רבי אברהם חזן (ברסלב)
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. רבי אברהם חזן (תר"ט, 1849 – כ"ט בכסלו תרע"ח, 14 בדצמבר 1917), המוכר כרבי אברהם בן רבי נחמן (או ראבר״ן, בנו של רבי נחמן מטולצ'ין), היה ממנהיגי חסידי ברסלב בדור הרביעי, וממייסדיה של החסידות בארץ ישראל.
ביוגרפיה
נולד בטולצ'ין לרבי נחמן חזן, תלמידו הקרוב של רבי נתן מברסלב, שהיה בדורו תלמידו הקרוב של רבי נחמן מברסלב. רבי נחמן חזן (הידוע גם בשם רבי נחמן מטולצ'ין) קיבל על עצמו את הנהגת חסידי ברסלב באומן לאחר מותו של רבי נתן מברסלב והוא הדפיס ופרסם את סדרת ספריו ליקוטי הלכות.
בצעירותו נהג הרב אברהם חזן להתבודד ביער במשך כל ימות השבוע תוך שהוא מתקיים על מזון מועט ביותר.[1]
לאחר מות אביו בשנת 1884, החל להעלות על הכתב את הסיפורים והמסורות ששמע ממנו. אנקדוטות היסטוריות אלו יחד עם סיפורים על רבים מחסידיו של רבי נחמן מברסלב, היוו את הבסיס עבור סדרת ספריו כוכבי אור. בהקדמה לספר תיאר את רמת הדיוק אליה שאף בעת כתיבת הספר: "ואחר כל אלה גם את הדברים אשר שמעתי מהם בדרך ההשתלשלות מפה לפה, שלא נודע לי היטב מי ומי האנשים שהגיע אלי הסיפור על ידם, לא רציתי לכתוב מפחד הטעותים השכיחים בסיפורים אלו".
בשנת 1894 עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. מדי שנה היה נוהג לנסוע לאומן לקיבוץ השנתי של חסידי ברסלב בראש השנה בקברו של רבי נחמן מברסלב. בנסיעתו לאומן בשנת 1914, הוא נאלץ בעקבות מלחמת העולם הראשונה להישאר ברוסיה, שם חי ולימד עד פטירתו בשנת 1917. על קברו בבית הקברות באומן נכתב: "פ"נ רבי אברהם ב"ר נחמן הלוי חזן מארץ ישראל". במשך השנים נהרס בית הקברות והמצבות שבו נעלמו. ב-1999 הוקמה מחדש המצבה על ידי אגודת אהלי צדיקים.
תלמידיו של רבי אברהם חזן באומן, רבי לוי יצחק בנדר והרב אליהו חיים רוזן, היו ממנהיגי הדור הבא של חסידי ברסלב בארץ ישראל.
גיסו וחברו היה רבי אלתר טפליקר.
התכלת
באחת מנסיעתיו מארץ ישראל לאומן עבר דרך ראדזין וביקר אצל האדמו"ר גרשון חנוך הניך ליינר ששכנעו להטיל פתיל תכלת בציציתו, על פי תגליותיו. על טיעוני האדמו"ר מראדזין אמר רבי אברהם שאינו צריך לראיותיו כי יש לו יסודות חזקים עוד יותר לחזק לבישת התכלת. נראה היה מדבריו שאומר זאת מחמת ידיעתו את מגילת הסתרים מרבי נחמן מברסלב, והבנתו שלפיה קודם ביאת המשיח תתגלה התכלת.[2] בעקבות מעשה זה החלו חלק מחסידי ברסלב בירושלים ובמקומות נוספים להטיל גם הם תכלת בציציותיהם.[3]
ספריו
כוכבי אור
הספר נדפס בחלקו על ידי המחבר בשנת תרנ"ו, בשנת תרצ"ג נדפס על ידי שמואל הורביץ בתוספת מרובה מכתבי המחבר.
הספר מחולק לארבעה חלקים: אנשי מוהר"ן - יספר מגדולת אדמו"ר ותלמידיו הקדושים. אמת ואמונה - ירבה לעורר ולחזק באמיתות האמונה ובגנות ספרי מינין. חכמה ובינה - מגלה רזין טמירין בשורש קדושת אדמו"ר נ"ע. ששון ושמחה - תפילות נוראות עם ביאורים נרחבים בגדולת השמחה.
ביאור הליקוטים
ספרו ביאור הליקוטים הכולל פרשנות עמוקה על ספרו של רבי נחמן מברסלב ליקוטי מוהר"ן התפרסם בחלקו בימי חייו, הספר נדפס עם הסכמת הבד"ץ דירושלים. המהדורה המלאה הראשונה פורסמה בשנת 1935 על ידי הרב שמואל הורביץ. מהדורה מתוקנת יצאה לאור בשנת 1989 על ידי הרב מרדכי פרנק. בהקדמה לביאור הליקוטים צירף את "שמונה עשרה הכללים" ללימוד הספר ליקוטי מוהר"ן. הרב יוסף ליב זוסמן טען כי הרב אברהם יצחק הכהן קוק נתן מכתב הסכמה לספר ביאור הליקוטים, וככל הנראה היא נמצאת בכספת במשרדי העדה החרדית.[דרוש מקור]
חכמה ותבונה
תוכן הספר ביאור ופירוש עמוק בספר סיפורי מעשיות, בראש הספר יש מאמר מגדולת רבי נחמן ותלמידו רבי נתן.
נלקט על ידי ר' שמואל הורביץ ונדפס בשנת תשכ"ב בבני ברק על ידי נתן צבי קניג, הכתבים נעתקו ברובם על ידי ר' נתן בייטלמכר, חלק מהכתבים נעתקו מכתבי תלמידיו, בספר צורפו גם כל ביאוריו הפזורים בספריו המבארים וסובבים כל סיפורי מעשיות.
שיחות וסיפורים
ביאורים עמוקים והקדמות בדברי רבי נחמן מברסלב בתוספת סיפורים מתלמידי רבי נחמן (כיום הספר מחובר לספר כוכבי אור בכל ההוצאות)
הספר נדפס בחלקו על ידי המחבר בשנת תער"ג, בשנת תרצ"ג יצא לאור מחדש בתוספת מרובה על ידי ר' שמואל הורביץ.
ימי התלאות
סיפור התלאות שעברו על רבי נתן מברסלב בשנות המחלוקת (תקצ"ה-תקצ"ט), בסוף הספר חלק מההשמטות מספר חיי מוהר"ן.
נדפס בשנת תרצ"ג על ידי ר' שמואל הורביץ.
אמונה בידיעה רוחנית (כתב יד)
לפקוח עיניים להסתכל בזיו נועם האמונה בהשתלשלות העולמות ובהמשכת אורו יתברך מעילא לתתא, והוא ספר עמוק מאוד אשר לא כל מוחא סביל דא מרוב עומק המושג. קונטרס זה הוא למעשה הכלל הי"ג מהקדמת ביאור הליקוטים.
לקריאה נוספת
- הרב נח הלוי שטרנפלד, גידולי הנחל, עמ' ז
- הרב לוי יצחק בנדר, שיח שרפי קודש - ברסלב.
- הרב חיים קרמר, לעבור את הגשר הצר, עמ' 381–382
- מבועי הנחל, כרך ד', קובץ 36 ו-37
- הרב נתן צבי קניג, נווה צדיקים, עמ' קפא-קפה
קישורים חיצוניים
- ר' אברהם ב"ר נחמן הלוי חזן מטולטשין (תרע"ח) ז"ל (אורכב 11.09.2011 בארכיון Wayback Machine), אתר שער ברסלב
- רבי אברהם הלוי חזן, אתר אהלי צדיקים
- מיכה אודנהיימר, צופן נחמן, באתר הארץ, 18 באפריל 2006
- "ר_נחמן_חזן_מטולטשין ערך ר' אברהם ב"ר נחמן חזן מטולטשין(הקישור אינו פעיל) באתר ברסלביקי (אורכב 20.10.2018 בארכיון Wayback Machine)
אברהם בן נחמן ישראל חזן (1849-1917), דף שער בספרייה הלאומית
ספריו
- כוכבי אור (PDF לשימוש פרטי בלבד) באתר breslovbooks.com
- עוד כוכבי אור PDF באתר breslovbooks.com
- ימי התלאות, יחד עם הספר ימי מהרנ"ת, תשע"ג
הערות שוליים
- ^ חכמה ותבונה, הקדמת המביא לבית הדפוס (ר' שמואל הורביץ).
- ^ שיח שרפי קודש ח"ג תקנט
- ^ מנחם בורשטיין, התכלת, ירושלים: תש"ן (ראו שם מקורותיו)
וח|אברהם חזן (ברסלב)}} 35798285אברהם חזן (ברסלב)