חסידות רוזבדוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חסידות רוזוודוב (יידיש: ראזוואדאוו) הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות דז'יקוב שמגזע רופשיץ. הראשון בחסידות היה רבי משה הורוביץ.

הדור הראשון

רבי משה הורוביץ נולד בסביבות שנת תקפ"ד לרבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב ולחיה בת רבי יחיאל מיכל רוזנפלד מראווה רוסקה. נשא את בתו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט. כיהן ברבנות רוזוודוב, ולאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות רוזוודוב. היה אהוד על בני עירו ואף היו מכנים את עצמם "בני רבי משה הורוביץ". נפטר בי' בסיוון תרנ"ד.

צאצאיו:

הדור השני

בנו הגדול רבי צבי הירש הורוביץ מילא את מקומו ברבנות ואדמו"רות. נולד בערך בשנת תר"ט. נישא לבתו של רבי יחיאל וגשל מפריסטיק ובזיווג שני לבתו של רבי משה זילברפרב חתנו של רבי חנוך העניך מאלעסק. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה ואחרי שנתיים חזר לגליציה והתיישב בריישא בה נפטר בי' בחשוון תרע"ט. נקבר ברוזבדוב.

צאצאיו:

הדור השלישי

רבי אפרים הורוביץ, בנו של רבי צבי מילא את מקומו ברבנות ואדמו"רות. נולד בערך בשנת תר"ל. היה חתנו של דודו רבי אברהם חיים מפלאנטש. נמלט עם אביו בזמן מלחמת העולם הראשונה. נסע למערב אירופה לאסוף כסף ובשנת תר"צ חזר לרוזבדוב. נפטר בשנת תרצ"ב.

בניו רבי נפתלי ורבי משה מילאו את מקומו ברבנות ואדמו"רות.

צאצאיו:

  • רבי נפתלי, נולד בערך בשנת תר"נ. נרצח בשואה בלבוב.
  • רבי משה נולד בערך בשנת תר"ס. היה חתן קרובו רבי אלעזר הורביץ מגרודז'יסק. בזמן המלחמה ברח מזרחה והגיע ללודמיר שם נתפס על ידי הנאצים ונשרף חי בעודו לבוש בטלית ותפילין.
  • חתנו בן דודו רבי אליעזר מריבטיטש.
  • חתנו רבי מנחם מנדל השני מזידיטשוב.

פלאנטש

רבי אברהם חיים נולד לרבי משה מרוזבדוב בשנת תר"י, כבר בצעירותו היה נחשב לתלמיד חכם גדול, נשא בגיל 13 את בתו של הרב בצלאל פילזנר, כיהן ברבנות פלאנטש ולאחר פטירת אביו גם באדמו"רות, חסידיו נמנו באלפים, לאחר זמן גירשה ממשלת פולין את האזרחים הזרים ורבי אברהם חיים התיישב ברדומישלא, בשנת תרע"א התיישב בריישא.

בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט להונגריה ואחרי המלחמה חזר לריישא. התפרסם כבעל דבקות, התפלל בהתלהבות ולא ישן על מיטתו במשך 40 שנה. היה בעל מנגן גדול. בין שיריו מפורסם השיר ביידיש "שבת איז טייער", המתאר את סדר יום השבת. נפטר בכ"ט בתשרי תרע"ט. בניו רבי אליעזר ורבי דוד כיהנו אחריו.

צאצאיו:

ניגוני רוזבדוב

השירה ברוזבדוב הייתה מבוססת על ניגוני רופשיץ ודז'יקוב אך האדמו"רים הלחינו ניגונים רבים אחרים. ניגוני רוזבדוב בדרך כלל מורכבים מבית אחד או שנים, של השתפכות של "בכי" או שמחה, להבדיל מניגוני דז'יקוב (מהתקופות המאוחרות) שהיו ארוכים ומורכבים וחלקם "ממלכתיים" בסגנון מרש. ברוזבדוב היו מספר ניגונים לכל אחד מזמירות השבת וחלוקת השירה הייתה לפי שבתות רגילות ושבתות חגיגיות כמו שבת שחלה ביום טוב או שבת חנוכה. לחלק מהזמירות הייתה חלוקה לפי תקופות השנה ואף לפי חודשי השנה.

ירמיה דמן הוציא ארבעה דיסקים בשם "עתיקא קדישא" (ליל שבת, סעודת שבת בבוקר, סעודה שלישית וימים נוראים) של ניגוני בית אביו, יצחק דמן (איטש'ע), שנולד ברוזבדוב והיה חסיד רוזבדוב. רוב הניגונים מקורם ברוזבדוב-רופשיץ. הדיסקים גם כוללים את נוסחאות רוזבדוב לקטעים הנאמרים בסעודות השבת כ"רבונו של עולם" לפני קידוש ליל שבת או קטע הזוהר בסעודת שבת בבוקר.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23910501חסידות רוזבדוב

  1. ^ ראו תולדות אנשי שם, חלק א, ערך: הרב ר' אלכסנדר שמואל טייטעלבוים.