חסידות סאסוב
 | |
| רבי שלמה מייער מסאסוב | |
| מידע | |
|---|---|
| מקום ייסוד | סאסוב |
| תאריך ייסוד | תרמ"ד |
| מייסד | רבי שלמה מייער |
חסידות סאסוב היא חסידות גליציאנית. אבי השושלת היה רבי שלמה מייער, בנו של רבי חנוך העניך מאלעסק. כיום מכהנים אדמו"רים מהשושלת בישראל, לונדון וניו יורק.
תולדות השושלת
אבי השושלת היה רבי שלמה מייער, בנם של רבי חנוך הניך מאלעסק ופריידא, בתו של רבי שלום רוקח מבעלז. כיהן כאדמו"ר ובהמשך גם כרב בעיירה סאסוב[1]. נולד בשנת תקצ"ה (1835). היה תלמידם של רבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב, רבי יצחק מאיר מזינקוב ורבי אברהם מסטרטין. היה חתנו של רבי צבי אריה מפלשטין לאחר פטירת אביו החל לכהן והיו לו חסידים רבים. במלחמת העולם הראשונה עבר ללבוב שם נפטר בי"ב באדר תרע"ט. חתניו היו קרובו רבי נחום מבורשטין, רבי אלעזר רובין (מגזע גלגוב), ממלא מקומו רבי אברהם מרדכי שלום טויב פומורין-סאסוב ורבי מיכל הלפרין מברז'אן.
חיבר ספר על ענייני קבלה ופשט בשם "מנחה חדשה" אך זה אבד עם השנים ולא הגיע לדפוס.
בניו של רבי שלמה, רבי יחיאל מיכל ורבי יוסף דוד, כיהנו אחריו בלבוב. רבי יחיאל מיכל היה האדמו"ר המרכזי והיו לו אלפי חסידים[2].
בנו של רבי יוסף דוד, רבי חנוך העניך, גדל אצל סבו רבי שלמה וכיהן אחרי אביו. היה חתנו של קרובו[3] רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגט ובזיווג שני חתן רבי יצחק מאיר מסטנביץ. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לקרצקי שם היו לו חסידים רבים. חיבר ספרים רבים, בניהם "עיר חנוך" על התורה ושו"ת בשם "יד חנוך" וכן "עין חנוך" שעל שמו יש רחוב בגני תקווה. נרצח בשואה. חתנו (בזוו"ר) היה רבי משה טייטלבוים האדמו"ר מסאטמר.
בניו של רבי חנוך העניך היו: רבי חנניה יום ליפא מייער-טייטלבוים (עליו למטה), ורבי יואל מקיראלהאז[2]. רבי יואל היה חתן בן דודו רבי חיים יצחק אייזיק הלברשטאם מסלאטפינא (בן רבי יהושע מדלינא וחתן רבי חיים צבי מסיגט). כיהן בבורו פארק. בנו של רבי חנוך העניך מזיווג שני: רבי יצחק מאיר מסאסוב, נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה על יד אחיו.
החסידות בישראל
רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים (סאסוב) היה חתנו של דודו רבי יואל מסאטמר וכיהן כראב"ד סאטמר ואחר כך ברבנות סמיהאלי. ניצל בנס מהשואה והיגר לארצות הברית שם הקים בית מדרש. לאחר מכן עלה לישראל ובנה את קריית "ישמח משה" על שם ספרו של סבו רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה[4]. אשתו נפטרה בשנת תשי"ד (1954) ללא שהיו להם ילדים ונישא בשנית לבלומה אלמנת רבי מרדכי פוגרמנסקי, בת הרב יוסף שטרום, שהייתה נחשבת לצדיקה[5]. נפטר בי"א באדר תשכ"ו (1966).
כיום מכהן בנו הרב יוסף דוד (ב' באלול תשט"ז - 1956) בקריית ישמח משה. רבי יוסף דוד הוא חתן רבי דוד משה מקרעטשניף. התייתם בילדותו וכיהן בהתחלה כינוקא[6]. לחסידות בית מדרש בקרית ישמח משה שבגני תקוה, בית מדרש בירושלים בראשות בנו הרב חנוך העניך, בית מדרש בבני ברק בראשות הרב יהודה ברנסדורפר, ובארצות הברית בראשות בנו רבי חנניה יום טוב ליפא. בנוסף, לחסידות ישיבה קטנה בירושלים (בבית המדרש סדיגורה) וישיבה גדולה בקרית ישמח משה, וכוללי אברכים.
בנים אחרים של רבי חנניה יו"ט ליפא הם: רבי חנוך העניך, חתנו של רבי אליהו יהושע גלדצהלר, שמכהן במונסי ובבית שמש, רבי משה, חתנו של הרב יעקב קוז'ליק, שמכהן ברבנות קהילת סאטמר (ר' אהרן) בירושלים, רבי שלמה חתנו של רבי ישראל מרדכי מרחמסטריווקא שהוכתר על ידי אחיו לאדמו"ר מאלעסק, ואסתר, אשת רבי דוד מוניש רבינוביץ בנו של האדמו"ר מביאלא[5].
ענף נוסף
חתנו של רבי שלמה, רבי אלעזר רובין (תרכ"ג - ט"ז בטבת תרצ"ג) כיהן ברבנות בסאסוב. חיבר ספר בשם "זיכרון אלעזר". בשנת תר"פ היגר לארצות הברית ופתח בית כנסת סאסוב בניו יורק. שני בניו כיהנו באדמו"רות. שני בנים נוספים, רבי אלימלך ורבי צבי אריה מיאס נרצחו בשואה. בתו חוה שרה נישאה לרבי ישראל חיים וייס מספינקא ונפטרה בצעירותה כשהיא משאירה את בנה יעקב יוסף, לימים האדמו"ר מספינקא בבני ברק. חתן נוסף היה רבי בן ציון משנדישוב[7].
- רבי יוסף דוד מסאסוב ארצות הברית (תרנ"ח-ה' באדר תשמ"ג). היה חתנו של רבי נפתלי ממעליץ ובזיווג שני חתן רבי שלום ראובן מאושפיצין. חיבר את הספר "עצי הלבנון" על התורה[8]. בנו רבי חיים שלום אלעזר מילא את מקומו.
- רבי חנוך העניך דב (-י"ג בתמוז תרפ"ט) כיהן כאדמו"ר מסאסוב בלונדון. היה חתנו של רבי מנשה אייכנשטיין מריישא. נפטר בחיי אביו[9]. בנו של רבי חנוך מלונדון היה רבי שמחה רובין מסאסוב לונדון, חתן רבי דוד העשיל (גזע זינקוב). נפטר י' בסיוון תשס"ג (2003).
כיום מכהן נכדו של רבי שמחה, רבי מרדכי יהודה לייב רובין כאדמו"ר מסאסוב לונדון, והוא גר בוינה.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 156–163.
קישורים חיצוניים
- רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים מסאסוב, באתר Mytzadik
הערות שוליים
- ^ יצחק רפאל, על חסידות וחסידים, מוסד הרב קוק, תשנ"א (1991), עמ' 340-368.
- ^ 2.0 2.1 אלפסי.
- ^ חתנו של דודו זקינו רבי יואל אשכנזי
- ^ ישעיהו אביעם, קרית "ישמח משה" מתחרה לקרית "צאנז", מעריב, 15 במרץ 1962; צבי אלגת, הגיע האדמו"ר מסאסוב, מעריב, 8 בינואר 1963; נורתה אבן-פינה ל"ישמח משה" מיסודו של האדמו"ר מסאסוב, דבר, 15 במרץ 1963; אבן פינה לבית מדרש בקרית ישמח משה, מעריב, 29 במרץ 1967; שפי גבאי, אדמו"רים וחצרותיהם עולים לישראל, דבר, 23 בספטמבר 1966.
- ^ 5.0 5.1 ספר ביוגרפיה על הרבנית בלומה בשם "מעלות תחת האפס", יצא לאור בשנת תשע"ג.
- ^ ראו: יוסף דוד מכשיר עצמו להיות אדמו"ר של חסידים, מעריב, 22 בדצמבר 1968.
- ^ עוד עליו באתר אידישע וועלט, תמונה מאהלו ומצבתו באתר קברים.
- ^ תמונה ממצבתו באתר קברים וממצבת הרבנית באתר אידישע וועלט.
- ^ תמונה מאהלו ומצבתו באתר אידישע וועלט.
23740967חסידות סאסוב