חסידות מרקישוב
חסידות מרקישוב הייתה חצר חסידית שהתקיימה בארבעת העשורים שטרם מלחמת העולם השנייה, ענף מבית איזביצה והמשך ישיר לרבי צדוק הכהן מלובלין. אדמו"רי החסידות התגוררו בלובלין, מרקישוב (ומשם נגזר שם החסידות) וורשה.
היסטוריה
רבי אברהם משה ויינטרוב
אבי החסידות, רבי אברהם משה ויינטרוב, נולד בסביבות שנת ה'תרט"ו בז'ליחוב[דרוש מקור], והיה חסידם ותלמידם המובהק של האדמורי"ם רבי יהודה לייב איגר ורבי צדוק הכהן מלובלין, ממשיכי דרכו של רבי מרדכי יוסף מאיזביצה. לאחר פטירתו של רבי צדוק ללא צאצאים הוכתר רבי אברהם משה לממשיכו.
כרבו רבי יהודה לייב מלובלין, היה גם רבי אברהם משה מאחר בתפילתו ועוסק בהכנות שעות רבות. דברי התורה שהשמיע נחשבו לעמוקים ביותר.
תחילה ישב באחד מפרוורי לובלין, מאוחר יותר עבר לזליחוב ומשם למרקישוב על שמה נקרא "הרבי ממרקישוב", ומשם לוורשה, בה נפטר ונקבר בי"ח בשבט תרע"ה או תרע"ח.
רבי יהושע עוזיאל ויינטרוב
בנו רבי יהושע עוזיאל מילא את מקומו.
כאביו היה מאחר בתפילתו, ושיחותיו לחסידיו נמשכו שעות ארוכות.
מספר חסידיו היה מועט. לפי מחקר שערך החוקר מרצ'ין וודזינסקי (פול') בשיתוף אוניברסיטת פרינסטון עולה כי למרקישוב היו שני שטיבלך בלבד בפולין[1]. מסופר עליו כי היה שולח את חסידיו לנסוע לחצרות אחרות.
רבי יהושע עוזיאל מיעט להביע את דעתו בנושאים ציבוריים, אך תמך בהקמת אגודת ישראל והשתתף באחת מהאסֵפות הראשונות שלה בפולין. בשנת תרצ"ה היה בין החותמים על קריאה לתיקון בנושאי הסת"ם בפולין.
נפטר בגטו ורשה בשנת תש"ג ונקבר באוהל אביו. המקום נהרס במהלך מלחמת העולם השנייה, ומקום האוהל זוהה בשנת ה'תשנ"ט ושופץ מחדש.
אישים בחצר
בין חסידי מרקישוב:
- ר' יוסף קניגסברג - מנהל ישיבת חכמי לובלין.
- רבי יהודה לייב זילברברג - רב בגרודז'יסק ובליז'נסק[2].
לקריאה נוספת
- צבי מושקוביץ, מלאכי עליון, ירושלים ה'תשכ"ו, עמ' ל"ו-ל"ז.
קישורים חיצוניים
- רבי צדוק הכהן מלובלין ותלמידיו הרה"ק רבי אברהם משה ממרקישוב באתר נדברו.
- שושלת מרקישוב באתר "אידישע וועלט פארומס".
הערות שוליים
