חסידות מכנובקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חסידות מחנובקה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם יהושע השל טברסקי השני ממכנובקה
רבי יהושע רוקח ממכנובקא-בעלזא

חסידות מכנובקה (לעיתים: מחנובקה, או: מאכניווקע) היא חצר חסידית, ענף של חסידות סקווירה משושלת צ'רנוביל. החסידות התבססה בעיירה מכנובקה שבאוקראינה ומרכזה כיום בבני ברק. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים שויכו לחסידות בישראל 640 בעלי זכות בחירה[1].

בסוף שנות השמונים התמנה לאדמו"ר רבי יהושע רוקח, צאצא לאדמו"רי בעלז. בעקבות זאת הצטרפו לחסידות חלק גדול מפורשי חסידות בעלז, והחסידות כינתה את עצמה "בעלז-מכנובקה". משנת 2015 מכונה החסידות "מכנובקא-בעלזא".

תולדות החסידות

ראשיתה של החסידות הוא בחסידות סקווירא משושלת צ'רנוביל. לאחר פטירתו של האדמו"ר רבי יצחק טברסקי מסקווירא התמנו שלושה מבניו לאדמו"רים בסקוויר, בהם הבכור רבי אברהם יהושע השיל טברסקי. לאחר פטירתו בשנת תרמ"ו התמנה בנו רבי יוסף מאיר טברסקי (תרי"ז-תרע"ז) לאדמו"ר בעיירה מכנובקה שבאוקראינה. היה חתנו של רבי מנחם נחום מלויעב.

לאחר פטירתו של רבי יוסף מאיר התמנה בנו, רבי אברהם יהושע העשיל (נולד בכ"ד באדר ה'תרנ"ה), לאדמו"ר ממכנובקה. חתנו, רבי מנחם נחום טברסקי (ה'תר"ם - י"ט בסיוון ה'תש"ה, בנו של רבי דוד טברסקי מסקווירה דודו של רבי יוסף מאיר), התמנה לאדמו"ר מסקווירה-מכנובקה. רבי מנחם נחום נמלט יחד עם משפחת אביו לקייב בשנת ה'תרע"ט משם המשיך לקישינב ולארצות הברית והקים את בית מדרשו בבורו פארק. בזיווג שני נישא לבתו של רבי אברהם פנחס מקוניב. הוריש את בית מדרשו לאחיו רבי יעקב יוסף. חתנו היה רבי שמואל יצחק קארף מזווהיל בוסטון.

רבי אברהם יהושע העשיל סירב בהתחלה להתמנות לאדמו"ר עד שדודו זקנו רבי דוד מסקווירא, לחץ עליו. היה חתנו של רבי דוד אהרן מז'וריק (בנו של רבי יעקב אריה לייב טברסקי מטריסק).

רבי אברהם יהושע העשיל היה חשוך בנים ועוד בחייו אימץ כבן את בן-אחיינו, רבי יהושע רוקח (נולד בכ"א בטבת ה'תש"ט), נינו של רבי ישכר דב מבעלז (בנו של ר' יצחק דוד, בנו של הרב יהושע מירוסלב, שהיה גם חתנו של הרב יוסף מאיר ממכנובקה). לאחר פטירתו של רבי אברהם יהושע השל טברסקי ביום הכיפורים תשמ"ח התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממכנובקה.

חסידות מכנובקא-בעלז

לאחר פטירתו של האדמו"ר מבעלז, רבי אהרן רוקח, בשנת ה'תשי"ז ללא בנים חיים, ייעדו מרבית חסידי בעלזא לאדמו"ר את בן אחיו[2], רבי ישכר דב רוקח, שהיה אז ילד בן תשע שנים והוכתר כאדמו"ר בגיל 18. מקצת מהחסידים לא קיבלו את מרותו של האדמו"ר המיועד ופרשו מהחסידות. הפורשים, שכונו "בעלזער מתנגדים" או "מורדים", פתחו בית מדרש ברחוב מהרש"ל בבני ברק ובאנטוורפן, וכן החזיקו בבית המדרש הישן של חסידות בעלז בלונדון שם כונו בשם בעלז בלבד. כאשר התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממכנובקה, ב-ה'תשמ"ח (1988), חברו חלק מפורשי בעלז לחסידות מכנובקה. למרות זאת היחסים בין החסידויות היו תקינים והאדמו"ר רבי יהושע השתתף באירועים בחסידות בעלז.

בשנת ה'תשנ"ה (1995) החלה החסידות לכנות את שמה "בעלזא מכנובקה", מה שיצר מתח בין החסידויות. שיאו של המאבק היה בעת הכנסת ספר תורה לבית מדרש של חסידות מכנובקה בירושלים שהתקיים באותה שנה, האירוע בוטל כתוצאה מהאלימות שננקטה. בעקבות האירועים האלימים פורסם מכתב של מספר אדמורי"ם ובראשם האדמו"ר מגור בעל הפני מנחם נגד המחלוקת. המתיחות וההתנגשויות לא שככו עד שנת ה'תש"ע (2010).

בסביבות ה'תש"ע (2010) החלו מגעים בין החסידויות והמתח ביניהן פחת בהדרגה. ב-י"ח אב ה'תש"ע (29 ביולי 2010) השתתף בנו של הרבי מבעלז, הרב אהרן מרדכי רוקח, בחתונת נכדו של האדמו"ר ממכנובקה. בשבט ה'תשע"ב (פברואר 2012) הגיע האדמו"ר ממכנובקה לפגישה בביתו של האדמו"ר מבעלז, רבי ישכר דב, כדי להזמינו לחתונת בתו הצעירה[3]. בחודש סיון ה'תשע"ה השתתף האדמו"ר ממכנובקה בחתונת נכד האדמו"ר מבעלז ואף התכבד בזימון. בכסלו ה'תשע"ו סוכם בין החסידויות שמעתה תיקרא החסידות "מכנובקא בעלזא" במקום "בעלזא מכנובקה", ובכך סרה המחלוקת בין החסידויות[4].

מרכזי החסידות

מרכזה של חסידות מכנובקה בעלז ברחוב רש"י בבני ברק. בניין חדש "היכלי הקודש" נבנה ברחוב האדמו"ר מגור.

לחסידות בתי כנסת גם בירושלים (2), בית שמש (2) , ביתר עילית ואלעד. בחו"ל יש לחסידות בתי כנסת בשכונת סטמפורד היל שבלונדון (2), מנצ'סטר, אנטוורפן, בורו פארק, ויליאמסבורג (2) ומונסי.

אנשי החסידות רואים את עצמם כחסידי בעלז ונוהגים במנהגי בעלזא, מלבד בית המדרש בבני ברק שבו שומרים על מספר מנהגי צ'רנוביל.

מוסדות החסידות בבני ברק כוללים תלמוד תורה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה וכולל אברכים. בראשות הישיבות עומד הרב יעקב יהושע אנגלנדר, בנו של המיליונר אליש אנגלנדר שמממן את המוסדות.

כמו כן יש לחסידות ישיבה קטנה ותלמוד תורה בירושלים, ישיבה קטנה ותלמוד תורה בבית שמש, ישיבה קטנה באלעד, ישיבה קטנה ותלמוד תורה בלונדון.

ראו גם

חסידים בולטים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26374166חסידות מכנובקה