חסידות פיטסבורג
 | |
| האדמו"ר הראשון רבי יוסף לייפר עם חסידיו | |
| מידע | |
|---|---|
| מקום ייסוד | קראלי |
| תאריך ייסוד | תרצ"ג |
| מייסד | רבי יוסף לייפר |
| מרכזי פעילות | אשדוד |
| מספר חסידים | כ-200 |
| אדמו"ר | הרב משולם אליעזר לייפר |
חסידות פיטסבורג, היא חצר חסידית, ענף מחסידות נדבורנה אשר נוסדה על ידי רבי יוסף לייפר. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל 385 בעלי זכות בחירה[1].
תולדות החסידות
רבי יוסף
רבי יוסף לייפר היה בנו של רבי ישכר בער מסאטמר, בנו של רבי מרדכי מנדבורנה. היה תלמידו של הרב יהודה גרינוולד מסאטמר. היה חתנו של הרב אברהם אבא מיזנר, חסיד זידיטשוב. כיהן בהתחלה כאדמו"ר בעיר קראלי, ובשנת ה'תרפ"ו היגר בשל חובות כספיים לארצות הברית שם הקים את חצרו בפיטסבורג שבמדינת פנסילבניה והתפרסם בארצות הברית כצדיק גדול. את בניו שלח ללמוד בישיבות אירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, שם נספו שניים מבניו, רבי יששכר בער ורבי מרדכי. היה לו בן נוסף בשם יצחק שנפטר בילדותו. בנותיו היו לאה הינדא אשת רבי שלמה מהורניסטייפול וחיה, אשת הרב אברהם טברסקי אחיו של גיסה רבי שלמה. דברי תורתו יצאו בספר "צדקת יוסף".
רבי אברהם אבא
בנו בכורו רבי אברהם אבא לייפר שרד את המלחמה. נולד בי"ח בכסלו ה'תרע"ח בקרולי. בשנת ה'תר"ץ שלחו אביו (יחד עם אחיו) ללמוד באירופה אצל רבי שלמה זלמן פרידמן אב"ד ראחוב שם למד 4 שנים. בסיום לימודיו קיבל ממנו סמיכה. אחר כך עבר לישיבת סעקלהיד ללמוד אצל הרב יהודה סג"ל רוזנר. בשנת ה'תרצ"ז התארס לרחל, בתו של קרובו רבי איתמר רוזנבוים בן רבי מאיר מקרטשניף, שנודע בכינויו "האדמו"ר הזקן מנדבורנא". החתונה התעכבה זמן רב כדי שרבי יוסף, אבי החתן יוכל לבוא מארצות הברית אך בשנת ה'תרצ"ט כשהחלו רוחות המלחמה הוחלט שיתחתן ללא נוכחות אביו. החתונה נערכה בצ'רנוביץ, מקום מגורי חמיו ולאחר חתונתו מונה על ידי חמיו לכהן כרב בית הכנסת הגדול בעיר. ניצל מהמלחמה בנסים בעוד שני אחיו נהרגו בשואה. בזמן השואה שכל את ילדו בן השש, חיים. בשנת ה'תש"ח נסע לארצות הברית והתגורר אצל אביו כשנה ולאחר מכן עבר לניוארק שם הקים בית מדרש ופתח קהילה משלו. לאחר פטירת אביו באדר ה'תשכ"ו, הוכתר לכהן במקומו כאדמו"ר בעיר פיטסבורג. בשנת ה'תשכ"ט שכל את בנו הרב יצחק אייזיק (חתנו של הרב ישראל אריה זלמנוביץ רבה של עכו). בשנת ה'תש"ל עלה לישראל וקבע את משכנו בעיר אשדוד, שם הקים מוסדות תורה וחסד.
בכל מקומות מושבו היה פעיל בהקמת מוסדות דת ונטל חלק בחיים הציבורים. בהגיעו לישראל נמנע מהתערבות פוליטית, ולמרות הפצרות של אדמור"י אגודת ישראל לא הצטרף בקריאה לבחירות.
נפטר בפתאומיות בעשרה בטבת ה'תש"ן (ינואר 1990) ונקבר בהר המנוחות. בנו רבי מרדכי ישכר בער הוכתר למלא את מקומו. חתניו הם רבי דוד שפיגל מאוסטרובה-קאלושין מארצות הברית, הרב גרשון פרל רב בית הכנסת "זכר יצחק" והרב דב צבי קרייזווירט (בנו של הרב חיים קרייזווירט).
רבי מרדכי
רבי מרדכי יששכר בער למד בישיבת גרודנא ובישיבת טשעבין בירושלים. היה נשוי לאביבה מרים בתו של הרב יצחק אייזיק ליבס אב"ד אגודת הרבנים בניו יורק ומחבר שו"ת "בית אבי". בהנהגתו של רבי מרדכי התבססה החסידות באשדוד, וקיימים בה מוסדות רבים. הוקמה קריית פיטסבורג בעיר, למגורי החסידים. רבי מרדכי כאביו היה מלחין ניגונים, וחלקם יצאו לאור בסדרת התקליטים "ניגוני חסידי פיטסבורג". כמה מניגוניו התפרסמו ביותר, בין השאר הניגון "וידע כל פעול" לראש השנה, והניגון "קה רבון" לשבת.נקבר בחלקה חדשה בבית העלמין בעיר מגוריו אשדוד.
רבי מרדכי נפטר ביום השני של חול המועד סוכות, אור לי"ז בתשרי ה'תשפ"א. לאחר שנדבק בנגיף הקורונה.
רבי משולם אליעזר
בנו, רבי משולם אליעזר הוכתר לאדמו"ר בהלווית אביו, נשוי לבתו של רבי ניסן רוזנבוים האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים.
אחיו, הרב יעקב מונה לכהן כראש ישיבות פיטסבורג, נואם ומוסר שיעורים בחסידות פלאם ובכינוסים שונים. והאח השלישי, הרב יוסף, מונה לכהן כרב קהילת פיטסבורג בבני ברק.
ספרי החסידות
- צדקת יוסף, תורותיו של רבי יוסף לייפר. יצא בשלוש מהדורות, ט"ו באדר ב' ה'תשמ"ו, ט"ו באדר ה'תשנ"ח וח' בניסן ה'תשס"ח. בכל מהדורה נוספו דברי תורה ובמהדורה השנייה הודפס גם קונטרס "עדות ביהוסף" ובו תולדותיו של רבי יוסף.
- אמונת אברהם, תורתו של רבי אברהם אבא.
- פתגמי אורייתא, סדרת ספרים מתורתיו של רבי מרדכי.
לקריאה נוספת
- אהרן בארי, אבא לכולם - חייו של אברהם אבא לייפער מפיטסבורג, אשדוד ה'תשנ"ג
- ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.