רבי גדליהו אהרן קניג

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב גדליהו אהרן קניג
רבי גדליהו אהרן קניג
מקום פעילות ירושלים וצפת
השתייכות חסידות ברסלב
תחומי עיסוק תורת רבי נחמן מברסלב.
רבותיו רבי אברהם שטרנהרץ
חיבוריו שערי צדיק, חיי נפש

רבי גדליהו אהרן קניגיידיש קעניג; כ"ז בניסן ה'תרפ"א, מאי 1921 - כ"ג בתמוז ה'תש"ם, 7 ביולי 1980) היה רב ברסלבי, מייסד ומנהיג קהילת ברסלב צפת.

ביוגרפיה

נולד בירושלים לאסתר פרומט ולרבי אלעזר מרדכי, חסידי קוזניץ (פוריסוב) שמוצאם מלודז'. בצעירותו למד בישיבת חב"ד והתקרב לחסידות חב"ד. אחר מסע חיפוש הכיר את רבי אברהם שטרנהרץ והפך לחסיד ברסלב נלהב. התגורר בבתי ויטנברג בסמוך לשכונת מאה שערים.

נפטר בכ"ג בתמוז ה'תש"ם כאשר שהה באנגליה במסע לגיוס תרומות עבור אגודתו, בשנת ה-59 לחייו. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.

השפעתו

אחר פטירת רבו הרב שטרנהרץ, המשיך הרב קעניג את מורשתו ולימד את כתבי רבי נחמן מברסלב במסגרות שונות. הוא היה הראשון מבין רבני ברסלב שמסר שיעורים בתורת ברסלב בעברית. בין משתתפי שיעוריו היו דמויות מוכרות בציבוריות הישראלית.

נודע במכתבי התשובה הרבים ששלח למי שפנה אליו. רבים ממכתביו אלו משתרעים על פני עשרות עמודים, שבהם הוא מביא בין היתר תורות שלמד מהרב שטרנהרץ.

אגודת ננמ"ח

בשנת תשכ"ז (1967) הקים הרב קעניג את אגודת "נחל נבע מקור חכמה (ננמ"ח), האגודה להחייאת היישוב הדתי בגליל העליון, על שם רבנו נחמן אור האורות מברסלב", במטרה להקים קהילה של חסידי ברסלב בעיר. לדבריו הוא קיבל מסורת מרבו, הרב שטרנהרץ, לפיה תלויה הגאולה בעניין זה.

הוא השקיע מאמצים במטרה זו, ויצא למסע גיוס תרומות בארצות הברית ובאירופה, חרף מצבו הבריאותי הרעוע. באמצע דרשה שנשא במנצ'סטר שבאנגליה הוא חש שלא בטוב, וכעבור דקות אחדות נפטר.

הקריה והמוסדות שיזם הוקמו ברובם לאחר פטירתו, על ידי בניו. בנו, רבי אלעזר מרדכי קניג, המשיך להנהיג את הקהילה והמוסדות עד לפטירתו בכ"ג בטבת ה'תשע"ט.

חיבוריו

  • קונטרס חיי נפש, הוצאת חסידי ברסלב, תשכ"ח (1968). זהו מכתב העונה לשאלה שהופנתה אליו בעניין התקשרות לצדיקים בשעת התפילה, תוך ציון שיטתו של רבי חיים מוולוז'ין בעניין זה (המובאת בספרו "נפש החיים"), שלפיה יש בעניין זה משום עבודה זרה. הרב קעניג חותר להוכיח כי דבריו של רבי חיים אינם מתייחסים כלל לעניין ההתקשרות לצדיקים. בראש הקונטרס נדפסה הסכמה של רבני העדה החרדית ורבנים נוספים, חסידים ומתנגדים. בשנת תשע"א התפרסם מכתב הסכמה שכתב הרב צבי יהודה קוק[1]. בשנת תשע"ג (2013) נדפס שוב בכרך ג' של "שערי צדיק" (מכתב סה), עם הוספות מכתב יד המחבר. מהדורה מתוקנת הודפסה בשנת תשע"ו (2016), עם הוספות ומפתח נושאים נרחב.
  • שערי צדיק, סדרת ספרים שהחלה לראות אור בשנת תשע"ב, בהוצאת בניו. הסדרה מחזיקה 10 כרכים. הספרים כוללים תשובות אודות תורת ברסלב, ובהן מסורות ששמע מהרב שטרנהרץ וביאורים בספר ליקוטי מוהר"ן.

חיבורים נוספים שכתב עודם בכתב יד, ובהם חיבור על ליקוטי מוהר"ן ומפתח מקיף לספרות ברסלב בשם "שפת הנחל"[2]. מלבד חיבוריו שלו, ערך והדפיס ספרי ברסלב בלתי מוכרים יחסית, כמו ליקוטי אבן ותפילות הבוקר של רבי אפרים ב"ר נפתלי ויינברג, תלמידו של רבי נתן מנמירוב.

לקריאה נוספת

  • ש. מן, "רבי גדליהו אהרן קעניג זצ"ל", בתוך: מבועי הנחל, ירושלים תש"מ, שנה שלישית קובץ 31-31, עמ' ע"ז-ע"ט.
  • דוד רובין, באור פני מלך - שביבים וניצוצות ממסכת חייו של רבי גדליהו אהרן קעניג, שלושים שנה לפטירתו, צפת ה'תשע"ד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בספר שני המאורות, ירושלים תשע"א
  2. על פי דף השער של הספרים חיי נפש ושערי צדיק