טולצ'ין
 | |
| בית כנסת בטולצ'ין | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| אובלסט |
 ויניצה |
| תאריך ייסוד | 1607 |
| שטח | 9.26 קמ"ר |
| גובה | 208 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 15,763 (2015) |
| ‑ צפיפות | 1,710 נפש לקמ"ר (2015) |
| קואורדינטות | 48°40′28″N 28°52′30″E / 48.674444°N 28.875°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
טולצ'ין (אוקראינית ורוסית: Тульчин; יידיש: טולטשין), היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה. מרכז נפת טולצ'ין. העיר נמצאת על הנהר סלניצה, יובלו של הבוג הדרומי, במקום שהנהר טולצ'ינקה נשפך אל סלניצה. אוכלוסיית העיר מונה כ-13,500 איש. אוקראינים, רוסים, וקהילה יהודית קטנה של 350 איש (1998). העיר ידועה בהיסטוריה היהודית כמרכז חסידי.
היסטוריה
ידועה מ-1607 כנסטרבר כמבצר על הגבול עם הטורקים. ב-1609 מלך פולין העניק את העיר לזקן ברצלב וויניצה-ולנט אלכסדר קלינובסקי. ב-1649 נכבשה על ידי בוגדן חמלניצקי, לאחר מצור בן מספר ימים, וניסיונות לכיבוש, שבהם נפלו קוזקים רבים מידי היהודים. טולצ'ין לאחר מכן נהייתה אחת מבסיסיהם של הקוזקים. ב-1667 חזרה לפולין. בין 1672 עד 1699 בכיבוש עות'מאני. ב-1726 סטניסלב פוטוצקי קיבל את טולצ'ין מידי בית קלינקוביץ'. ב-1732 סטניסלב מת ואת מקומו ירש אחינו פרנסואה סלזי פוטוצקי, ואותו באמצע המאה ה-18 בנו סטניסלב פליקס פוטוצקי. ב-1772 סטניסלב פליקס העביר לטולצ'ין את מרכז נחלותיו, ועבר להתגורר בה, שכן בירתו הקודמת לאחר חלוקת פולין עברה לאוסטריה. ב-1787 העיר קיבלה את זכויות מגדבורג. ב-1792 הייתה למרכז סחר של האזור ובעיר התקיים יריד חודשי. ב-1793, לאחר חלוקת פולין השנייה, חלק מרוסיה במחוז פודוליה. בין 1917–1923 התקיימו באזור קרבות בין צבאות הרפובליקה האוקראינית הלאומית, פולין והאדומים. ב-1923 הסובייטים השתלטו על העיר סופית והיא צורפה לרפובליקה האוקראינית הסובייטית הסוציאליסטית. ב-1941 לעיר נכנסו גרמנים והכניסו את כל היהודים לגטו. ב-1944 שוחררה העיר.
יהודים
מאז יסודה התקיים בעיר ישוב יהודי חשוב. בפרעות הקוזאקים בשנות ת"ח ת"ט נכבשה העיר ב-24 ביוני 1648 (ד' בתמוז ה'ת"ח), לאחר מצור של שלשה ימים ובגידת הפולנים ביהודים, טבחו הקוזקים בקהילה היהודית. בין 1,500 (יוון מצולה) ל-3,000 (נתונים ממקורות אחרים) איש נהרגו בטבח. בעיר התגורר רבי יחיאל אשכנזי, חתנו של הבעל שם טוב, ששימש בה כשוחט. מ-1781 עד 1788 התגורר בעיר בנו רבי ברוך ממז'יבוז', ולאחר שעבר למז'יבוז' היה מגיע לעיר כל קיץ לבקר את חסידיו. בעיר ביקרו גם רבי נחמן מברסלב ובעל התניא. המחלוקת המפורסמת ביניהם לבין רבי ברוך התקיימה גם פה. אחרי רבי ברוך ישב על כס האדמו"רות חתנו רבי דב בער בן רבי שלמה מקרלין ולאחר פטירתו בנו רבי שלמה. לעיר הגיעו גם צדיקי בית צ'רנוביל והרבי מטולנא - רבי מנחם נחום כיהן בה. רבי נחמן חזן ובנו רבי אברהם חזן ממנהיגי חסידות ברסלב התגוררו גם הם בעיר. יוסף טרומפלדור הוצב בתחילת שירותו הצבאי ברגימנט הרגלים הקובני ה־76 שהוצב בטולצ'ין, שם התיידד עם דוד בלוצרקובסקי שהיה אחד מידידיו הטובים ביותר.
בשנת 1926 היו בעיר יהודים כ-7600 יהודים (44% מכלל אוכלוסייה).
בשואה רוב היהודים הושמדו, אך חלק חזרו לעיר עם שיחרורה והקימו מחדש את הקהילה היהודית. הקהילה מתקיימת אף היום, אם כי רוב חבריה בגיל מתקדם.
העלייה מטולצ'ין לארץ
מרבית העולים ארצה מטולצ'ין מתגוררים בעיר נתניה[דרוש מקור].
מקורות
- 100 עיירות יהודיות של אוקראינה (עורך: אלכסנדר גרשט, סנקט פטרבורג, 2000).
- מהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית הקצרה בלשון הרוסית
- צוק העתים (מאיר משצ'בז'שין)
- יוון מצולה (נתן נטע הנובר, 1653)
- מגילת עיפה (אמסטרדם 1651,ר' שבתאי כהן (הש"ך))
- טיט היוון (שמואל פייביש)
לקריאה נוספת
- רבי צבי הלוי הורוויץ, "טולטשין", בתוך: לתולדות הקהילות בפולין, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ח.
קישורים חיצוניים
- טולצ'ין (Tulchin), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
