חסידות קאליש
חסידות קאליש הייתה חסידות שפעלה בגליציה המזרחית, ענף מחסידות פרמישלאן. האדמו"ר הראשון היה רבי דוד בן רבי מאיר הגדול מפרמישלאן. החסידות התייסדה בעיירה קאלוש (כיום אוקראינה) שכונתה בפי היהודים קאליש[1].
תולדות החסידות
רבי מאיר הראשון מפרמישלאן היה מראשוני תלמידי הבעל שם טוב ולאחר פטירתו בשנת תק"כ החל לכהן באדמו"רות. נפטר בשנת תקל"ג. לאחר פטירתו בניו החלו לכהן באדמו"רות. בנו הבכור רבי אהרן אריה לייב בפרמישלאן ובנו השני רבי דוד בקאלוש. לאחר פטירת רבי דוד נקרא אחיינו רבי יצחק, בן אחיו רבי אהרן לייב מפרמישלאן, למלא את מקומו. רבי יצחק היה חתנו של רבי איתמר בעל בית מרזח בעיירה צ'יזיקוב (הסמוכה ללמברג) שהיה צדיק נסתר. רבי לוי יצחק מברדיטשוב שידכם. לאחר שנפטרה אשתו נישא בשנית לאחותה וממנה נולדו לו חמשת ילדיו הקטנים. נפטר בו' בשבט ת"ר.
בני רבי יצחק היו:
- רבי יששכר בער לייפר אבי חסידות נדבורנא.
- רבי ישראל ממלא מקום אביו. נפטר בכ"ה באדר תר"מ.
- רבי שלמה מחברון. עלה בצעירותו לישראל והיה מפורסם כצדיק. נפטר בירושלים בי"א בניסן תרכ"ח.
- הרב מיכל מנדבורנה. היה מלמד. חתנו של רבי אהרן מברצ'יבה.
- רבי דוד אייזקסון מרומאן נפטר בא' בחשוון תרס"ח.
- הרב משה מקאליש.
- הרב אהרן אריה. היה גביר גדול.
- חתנו הרב צבי מקאליש.
- חתנו אחיינו (בן גיסו רבי שלמה) הרב אהרן לייב רדליך.
הדור השלישי והלאה
בני רבי ישראל:
- רבי אהרן אריה מרוזשניטוב (רזניטוב).
- רבי יצחק מרוזשניטוב.
- רבי יצחק מקאליש ממלא מקום אביו.
- רבי יהודה מקאליש.
רבי דוד איזאקסון:
- חתנו רבי יצחק לייפר (בן רבי אהרן אריה בן אחיינו רבי ישכר בער מנדבורנא) מהרץ-רומאן שמילא את מקומו.
- רבי שלמה, חתנו של רבי מאיר מקרעטשניף וכיהן באדמו"רות ברומאן.
- רבי ישראל לייפער (חתנו של רבי יוסף מנירדהז בנו של רבי מרדכי לייפר) כיהן בנירדהז.
- רבי מאיר אייזיקסון מרומאן (חתן דודו רבי איתמר מנדבורנה) שכיהן בפילדלפיה[2].
- רבי חיים שלום מנדבורנה פילדלפיה.
- רבי שלמה מפאסיק שבניו ג'רזי.
- רבי מרדכי דב מסטייטן איילנד.
- חתנו, רבי יצחק אייזיק רוזנבוים, האדמו"ר מקליבלנד-רעננה.
- רבי מאיר מהרץ. נולד בשנת תרכ"ז ובשנת תרמ"ז החל לכהן כמו"צ בנדברונה. בהמשך כיהן ברומן ובהרץ.
- רבי שלמה, חתנו של רבי מאיר מקרעטשניף וכיהן באדמו"רות ברומאן.
- ילדיו האחרים היו רבי משה וחתניו רבי חיים לביל מפיאטרה-ניאמץ ורבי אהרן משה טויבש.
החסידות לאחר השואה
רבי יוסף רוזנבוים (נפטר בכ"ג באב תשע"ט) בן רבי ישכר בער מסטרוז'ניץ הקים חצר לחסידות קאליש בארצות הברית וכיום יש לחסידות בית כנסת בשדרה R בפלטבוש שבברוקלין ובויליאמסבורג, ותלמוד תורה לילדים וישיבה לבחורים בבורו פארק. בשנת תשע"ז קנה 'קונטרי' לחסידות בהרי הקטסקילס שבניו יורק.
מספר צאצאים של רבי יצחק מקאליש מכנים את עצמם בשם קאליש, ביניהם רבי מרדכי יצחק מנדבורנה-קאלוש (המתגורר בשכונת רמת בית שמש ג' בבית שמש), בנו של רבי אהרן יחיאל מנדבורנה באניה.
רבי משה יהושע רוזנבוים (נולד בכ"ג באלול ה'תשכ"ב) מכהן כיום כאדמו"ר מקאליש בוויליאמסבורג[3].
רבי יחיאל מיכל רוזנבוים (נולד בה' בכסלו ה'תשכ"ד) מכהן כאדמו"ר מקאליש בפלטבוש[3].
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 45.
הערות שוליים
- ^ אין לבלבל עם העיר קאליש שבפולין שגם שם פעלה חסידות מגזע וורקא
- ^ ראו עליו עוד, באתר המודיע באנגלית.
- ^ 3.0 3.1 שלמה ניימאן, אשרי ילדותינו: די קינדער יארן פון אונזערע רבי'ס, קינדער שריפט 235, סוכות תשפ"ד, עמ' 72-73 (ביידיש)
26145046חסידות קאליש