רבי ישראל דב אודסר
 | |
| רבי ישראל דב אודסר | |
| לידה |
1897 טבריה |
|---|---|
| פטירה |
23 באוקטובר 1994 (בגיל 97 בערך) ירושלים |
| כינוי | "בעל הפתק", "סבא ישראל" |
| מקום קבורה | הר המנוחות בירושלים |
| מקום פעילות | ישראל צרפת |
| השתייכות | חסידות ברסלב |
| תחומי עיסוק | הפצת ספרי רבי נחמן בארץ ובעולם |
| רבותיו | רבי ישראל היילפרין ("קרדונר"), רבי מרדכי חיים סלאנים |
| חיבוריו | ספריו |
רבי ישראל דב בער אודסר (ה'תרנ"ז 1897 - י"ח בחשוון ה'תשנ"ה 23 באוקטובר 1994) ייסד זרם בחסידות ברסלב המבוסס על פתק שמצא ובו בין היתר הכיתוב נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן. מכונה גם "בעל הפתק" ו"סבא ישראל" או בקצרה "הסבא".
תולדות חייו
נולד בטבריה בשנת תרנ"ז[1] למשפחה מיוחסת של חסידי קרלין. סבו ר' יקותיאל זלמן לייב היה ממייסדי הישוב החסידי בטבריה. ר' ישראל סיפר שבבחרותו מצא את הספר "השתפכות הנפש" ללא כריכה והוא לא ידע מי המחבר. הוא התלהב מהספר, למד בו בקביעות והחל ליישם את הכתוב בו, ובפרט להתבודד.
לאחר בר המצוה החל ללמוד בישיבת אור תורה שעל קבר רבי מאיר בעל הנס ביציאה מטבריה, והמשיך להגות בספר. חסיד אחד שראה אותו הוגה בספר אמר לו שהספר הוא מספרי ברסלב שאסור ללמוד בהם, שכן חסידי ברסלב היו מוחרמים באותו זמן, ולאחר ויכוח לקח את הספר. אירוע זה הביא את רבי ישראל לחפש קרבה לחסידות ברסלב. בגיל 17 פגש את רבי ישראל היילפרין ("קרדונר"), חסיד ברסלב מצפת שהגיע לטבריה, ששימש עבורו מורה דרך, כמו כן היה מקורב לגאון המקובל רבי דב מוורשה חבר בית הדין של האבני נזר, שגם הוא נעשה לחסיד ברסלב ועלה לצפת[2]. הוא הפך לחסיד ברסלב והתגורר בביתו של רבי ישראל קרדונר אשר גם עזר לו להתחתן. רבי ישראל אודסר גר בסמוך ובשכנות לרבי מרדכי חיים סלאנים, אשר קירבו ודאג לו לדירת מגורים למרות היותו שייך לזרם חסידי סלונים שהתנגדו לחסידות ברסלב.
בהמשך עבר רבי ישראל אודסר גם לירושלים כדי ללמוד שם מזקני חסידות ברסלב, בירושלים התקרב על ידו לברסלב, רבי דוד שכטר אביו של הרב יעקב מאיר שכטר, הם היו בקשרי ידידות אמיצים, עד שכאשר רבי דוד היה מחוסר בית למשפחתו הגדולה, נתן לו רבי ישראל דב את דירתו בירושלים והוא חזר לגור בטבריה[דרוש מקור].
במשך תקופה ארוכה היה חלק מחבורה קטנה של חסידים נאמנים, עליהם נמנו רבי שמואל הורביץ, רבי אלטר בן ציון, רבי יעקב זאב ברזסקי, רבי יצחק מנדל רוזנברג, רבי שלמה ווקסלר, רבי נתן בייטלמכר, ועוד. אלו היוו את הגרעין לצמיחת חסידות ברסלב בארץ ישראל.וכן שימש במשך תקופה קצרה משגיח בישיבה לבעלי תשובה שובו בנים(קו ברסלב 025875777)
בזקנותו, נאספה סביבו חבורה של מקורבים ובעלי תשובה, שהתמסרו לאידיאל שלו, הפצת תורת רבי נחמן בעולם, בדגש על אנשים הרחוקים מיהדות.
רבי ישראל אודסר ניהל התכתבות עם הנשיא זלמן שזר ו-32 ממכתביו אליו קובצו לאחר מכן בספר "אב"י הנח"ל". הדפס הודפס בשנת תשכ"ט-1969 ביוזמת ובמימון הנשיא, שאף כתב בהקדמה משלו לספר: "להט הנפש הנושב מתוך האגרות עושה אותן לתעודת אמונה יקרת סגולה בדור קטני אמנה" "אפשר עיקרה של חסידות ברסלב הוא באמונה גדולה זו שחידשה בתוך עצם התחום של אמונת צדיקים החסידית, אמונה הנוקבת ויורדת עד השתין שבנפש, התופסת את האדם בכל הוויתו". מאז נדפס הספר בתוספת מכתבים מ'ארכיון שזר' במהדורות רבות.
נקבר בהר המנוחות בירושלים. לפני פטירתו ביקש מספר פעמים ממקורביו שלא יכתבו על קברו שום תואר כבוד. לשאלתם האם ניתן לכתוב 'חסיד ברסלב' או 'ברסלבר' כנהוג בחסידות, השיב "אולי פעם לא קמתי בחצות, או לא קיימתי עצה אחרת של רבי נחמן, שלא אבוש בפני הרבי בעולם האמת. אתם יכולים לכתוב 'תלמידו של ר' ישראל קרדונר ברסלבר'. וכך אמנם עשו בני המשפחה שידעו על צוואתו זו[3]. תקופה לאחר הקמת המצבה הוסיפו אנשים שלא מבני המשפחה, בניגוד לצוואתו, את הכיתוב "אמר אני נ נח נחמ נחמן מאומן".
בצוואתו הותיר סכום עתק שחסך כל ימיו, קודש להדפסת ספרי רבי נחמן. את ניהול ה'קרן' העביר בצוואתו לנכדו רבי עמרם הורביץ ולבניו. כך קם "קרן ר' ישראל דב אודסר" על שמו שמדפיסה ומפיצה את ספריו עם שאר ספרי חסידות ברסלב. בשנת תשנ"ט התאגדו כמה מחסידיו והקימו על שמו את היישוב אבי הנחל במזרח גוש עציון על גבול מדבר יהודה.
דעותיו
הרב אודסר ביקר את התמסדותה של חסידות ברסלב סביב רבנים, מה שלדעתו הפך אותה להיות כשאר החסידויות ובכך איבדה את ייחודה. את חלק מרבני ברסלב בני הדור החדש הוא הגדיר כ"מפורסמים של שקר" שאליהם התנגד רבי נחמן[4]. את המקורבים אליו כינה "חברים" והתרחק מכל הנהגה של רבנות. הוא היה ישן עם תלמידיו באותו חדר ושיחותיו נשאו אופי של "שיחת חברים" ששאר המשתתפים נוטלים בה חלק פעיל[5]
בספר "אבי הנחל"[6] המכיל התכתבויות שלו עם נשיאה ה-4 של מדינת ישראל, זלמן שזר, הוא כותב: "עלינו לשוש ולשמוח לשיר לרנן ולזמר להודות להלל ולשבח לאדון עולם על יום העצמאות יום הניסים והנפלאות אשר עשה ה' עמנו". בשנת תשנ"ד הוא אף עשה מאמץ להעלאת עצמות רבי נחמן לארץ והביא להסכמת נשיאי ישראל ואוקראינה לכך[7]. מאמץ זה נכשל עקב התנגדותם של שאר חסידי ברסלב ואז התבטא: "לא צריכים להשתדל להביא את רבנו לארץ ישראל... הוא לא מתגעגע אחרי מחללי שבת... [ש]עוברים על התורה ... רבינו הקדוש אמר לכל הציונים... אני הרבי של ישראל, אבל לא של גויים!"[8]. בשנת תשנ"ה נסע שוב לאומן לראש השנה במסירות נפש, בכוחותיו האחרונים, ואף עודד את תלמידיו לעשות זאת.
"הפתק"
ערך מורחב – נ נח נחמ נחמן מאומן
הרב אודסר ידוע בשל פתק שמצא בתאריך כ"ג תמוז תרפ"ב בין דפי ספר ליקוטי הלכות, וכלל את הססמה "נ נח נחמ נחמן מאומן". הוא האמין שהפתק נכתב אליו בידי רבי נחמן, שנפטר כמאה ועשר שנים קודם לכן, והגיע אליו באורח פלאי. אחרים טענו שתלמיד בישיבה שלמד בה אז אודסר חמד לצון ושם את הפתק בתוך ספריו.
אודסר שמר במשך שנים בסוד את קיום הפתק וסיפר עליו רק לילדיו. רק כעבור ארבעים וארבע שנה, בהיותו כבן שמונים, סיפר על כך ברבים. סיפורו זה הביא להתקבצות חסידים נוספים סביבו וליצירת קבוצה אשר חבריה מכונים "ננחים". תלמידים אלה החלו להפיץ את הסיסמה ואת סיפור הפתק.
משפחתו
רבי ישראל דב ואשתו התגוררו ליד רבי ישראל קרדונר ונולדו להם תשעה ילדים. בנו הבכור מת מרעב במהלך מלחמת העולם הראשונה[9]. אחת מבנותיו נישאה לרב שמואל קרויזר. אחד מנכדיו (בן בתו חוה), הוא גיל שפר. שניים מנכדיו נרצחו בפיגוע ירי במהלך האינתיפאדה השנייה[10]. נכדו, בן בתו מרים, הוא רבי עמרם הורביץ, לו הוריש רבי ישראל את ניהול ה'קרן' להדפסת ספרי רבי נחמן.
ספריו
- אב"י הנחל - מכתבים לנשיא זלמן שזר
- כתבי רבי ישראל - מכתבים
- ליקוטי אמונה - מדריך לאמונה
- ישראל סבא - עיבוד של הקלטות משיחות בשנותיו האחרונות, הוצאת 'קרן רבי ישראל'
- שמע ישראל - דבריו מהקלטות, הוצאת 'קרן רבי ישראל', ירושלים
- שיחות מתוך חיי הסבא - תמליל של שיחות מוקלטות, הוצאה פרטית
- אשי ישראל - שיחות מתומללות בשפת היידיש, בצמוד למקור, משנות התש"מ
לקריאה נוספת
- הסבא - אלבום תמונות, מהחיים הנפלאים של הסבא, הוצאת 'נקודות טובות', ירושלים תשס"ג
- זה ינחמינו - על הפתק ועל קורות חייו של רבי ישראל "עם הוספות רבות וחשיפות", הוצאת 'שיר חדש', מהדורה רביעית תל אביב תשס"ח
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ישראל דב אודסר |
- חיי סבא ישראל - ספר על תולדותיו ותורותיו, הוצאה פרטית, תשס"ח
- אתר על רבי ישראל דוב אודסר
- סרטי וידאו שלו
- כתבה על רבי ישראל דוב בעיתון "אבקשה".
- אתר נ נח
- טובי סופר, חסד פשוט, מעריב, 4 באוקטובר 1985
- אלי מנדלבאום, מה הסוד שלך, סבא?, באתר ynet, 26 באוקטובר 2010
- הרב אודסר (105) בעל הסגולה מחסידי ברסלב - מת בירושלים
- אודסר ישראל-בער, תיק ובו התכתבויות בין אודסר לנשיא שז"ר, אתר ארכיון המדינה
הערות שוליים
- ^ ע"פ עדותו. התאריך שנרשם במשרד הפנים 'תרמ"ו' אינו מדויק ומבוסס על רישומים שגויים מהתקופה העות'מנית
- ^ תולדות רבי דוב מוורשה
- ^ 'בצילו של הרבי - סיפורים מעולמם של חסידי ברסלב' עמ' 174
- ^ ראו מקורות כאן
- ^ ישראל סבא, עמוד תד. בעמ' תז שם: "מה שאני קיבלתי במסירת נפש מרבי ישראל (קרדונר) ומכל, ומכל אנשי שלומנו הזקנים, האנשי אמת, לא, לא כמו היום, היום אנשים, אנשים שרודפים פשוט אחרי כבוד וכסף".
- ^ מכתב ע"א
- ^ [1]
- ^ שיחות מתוך חיי הסבא, עמודים רצה-רצז
- ^ סבא ומשפחתו, אתר 'סבא ישראל'
- ^ אריאל, שני אחים מתפוח נרצחו בכפר ג'מאעין, באתר וואלה!, 30 ביולי 2002
