הרב צבי מאיר זילברברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב צבי מאיר זילברברג
לידה כ"ו בניסן ה'תשכ"ג (גיל: 61)
מונסי
מקום פעילות ירושלים
בת זוג בריינה
אב הרב משה שמעון חיים
אם דבורה לאה

הרב צבי מאיר זילברברג (נולד בכ"ו בניסן ה'תשכ"ג) הוא משפיע ודרשן חסידי, מנהיג קבוצה חסידית משומעי לקחו המכונה "חבורת נחלת יעקב".

קורות חייו

נולד במונסי שבניו יורק לרב משה שמעון חיים זילברברג, חסיד גור, מחבר ספרי זכרון צבי מאיר[1], ששימש כר"מ בישיבת בית מדרש עליון במונסי וכראש ישיבת בית צבי מאיר במונסי, ולדבורה בת רבי גדליה שור מראשי ישיבת תורה ודעת. סבו הוא רבי אברהם בנימין זילברברג והוא עצמו קרוי על שם סבו רבי רפאל צבי מאיר זילברברג[2].

בבחרותו למד בישיבת טעלז שבקליבלנד ארה"ב ואחר כך בישיבת סלבודקה בבני ברק.  

נשוי לבריינה בת רבי יעקב דוד שוויצר. לאחר חתונתו מונה למדריך רוחני בחסידות גור. לאחר כמה שנים החל להתקרב לחסידות אמשינוב.

הנהגתו

בתחילת שנות ה'תש"ן (שנות ה-90) נהג למסור שיחות חיזוק בסעודה שלישית בביתו. והחל משנת תשנ"ו (1995) פתח חבורה חסידית בשם "נחלת יעקב" ובית מדרש זמני בבנין התלמוד תורה של חסידות ויז'ניץ בשיכון חב"ד בירושלים. בשנות ה'תש"ע נבנה בית מדרש מרווח בשכונת תל ארזה, כשתחלה השתמשו בו רק באופן ארעי - בחגים ומועדים, כשבמשך ימות השנה נערכים התפילות בבית המדרש הזמני, עד שבשנת ה'תשפ"ב החלו להשתמש במבנה החדש בקביעות.

הקהילה מתאפיינת בדגש על תפילות ארוכות ובקול רם, וכן בסעודה שלישית הנערכת במשך שעות ארוכות, אליה מגיעים מדי שבוע מאות אנשים, כשמספר דקות לפני צאת הכוכבים לשיטת רבינו תם מתחיל הרב זילברברג בשיחתו ביידיש שנמשכת כשעה. שיחותיו עוסקות בעניינים כלליים בעבודת ה', ובכל מספר חודשים הוא מייחד דבריו על נושא מסוים. חלק מהשיחה עוסק בחשיבות הנושא וחלק אחר על דרכי העבודה עליו. מוטיב מרכזי בשיחות הוא חשיבות תוספת שבת. ביום שישי מוסר שיעור הכנה לשבת, השיעור משודר לכמה מוקדים בישראל.  

המאבק בפגעי הטכנולוגיה וחבורת "אום אני חומה"

הרב זילברברג מנהל מאבק חריף כנגד השימוש באינטרנט כולל זה המסונן, ואף כנגד השימוש במחשב ובנגני MP3.

מדי חודש תשרי, מכנס הרב זילברברג אסיפה גדולה אותה הוא מכנה "אסיפת הצלה", והוא קורא לשומעי לקחו להשתתף באסיפה, השתתפות שהיא לדבריו חובה. באסיפה נושא הרב זילברברג דברים נגד פגעי הטכנולוגיה. לאחר הכינוסים, מתבקשים משתתפי הכינוס להצטרף ל"חבורה" שהקים הרב זילברברג, הנקראת "אום אני חומה". משתתפי החבורה מקבלים על עצמם להתנזר מפגעי הטכנולוגיה, ברמות שונות. החבורה מחולקת לקבוצות, המדורגות מא' עד ח', כשקבוצה א' זו השמורה ביותר, ועליה נמנים אלו שאין להם טלפון סלולרי כלל - גם לא סלולרי כשר, ואינם נחשפים כלל לא למחשב ולא למכשירים שיש להם גישה למחשב (כמו נגני MP3), ועל קבוצה ח' נמנים אלו המשתמשים לפרנסתם במחשב המחובר לאינטרנט מסונן כהלכה, ואך ורק במקום העבודה. (הרב זילברברג עצמו חבר בקבוצה ב').

הכינוס התקיים בשנים תש"פ-תשפ"ב בבית המדרש הגדול של חסידי בויאן בירושלים, ובשנים תשפ"ג ותשפ"ד (אז נדחה לחודש שבט עקב מלחמת חרבות ברזל) , בבית המדרש הגדול של חסידות ויז'ניץ.

במקביל לכינוס השנתי, הרב זילברברג נושא דברים בכינוסים רבים נגד פגעי הטכנולוגיה שנערכים בחסידויות שונות. בחודש אלול תשפ"ב נסע הרב זילברברג לכינוס בניו יורק ובו השתתפו אלפי בחורי ישיבות נגד פגעי הטכנולוגיה[3].

בכינוס בתשרי תשפ"ג טען שיש צורך בהפרדה במוסדות החינוך בין ילדים מבתים שמורים ללא אינטרנט לבין ילדים אחרים שהוריהם מחזיקים במכשירים חכמים גם אם הם מסוננים, כמו כן דרש נגד מכשירי נדרים פלוס המוצבים בבתי כנסת, מה שגרם לנערים קיצוניים להשחית את המכשירים במספר בתי כנסת ברחבי הארץ,[4], מעשה שגרר התנערות מצד הרב זילברברג ומוסדותיו.

מוסדותיו

תחת הנהגתו בתי מדרש בירושלים, בבני ברק ובבורו פארק. תלמוד תורה בשם 'קדושת התורה'. ישיבה קטנה וישיבה גדולה, בשם 'אהבת התורה'.

לקהילה כולל אברכים, וכולל למניין לתפילת שחרית וכולל נוסף ללימוד אחר הצהריים בו לומדים 5 שעות רצופות. בימי שובבי"ם ישנם בכולל סדרי לימוד ממושכים, לעיתים של 12 שעות רצופות.   

בשנת תשס"ו פתח חבורה לבחורים שהתפללו אצלו ושמעו את שיחותיו. לחבורה יש תנאי קבלה וסדרי לימוד ותפילה כפי הוראותיו.

משפחתו

חיבוריו

  • שיחות התחזקות - סט ספרים, משיחותיו השבועיות (בחמישה כרכים), שיחות מיוחדות בענייני מועדים ובענייני חינוך ונישואין.
  • מאמרי חיזוק - גליון שבועי, שבה נדפס שיחתו בשבת שלפניו ומופץ בריכוזים חרדיים רבים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32421611צבי מאיר זילברברג