חסידות אפטא

חסידות אפטא הייתה חסידות פולנית. מקים החסידות היה רבי מאיר הלוי מאפטא תלמידו של החוזה מלובלין. מאחיו של רבי מאיר, רבי מרדכי, יצאה שושלת סטאשוב.

תולדות החסידות

הדור הראשון

• רבי מאיר היה אדמו"ר בסטבניץ ובאפטא. חיבר את הספר "אור לשמים". נפטר בכ"ה בתמוז תקפ"ז.

הדור השני:

• רבי פנחס מילא את מקום אביו רבי מאיר. חתנו של הרב חיים יעקב מדוקלא. נפטר בשנת תקצ"ז.

• אחיו רבי ישראל כיהן בסטאשוב בחיי אביהם. נפטר בה' בתמוז תר"ב.

הדור השלישי

בדור זה כיהנו שני אדמו"רים, בנו של רבי פנחס ואחיו.

• רבי מאיר (השני) מילא את מקום אביו רבי פנחס באפטא. חתנו של רבי יהודה לייב בן רבי יחיאל מיכל בנו של רבי חיים מצ'רנוביץ בעל הבאר מים חיים. חתנו היה רבי אליעזר פינקלר מפינטשוב.
• רבי יצחק מנחם (תקפ"ב - כ' באדר תרל"ד), היה חתנו של רבי משה בידרמן מלעלוב וממלא מקומו בפולין. לאחר מכן עבר לוואלברום. לא היו לו חסידים רבים.

הדור הרביעי

• רבי אלתר מאיר דוד, מילא את מקום אביו רבי יצחק מנחם בוואלברום. נולד בשנת ת"ר. נקרא על שם סביו רבי מאיר מאפטא ורבי דוד מלעלוב. בצעירותו חלה והוסיפו לו את השם אלתר כסגולה לאריכות ימים. היה חתנו של רבי משה מקארוב. היה נוסע גם כאדמו"ר לצדיקים, בהם רבי חיים מצאנז שהיה רבו המובהק, רבי אברהם מטריסק, היהודי הטוב מניישטאט, רבי יהושע מבעלז ורבי נתן דוד משידלובצא. נפטר בכ"ז באדר תרע"א.

הדור החמישי

שלושת בניו וחתנו של רבי אלתר מאיר דוד היו אדמו"רים.

• רבי יוסף נתן מילא את מקום אביו. נפטר לאחר ארבע שנים, בכ"ד בכסלו תרע"ה, ללא ילדים. את מקומו מילא גיסו רבי שלום.

• רבי אברהם פנחס שלום (תרכ"ח - חשוון תר"צ) כיהן באפטא, זביירצ'ה וצ'נסטוחובה. חתן רבי אברהם אלחנן מקאלושין.

• רבי יצחק מנחם חתן רבי נפתלי מנאווריה. כיהן בבנדין. נפטר בב' בשבט תרצ"ט.

חתניו היו

• רבי אהרן מביאלה ביליץ,
• רבי בנימין מרדושיץ,
• רבי יצחק גליקמן-רובין אדמו"ר ואב"ד בסוסנוביץ (צאצא לשושלת רופשיץ).
• רבי שלום רוקח מוואלברום, בן רבי ישכר דב מלובוטשוב. נרצח בשואה בסנדומיר עם כל משפחתו..

הדור השישי

בניו וחתנו של רבי אברהם פנחס שלום היו.

• רבי יעקב יצחק אלחנן מילא את מקום אביו. חתן קרובו רבי אליעזר פינקלר מפינטשוב-סוסנוביץ. כיהן באפטא ובצ'נסטוחובה. נרצח בשואה.

• חתנו רבי חיים מסאטמר, בנו של רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט.

• חתנו רבי משה בן רבי אהרן מבעלז.

בניו וחתנו של רבי יצחק מנחם היו.

• רבי מאיר. חתן רבי מאיר שלום מקאלושין. נרצח בשואה.

• רבי משה יחזקאל. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לברלין שם החל להתנהג באדמו"רות. בזמן עלייתו של היטלר לשלטון ברח לווינה ואחר כך לריגה. נרצח בשואה בריגה.

חתניו של רבי שלום רוקח מוואלברום היו.

• רבי יהושע מקמינקא-לבוב והרב אלכסנדר מאיר בן רבי פנחס מאוסטילה

החסידות לאחר המלחמה

רבי ישכר בער רוטנברג, בנו של רבי יעקב יצחק אלחנן רוטנברג, כיהן כרב בוודז'יסלאב (באיות יידי: וואוידיסלאוו). לאחר השואה כיהן בארצות הברית כאדמו"ר מוודיסלאב. היה חתנו של רבי שלום מוסקוביץ' משאץ.

ילדיו הם רבי משה (חתן רבי נחמן מספינקא) - מילא מקומו - נפטר יום כיפור תשע"ח, ומאז ממלא מקומו בנו רבי יעקב יצחק אלחנן (חתן רבי צבי הירש מייזליש), חתנו הרב משה סופר רב קהילת פאפא בירושלים וחתנו רבי אברהם מנחם מנדל ווגשל, היה האדמו"ר משינאווא מונסי נפטר תשפ"ג.

רבי מנחם בן ציון רוטנברג-הלברשטאם (תרמ"א - כ"ג בניסן תשי"ז), בנו של רבי אהרן מביאלה-ביליץ, גדל אצל סבו והוסמך על ידו לאדמו"רות. כיהן בוודז'יסלאב (שם היה חתן של רבי אברהם חיים רוטנברג רב העיר) ולאחר מכן בארצות הברית שם כיהן כ"ראש אגודת האדמו"רים בארצות הברית".

סטאשוב

רבי מרדכי הלוי פרדס, אחיו של רבי מאיר, נהג באדמו"רות בסטאשוב, והיה רבו של אחיו רבי מאיר עד להגיעם ל"חוזה מלובלין", אחריו כיהן בנו ר' שמואל אהרן ואח"כ כיהן בנו רבי מרדכי השני מסטאשוב, בנו של רבי מרדכי, רבי דוד (תר"ב - ח' באייר תרפ"ב) מילא את מקום אביו בסטאשוב וסוסנוביץ. בנו רבי יוסף מנשה כיהן כאדמו"ר מסטאשוב בזביירצ'ה, והיה ראש ישיבה גדולה בסוסנוביץ. בנו השני של רבי דוד - רבי ישראל יעקב כיהן כאדמו"ר מסטאשוב בסוסנוביץ. היה חסידו של רבי חיים שמואל מחנטשין. נרצח בשואה, נכדו של רבי יוסף מנשה הוא הרב חיים מאניס פרדס שהיה אב"ד ת"א ורב צפון ת"א וחבר בית הדין הגדול בירושלים.

קישורים חיצוניים

• ספר יזכור לקהילת וואלברום עמ' 141, בספריית העיר ניו יורק

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חסידות אפטא29117881Q12407569