לדלג לתוכן

חסידות קופיטשניץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קובץ:האדמור מקופישניץ אברהם יהושע השיל העשיל.JPG
הרב אברהם יהושע השיל בעריכת הטיש

חסידות קופיטשניץ (בכתיב יידי: קאפיטשיניץ) היא חצר חסידית ממשפחת חסידויות בית רוז'ין.

היסטוריה

מקים החסידות היה רבי יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ (תרכ"ב-תרצ"ו), בן רבי אברהם יהושע השיל ממז'יבוז', נינו של רבי אברהם יהושע השיל, בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא. רבי יצחק מאיר נישא לבתו של האדמו"ר הראשון מהוסיאטין, רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן. עם פטירת חותנו בשנת תרנ"ד עבר רבי יצחק מאיר עם משפחתו לקופיטשניץ, שם הקים את חצרו. במלחמת העולם הראשונה ברח לווינה עם משפחתו ומשפחת אדמור"י רוז'ין.

לאחר פטירתו בראש השנה תרצ"ו מילא את מקומו בנו רבי אברהם יהושע השיל (תרמ"ח-תשכ"ז). הוא הוכתר לאדמו"רות בווינה, ולאחר האנשלוס נסע לארצות הברית ומשם ניסה לפעול להצלתם של יהודי אירופה[דרושה הבהרה]. הקים את חצרו באיסט סייד ובהמשך בבורו פארק. הקים מוסד לפליטות בפתח תקווה, בשם "בית אברהם". ביקר בארץ ישראל עשר פעמים.

לאחר פטירתו בה'תשכ"ז מילא את מקומו בנו רבי משה מרדכי, שעסק קודם לכן במסחר. תחילה סרב לקבל את ההנהגה, אולם נענה לאחר הפצרות[דרוש מקור]. בי"ז בניסן ה'תשל"ה נפטר ונטמן בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה על יד אביו. הותיר אחריו שלשה בנים ובת.

החסידות כיום

בשנת ה'תשנ"ה[דרוש מקור] מונה הרב יצחק מאיר פלינטנשטיין נכדו של רבי אברהם יהושע השיל, כאדמו"ר מקופיטשניץ. הוציא לאור ספרי חסידות. מרכז חצרו בשכונת עזרת תורה בירושלים, ובתי מדרש נוספים בבית שמש ובלייקווד.

בשנת ה'תשע"ז מונה גם בנו של רבי משה מרדכי השיל, הרב יקותיאל זוסיא השיל, לאדמו"ר מקופיטשניץ בבית מדרשו של אביו בבורו פארק[1].



מקראה:


 ענף אדמו"רי קופיטשניץ 
 
 ענף אדמו"רי בוהוש 
 
 ענף אדמו"רי פשקאן 
 
 ענף אדמו"רי בויאן 
 
 ענף אדמו"רי סדיגורה 
 
 ענף אדמו"רי שטפנשט 
 
 ענף אדמו"רי צ'ורטקוב 
 
 ענף אדמו"רי הוסיאטין 
 
 ענף אדמו"רי וסלוי 


ביאורים[כ"ח] והערות לעץ[כ"ט]
  1. חתנו של דוד אמו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין
  2. שימש באדמו"רות יחד עם גיסו רבי מנחם מנדל פרידמן מבוהוש
  3. חתנו של רבי מנחם נחום פרידמן - מייסד חסידות שטפנשט
  4. חתנו של רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, היה אמור לרשת את דודו רבי אברהם מתתיהו פרידמן באדמו"רות חסידות שטפנשט, אך נפטר לבסוף לפני דודו
  5. חתן של דודו רבי מנחם נחום דב בער פרידמן - "רבי נחום בער'ניו"
  6. חתנו של בן דודו רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין
  7. חתנו של רבי מנחם מנדל פרידמן - בן דודו
  8. בערוב ימיו החל לנהוג כאדמו"ר בשל היותו צאצא לאדמו"ר מפשקאן
  9. חתנו של דודו רבי ישראל פרידמן מסדיגורה
  10. חתנו של דודו זקנו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין.
  11. חתנו של דודו רבי שלמה פרידמן
  12. שימש לצד אחיו רבי אהרן באדמו"רות בויאן בצ'רנוביץ
  13. חתנו של דודו רבי דוד הלפרין מברדיטשוב
  14. חתנו של בן דודו רבי שלום יוסף פרידמן, בנו של רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין
  15. חתנו של דודו זקנו רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'
  16. חתנו של בן דודו רבי יצחק מאיר השיל (קופיטשניץ)
  17. חתנו (בזיווג שני) של דודו רבי יוסף מנזון
  18. חתנו של דודו רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה
  19. חתנו של דודו רבי שלמה בן הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)
  20. חתנו של דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה
  21. חתנו של דודו רבי יצחק מבויאן
  22. חתנו של רבי אבי עזרא זליג שפירא - בן דודו.
  23. חתנו של בן דודו רבי מנחם נחום פרידמן מבויאן
  24. היה חתנו של רבי ישראל, אך אשתו זו נפטרה בצעירותה, צאצאיו הם מנשותיו האחרות
  25. לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו בהנהגת החסידים בסדיגורה ובעיקר בהמשך בברדיצ'ב, אולם סירב להתעטר בתואר האדמו"רות.
  26. חתנו של בן דודו רבי יצחק פרידמן מבוהוש
  27. ראו את עץ משפחתו בעץ שושלת חסידות ויז'ניץ
  28. בשושלת זו, רוב האישים היו חתנים אצל אישים אחרים בשושלת, מבחינה טכנית לא ניתן למתוח קו עבור כל חתן, ולכן הוכנס האזכור בצורת הערת ביאור בסמוך לשם החתן למעט במקרים בהם התאפשר למתוח קו מקוקו אשר לא חוצה קו אחר.
  29. לעץ זה הוכנסו רק שמות צאצאים שהיו אדמו"רים או התעתדו להיות אדמו"רים ונפטרו קודם זמנם, או אישים שהיו הורים לאדמו"רים. אישים שאין עליהם ערך במכלול נכתב תפקידם בהערת ביאור
 
 


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בנצי מילר, אבל בקופיטשניץ: הרבנית הישישה הלכה לעולמה, באתר JDN, 4 בפברואר 2018


חסידות קופיטשניץ29695098