רבי ישראל דב אודסר
 | |
| לידה |
1897 ה'תרנ"ז טבריה |
|---|---|
| פטירה |
23 באוקטובר 1994 (בגיל 97 בערך) י"ח בחשוון ה'תשנ"ה ירושלים |
| כינוי | "בעל הפתק", "סבא ישראל", "סבא המלך" |
| מקום קבורה | הר המנוחות בירושלים |
| השתייכות | חסידות ברסלב |
| רבותיו | רבי ישראל היילפרין ("קרדונר"), רבי מרדכי חיים סלאנים |
| חיבוריו | ראה ספריו |
הרב ישראל דב בער אודסר (ה'תרנ"ז 1897 – י"ח בחשוון ה'תשנ"ה 23 באוקטובר 1994) היה מגדולי המשפיעים בחסידות ברסלב. לציבור הרחב הוא מוכר בעיקר בזכות פתק פלאי שמצא בשנת תרפ"ב 1922 בטבריה, ובו בין היתר הכיתוב נ נח נחמ נחמן מאומן. מכונה גם "סבא ישראל". כינוי שהתקבע בעקבות סירובו שתלמידיו יכנוהו "הרב".
ביוגרפיה
נולד בטבריה בשנת תרנ"ז[1][2] לרבי אייזיק שלמה שהיה חסיד קרלין. לאחר בר המצווה נשלח ללמוד בישיבת אור תורה שעל קבר רבי מאיר בעל הנס מחוץ לטבריה. שם היה לבן בית אצל רבי מרדכי חיים סלאנים, בגיל 17 מצא בפח האשפה ספר "השתפכות הנפש" ללא כריכה, הוא התרשם מאוד מהספר, למד בו בקביעות והחל ליישם את הכתוב בו, בפרט תפילה והתבודדות. הוא לא ידע מי המחבר של הספר. חסיד אחד שראה אותו הוגה בספר אמר לו שהספר הוא מספרי ברסלב ואסור ללמוד בהם ולאחר ויכוח לקח מאודסר את הספר. אירוע זה הביא את אודסר לחפש קרבה לחסידות ברסלב.
מאוחר יותר פגש את רבי ישראל היילפרין ("קרדונר"), חסיד ברסלב מצפת שהגיע לטבריה, ששימש עבורו מורה דרך. הוא הפך לחסיד ברסלב והתגורר בביתו של רבי ישראל קרדונר אשר גם עזר לו במימון חתונתו. התגורר בסמוך ובשכנות לרבי מרדכי חיים סלאנים, אשר קירבו ודאג לו לדירת מגורים למרות היותו שייך לזרם חסידי סלונים שהתנגדו לחסידות ברסלב.
אחר פטירתו של הרב קרדונר בשנת תרע"ט, עבר לירושלים כדי ללמוד שם מזקני חסידות ברסלב, ביניהם רבי שלמה וקסלר, רבי נפתלי כהן, רבי נתן בייטלמכר. לרב אודסר היה חלק בקירובו לברסלב של רבי שמואל הורביץ[3] ועוד. בירושלים התקרבו על ידו לברסלב כמה חסידים, ביניהם גם רבי דוד שכטר אביו של הרב יעקב מאיר שכטר[2], ולאחר זמן חזר שוב לעיר טבריה. בסוף ימיו התקבצה סביבו קבוצה של בעלי תשובה חסידי ברסלב והחלו לפרסם את הפתק והנ נח נחמ נחמן מאומן.
הרב אודסר ניהל התכתבות עם הנשיא זלמן שזר ו-32 ממכתביו אליו קובצו לאחר מכן בספר "אב"י הנח"ל". הספר הודפס בשנת תשכ"ט-1969 ביוזמת ובמימון הנשיא, שאף כתב בהקדמה משלו לספר: "להט הנפש הנושב מתוך האגרות עושה אותן לתעודת אמונה יקרת סגולה בדור קטני אמנה" "אפשר עיקרה של חסידות ברסלב הוא באמונה גדולה זו שחידשה בתוך עצם התחום של אמונת צדיקים החסידית, אמונה הנוקבת ויורדת עד השתין שבנפש, התופסת את האדם בכל הוויתו". מאז נדפס הספר בתוספת מכתבים מ'ארכיון שזר' במהדורות רבות.
כ-15 שנים לפני פטירתו החל לפרסם את הפתק, והתראיין בערוצי הטלוויזיה.
בשנת ה'תשמ"ט 1988 נסע לראש השנה לאומן בפעם הראשונה בחייו.
לפני פטירתו ביקש מספר פעמים ממקורביו שלא יכתבו על קברו שום תואר כבוד. לשאלתם האם ניתן לכתוב 'חסיד ברסלב' או 'ברסלבר' כנהוג בחסידות, השיב בשלילה כשהוא מסביר: "אולי פעם לא קמתי בחצות, או לא קיימתי עצה אחרת של רבי נחמן, שלא אבוש בפני הרבי בעולם האמת. אתם יכולים לכתוב 'תלמידו של ר' ישראל קרדונר ברסלבר'. וכך אמנם עשו בני המשפחה שידעו על צוואתו זו. תקופה לאחר הקמת המצבה הוסיפו אנשים שלא מבני המשפחה את הכיתוב "אמר אני נ נח נחמ נחמן מאומן".
הוא עסק בהדפסת והפצת ספרי ברסלב, ואסף תרומות רבות למטרה זו, כך הוקמה קרן ההדפסה הקרויה היום על שמו "קרן ישראל דב אודסר"[2] ומנוהלת על ידי נכדיו בניו של הרב עמרם הורביץ, המפיצה את ספריו לצד שאר ספרי חסידות ברסלב. ביוזמות נפרדות מה'קרן' הדפיסו חלק מתלמידיו מהדורות מלאות יותר של חיי מוהר"ן עם השמטות מכתבי יד ברסלביים.[4]
בשנת 1999 התאגדו כמה מחסידיו והקימו על שמו את היישוב אבי הנחל במזרח גוש עציון על גבול מדבר יהודה.
את דרכו ממשיכות מספר קבוצות, המוכרת שבהן בהנהגת הרב ישראל יצחק בזנסון הפועל בתל אביב.[5]
דעותיו
הרב אודסר ביקר את התמסדותה של חסידות ברסלב סביב רבנים, מה שלדעתו הפך אותה להיות כשאר החסידויות ובכך איבדה את ייחודה. את רבני ברסלב הוא הגדיר כ"מפורסמים של שקר" שאליהם התנגד רבי נחמן[6]. את המקורבים אליו כינה "חברים" והתרחק מכל הנהגה של רבנות. הוא היה ישן עם תלמידיו באותו חדר ושיחותיו נשאו אופי של "שיחת חברים" ששאר המשתתפים נוטלים בה חלק פעיל[7]
ב"אבי הנחל"[8] הוא כותב: "עלינו לשוש ולשמוח לשיר לרנן ולזמר להודות להלל ולשבח לאדון עולם על יום העצמאות יום הניסים והנפלאות אשר עשה ה' עמנו".
הביע תמיכה בהעלאת עצמותיו של רבי נחמן מברסלב לארץ ובשנת 1994 אף הצליח להביא להסכמת נשיאי ישראל ואוקראינה לכך[9]. מאמץ זה נכשל עקב התנגדותם של שאר חסידי ברסלב ואז התבטא: "לא צריכים להשתדל להביא את רבנו לארץ ישראל... אם רבינו היה רוצה היו מסכימים כל הממשלה וכל העולם... הוא לא מתגעגע אחרי הכפירה והפריצות.... רבינו הקדוש אמר לכל הציונים... אני הרבי של ישראל, אבל לא של גויים!"[10].
עמד בקשרי מכתבים עם ותיקי החסידים, במכתב ר' גדליהו אהרן קעניג אליו מז' תמוז תשי"א, כותב לו "חברי וידידי האמיתי עמיתי אהובי נפשי ולבבי וכו' כש"ת מוה"ר ר' ישראל דב אדסר שיחי' נצח, וקרנו ירום בכבוד". כמו"כ בתחילת ספר 'נחל נובע' מהדורת ירושלים תשכ"א נדפס מכתב מר' גדליהו: "ב"ה אור ליום ג' ז' אדר"א תשי"א לפ"ק פעיה"ק ירושלים תובב"א. אמרתי לרשום מה ששמעתי מפ"ק מו"ר עט"ר הגה"ח המפורסם וכו' וכו' כקש"ת הרב ר' אברהם שיחי' נצח שטערינהארץ (כוכב לב), ועמי ידידינו מאנ"ש הוו"ח אי"א מוהר"ר ישראל דב אדסר שיחי' נצח. סיפור דברים מעט מזעיר כטיפה מן הים מהרבה הנפלאות העצומות והתעלומות הנשגבות שהיה בענין הולדת אדומו"ר הקדוש והנורא אור הנעלם והצפון וכו' נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה סד"ס [סבא דסבין] דקדושה שמו קודש צדיק יסוד עולם רבינו נחמן אור האורות זיע"א מברסלב..."[11]
"הפתק"
ערך מורחב – נ נח נחמ נחמן מאומן
הרב אודסר ידוע בשל פתק שמצא בשנת ה'תרפ"ב בין דפי ספר וכלל את הססמה "נ נח נחמ נחמן מאומן". הוא האמין שהפתק נכתב אליו בידי רבי נחמן, שנפטר כמאה ועשר שנים קודם לכן, והגיע אליו באורח פלאי, לאחר שהיה שבור כתוצאה מכך שנאלץ לאכול בצום שבעה עשר בתמוז. החולקים טענו שאדם בשם הרב יואל אשכנזי רצה להרגיעו ולשמחו ושם את הפתק בתוך ספריו[12].
הרב אודסר שמר במשך שנים בסוד את קיום הפתק וסיפר עליו רק לילדיו. כעבור שישים שנים, בהיותו כמעט כבן מאה, סיפר על כך ברבים. השתלשלות העניין היה כך: כשבע שנים שהה רבי ישראל בבית אבות ברעננה בבדידות. במקרה הגיע אהרון פץ למקום, פגש ברבי ישראל שסיפר לו על הפתק ורבי נחמן, ומשם התחיל פרסום הפתק.
אהרון פץ ורבי ישראל הביאו להתקבצות חסידים נוספים סביבו שכל מטרתם היא פרסום הפתק ובעל הפתק ונוצרה הקבוצה אשר חבריה מכונים "נ-נחים". תלמידים אלה כולם חוזרים בתשובה והם מפרסמים את הסיסמה ואת סיפור הפתק.
הקיבוץ באומן
בשנת ה'תשמ"ז 1986 נסע לראש השנה לאומן בפעם הראשונה בחייו. מאז השתתף בקיבוץ באומן בראש השנה ליד קבר רבי נחמן. בראש השנה תשנ"ה, כחודש וחצי לפני פטירתו התעקש לנסוע לאומן למרות חולשתו ואף הורה לאחרים לעשות זאת. רוב ההולכים בדרכו נוסעים לאומן לראש השנה, מלבד קומץ שמתפלל ליד הכותל המערבי.
משפחתו
רבי ישראל דב ואשתו התגוררו ליד רבי ישראל קרדונר ונולדו להם תשעה ילדים. בנו הבכור מת מרעב במהלך מלחמת העולם הראשונה[13]. אחת מבנותיו נישאה לרב שמואל קרויזר. אחד מנכדיו (בן בתו חוה), הוא גיל שפר. שניים מנכדיו, שלמה ומרדכי (מוטי) אודסר, נרצחו בפיגוע ירי במהלך האינתיפאדה השנייה[14].
ספריו
- אב"י הנחל - מכתבים לנשיא זלמן שזר, הספר הראשון יצא לאור על ידי הנשיא שזר ובו 32 מכתבים. התשכ'ט 1969.
- כתבי רבי ישראל - מכתבי ר' ישראל קרדונר.
- ליקוטי אמונה - מדריך לאמונה חובר על ידי רבי ישראל דב אודסר.
- שיחות רבי ישראל - שיכתוב הקלטות בקצרה על ידי אביגדור ומטודי. ראה אור לראשונה בשנת התשנ'ח 1998 <בערך>.אשי ישראל - עיבוד צמוד למקור, ללא שינויי עריכה, של שיחות באידיש משנת תשמ"א שתורגמו גם לעברית
- ישראל סבא - עיבוד של הקלטות משיחות בשנותיו האחרונות, [נערך על ידי אריה בן יצחק] ראה אור לראשונה על ידי הוצאת 'קרן רבי ישראל'. שנת הוצאה: ה'תשס"ח 2008.
- שמע ישראל - דבריו מהקלטות, [נערך על ידי אריה בן יצחק] ראה אור לראשונה על ידי הוצאת 'קרן רבי ישראל', ירושלים. שנת הוצאה: ה'תשס"ח 2008.
- שיחות מתוך חיי הסבא - תמליל של שיחות מוקלטות [נערך על ידי דניאל אמבש] שנת הוצאה: ה'תש"ס 2000.
- שיחות סבא, הוצאת 'ועליך אמרתי', חריש
- כתבי רבי נחמן מברסלב - חיבור בין 'קיצור ליקוטי מוהר"ן' ל'ליקוטי תפילות'. ראה אור לראשונה על ידי רבי ישראל דב אודסר. שנת הוצאה: ה'תשמ"ו 1985.
לקריאה נוספת
- הסבא - אלבום תמונות, מהחיים הנפלאים של הסבא, הוצאת 'נקודות טובות', ירושלים תשס"ג
- זה ינחמינו - מאת תלמידו, הרב ישראל יצחק בזנסון על הפתק ועל קורות חייו של רבי ישראל "עם הוספות רבות וחשיפות", הוצאת 'שיר חדש', מהדורה רביעית תל אביב תשס"ח
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ישראל דב אודסר |
חיי סבא ישראל - ספר על תולדותיו ותורותיו, הוצאה פרטית, ה'תשס"ח- טובי סופר, חסד פשוט, מעריב, 4 באוקטובר 1985
- אלי מנדלבאום, מה הסוד שלך, סבא?, באתר ynet, 26 באוקטובר 2010
- הרב אודסר (105) בעל הסגולה מחסידי ברסלב - מת בירושלים
- אודסר ישראל-בער, תיק ובו התכתבויות בין אודסר לנשיא שז"ר, אתר ארכיון המדינה
ישראל דב אודסר (1888 בערך-1994), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ כך ע"פ עדותו. יצוין כי התאריך שנרשם במשרד הפנים 'תרמ"ו' אינו מדויק ומבוסס על רישומים שגויים מהתקופה העות'מנית[דרוש מקור]
- ^ 2.0 2.1 2.2 רבי ישראל דב-בער אודסר, באתר שער ברסלב
- ^ רבי שמואל הורביץ, בספרו ימי שמואל כותב תיאורים על גדולתו ועבודת ה' המרוממת של רבי ישראל בער בשנות התר"פ.
- ^ יונתן מאיר, גילוי, כיסוי וצנזורה בחסידות ברסלב, מחשבת ישראל 2, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2020
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםמרוקו - ^ ראו מקורות כאן
- ^ ישראל סבא, עמוד תד. בעמ' תז שם: "מה שאני קיבלתי במסירת נפש מרבי ישראל (קרדונר) ומכל, ומכל אנשי שלומנו הזקנים, האנשי אמת, לא, לא כמו היום, היום אנשים, אנשים שרודפים פשוט אחרי כבוד וכסף".
- ^ מכתב ע"א
- ^ "זעזוע בקרב חסידי ברסלב בארץ מפניית הרצוג לקרבצ'וק להעלות עצמות ר' נחמן". נח זבולוני - חצי מאה של עיתונות ירושלמית
- ^ שיחות מתוך חיי הסבא, עמודים רצה-רצז
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים מגזין 'אבקשה' חשון תשפ"ה,, - ^ שאילת שלמה • הרב שלמה אבינר • מאמרים >> נ נח נחמ נחמן מאומן, באתר ספרית חוה
- ^ סבא ומשפחתו, אתר 'סבא ישראל'
- ^ אפרת וייס ועלי ואקד, פיגוע ירי בשומרון: 2 אחים ישראלים נרצחו, באתר ynet, 30 ביולי 2002
ישראל דב אודסר39993598Q8053869