס.
- עטרת ישועה על חמישה חומשי תורה ועל המועדים באתר היברובוקס.
- על ר' אלתר מדז'יקוב- בספר קדוש ישראל חלק ב' פרק כ"ג מאת נתן אליהו רוט. אתר היברובוקס.
- ניגון שלום עליכם של ראפשיץ (נוסח דז'יקוב) באתר הזמנה לפיוט.
הערות שוליים
- ^ שהאדמו"ר הראשון שלה רבי שלמה היה בן בתו של רבי אליעזר.
- ^ האדמו"ר רבי ישראל היה חתן בנו של רבי אליעזר
- ^ מחבר ספר 'אלפי מנשה ותורת האשם'. בנו של רבי ישכר בעריש מוורצקי (ה"מלבוש"). ראו עליו גם בפורום אוצר החכמה.
- ^ משה ויסברג, האדמו"ר רבי יחזקאל אליהו הורוביץ זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 14 במרץ 2016
- ^ האדמו"ר רבי יהושע הורביץ מדז'יקוב ארצות הברית זצ"ל באתר בחדרי חרדים
הרב יהושע הורוביץ זצ"ל באתר המודיע באנגלית - ^ כתבה על פטירתו המשך בקובץ המאור.
- ^ בדרכו האחרונה: הלוויית האדמו"ר מסטריזוב ארצות הברית זצ"ל, אתר כל הזמן.
- ^ ארונו הועלה לישראל לאחר השואה. ראו עליו בקדוש ישראל חלק ב' פרק כ"ג באתר היברובוקס.
- ^ לחסידים מזמור.
- ^ צעירי ויז'ניץ גיליון 19 תשנ"ד, אתר היברובוקס.
- ^ ראו גם בספר מאיר החיים (באתר היברובוקס).