רבי יוסף מאיר פולק
 | |
| לידה |
כ"ד באדר א' ה'תרע"ג ספינקא |
|---|---|
| פטירה | ד' באלול ה'תש"א (בגיל 28) |
| מקום קבורה | קמניץ-פודולסקי |
| למד ב | ישיבת ספינקא |
| מקום מגורים | ברגסז |
| מקום פעילות | ברגסז |
| תקופת הפעילות | ה'תרצ"ג–ה'תש"א |
| השתייכות | חסידות, חבורת שומרי אמונים |
| תחומי עיסוק | אדמו"ר ראש ישיבה וראש חבורה |
| רבותיו | רבי יצחק אייזיק וייס מספינקא ורבי אהרן ראטה |
| בת זוג | חנה |
| שם השושלת | חסידות ברגסז |
| אב | רבי חיים אברהם |
| אם | ביילא |
| צאצאים | רבי אברהם אלטר פולק |
| חתנים | רבי מנחם מנדל מנדלזון |
רבי יוסף מאיר פולק (כ"ד באדר ה'תרע"ג – ד' באלול ה'תש"א) היה רב, ראש ישיבה ואדמו"ר בקהילה היהודית ברגסז. שימש גם כראש חבורת שומר אמונים בברגסז בראשות רבי אהרן ראטה.
ביוגרפיה
נולד בספינקא לרבי חיים אברהם[1], ולביילא בת רבי שלמה יהודה לאבין, האדמו"ר מקולמייה.
בילדותו, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עברו הוריו לברגסז יחד עם הסב רבי שלמה יהודה לאבין. בילדותו בלט בכשרונותיו ובהתמדתו, והיה נוהג ללמוד במשך היום והלילה עד עלות השחר, בצטטו את דברי הגמרא שהלילה נברא ללימוד[2].
למד בישיבתו של רבי מיכל יוזוביץ מגדולי חסידי דינוב ומונקאטש ולאחר תקופה נכנס לישיבתו של דוד אביו רבי יצחק אייזיק מספינקא, בעיר סעליש, שם התקרב לאדמו"ר ואף למד עמו בחברותא.
עם פטירת אימו הוכרח לשוב אל אביו בברגסז, ועימו המשיך בלימודו.
אדמו"רות
עם פטירת אביו בי"ז בטבת ה'תרצ"ג, ביקשו חסידי אביו למנותו לאדמו"ר, אך בעצת דודו מספינקא לא נענה לכך עד לנישואיו, אלא הנהיג חבורה לבחורים בתורת החסידות. נשא את חנה בת רבי יחיאל חיים לאבין האדמו"ר ממאקווא - בן רבי משה מזידיטשוב - דרוהוביטש. בחתונתו הוכתר לאדמו"ר וקודם חופתו אף קרא קוויטלאך מהחסידים, בחתונה השתתפו גדולי הדור וביניהם דודו מספינקא ורבי אביש הורוביץ מקראלי.
היה מקורב לסבו רבי אביגדור מסיגעט ששיגר אליו בכל שבוע מכתב מדברי התורה שאמר בסעודה שלישית, לדודו רבי יצחק אייזיק מספינקא שאף הגיע אליו כמה פעמים לחצירו בברגסז, ולרבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש. בעת שהותו במרינבאד היה מקורב לרבי אהרן מבעלזא, שנשא את אלמנתו בזיווג שני.
עם רבי אהרן ראטה
לאחר הופעת הספר 'שולחן הטהור' של רבי אהרן ראטה הגיע הספר לידי רבי יוסף מאיר שהתפעל מתוכנו, ורצה לפגוש את המחבר. מאחר שלא היה לו דרכון, הבריח את הגבול לרומניה ונסע לסאטמר שם התגורר רבי אהרן, והפך לתלמידו. רבי יוסף מאיר אף רצה לעזוב את האדמו"רות אך רבי אהרן הורה לו שלא יעשה כן.
בשנת תרצ"ו, כשממשלת רומניה גירשה את הנתינים הזרים מתחומיה, הזמין רבי יוסף מאיר את רבי אהרן לברגסז. רבי אהרן הגיע לגור שם בתנאי שרבי יוסף מאיר לא יעזוב את בית מדרשו וימשיך לערוך טישים לחסידיו, אך למעשה הוא היה מגיע מידי שבת לתפילות ולטישים של רבי אהרן.
רבו רבי אהרן הקים ישיבה בברגסז ומינה את רבי יוסף מאיר בראשות הישיבה.
בשנת תרצ"ט כשרבי אהרן עלה לארץ מינהו לראש החבורה באירופה והורה לחסידיו לתת לו קוויטלעך. רבי יוסף מאיר התכתב רבות עם רבו רבי אהרן, והרבה מהמכתבים הודפסו והובאו בספרים שונים, בין היתר בספר "פנקס שומרי אמונים".
רבי יוסף מאיר הנהיג את חבורת שומרי אמונים ונסע כמה פעמים לריכוזי החבורה לשבות עם החסידים, במיוחד היה מקדיש את זמנו לקרב את הבחורים והיה מארחם בביתו ודאג לכל צרכיהם.
במלחמת העולם השנייה
בסוף שנת תש"א גורשו מהונגריה כל אלו שלא היה להם אזרחות הונגרית, בלילה טרם הגירוש התאספו בני החבורה ורבי יוסף מאיר עודדם וחיזקם באמונה. לאחר תפילת שחרית הם אמרו פסוקי קבלת עול מלכות שמים ונפרד מכל אחד, ואחר כך גורש עם שאר היהודים לאוקראינה שנשלטה אז על ידי הנאצים. בד' באלול נרצח בקמניץ-פודולסקי ונקבר שם בקבר אחים.
בין תלמידיו נמנים רבי צבי אביגדור פיש, אב"ד אדאני, רבי יעקב שמחה אב"ד מאטו סלקא.
אשתו חנה, נישאה אחרי השואה לרבי אהרן מבעלזא, התגוררה בסוף ימיה בבני ברק ונפטרה בכ"ט בחשון ה'תשע"ד.
משפחתו
- בנו רבי אברהם אלטר פולק האדמו"ר מברגסז בפתח תקווה.
- בתו ביילא חיה אשת רבי מנחם מנדל מנדלזון אב"ד קוממיות.
- גיסו[3] רבי יוסף ליברמן.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- הרב מרדכי בלום, תולדות אהרן, עמודי רסד - רעב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- אחד היה אברהם, עמוד 250 ואילך, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, חלק ב' עמוד קסג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- הרב אהרן שפירא, ימי זכרון, עמוד נא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- רבי יוסף מאיר פולק, באתר Geni
הערות שוליים
- ^ בן רבי אביגדור - חתנו של רבי יוסף מאיר מספינקא.
- ^ ”לא איברי סיהרא אלא לגירסי” - מסכת עירובין, דף ס"ה עמוד א'.
- ^ חתן חותנו.