חסידות רוזבדוב
חסידות רוזוודוב (יידיש: ראזוואדאוו) הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות דז'יקוב שמגזע רופשיץ. הראשון בחסידות היה רבי משה הורוביץ.
הדור הראשון
רבי משה הורוביץ נולד בסביבות שנת תקפ"ד לרבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב ולחיה בת רבי יחיאל מיכל רוזנפלד מראווה רוסקה. נשא את בתו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט. כיהן ברבנות רוזוודוב, ולאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות רוזוודוב. היה אהוד על בני עירו ואף היו מכנים את עצמם "בני רבי משה הורוביץ". נפטר בי' בסיוון תרנ"ד.
צאצאיו:
- ממלא מקומו רבי צבי הירש.
- רבי אברהם חיים מפלאנטש.
- רבי יצחק אבי חסידות סטוטשין.
- חתנו רבי צבי אלימלך מבלאז'וב.
- חתנו רבי שלום דוד אונגר מדז'בנה.
- חתנו רבי אריה לייביש הלברשטאם מגריבוב.
- חתנו רבי אלימלך אהרן שניאור זלמן מקרוסנה.
הדור השני
בנו הגדול רבי צבי הירש הורוביץ מילא את מקומו ברבנות ואדמו"רות. נולד בערך בשנת תר"ט. נישא לבתו של רבי יחיאל וגשל מפריסטיק ובזיווג שני לבתו של רבי משה זילברפרב חתנו של רבי חנוך העניך מאלעסק. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה ואחרי שנתיים חזר לגליציה והתיישב בריישא בה נפטר בי' בחשוון תרע"ט. נקבר ברוזבדוב.
צאצאיו:
- ממלא מקומו רבי אפרים, חתן דודו רבי אברהם חיים מפלאנטש.
- רבי מנשה, נולד בערך בשנת תר"מ. היה חתנו של דודו רבי יהושע שפירא מריבטיטש. נשאר בריישא שם כיהן באדמו"רות ובשנותיו האחרונות עבר לליז'נסק שם היו לו חסידים רבים. היה בעל חוש מוזיקלי מיוחד. נרצח בשואה עם כל משפחתו בלבוב. בנו רבי חיים היה חתנו של רבי אלתר זאב מסטריזוב.
- רבי שלמה, נולד בערך בשנת תר"ס. היה חתנו וממלא מקומו של רבי אלעזר ויסבלום מריישא (נכד רבי אלימלך מליז'נסק). נרצח בשנת תש"ג עם ארבעת ילדיו.
- רבי שמחה מווישנה, נולד בערך בשנת תרנ"ג. היה חתנו של רבי יעקב משה ספרין מקומרנה היה בעל מנגן גדול. נרצח בשואה.
- חתנו רבי יעקב עפשטיין (בן רבי לייבוש מאוז'רוב).
- חתנו רבי חיים הגר מאנטניא.
- חתנו רבי אלימלך הורוביץ ממעליץ.
- חתנו רבי יעקב יצחק מבארנוב.
הדור השלישי
רבי אפרים הורוביץ, בנו של רבי צבי מילא את מקומו ברבנות ואדמו"רות. נולד בערך בשנת תר"ל. היה חתנו של דודו רבי אברהם חיים מפלאנטש. נמלט עם אביו בזמן מלחמת העולם הראשונה. נסע למערב אירופה לאסוף כסף ובשנת תר"צ חזר לרוזבדוב. נפטר בשנת תרצ"ב.
בניו רבי נפתלי ורבי משה מילאו את מקומו ברבנות ואדמו"רות.
צאצאיו:
- רבי נפתלי, נולד בערך בשנת תר"נ. נרצח בשואה בלבוב.
- רבי משה נולד בערך בשנת תר"ס. היה חתן קרובו רבי אלעזר הורביץ מגרודז'יסק. בזמן המלחמה ברח מזרחה והגיע ללודמיר שם נתפס על ידי הנאצים ונשרף חי בעודו לבוש בטלית ותפילין.
- חתנו בן דודו רבי אליעזר מריבטיטש.
- חתנו רבי מנחם מנדל השני מזידיטשוב.
פלאנטש
רבי אברהם חיים נולד לרבי משה מרוזבדוב בשנת תר"י, כבר בצעירותו היה נחשב לתלמיד חכם גדול, נשא בגיל 13 את בתו של הרב בצלאל פילזנר, כיהן ברבנות פלאנטש ולאחר פטירת אביו גם באדמו"רות, חסידיו נמנו באלפים, לאחר זמן גירשה ממשלת פולין את האזרחים הזרים ורבי אברהם חיים התיישב ברדומישלא, בשנת תרע"א התיישב בריישא.
בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט להונגריה ואחרי המלחמה חזר לריישא. התפרסם כבעל דבקות, התפלל בהתלהבות ולא ישן על מיטתו במשך 40 שנה. היה בעל מנגן גדול. בין שיריו מפורסם השיר ביידיש "שבת איז טייער", המתאר את סדר יום השבת. נפטר בכ"ט בתשרי תרע"ט. בניו רבי אליעזר ורבי דוד כיהנו אחריו.
צאצאיו:
- רבי אלעזר הורוביץ, נולד ברוזבדוב בשנת תרמ"א. היה חתנו של רבי מאיר יהודה שפירא מבוקווסק. למד אצל חמיו וקיבל ממנו היתר הוראה, בשנת תרס"ט התמנה לכהן ברבנות בגרודז'יסק, בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לטרנוב שם כיהן כדיין ולאחר פטירת אביו כאדמו"ר, פתח ישיבה ומסר בה שיעורים, מסופר שהגיעו מהקונגרס הפולני לראות את עבודתו המיוחדת, בזמן מלחמת העולם השנייה התחבא בבונקר, בו' בכסלו תש"ג נתפס על ידי הנאצים ונורה למוות.
- רבי דוד הורוביץ, נולד בערך בשנת תרמ"א. נישא לבתו של רבי שמעון אלתר תאומים-פרנקל רב בפדגרזה. כיהן ברבנות בפצשלב ולאחר מלחמת העולם הראשונה כיהן באדמו"רות בריישא. נרצח בשואה בבלז'ץ בשנת תש"ב. בנו רבי משה היה חתן רבי אלתר אליעזר מריגליץ. חתניו היו רבי יוסף דוד אפשטיין (צאצא של המאור ושמש) מסוקולוב ורבי אלכסנדר שמואל טייטלבוים האדמו"ר מקולבוסוף בניו יורק[1].
- רבי שלמה חתן רבי יחיאל מפאקשנוויץ, נפטר בצעירותו.
- חתנו רבי אלימלך מיאסלה.
- חתנו רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
- חתנו - אחיינו רבי אפרים מרוזבדוב.
ניגוני רוזבדוב
השירה ברוזבדוב הייתה מבוססת על ניגוני רופשיץ ודז'יקוב אך האדמו"רים הלחינו ניגונים רבים אחרים. ניגוני רוזבדוב בדרך כלל מורכבים מבית אחד או שנים, של השתפכות של "בכי" או שמחה, להבדיל מניגוני דז'יקוב (מהתקופות המאוחרות) שהיו ארוכים ומורכבים וחלקם "ממלכתיים" בסגנון מרש. ברוזבדוב היו מספר ניגונים לכל אחד מזמירות השבת וחלוקת השירה הייתה לפי שבתות רגילות ושבתות חגיגיות כמו שבת שחלה ביום טוב או שבת חנוכה. לחלק מהזמירות הייתה חלוקה לפי תקופות השנה ואף לפי חודשי השנה.
ירמיה דמן הוציא ארבעה דיסקים בשם "עתיקא קדישא" (ליל שבת, סעודת שבת בבוקר, סעודה שלישית וימים נוראים) של ניגוני בית אביו, יצחק דמן (איטש'ע), שנולד ברוזבדוב והיה חסיד רוזבדוב. רוב הניגונים מקורם ברוזבדוב-רופשיץ. הדיסקים גם כוללים את נוסחאות רוזבדוב לקטעים הנאמרים בסעודות השבת כ"רבונו של עולם" לפני קידוש ליל שבת או קטע הזוהר בסעודת שבת בבוקר.
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה.
- יצחק אלפסי, החסידות, מעריב, 1977, עמ' 126–130
קישורים חיצוניים
- אשכול אודות עתיקא קדישא (ניגוני רוזבדוב) בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס".
23910501חסידות רוזבדוב
- ^ ראו תולדות אנשי שם, חלק א, ערך: הרב ר' אלכסנדר שמואל טייטעלבוים.