הרב יצחק מאיר מורגנשטרן
 | |
| לידה | תשכ"ז (גיל: 57 בערך) |
|---|---|
|
| |
הרב יצחק מאיר מורגנשטרן (כתיב יידי: מאָרגְנשְטֶערְן; נולד בחנוכה תשכ"ז) הוא מנהיג עדה ומקובל חסידי, אדמו"ר בבית המדרש תורת חכם בירושלים.
ביוגרפיה
נולד ליעקב מנחם וליוכבד סימא מורגנשטרן, חסיד גור מצאצאי רבי שמעון סופר, בשכונת הנדון (אנ') שבלונדון. כבר בילדותו נמשך אחרי פנימיות התורה. למד בישיבת לוצרן ובגייטסהד ובד בבד למד קבלה וחסידות. נישא לבתו של הרב יוסף לובינסקי מאנטוורפן (המכונה האדמו"ר מחנטשין) ולאחר נישואיו התגורר באנטוורפן ובירושלים. למד אצל הרב ניסן דוד קיוואק והיה קשור לרבי צבי הירש רוזנבוים, האדמו"ר מקרעטשניף-סיגט ולרבי יעקב לייזר האדמו"ר מפשעווארסק, וכמו כן עסק בתורת הקבלה אצל הרב יצחק כדורי, והרב דוד בצרי. הוא גם למד קבלה עם הרב אליעזר צבי סאפרין מקאמארנא, כיום האדמו"ר מקאמארנא בית שמש. כמו כן הוא לומד בחברותא לעיתים עם המקובל הרב יצחק משה ארלנגר.
הנהגתו
בסביבות שנת תשנ"ה החל לערוך סעודה שלישית בבית המדרש סאטמאר בשכונת עזרת תורה. בשנת תשנ"ז פתח כולל קטן בשכונת מקור ברוך, אשר כונה "אילימה"[1]. בשנת תשס"ב פתח בשכונת גוש 80 ברחוב אוהלי יוסף 18 בית מדרש בשם "תורת חכם", על שם ספרו של רבי חיים די לה רוזה. בבית המדרש יש כולל חצות, כולל בוקר ללימודי הלכה וכולל צהריים ללימודי קבלה. עם השנים נבנתה סביבו מעין חצר חסידית. הוא מקבל קוויטלך ומכונה אדמו"ר.
בשבתות וחגים, ולפעמים גם בימות החול באירועים מיוחדים, הוא לובש בגדים לבנים כמנהג המקובלים, ובנוסף לכך הוא חובש ספודיק, הוא מדגיש את היותו חסיד ברסלב, והוא קשור גם לחסידות חב"ד ועורך התוועדויות בי"ט כסלו ובתאריכים חב"דיים נוספים. בשנים האחרונות הוא לובש לבנים גם בימות החול, וחובש לראשו קולפיק רבני.
הרב מורגנשטרן משלב את תורת ברסלב עם קבלת האר"י וממשיכי דרכו. הוא מוסר מדי יום שיעורים בספר הזוהר, בספר ליקוטי מוהר"ן, בדף היומי ושיעור בקבלה. מלבד זאת הוא מוסר שיעורים נוספים בהלכה וחסידות. בסעודה שלישית הוא עורך טיש ובו אומר דברי תורה במשך כשעה ויותר, על פרשת השבוע ועניינא דיומא ובסיומם מסביר על פי דבריו פירוש חדש בפיסקה "דעה חכמה לנפשך והיא כתר לראשך" (מתוך הפיוט דרור יקרא). דברי תורתו בסעודה שלישית מודפסים בחוברת השבועית במדור "דעה חכמה לנפשך". בליל שבת הוא אינו עורך טיש, אולם אומר דברי תורה בביתו לפני חסידיו במהלך הסעודה. דברים אלו, ודברי תורה נוספים שנאמרו במשך השבוע, מודפסים בחוברת "נשמתין חדתין", המופצת מדי שבוע בדפוס ובדוא"ל.
במשך שנים נהג לנסוע לראש השנה לאומן עם מאות חסידים מישראל, אנגליה וארצות הברית, שהצטרפו למניין שלו במקום. התפילות במניין זה נמשכו מהנץ החמה ועד לשקיעתה. תקיעת שופר אורכת כשעתיים, עקב כוונותיו של הרב מורגנשטרן על פי הקבלה. לקראת ראש השנה תשע"ג נסע הרב מורגנשטרן לאומן, אך עוד לפני החג החליט לשוב לישראל[2]. הוא פרסם קונטרס שלפיו מי שמקושר לצדיק בארץ ישראל יכול להישאר בראש השנה בארץ[3] וכן כתב לבני חבורתו מאמר בנושא בשם "והאמת והשלום אהבו"[4]. חלק מהתפילות בשנה זו נערכו בקבר דוד המלך[5]. עם זאת, בראש השנה תשע"ד היה שוב באומן[6]. בשנים הבאות הוא נותר בירושלים. בחלקן נסע לאומן בערב ראש השנה וחזר לחג לארץ ישראל. במשך השנים נוספו והתגלו מסורות שונות מזקני חסידי ברסלב, ובהם הרב לוי יצחק בנדר והרב שלמה וקסלר, שעיקר השראת נשמת הצדיק היא בירושלים, ועל כן יש להיות בירושלים בראש השנה.
ספריו קיבלו הסכמות מרבי משה הלברשטאם, רבי יחיאל פישל אייזנבאך, הרב דב וייס ועוד. יש לו בתי מדרשות בשם "תורת חכם" גם במונסי ובבורו פארק ובצפת.
לאדמו"ר ישנם חסידים ומעריצים רבים[דרוש מקור] בארצות הברית, ביניהם פילנטרופים התומכים בו, בעיקר בהוצאת ספריו.
מעיקרי שיטתו
בקבלה
הרב מורגנשטרן מבסס את שיטתו הקבלית על דרכו של רבי חיים די לה רוזה (ה"תורת חכם"). שיטה זו מוציאה לעיתים דברים מפשוטם[7], ומשתמשת רבות בעקרון ה"ערכין", שלפיו ישנן כמה מערכות יחס לכל דבר. כך מתיישבות סתירות בין מקורות, שלפי השיטה עוסקים במערכות שונות. לאור זאת, אומר הרב מורגנשטרן שכל המחלוקות ביהדות אינן אלא לפי ההסתכלות החיצונית, ולא מצד הפנימיות[8]. בתורתו הוא משלב בין היתר יסודות מתורות הרש"ש ותלמידיו, חב"ד, הרמח"ל, ברסלב, קאמארנא, זידיטשוב, רבי אהרן מסטראשלע, הגר"א ותלמידיו והרב אשלג. כך למשל, הוא טוען שאין מחלוקת בנושא הצמצום בין החסידות לבין הגר"א, ושניהם מסכימים לשיטת החסידות[9]. באופן דומה, לדבריו, מתאימות תורת הנגלה וההלכה עם תורת הסוד. הרב מורגנשטרן נוהג לפרש טעמי מחלוקות בהלכה לאור שורשי נשמותיהם של בעלי הדעות.
הרב מורגנשטרן פיתח שיטות מדיטציה המבוססות על מקורות החסידות והקבלה, אלו סוכמו בעיקר בחלק "דרך הייחוד" שבקובץ ים החכמה[10].
לדעתו למרות המורכבות שבקבלה, היא חייבת להתאים לאמונה הפשוטה המורגלת בפי המון עם ישראל[11]. עם זאת, הוא סובר שהטועה בעניינים אלו אינו נחשב אפיקורוס[12].
הרב מורגנשטרן מתנגד לגישתם הביקורתית של הרב יעקב משה הלל ויוסף אביב"י, הסוברים שיש חלקים בכתבי האר"י שהם מחידושי רבי חיים ויטאל עצמו ולא ממה שקיבל מרבו, וסובר שכל מה שנכתב בכתבי האר"י הוא ממנו אם לא נכתב בפירוש אחרת.
הוא מתבלט בין המקובלים ההולכים בדרכו של הרש"ש בכך שהוא מורה לכוון את כוונות התפלה גם בזמנים כמו ימי ספירת העומר והימים שבין ראש השנה לשמיני עצרת, בשונה ממנהג בית אל ורוב תלמידי הרש"ש, וזאת בהסתמכו על בעל ה"תורת חכם"[13].
בהלכה
אף שאינו פוסק הלכה באופן פורמלי, ונוהג בדרך כלל להפנות את השואלים אותו לפוסקים מוכרים[14], הוא עוסק בבירורים הלכתיים, המתפרסמים בקובצי "ים החכמה" וב"נשמתין חדתין".
הוא נוהג להתפלל בשעות מאוחרות מאוד, ומסתמך על שיטות יחידאיות באשר לזמני היום כזמן תפלה, חצות היום, שקיעה וצאת הכוכבים, כשיטת מהרש"ל ומהר"ם שיק ועוד[15]. בעניין בין השמשות הוא סובר כדעת רבינו תם ולדעתו כך הייתה גם דעת האר"י[16].
מסתמך רבות על תורת הסוד בפסיקתו, ולדעתו אין זה סותר את הכלל ש"תורה לא בשמים היא" כל עוד הדברים תואמים את תורת הנגלה[17].
הרב מורגנשטרן כתב תשובה אודות חידוש מצוות התכלת, שבה הוא דוחה את מעמד התכלת הנפוצה, הנצבעת מארגמון קהה קוצים, בטענה שחילזון זה אינו מתאים לסימנים בחז"ל, ומעדיף את הינטינה שהציע הרב הרצוג. עם זאת, הוא נוהג ללבוש את התכלת הנפוצה מאחר שלא ניתן להשיג תכלת כשיטתו[18].
אוסר את שיטת מוח אחד (שיטה של קינסיולוגיה יישומית שבה שואלים שאלות ומקבלים תשובות דרך השרירים[19]), ולדעתו היא בכלל איסור כישוף וקוסם. האדמו"ר מאמשינוב שמתיר את השיטה התבטא שמכל החולקים על שיטתו הוא היחיד שמראה את צד האיסור[20]. הרב מורגנשטרן ניסה להשפיע על רבנים שיוציאו פסק אוסר בעניין זה.
לקראת פסח ה'תשע"ט הביע תמיכה עקרונית בהקרבת קרבן פסח[21], וכן עודד את תלמידיו להימנות על כבש לקרבן פסח[22].
דעתו על הציונות ומדינת ישראל
הרב מורגנשטרן מכנה את הציונות: ”הרעיון הטמא של הציונות, ואתחלתא דגאולה המסולפת שלהם”[23], הוא כותב שאין למדינת ישראל דין "מלכות ישראל" מפני שהיא מלכות שלא מושתת על חוקי התורה, ומפני שהיא עוברת על איסור שלש השבועות[24]. הוא מורה ללמוד בספר ויואל משה כדי ללחום בקליפת הערב רב[25].
משפחתו
- גיסו הנגיד יצחק שפירא בנו של אברהם יוסף שפירא
- גיסו הרב פנחס לובינסקי, חתנו של רבי אברהם שלמה בידרמן מלעלוב - ירושלים.
- בנו הגדול, ישראל, נישא בשנת תשע"ד לבתו של הרב פנחס משה טאוב, האדמו"ר מקוזמיר[26].
- בנו הרב יעקב מנחם חתן הרב יהודה לייב אשלג אדמו"ר מאשלג-אבן עזרא[27].
תלמידים מפורסמים
- הרב שמואל ערנפלד, מחבר ספרי 'כצאת השמש' על הרש"ש.
- הרב עקיבא ארלנגר (בנו של רבי אברהם) מחבר ספר כתר תורה.
- הרב נפתלי ארלנגר (בנו של רבי סנדר) משפיע ומפורסם ועורך בעלון "יחידתי".
- הרב בנימין גליק מחבר ספרי 'משאת בנימין'.
- הרב אברהם אביש ווייס, ראש כולל דעת קדושים ומחבר ספרי 'יחודים כמותך'.
- הרב פנחס הלברשטט מחבר הספרים 'בים דרכך'.
- הרב בן ציון אפל משפיע מפורסם בתורת החסידות והקבלה
בין המקושרים אליו נמנים גם האמנים מרדכי בן-דוד, שהוציא לאור את הניגון "א שבת אין מעז'יבוז" לאחר שבת במז'יבוז עם הרב מורגנשטרן, ואת הניגון 'סימן טוב' לרגל חתונת בנו[28], ובערי וובר שנוסע אליו לחגים ומועדים ואף הקים את בית מדרשו במונסי[29]. ניסים בלאק גר צדק וזמר מפורסם. וכן יהונתן גארב, פרופסור לקבלה באוניברסיטה העברית.
מספריו
- ים החכמה - יוצא מדי שנה לכבוד ראש השנה. עד תשס"ד חוברת, מתשס"ה ספר. מכיל תשובות בהלכה ומערכות בקבלה. תשס"ג, תשס"ד, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תשס"ט, תש"ע, תשע"א,תשע"ב, תשע"ג (הקדמה), תשע"ד, תשע"ה, תשע"ט.
- ליקוטי ים החכמה - כוונות הקידושין.
- ליקוטי ים החכמה - עניינים בעבודת ה', חלק א'.
- ליקוטי ים החכמה - עניינים בעבודת ה', חלק ב'.
- ספרי ליקוטי ים החכמה - הלכות תפילין, קדושת שבת, תיקון חצות, חנוכה, פורים, פסח, ירח האיתנים, נישואין (מצורף לסידור תורת חכם - שבע ברכות) ובענייני בר מצווה (חוברת).
- מי הדעת - על הלכות צניעות שבסימן ר"מ שבשולחן ערוך אורח חיים.
- דעה חכמה לנפשך, בראשית - חלק א', חלק ב', חלק ג'. דברים - חלק א', חלק ב'.
- דעה חכמה לנפשך - שיחות קודש, תשס"ה, תשס"ו.
- נשמתין חדתין, בראשית.
- נשמתין חדתין, שמות.
- נתיב חיים - שיעורים בספר נתיב מצוותיך משולבים בשיעורים בספר אוצרות חיים
- היכל הריב"ש - לקט מספרי חסידות על זמירות שבת, בראשו פירוש הבעש"ט על מזמור הודו עם ביאור.
- שארית יעקב, על מסכת ברכות.
- שארית יעקב, על מסכת מגילה.
- שארית יעקב, על מסכת מגילה וענייני פורים.
- שו"ת ים החכמה, חלק א'.
- פני חמה, על ברכת החמה.
- הגדה של פסח, חלק א', חלק ב'.
- סידור תורת חכם - סידור לימות החול, לפי נוסח הבעל שם טוב, זמירות לשבת, כוונות חנוכה, כוונות חק לישראל, תפילת ערבית דליל פסח, כוונות החופה ושבע ברכות, כוונות שילוח הקן, סידורי תפילות לשבת (ארבעה כרכים - ערבית, שחרית, מוסף ומנחה), ספירת העומר, נטילת לולב והושענות, הקפות לשמחת תורה, סגולות למניעת מגפה, פורים, סדר עבודת יום הכיפורים, כוונות ברית מילה ופדיון הבן.
- מאמר והאמת והשלום אהבו, בעניין הקיבוץ בראש השנה בארץ ישראל, ובפרט בירושלים.
ספרים המיוסדים על ספריו "ים החכמה":
- בים דרכך, דרכי עבודת ה' למעשה.
- בים דרכך, ביאור פנימיות עבודת חודשי אלול תשרי.
- בים דרכך, ענייני חג הפסח, ספירת העומר וחג השבועות.
קישורים חיצוניים
- ריאיון עם הרב מורגנשטרן במוסף "קהילות" (באתר מרכז רבני אירופה)
- שיעורי הרב יצחק מאיר מורגנשטרן באתר "קול הלשון"
- הרב מורגנשטרן בביקור אצל הרב דוב קוק בטבריה, סיון ה'תשפ"ג באתר בחצרות הקודש
רבי יצחק מאיר מורגנשטרן שחרית במאנסי, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ מהכתוב בהקדשה בתחילת הספר "דרך הקודש" שיצא על ידי בית מדרשו של הרב מורגנשטרן, עולה כי חבר אריה דרעי הסתופף בצלו של הרב בשנות התשעים.
- ^ משה ויסברג, המקובל ראה 'אור' ושב מציונו של רבי נחמן באומן - לירושלים, באתר בחדרי חרדים, 18 בספטמבר 2012 (הקישור אינו פעיל)
- ^ קונטרס ראש בני ישראל
- ^ מאמר והאמת והשלום אהבו. עם זאת הוסיף: "ואמנם אזהרה שמענו, דהגם שאמרנו דעניין הקיבוץ מתקיים שפיר גם מארעא קדישא, אעפי"כ בל יקל ראשו מי שנשמתו משתוקקת אל הקיבוץ הק' באומן להימנע מליסע לאומן מחמת איזה עצלות ח"ו או כבדות או איזה מניעה וקושי".
- ^ ראו ים החכמה תשע"ג, מאמר "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם"
- ^ יוסי נכטיגל, פיוס בברסלב: הרב מורגנשטרן נועד עם מוהרא"ש שיק 8 בספטמבר 2013, באתר כיכר השבת
- ^ כמה פעמים כותב הרב די לה רוזה שעל אף שרבו הרש"ש אמר משהו בפירוש, "מבין ריסי עיניו" הבין שכוונתו להפך, ראו שו"ת ים החכמה עמ' צז
- ^ ים החכמה תשע"ב, מאמר שלש שיטות
- ^ על שיטתו בקבלה ראו בספר "ייראוך עם שמש" שכתב תלמידו הרב שמואל ארנפלד
- ^ ים החכמה, חלק א, תשס"ו, עמ' שה; חלק שני, תשס"ז, עמ' תרנט; חלק שלישי תשס"ט, עמ' תתג
- ^ ים החכמה תשע"א, מאמר אמונת הייחוד
- ^ ים החכמה תשע"א, עמ' תתפז, שארית יעקב עמ"ס מגילה עמ' שכג.
- ^ אחת הסיבות שפתח בית מדרש עצמאי הייתה מנהגו לכוון כך בבתי מדרש אחרים. רבי בנימין רבינוביץ אמר שהדבר בכלל איסור "לא תתגודדו", ולכן קרא הרב מורגנשטרן לבית מדרשו על שם בעל תורת חכם המתיר את הכוונות, כדי שהמקום ייחשב "אתרא דמר".
- ^ בתחילת כל חוברת "נשמתין חדתין", העוסק גם בענייני הלכה, מופיעה ההערה 'מו"ר ביקש לכתוב שהפסקים בהלכה המובאים פה אין לסמוך עליהם למעשה'.
- ^ שו"ת ים החכמה סימן ט'
- ^ ים החכמה תשע"א עמ' נג
- ^ שו"ת ים החכמה סימן א'
- ^ שו"ת ים החכמה סימנים ב' וג'.
- ^ בטיפול: עזבו את ספת הפסיכולוג, דברו אל הגוף שלכם, באתר ynet, 2007-12-13
- ^ שו"ת ים החכמה סימנים י"ג-י"ז
- ^ מובא בספרו נשמתין חדתין שמות פרשת ויקהל-פקודי
- ^ הר הבית חדשות - המקובל רבי יצחק מאיר מורגנשטרן: לעשות מנוי לקרבן פסח, באתר הר הבית חדשות
- ^ שארית יעקב עמ' קל"ו, באתר היברובוקס
- ^ שארית יעקב סי' ה, באתר היברובוקס
- ^ דעה חכמה לנפשך עש"ק פר' בהר תשע"ב, עמ' יח.
- ^ גלריה באתר בחדרי חרדים.
- ^ בנו של רבי יחזקאל יוסף אשלג
- ^ מרדכי בן דוד בשיר חדש לחתונת בן הרב מורגנשטרן באתר חסידיניוז
- ^ שימו לב אל הנשמה • הזמר, היוצר והבעל המנגן בראיון מיוחד ל’ניצוצות’
33093656יצחק מאיר מורגנשטרן