חסידות לעלוב

קבר רבי דוד מלעלוב

חסידות לֶעלוֹב היא חצר חסידית פולנית-ארצישראלית. החצר הוקמה בשנת תקע"ה בעיירה ללוב על ידי רבי דוד בידרמן.

האדמו"ר השני בשושלת, רבי משה בידרמן, עלה לארץ ישראל בשנת תרי"א והתגורר בירושלים. מאז נשאה החסידות אופי ירושלמי והפכה לחלק מן היישוב הישן.

מספר צאצאים מכהנים באדמו"רות. החצר המרכזית היא חסידות לעלוב בעיר בית שמש.

קברו של רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב בהר הזיתים

הדור הראשון

מייסד החצר והאדמו"ר הראשון שלה הוא רבי דוד בידרמן. היה תלמידו של החוזה מלובלין והתפרסם באהבת ישראל שלו. לפני כן נסע גם לרבי אלימלך מליז'נסק. נפטר בז' בשבט תקע"ד.

הדור השני

בנו של רבי דוד היה רבי משה בידרמן, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחה. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל עם בניו ונכדיו. התיישב בירושלים ובה נפטר כחודשיים וחצי לאחר עלייתו, בי"ג בטבת ה'תרי"א. נקבר סמוך לקבר זכריה הנביא.

הדור השלישי

בניו של רבי משה היו:

• רבי אלעזר מנדל בידרמן, בנו של רבי משה, והאדמו"ר הראשון (בתנועת החסידות כולה) שהתחיל את כהונתו בירושלים. תיקן את הלבוש הירושלמי, המכונה ביידיש "געלע קאפטן" ועוד ממנהגי ירושלים. היה חתנו של רבי צבי בן החוזה מלובלין וחתנו של רבי נתן נטע מחלם בעל נטע שעשועים. נפטר בעת שנטל ידיו לסעודה שלישית של פורים משולש, ט"ז באדר ב' תרמ"ג.
• רבי יצחק דוד, היה חסיד של אחיו, לאחר פטירת אחיו כיהן לתקופת קצרה מאחר שאחיינו רבי דוד צבי שלמה, סירב לשמש כאדמו"ר בחיי דודו. רבי יצחק דוד היה ממקימי ישיבת חיי עולם וכן הקים ארגון סיוע לצאצאי רבי משה בידרמן "בני משה". היה חתנו של רבי ישעיה זינגר מקינצק. חתנו היה רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין, שכיהן כראש ישיבת חיי עולם.

הדור הרביעי

בנו של רבי אלעזר מנחם מנדל היה רבי דוד צבי שלמה בידרמן ("ר' דוד'ל"). החל לשמש כאדמו"ר לאחר פטירת דודו רבי יצחק דוד. עמד בראש כולל פולין והקים את שכונת בתי ורשה בירושלים. ייסד את בית הדין החסידי בעיר בראשות בעל ה"תורת חסד". יחד עם דודו רבי יצחק דוד ייסד גם את הישיבה החסידית חיי עולם. רבי דוד'ל ערך את נוסח התפילה של חסידות לעלוב. נפטר בה' באלול תרע"ח.

הדור החמישי

בנו של רבי דוד צבי שלמה היה רבי שמעון נתן נטע. כיהן כאדמו"ר לזמן קצר, נפטר בצום גדליה ג' בתשרי ה'תר"צ.

הדור השישי

בניו של רבי שמעון נתן נטע היו:

• רבי משה מרדכי. החל לכהן כאדמו"ר מלעלוב, בשנת תשכ"ב קיבל פלג מזקני חסידות קרלין את רבי משה מרדכי כרבם, והוא הפך לאדמו"ר מלעלוב-קרלין.
• רבי יעקב יצחק. לא כיהן רשמית כאדמו"ר. ממנו הסתעפה חסידות 'לעלוב-ירושלים'.

הדור השביעי

בני רבי משה מרדכי

לאחר פטירת רבי משה מרדכי החלו לכהן שלושה מבניו: רבי אברהם שלמה, רבי שמעון נתן נטע ורבי אלתר. לאחר פטירתם, החלו אחים נוספים לכהן כאדמו"רים.

• הבן הבכור, רבי אברהם שלמה בידרמן (א' באדר ב' ה'תרפ"ו - ט"ז בשבט ה'תש"ס) היה האדמו"ר מלעלוב בירושלים. דברי תורתו ותולדותיו נדפסו בספרים אמרי קודש ואמרות אש.
• רבי שמעון נתן נטע (ז' בטבת ה'תרצ"א – י' בתשרי ה'תש"ע) היה האדמו"ר מלעלוב בבית מדרשו ב'קרית-לעלוב' בשיכון ה' בני ברק. חיבר את הספר הר בשן ודברי תורתו נדפסו בספר דברות קודש, רוב חסידי אביו עברו אליו.
• רבי אלתר אלעזר מנחם (ד' באב ה'תרצ"ה – י"ד בטבת ה'תשס"א) כיהן כאדמו"ר בבית מדרשו של אביו ברחוב רבי עקיבא בבני ברק.  
• הרב פנחס יצחק בידרמן, (נולד בג' באלול ה'ת"ש) האדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג. בית מדרשו ברחוב כפר נחום בירושלים.
• הרב ישכר דוב בידרמן (רבי בערל), (נולד בי' בכסלו ה'תש"ב) האדמו"ר מלעלוב (בר-אילן (על שם בית מדרשו ברחוב בר-אילן בירושלים)) מכונה גם מהרי"ד מלעלוב או לעלוב פיעטרקוב.
• הרב שמואל שמעלקא בידרמן, (נולד בכ"ד בטבת ה'תש"ג) האדמו"ר מלעלוב עזרת תורה, על שם השכונה בה שוכנת בית מדרשו. חתן רבי משה אדלר, רבה של שיכון הרבנים.

לעלוב ירושלים

רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב-ירושלים

בנו של רבי יעקב יצחק בן רבי שמעון נתן נטע מלעלוב, היה רבי שמעון נתן נטע בידרמן מ"לעלוב-ירושלים". לאחר פטירת דודו רבי משה מרדכי, פתח את בית מדרשו  "אור יעקב" על שם אביו בשכונת בית ישראל בירושלים, שם החל לנהוג באדמו"רות. בערוב ימיו פתח קהילה גם בבית שמש. נפטר בד' באב ה'תשס"ד.

הדור השמיני

בני רבי אברהם שלמה:

• הבכור, רבי שמעון נתן נטע, התגורר בביתר עילית ונהג כאדמו"ר בעיקר בעת שהיותיו מחוץ לישראל. בסוף ימיו ערך את השולחנות והתפילות בביתו. לפעמים היה עורך שולחנות ותפילות יחד עם אחיו רבי יצחק. היה חסיד ברסלב ואף לאחר שהוכתר לאדמו"ר נסע לקבר רבי נחמן מברסלב לראש השנה. נפטר בגיל צעיר בכ"ו באייר תשס"ח.
  • בנו הרב יהודה זונדל (נולד בי"ט בטבת תשנ"ו), שהיה כבן 12 בפטירת אביו, הוכתר כינוקא. בשנת תשע"ה נשא את בתו של הרב שמשון משה שטרנברג מקוזניץ והחל לכהן כאדמו"ר. הקים בית מדרש על שם אביו "קדושת שמעון" לעלוב, וכן יסד רשת כוללים "ברכת שמעון" לעלוב בעיר.
• הרב יצחק מאיר אייזיק, מכהן כאדמו"ר בירושלים. הקים את ישיבת "היכל אברהם" בעיר ביתר.

בני רבי שמעון נתן נטע:

• הבכור, הרב אליהו עזריאל, מכהן כאדמו"ר בבית המדרש של אביו ב'רמת לעלוב' בשיכון ה' בבני ברק.
• הרב אהרן, הוא האדמו"ר מלעלוב שמכהן בבית שמש. אליו פנו מרבית החסידים.
• הרב יעקב יצחק, לאחר פטירת אביו הוכתר לאדמו"ר מלעלוב בירושלים,

האדמו"ר הרב אהרן בידרמן מלעלוב. חנוכה תש"פ

בני רבי אלתר אלעזר מנחם:

• הבכור, הרב דוד צבי שלמה נפתלי, אדמו"ר מלעלוב בבורו פארק, חתנו של רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן. בית מדרשו של אביו ברחוב רבי עקיבא בב"ב עומד תחת נשיאותו.
• הרב יעקב יצחק (נולד בערך ה'תשכ"ב), חתן רבי מנשה קליין מאונגוואר, מכהן גם הוא כאדמו"ר בבורו פארק. בית מדרשו בשדרה ה-19, בנוסף יש לו בית מדרש בעיר העתיקה בירושלים.
• המשפיע הרב אלימלך בידרמן, חתן רבי נתן דוד רוזנבוים האדמו"ר מזוטשקא.
• המשפיע הרב נחמן בידרמן. חתן הרב שלום משולם ויינברגר אב"ד טשאבא.
• המשפיע הרב חיים יוסף בידרמן, חתן רבי נתן גשטטנר ראש ישיבת 'פנים מאירות'.

בני רבי שמעון נתן נטע, בן רבי יעקב יצחק (לעלוב-ירושלים):

• הרב אלתר ישראל, מכהן בבית מדרשו של אביו בירושלים, ומכונה האדמו"ר מלעלוב-ירושלים.
• רבי יוחנן, מכהן בבית שמש, ומכונה האדמו"ר מלעלוב-בית שמש.
• חתנו, רבי ישראל קאפף, הוא האדמו"ר מלעלוב בראנוביץ

קרלין לעלוב :

רבי שמואל צבי אלימלך הכהן רוזנפלד היה חתנו הצעיר של רבי משה מרדכי מלעלוב, לאחר שגיסו האדמו"ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן פרש מלשמש כאדמו"ר לחלק מחסידי קרלין (הפלג שהפך אחר כך לחסידות פינסק קרלין),  פתח את חצירו ברחוב מלאכי בבני ברק. נפטר בט"ז בתשרי תש"ע.

• בנו הרב יהושע העשיל רוזנפלד, שימש כמשפיע בישיבת טשרנוביל בבני ברק והוכתר כאדמו"ר לאחר פטירת אביו. מנהיג את חצירו בבני ברק. חתנו של הרב שלמה וסרמן רב חסידי לעלוב בירושלים חתן רבי אברהם שלמה בידרמן האדמו"ר מלעלוב.

לעלוב בראנוביץ':

רבי יעקב אשר קאפף האדמו"ר מלעלוב בראנוביץ - לילה לפני הסתלקותו

רבי יעקב אשר קאפף, בן בתו של רבי משה מרדכי, היה האדמו"ר מלעלוב בראנוביץ'. נפטר בי"ז באדר ב' תשס"ה. הוא היה חתן רבי משה שמואל בנו של רבי ישראל טויסיג.

• בנו בכורו, הרב ישראל קאפף (חתנו של רבי שמעון נתן נטע בן רבי יעקב יצחק), מונה לממלא מקומו ומשמש כמגיד שיעור בישיבת ערלוי בירושלים.
• בנו המשפיע הרב חיים יצחק קאפף. חתן רבי מאיר רוזנבוים מפרמישלאן.
• בתו מאטל פייגא נישאה לרבי שלמה רוזנבוים האדמו"ר מזוטשקא ירושלים.

מאפייני החסידות

חסידות לעלוב מדגישה את אהבת ישראל ואת הדאגה לזולת. האדמו"ר הראשון, רבי דוד, בלט במידה זו והיה מחפש ורואה טוב בכל יהודי. מסופר שפעם נסע עם רבי יעקב יצחק מפשיסחה בדרכם מרבם החוזה מלובלין, ובדרך עצרו באחד הכפרים. רבי דוד הלך לטייל בכפר והתעכב. כשחזר שאלו רבי יעקב יצחק למה התעכב. ענה לו רבי דוד שראה דרגה חדשה במעלת ישראל: בחור כפרי העומד עם גרזן ליד אביו ואומר לו: "אם לא היה הקב"ה - הייתי רוצח אותך". רבי דוד ראה בכך את גדולת עם ישראל, שאפילו כשעומדים בדרגה כזו נחותה בכל זאת יש בהם יראת שמיים.

אדמו"רי לעלוב וחסידיהם מנהלים מפעלי הכנסת אורחים ובתי תמחוי שבהם מוצאים את מקומם מחוסרי בית ועניים. בירושלים פועלים הכנסות אורחים בבית הכנסת לעלוב צפניה ובבית הכנסת לעלוב-ברנוביץ. חסידיו של רבי אהרון מבית שמש מפעילים "בית תבשיל" בבני ברק, וכן בית "הכנסת אורחים" לעולים לציוניהם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי דוד מלעלוב.

גם בחסידות וורקא, שמייסדה רבי ישראל יצחק קאליש היה תלמידו של רבי דוד, אחד היסודות הוא אהבת ישראל.

גזעים נוספים

• רבי נחמיה בידרמן, בנו של רבי דוד הראשון וחתנו של רבי מרדכי מסטשוב, כיהן אף הוא בלעלוב.
  • בנו רבי יעקב מאפטא (ר' יעקל'י) (תקס"ו - י"ח בטבת תרי"ח) תלמידו של רבי ישכר בער מרדושיץ שמינהו לאדמו"ר, כיהן באיוואנצק ובאפטא. היה חתנו של רבי יעקב קופיל חתנו של רבי מאיר מאפטא. היה מסתגף ומתפלל באריכות.
  • בנו רבי מאיר מרדכי דוד משידלובצא חתנו של רבי ישראל מסטאביחוב. נחשב לגדול בתורה. נפטר באוסטרובצא בב' באייר תרל"ג.
  • בנו רבי יעקב משידלוב חתנו של רבי משה הלברשטאם משינאווא, כיהן בשידלוב, באיוואנצק ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה חזר לשידלוב שם נפטר. את מקומו ברבנות שידלוב מילא חתנו רבי אלימלך אריה רבינוביץ בנו של רבי יחזקאל רבינוביץ מרדומסק.
• רבי מאיר קרקובסקי, חתנו של רבי דוד הראשון כיהן כאדמו"ר בפשדבורז'. היה מיוחס לב"ח בן אחר בן.
• רבי ירחמיאל יוסף, בנו של רבי אלעזר מנדל (תרכ"ו - י' בטבת תרע"ח).
  • בנו רבי מרדכי אלעזר מנחם היה חתנו וממלא מקומו של דודו רבי אלתר מסוסנוביץ. היה מפורסם כגאון ופרוש. נרצח בשואה יחד עם בנו רבי משה.
    • הרב ירחמיאל יוסף בידרמן, בן נינו של רבי ירחמיאל יוסף בידרמן הראשון, הקים בשנת תשפ"ד בבני ברק את בית המדרש קדושת מרדכי "לעלוב ססנובצא" על שם דודו רבי מרדכי מסוסנובצא, כן הקים רשת הכוללים "שלמת ישראל" על שם רבי ישראל מהוסיאטין. הרב ירחמיאל הוא חתנו של הרב אברהם יעקב סלומון מנכ"ל מוסדות שטפנשט.
• רבי אלתר אברהם בצלאל נתן נטע (תרכ"ב - כ"ה באלול תרצ"ג) בנו של רבי אלעזר מנדל. חזר לפולין בזמן מלחמת העולם הראשונה והתיישב בסוסנוביץ. כונה בשם האדמו"ר מארץ ישראל. היה חתנו של בן דודו רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין. חתנו-אחיינו רבי מרדכי אלעזר מנחם מילא את מקומו.
• רבי דוד יוסף (תקפ"ז - ט"ו באב תרנ"ז) בנו של הרב שלמה יחיאל בן רבי משה, כיהן אף הוא באדמו"רות. היה חתנו של רבי אלעזר מקוז'ניץ. התייתם בצעירותו וגדל אצל סבו ואצל דודו רבי מנחם נחום טברסקי ממקארוב. בשנת תר"י התמנה לכהן כרבה של ללוב. בשנת תרל"ו החל לכהן כאדמו"ר. היה תלמידם של רבי עמנואל מפשדבורז', רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש מוורקא ושל רבי יחיאל מאלכסנדר.
  • בנו הראשון רבי אלעזר אלתר אליקים בריעה מקאלושין בנו של רבי דוד יוסף וחתנו של הרב ישראל הלפרין. כיהן בקאלושין לאחר פטירת רבי מאיר שלום רבינוביץ.
  • בנו השני רבי משה שלמה יחיאל (תרכ"א - י"ג באדר תרע"ד) אב"ד שילעץ חתנו של הרב אפרים פישל רפפורט ומחבר הספר "דברי משה".

הערות שוליים

עץ משפחת בידרמן

רבי דוד בידרמן                                                                                                                                             רבי משה בידרמן                             רבי נחמיה בידרמן                                                                                                                                     רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן                                   רבי יצחק דוד בידרמן     רבי יעקב בידרמן                                                                                                         רבי דוד צבי שלמה בידרמן                       רבי שמואל שמעלקא הורוביץ             רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין                                                                                                               רבי שמעון נתן נטע בידרמן     רבי מרדכי דוד וינשטוק                   רבי פינחס דוד הורוביץ       רבי בצלאל ישעיה ברנשטיין       רבי משה ישראל ברנשטיין                                                                                                                                                   רבי משה מרדכי בידרמן   רבי שלמה מנחם וינשטוק   רבי משה יאיר וינשטוק   דוד משה שפיגל   רבי לוי יצחק הורוביץ   רבי יוסף שמואל ברנדויין-מוריה     רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין         רבי שמואל אהרן שזורי (ובר)                                                                                                                       יאיר וינשטוק           ישראל שפיגל       רבי אהרן ברנשטיין     רבי משה אדלר   רבי יצחק וינגרטן     הרב זונדל יהודה הגר                                                                                                                                 אברהם מרדכי וינשטוק                 הרב משה יהודה לייב רבינוביץ   רבי חנניה יוסף אייזנבך   הרב בנימין אדלר   רבי פישל וינגרטן   רבי אברהם שלמה בידרמן   רבי שמואל אלעזר היילפרין                                                                                                                                                                           רבי אברהם שלמה בידרמן     רבי שמעון נתן נטע בידרמן     רבי דוד צבי ישראל בידרמן   הרב פנחס יצחק בידרמן   רבי אלתר אלעזר מנחם בידרמן       רבי שמואל עוזר קאפף       רבי חיים אליעזר הורונצ'יק     רבי שמואל צבי אלימלך רוזנפלד                                                                                                                                                                                   הרב יצחק מאיר אייזיק בידרמן   הרב אהרן בידרמן   רבי יששכר דב לייפר   הרב יעקב יצחק בידרמן   הרב דוד צבי שלמה נפתלי בידרמן   הרב אלימלך בידרמן   רבי יעקב אשר קאפף   הרב אליעזר צבי ספרין   הרב מאיר רוזנבוים   הרב יהושע העשיל רוזנפלד   הרב יונה זאב וינברג

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30601934חסידות לעלוב