רבי ישראל קרדונר

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי ישראל היילפרין (מכונה: רבי ישראל קרדונר, על שם עירו קרדן; תרכ"ז, 1867 בערך - ט' חשוון תרע"ט, 1918) היה מהרבנים הבולטים בדור הרביעי של חסידות ברסלב, ומוציא לאור של כמה מספרי חסידות זו. מוכר כרבו של רבי ישראל דב אודסר.

תולדותיו

נולד בעיר קרדן שבפולין למשפחה של מתנגדים. סייע לאביו יהודה במסחר.

בשנת תרמ"ט (1889), בעקבות קריאה אקראית בספר "התיקון הכללי" של רבי נחמן מברסלב, התקרב לחסידות ברסלב. הוא ביקש לנסוע לברסלב, ובטעות הגיע לעיר בראסלב שבבלרוס, שהייתה עיר של מתנגדים. לאחר מכן נסע לברסלב שבאוקראינה, ומשם הפנו אותו לרבי נחמן מטשערין, תלמידו של רבי נתן מברסלב. הוא שהה אצלו כמה ימים ולאחר מכן שלח אותו ללמוד אצל מחותנו רבי משה ברסלבר, אף הוא מתלמידי רבי נתן מברסלב. רבי ישראל הפך לתלמידו המובהק של רבי משה ברסלבר ושמו התפרסם בקרב חסידי ברסלב. רבי אלטר מקרימינשטוק אמר עליו: "אם רבי ישראל קרדונר היה בזמן רבי נתן, היה גם כן חידוש".

במשך תקופה התגורר באומן. יחד עם רבי שמשון ברסקי ייסד באומן את ישיבת "אנשי מעמד". עסק רבות בהדפסת ספרי רבי נחמן מברסלב. בשנת תרס"ב (1902) הדפיס בעיר למברג את הספר" סיפורי מעשיות" עם הרב צבי ווייסלייב.

כשנה לאחר מכן עלה לארץ ישראל. התגורר לסירוגין בצפת, מירון וטבריה. בשנת תרס"ה (1905) הדפיס בירושלים את הספר" ליקוטי תפילות". כן הדפיס את הספר "מתנה טובה" - ליקוט מספר ליקוטי תפילות על שבת, שנועד עבור יהודי ארצות הברית.

ייסד בירושלים בית מדרש לחסידי ברסלב, ובצפת ובמירון ייסד את חברת "קימת חצות לילה".

הדריך רבים בתורת ברסלב. בין תלמידיו: רבי ישראל דב אודסר, שהחשיבו לרבו המובהק. רבי ישראל דב אודסר פגש בו לראשונה בשנת תרס"ג (1903), בהיותו בן 17, כשרבי ישראל קרדונר הגיע מצפת לטבריה. רבי ישראל קרדונר הפך אותו להיות חסיד ברסלב. הוא התגורר בביתו של רבי ישראל קרדונר אשר גם דאג לנישואיו. רבי ישראל דב אודסר היה מרבה לספר עליו[1]. הוא אמר עליו כי הוא הוכחה מה רבי נחמן מברסלב יכול לעשות מילוד אישה: "רבי ישראל קרדונר היה בעולם הזה, אבל לא היה בעולם הזה".

בשנות מגוריו בצפת היה שוהה כל ימות השבוע בקבר הרשב"י במירון ושב לצפת לפני שבת. הרב אודסר סיפר כי ראה שלולית על הרצפה שנוצרה מן הדמעות שהזיל שם.

גם בתקופת מגוריו בארץ ישראל נהג רבי ישראל קרדונר לנסוע לאומן לראש השנה. בנסיעותיו נהג לשוטט בכפרים ובעיירות כדי לקרב יהודים לעבודת ה' בדרכה של חסידות ברסלב. בקיץ שנת תרע"ד שב בפעם האחרונה לארץ ישראל, ומאז לא יצא ממנה.

נישא לראשונה באירופה, אך לאחר שלא נולדו לו ילדים התגרש מאשתו. בארץ ישראל נשא את אשתו השנייה, גיטל, שהייתה אז בגיל 15. את השידוך יזם רבי אברהם בן רבי נחמן, מחבר הספר "ביאור הליקוטים". מנישואיו השניים נולדו לו בן ובת. בחשוון תרע"ט חלה עם אשתו ושני ילדיו במגפת כולרה. אשתו הבריאה, שני ילדיו מתו מן המחלה, והוא מת שלושה ימים אחריהם. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה. על מצבתו המקורית נכתב: "פ"נ ר' ישראל ברסלבר", ועל מצבתו המשופצת הוסיפו את כינויו "ר' ישראל קורדונר".

כמה ממכתביו הובאו בספר "כתבי רבי ישראל".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כמובא בספרים "ישראל סבא" ו"שיחות מתוך חיי הסבא"