הוצאת זרע לבטלה
איסור הוצאת שכבת זרע לבטלה (בראשי תיבות: שז"ל, מכונה גם פגם הברית) הוא איסור הלכתי המתייחס להוצאת זרע שלא במסגרת ביאה. ספר הזוהר מחמיר מאוד בעונשו של עוון זה[1], ובשולחן ערוך נפסק ש"עוון זה חמור מכל עבירות שבתורה"[2]. ההלכה אוסרת על אדם גם להביא את עצמו למצבים העלולים לגרום להוצאת זרע לבטלה[3].
בקבלה ובספרי חסידות מכונה הוצאת זרע לבטלה גם בשם "פגם הברית", והדרכים להמנע מחטא זה קרויות "שמירת הברית". חזרה בתשובה מחטא זה קרויה "תיקון הברית".
מקורות האיסור
בתורה שבכתב
ערך מורחב – מעשה יהודה ותמר
בתלמוד הבבלי מבואר כי חומרת מעשה זה כתובה כבר בפרשת וישב, בה כתוב כי ער ואונן מתו בגין חטא הוצאת זרע לבטלה: ”וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע, והיה אם בא אל אשת אחיו ושיחת ארצה, לבלתי נתון זרע לאחיו. וירע בעיני ה' אשר עשה, וימת גם אותו.” יש הרואים בפסוק זה[4] מקור לאיסור הוצאת זרע לבטלה, אף על פי שמדובר בתקופה שקדמה למתן תורה, לעומת זאת, הפרשנים חלוקים בעניין, האם חטאו של אונן היה השחתת הזרע כשלעצמה, או השחתת הזרע כביטוי לסירובו לייבם את גיסתו ו"לתת זרע לאחיו הבכור".
בתורה שבעל פה
בהלכה ובתורה שבע"פ הוצאת שז"ל היא עבירה חמורה, וגם כמה פסוקים בתורה מתייחסים אליה[5]. התלמוד דורש את הציווי שנאמר בעשרת הדברות "לא תנאף"[6] כך: "לא תהא בך ניאוף בין ביד בין ברגל".[7] בנוסף, הפסוק "ונשמרת מכל דבר רע"[8] מורה "שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה".[9] מספר דימויים נתנו חז"ל למוציא זרע לבטלה. אחד מהדימויים הוא "כאילו שופך דמים". היחס אל הזרע הוא כאל חי בפוטנציה, ואל הוצאת זרע לבטלה כמעין רצח שבו האדם הורג את בניו. עוד השוואה ישנה לפיה המוציא שכבת זרע לבטלה כאילו עובד עבודה זרה.[10] כלומר מטה את כח החיים למטרה אנוכית, כמו שעובדי עבודה זרה מטים את כח האמונה לעצים ואבנים.[11]
בנוגע לתוקף האיסור ישנה מחלוקת: פוסקים רבים סוברים שהאיסור הוא מדאורייתא, ונלמד ממקורות שונים,[12] ויש פוסקים הסוברים שאיסור זה הוא מדרבנן.[13]
מכל מקום, המונח "זרע לבטלה" אינו מכוון לבטלה מהולדה כגון אם אשתו הרה, אלא פשוט לבטלה "שלא לצורך".
הגדרת המעשה
עיקר האיסור בהוצאת זרע לבטלה הוא כשנעשה במכוון. עם זאת גם קרי לילה נחשב לחיסרון כשהוא נובע מהרהור עבירה.[14]
בספרות ההלכה דנים בשאלות הלכתיות רבות סביב איסור הוצאת זרע לבטלה: למשל, האם מותרת הוצאת זרע שנועדה לאפשר בעקיפין פרייה ורבייה, לשם בדיקה רפואית או להפריה מלאכותית וכדומה.
שמירת הברית
בתלמוד ירושלמי מבואר כי מראה העיניים הוא המוביל לחטא הוצאת זרע לבטלה,[15] כפי שמובא גם במסכת נדרים: "כל הצופה בנשים - סופו בא לידי עבירה".[16]
על מנת להמנע מהוצאת זרע לבטלה, קבעו חכמים כי על אדם להמנע מנגיעה באיברו גם בעת בדיקה (לצורך בדיקת טהרה) אם עלול להיפלט זרע , ולדעת רבי אליעזר אפילו אחיזה לצורך הטלת שתן שקולה להבאת מבול לעולם.[17] במסכת שבת מסופר על רבי, אשר נמנע לצורך שמירת הברית אפילו ממבט באיברו ומהכנסת ידו אל מתחת לאבנט.[18]
מקור נוסף בתורה ממנו למדים חז"ל לעניין זה הוא: ”כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ - וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע”[19] ממקור כללי זה, לומדים הלכות רבות, בין היתר "שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפילו מכוערת".[20] מקור זה אינו אלא אסמכתא, שכן לא פורש בו האיסור באופן קונקרטי, ופשטו של הפסוק הוא כפרשנות הספרי (קי"ט) ובעקבותיו הרמב"ן והמלבי"ם, שמדובר בעבירות חמורות הקשורות בעיקר לשדה הקרב.[21]
במניין המצוות של ספר החינוך נמנית מצוה זו במצווה שפ"ז - "איסור ההליכה לרעה אחר מחשבת הלב ומראה העיניים" - "שלא ירדוף האדם אחר מראה עיניו" (וברמב"ם בלאו מ"ז ובסמ"ג בלאו ט"ו)[22]. דין זה הוא אחד משש מצוות תמידיות: "שלא נתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים".
בימינו מופצים ספרים וחוברות בנושא שמירת הברית, ובתוכם הכותרים "אות ברית קודש" ו"מלחמתה של מחשבה". בשנת תשע"א פרסם הרב יהושע שפירא ספר בשם "אשיב ממצולות", שמסכם מקורות רבים בנושא שמירת הברית ומתמקד בדרכי התשובה והכפרה על פגם הברית. בנוסף ארגון "שומרי ברית קודש" בראשות הרב יעקב בן חנן שעוסק בהפצת המודעות על החשיבות לשמור על הברית ונותן כלים ועצות לכך, במיוחד דרך הספר "כי תצא למלחמה" וספרים נוספים להתחזק בנושא שמירת הברית: "יסוד היהדות", "הדרך אל האמת", "ספר הבחירה". ארגון "עצת נפש" עוסק בין היתר במתן עזרה וסיוע למתקשים בשמירת הברית.
בקבלה
בקבלה קיימת דעה כי מניצוצות החיים המתפזרים עם הזרע המבוזבז נוצרים מלאכי חבלה. בכתבי האר"י כתוב כי חטא הוצאת זרע לבטלה מאריך את הגלות ומעכב את הגאולה. בספר הזוהר אף נאמר כי חטא זה הוא החטא היחיד שאין לו כפרה[23]. יש שפירשו שאין כוונת הזוהר כפשוטו, אלא שהכוונה היא להרתיע את האדם מן החטא, הסבר לגישה זו נעוץ בכך שישנם מאמרי חז"ל הרבים האומרים כי תמיד אפשר לחזור בתשובה, ואין חטא שאי אפשר לחזור עליו בתשובה. בפירוש בעל הסולם על הזוהר כתב שאפשר לעשות על החטא תשובה חלקית, אמנם רק כשיבוא המשיח יהיה אפשר לעשות תשובה מלאה על החטא. הגר"א מוילנה הראה לתלמידו רבי חיים מוולוז'ין, במענה לשאלתו בנושא, את סיום דברי הזוהר, המלמדים שבלימוד התורה יש תקנה לחטא זה.[24]
ביטוי מובהק ליחס החמור לעוון זה, נמצא בשולחן ערוך, אבן העזר, סימן כ"ג, שם נכתב שהוצאת שכבת זרע לבטלה היא העבירה החמורה ביותר בתורה. ובטור שם נכתב: "ואלו שמנאפים ביד ומוציאים זרע לבטלה - לא די להם שאיסור גדול הוא, אלא שהעושה זאת הוא בנידוי, ועליהם נאמר (ישעיה א, טו) 'ידיכם דמים מלאו', וכאלו הורג את הנפש". בקיצור שולחן ערוך, בפרק הלכות צניעות, מוסיף: "ולפעמים בעונש זה, חס ושלום, בניו מתים כשהם קטנים או שיהיו רשעים, והוא בא לידי עניות".[25]
תיקון הברית
- ערך מורחב – ימי השובבי"ם
מהאר"י והבן איש חי ישנם נוסחים שנועדו לתיקון פגם הברית על ידי אמירתם לאחר החזרה בתשובה, בעיקר בימי השובבי"ם.
מהמקובלים ידוע על ימי השובבי"ם - ראשי תיבות פרשות שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים - כשבועות המסוגלים ביותר לתיקון הברית, ע"י צומות, לימוד תורה לילה שלם, אמירת התיקונים שחיברו המקובלים, ונתינת צדקה[26].
רבנים חרדיים ספרדיים כמו הרב עובדיה יוסף[27] הרב בן ציון מוצפי[28] והרב יעקב משה הלל[29] פסקו שאין לבן תורה להתענות תעניות לתיקון פגם הברית אלא יעסוק בתורה ובזה יעלה לו.רבי נחמן מברסלב אמר שרק הוא מבין את כוונת הקביעה בספר הזוהר שהחטא של הוצאת זרע לבטלה אינו ניתן לתשובה,[30] ואמר שניתן לתקן את החטא על ידי ה"תיקון הכללי" - עשרה פרקי תהלים ותפילות שנועדו לתקן את פגם הברית, בנוסף על טבילה במקווה שנחשבת על ידו לעיקר התיקון.
המקובל רבי אליהו ליאון לוי אף הוא כתב תיקון לפגם הברית בשם "תיקון יסוד ישועת אליהו".[31]
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב בן ציון בן סלמן מוצפי, הנהגות לימי השובבי"ם, עצות לשמירת הברית, ועצות לתיקון פגם הברית., יסוד ציון, באתר אוצר החכמה
- הרב יעקב משה הלל, תקנת השבי"ם.
- הרב יהושע שפירא, אשיב ממצולות.
קישורים חיצוניים
- הוצאת שכבת זרע לבטלה במאגר "אספקלריא"
- שיעור קצר על חומרת עוון פגם הברית באתר אור תורה (אורכב 28.05.2020 בארכיון Wayback Machine)
- הוצאת זרע לבטלה, פרטי האיסור והדרך לתיקון בספר שמחת הבית וברכתו מתוך סדרת "פניני הלכה" של הרב אליעזר מלמד
- סגולות והדרכות לשמירת הברית ולתיקון הברית
- הסבר על סיבת חטא זרע לבטלה ותיקון החטא, מוהרא"ש זיע"א, באתר אשובה
- הדרכה על פי רבי יעקב ישראל קניבסקי זצ"ל ועוד, כיצד להתגבר על היצר - למי שהושרש בחטא הידוע, באתר משיב כהלכה.
הערות שוליים
- ^ הרב אליעזר מלמד, שמחת הבית וברכתו"
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן כ"ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף י"ג עמוד א'
- ^ אם כי על פי התלמוד הבבלי במסכת יבמות דף ל"ד, עמוד ב', השחתת הזרע לא הייתה באופן זה אלא באופן של ביאה שלא כדרכה.
- ^ כמו רבים מאיסורי ומצוות דאורייתא, הנלמדים בדרך דרישת הכתובים
- ^ קטגוריה:שמות כ יב – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ נידה יג ב – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ קטגוריה:דברים כג י – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ עבודה זרה כ ב – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ נידה יג א – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ ב - חומרת העוון, באתר פניני הלכה, 2014-01-04
- ^ סמ"ק מצווה רצ"ב; מגן אברהם סימן ג' ס"ק יד; שו"ת אגרות משה חלק ג' סימן יד ועוד. ואף יש שסבר שאיסור השחתת זרע הוא תת-איסור של גילוי עריות (שו"ת צפנת פענח סימן ל.)
- ^ פירוש המשנה לרמב"ם סנהדרין פרק ז; שו"ת פני יהושע סימן מד; שו"ת היכל יצחק חלק ב סימן י"ז.
- ^ הרב אליעזר מלמד, הרחבות לפניני הלכה, איסור הרהורי עבירה
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה ה': "'לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' - אמר רבי לוי: ליבא ועינא תרין סרסורין דחטאה, דכתיב (משלי כג) "תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה" - אמר הקב"ה אי יהבת לי לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי (=אם נתת לי את לבך ועיניך, אני יודע שאתה שלי)."
- ^ מסכת כלה פרק ב, מסכת דרך ארץ רבה פרק א, תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף כ' עמוד א'. פרשנים מבארים שלא מדובר במאורע חד פעמי אלא שצופה באופן תמידי.
- ^ "התניא ר"א אומר כל האוחז באמתו ומשתין כאילו מביא מבול לעולם" (נידה, יג)
- ^ "אמר ר' יוסי מימי לא נסתכלתי במילה שלי איני והאמרו ליה לרבי מאי טעמא קראו לך רבינו הקדוש אמר להו מימי לא נסתכלתי במילה שלי ברבי מילתא אחריתי הוה ביה שלא הכניס ידו תחת אבנטו" (שבת, קיח)
- ^ ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק י'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ' עמוד א', וכן ספרי על דברים כג י
- ^ "והנכון בעיני בעניין המצוה הזאת כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי בו, והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה כי יאכלו כל תועבה יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה הישר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה, כצאת מחנה על אויב, ועל כן הזהיר בו הכתוב ונשמרת מכל דבר רע ועל דרך הפשט היא אזהרה מכל הנאסר" (רמב"ן)
- ^ נראה שעיקרו של הלאו הוא הנתירה אחרי מחשבות הלב וראית העיניים באמונות זרות ומחשבות שליליות כפי שמרחיב בכך ספר החינוך. מוני המצוות מציינים כי בלאו זה אין מלקות, מכיוון שייתכן שלא יהיה בו מעשה
- ^ ספר הזוהר, חלק א, דף רי"ט, עמוד ב'
- ^ שאלתות כתר ראש אות לה
- ^ איסור הוצאת זרע לבטלה ותיקונים למי שנכשל בו בקיצור שולחן ערוך
- ^ מערכת אתר אשובה, תיקון ושמירת הברית: פגם הברית – איך להינצל ממנו ואיך לתקן מה שכבר נפגם? – אשובה
- ^ הרב עובדיה יוסף, כרך ב סימן כח אות יב, יביע אומר, עמ' קמג
- ^ הרב בן ציון מוצפי, יסוד ציון, עמ' מו
- ^ מסקנת הספר תקנת השבי"ם
- ^ ראו "שיחות הר"ן" שיחה ע"א
- ^ תיקון יסוד ישועת אליהו
| חיי אישות ביהדות | ||
|---|---|---|
| סדר הנישואין היהודי | שידוך • אירוסים • שטר תנאים • קידושין • חופה וקידושין • ברכת אירוסין • נישואים • כתובה • חדר ייחוד • שבע ברכות | 
|
| מצוות והלכות בזוגיות | פרייה ורבייה (לידה) • שאר כסות ועונה • יחסי אישות • איסור משכב עם נידה • איסור עריות • לא תנאף • שיור • הוצאת זרע לבטלה | |
| טהרת המשפחה | נידה • דם בתולים • דם חימוד • זבה • שומרת יום כנגד יום • יולדת • פולטת שכבת זרע • רואה כתם • רואה מחמת תשמיש • פרישה סמוך לווסת • הפסק טהרה • שבעה נקיים • טבילה | |
| צניעות | איסור הסתכלות בערווה • איסור ייחוד • כיסוי ראש לנשים | |
| מסכתות בסדר נשים | יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
