חסידות קוברין-ביאליסטוק
חסידות קוברין-ביאליסטוק היא חסידות ליטאית מיסודו של רבי מנחם נחום עפשטיין.
תולדות החסידות
רבי מנחם נחום עפשטיין נולד לרב יהודה לייב[1] בשנת תר"ו. אביו היה חתנו של רבי ישראל מבאהפלי נכדו של רבי מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל ודודו של רבי אהרן מצ'רנוביל. אביו והוא היו חסידי קוצק. לאחר נישואיו התגורר בקוברין שם נהיה תלמידו של רבי אברהם מסלונים בעל ה'יסוד העבודה'. אחר פטירתו של ה'יסוד העבודה' בשנת תרמ"ד, היו חילוקי דעות בחסידות לגבי הממשיך, היו שצידדו בנכדו רבי שמואל מסלונים והיו שצידדו בחתנו ואחיינו רבי משה מרדכי מקוברין, בן אחיו רבי הלל. זמן רב לא הייתה החלטה ובינתיים תלמידו רבי מנחם נחום עפשטיין החל לנהל עדה בקוברין. בשנת תרנ"ו עבר לביאליסטוק (שם גם ניהל מאוחר יותר רבי אברהם השני מסלונים ה'בית אברהם' את חצרו). בנו היה רבי מרדכי יהודה עפשטיין חתן רבי יעקב ליינער מאיזביצא. חתניו היו: הרב שמחה מנדלבאום (שהגיע מארץ ישראל להשתדך איתו), רבי מאיר שלום שצדרוביצקי ממשיכו באדמו"רות, ורבי יצחק אהרן וינגרטן מיאנוב-קוברין. נפטר בא' באב תרע"ח.
חתנו רבי מאיר שלום בן הרב דב שצדרוביצקי כיהן אחריו באדמו"רות. רבי מאיר שלום שימש כסגן הרב בביאליסטוק 30 שנה. לאחר פטירת חמיו החל לנהל את חצירו. נפטר בכ"ב באב ת"ש.
בנו של רבי מאיר שלום, רבי שמואל אהרן מילא את מקומו. היה חתנו של רבי פנחס יששכר מסוסנוביץ מגזע ראדושיץ. רבי שמואל אהרן היה מגדול עסקני אגודת ישראל באירופה. לאחר המלחמה עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב, שם כיהן סגן יו"ר הוועד הפועל של אגודת ישראל בארץ ישראל, ויו"ר סניף אגודת ישראל בתל אביב. על אף תפקידיו התנהג בפשטות ובצניעות. חתניו היו רבי ישראל דן טאוב ממודז'יץ ורבי דוד מתתיהו רבינוביץ מביאלה בני ברק. בניו האחרים של רבי מאיר שלום היו הרב משה זאב חתן רבי יהושע עוזיאל וינטרוב ממרקישוב בוורשה והרב יצחק צבי חתן רבי ישראל יצחק קאליש מסקרנביץ.
מקורות
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 218.
הערות שוליים
- ^ סדר יחוסו של הרב יהודה לייב באתר geni.
