חסידות אשלג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חסידות אשלג היא כינוי למספר חצרות חסידיות-קבליות שקמו בישראל על ידי תלמידיו וצאצאיו של המקובל הרב יהודה לייב הלוי אשלג, המכונה בעל הסולם.

הדור השני

לאחר פטירתו התמנו שני בניו, רבי ברוך שלום אשלג ורבי שלמה בנימין אשלג, לאדמו"רים.

בשנת תשט"ו (1955) פתח רבי ברוך שלום אשלג בית כנסת בביתו ברחוב מינץ (הראשונים) בבני ברק, שם מסר שיעורים לתלמידיו. בשנת תשל"ו (1976) פתח בית מדרש ברחוב חזון איש 81 בבני ברק.

בשנת תשכ"א (1961) פתח רבי שלמה בנימין אשלג בית כנסת וישיבה ברח' שד"ל בני ברק.

רבי דוד מינצברג, תלמידו של בעל הסולם ולצידו רבי משה ברוך למברגר, הגבאי של בעל הסולם, פתחו גם הם בית מדרש עצמאי בירושלים, ובו הוקמה קהילה של בני היישוב הישן תלמידי הרב אשלג מתקופת לימודיו בישיבת חיי עולם. בית מדרש זה שוכן כיום בבניין ישיבת חיי עולם בבתי הורנשטיין, והקהילה בו מונה כ-100 משפחות. בתי כנסת נוספים של הקהילה קיימים בביתר עילית (בגבעה A ובגבעה B) ובבית שמש.

הדור השלישי

בנו הגדול של רבי ברוך שלום, רבי שמואל, החל לכהן באדמו"רות לאחר פטירת אביו בשנת תשנ"ב. לאחר פטירתו בכ"ח בחשוון תשנ"ז ירש את החצר גיסו רבי יעקב משה שמואל גרנירר שכיהן בבני ברק ברחוב חזון איש.

חתנו הגדול של רבי ברוך שלום היה רבי יצחק אגסי שנפטר בחיי חמיו. בנו הגדול הרב שמואל מנחם מנדל אגסי מרכז סביבו קבוצה ומוסר שיעורים בתורת בעל הסולם, ובנו הצעיר הרב יהודה לייב אגסי הוא חסיד מודז'יץ ועורך ספרי האדמו"ר רבי ישראל דן טאוב ממודז'יץ, כיהן כמגיד שיעור בישיבת חזון נחום בבני ברק בראשותו של הרב צבי כץ עד לסגירתה.

ממשיכי דרכו של האדמו"ר רבי שלמה בנימין:

הבן הגדול רבי יחזקאל יוסף אשלג הקים בית מדרש וכולל אברכים ברחוב אבן עזרא בבני ברק.

הבן הצעיר רבי שמחה אברהם אשלג התמנה לאדמו"ר בבית המדרש של אביו ברחוב שד"ל בבני ברק, ואחריו נמשכו רוב חסידי אביו.

האדמו"ר ידוע כמקובל ומוסר שיעורים בזוהר וקבלה מדי יום. כמו כן ידוע בקבלת הקהל שלו שבו הוא מתקן או מחליף כתובות וכותב כתובה חדשה על פי תורת הסוד[דרוש מקור].

תלמידו של רבי ברוך שלום, הרב אברהם מרדכי גוטליב, הקים בשנת תשנ"ה את בית המדרש "ברכת שלום" בקריית יערים. תלמיד אחר של רבי ברוך שלום, הרב אהרן בריזל, הקים חסידות בשם חסידות דז'שירקא, לה בתי מדרש בירושלים, בורו פארק, בני ברק וביתר עילית.

הדור הרביעי

לאחר פטירתו של האדמו"ר רבי יעקב משה שמואל גרנירר בח' באדר תשפ"ה, הוכתר אחיינו (חתן גיסו רבי יצחק אגסי) הרב שלמה זלושינסקי למלאות את מקומו באדמו"רות והנהגת הקהילה ובמסירת השיעורים.

לאחר פטירת רבי יחזקאל אשלג באב תשע"ו הוכתר בנו הגדול הרב יהודה לייב כממלא מקומו ובנו הרב אליהו ישראל לרב בית המדרש.

סטרטין

תלמידו וגיסו של הרב אשלג, רבי יהודה צבי ברנדויין האדמו"ר מסטרטין, ניהל את חצרו בתל אביב ואח"כ בעיר העתיקה וניהל את חצרו בדרך אשלג.

לאחר פטירתו ירש את מקומו בנו רבי אברהם. לאחר פטירתו של רבי אברהם בי' באדר תשע"ג (2013) ממלא את מקומו בנו הרב משה חיים.

חתנו של רבי יהודה צבי הוא הרב מרדכי שיינברגר, מנהיג קהילה ביישוב אור הגנוז בגליל. קהילה זו מתנהלת בהתאם לשיטת הרב אשלג, בצורה שיתופית.

גופים נוספים

נוסף על החסידויות הנ"ל הקימו שרגא ברג ומיכאל לייטמן בנפרד שני גופים להפצת קבלה ברוח פוסט מודרנית, אשר אינם מקובלים על הממסד האורתודוקסי, בין היתר, בשל פנייתם לחילונים ולגויים. ארגון בני ברוך של לייטמן נוטה לכיוון מסורתי יותר מזה של ברג.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חסידות אשלג32098468Q4805203