חסידות סטריקוב
חסידות סטריקוב היא חצר חסידית מבית טשכנוב, וורקא, ואלכסנדר, הנקראת על שם העיירה סטריקוב שבפולין שבה כיהנו אדמו"רי השושלת. החסידות הוקמה לאחר פטירת אדמו"רהּ של חסידות אלכסנדר רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר שלא הותיר בנים אחריו. מייסדה של החסידות הוא רבי אהרן צבי לנדא מביאלה, בנו של רבי דב בעריש מביאלה שהיה אדמו"ר לחסידי וורקא.
כיום החסידות מחולקת לשתי חצרות. החצר המרכזית, שמונה כ-280 משפחות,[1] נמצאת בבני ברק בראשות הרב דוד ברנדר. החצר השנייה שמונה כ-50 משפחות נמצאת בירושלים, בראשות הרב יעקב דן שטרן.
ייסוד והיסטוריית החסידות
לאחר פטירתו של רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר מאלכסנדר, בכ"ט בטבת ה'תר"ע, ללא בנים, הושיבו חלק מהחסידים את אחיו, רבי שמואל צבי דנציגר בכס האדמו"רות. חלק אחר פנה לרבי אהרן צבי לנדא מביאלה, בנו של רבי דב בעריש מביאלה, ומינוהו לאדמו"ר בעיירה סטריקוב. כמו חסידות אלכסנדר, ממשיכה גם חסידות סטריקוב את דרכה של חסידות וורקא.
בעת בקשת חלק מחסידיו של רבי ירחמיאל, שלאחר פטירתו רצו למנות את רבי אהרן צבי לנדא מביאלה בנו של רבי דב בעריש מביאלה, הביעה אמו התנגדות עזה לכך שבנה יקבל את האדמו"רות בהפטירה שזו סכנה עבורו, אך בשל לחץ החסידים שגברו הוא קיבל את ההנהגה. לצערם של החסידים אכן צדקה אמו, וכארבעה חודשים לאחר התמנותו נפטר ביום טוב שני של שבועות תר"ע. את מקומו מילא אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב, הנודע בכינוי "האדמו"ר הזקן מסטריקוב". רבי אלימלך מנחם מנדל כיהן בהתחלה בזדונסקה וולה, לתקופה קצרה בסטריקוב ובסוף ימיו בזגערז'.
רבי אלימלך מנחם מנדל מסטריקוב נפטר בשנת תרצ"ו, ולאחר פטירתו הוכתר בנו רבי יעקב יצחק דן לנדא מסטריקוב לממלא מקומו. רבי יעקב יצחק דן הקים ישיבה בסטריקוב בשם "בית אהרן". נספה יחד עם מרבית חסידיו בשואה.
החסידות לאחר השואה
בשנת תש"ח הוכתר רבי אברהם אביגדור נחום לנדא לממשיך הנהגת החסידות. רבי אברהם היה בנו של רבי יעקב יצחק דן. הוא ניצל מהשואה כשגלה לוילנה, שם נעשה לתלמידו של רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק, ובשנת תש"א (1941) עלה בעקבות רבו לארץ ישראל.
בהנהגתו הוקמו מספר בתי כנסיות לחסידות, בתל אביב ובבני ברק. מוסדות אלו הצטרפו לבית המדרש הוותיק של החסידות בירושלים, שייסד האדמו"ר הזקן מסטריקוב בעת ביקורו בארץ ישראל. בשנת תשמ"ו עבר רבי אברהם אביגדור נחום מתל אביב שם דר עשרות שנים לבני ברק, וקבע את מקום תפילתו בבית המדרש של החסידות ברחוב אלשיך. בשנת תשנ"ב נבנה בית כנסת חדש בירושלים בשכונת נווה צבי, ובחנוכת הבית הכתיר רבי אברהם אביגדור נחום את נכדו הבכור רבי יעקב דן שטרן לרב בית הכנסת.
בשנת תש"ן, הקים רבי אברהם אביגדור נחום ישיבה בבני ברק בשם "קול יעקב סטריקוב", על שמו של אביו. חתניו, הרבנים משה שמואל שטרן, בנו של גאב"ד ביליץ, ישעיהו פרנקל-תאומים ודוד ברנדר בנו של רבי שלום ברנדר, כיהנו כראשי הישיבה עד לסגירתה בתשע"ג.
האדמו"ר רבי אברהם אביגדור נחום נפטר בט"ז באלול תשס"א, בלא בנים וללא שהותיר צוואה מפורשת בדבר ממלא מקומו.
החסידות במאה ה-21
כשנה לאחר פטירת הרב אברהם אביגדור נחום הכתירו רוב החסידים לאדמו"ר את חתנו הצעיר, הרב דוד ברנדר. החסידות בראשותו מפעילה בתי מדרש בבני ברק, ירושלים ביתר עלית ובית שמש וסמינר חסידי בירושלים בהנהלת אשתו.
קבוצה אחרת הכתירה את נכדו של האדמו"ר, הרב יעקב דן שטרן (בן חתנו הרב משה שמואל שטרן וחתן רבי מנחם נחום בן רבי יוחנן מרחמסטריווקא), שכיהן עד אז כרב בית הכנסת סטריקוב בירושלים. הרב יעקב דן שטרן משמש כר"מ בישיבת מאור עיניים הקטנה, ובראשותו שני בתי מדרש וכוללי אברכים בירושלים ובית הכנסת "צלותא דאברהם" בבני ברק.
בין שתי החצרות היה סכסוך על מוסדות החסידות, ובשנת ה'תשע"ג פסקו צוות בוררים בראשות הרב יהודה סילמן, הרב שריאל רוזנברג והרב יעקב פרבשטיין, כי בית המדרש ברחוב אלשיך בבני ברק ישאר בחזקת חסידות סטריקוב בני ברק, וימכר רק בהסכמתם של חסידי סטריקוב ירושלים, ואילו ישיבת סטריקוב ברחוב חגי בבני ברק שהיתה סלע המחלוקת, תתחלק בגוד או איגוד ואחד מהצדדים יקנה אותה תמורת חצי מיליון דולר. בשנים האחרונות השלימו הצדדים[2].
מאפייני ודרך החסידות
בחסידות סטריקוב, כהמשך לחסידות וורקא, הודגש נושא אהבת ישראל ושמחה[דרוש מקור].
תחת הנהגתו של רבי אברהם, שהיה תלמידו של הרב מבריסק וחברם של הרב שך והרב יושע בער סולובייצ'יק, נטתה החסידות לסגנון ליטאי. רבים מחסידיו למדו בישיבות ליטאיות (בפרט בישיבת פוניבז' וישיבת בריסק, ובישיבת סלבודקה) והושפעו מדרך הלימוד בהן. רבי אברהם סלד מגינוני אדמו"רות. בשנת תשמ"ט, כאשר נחלקו החסידים והליטאים לשתי מפלגות, אגודת ישראל ודגל התורה, סירב רבי אברהם להביע דעה. חלק מחסידיו היו חברים במפלגת דגל התורה. כשאר חצרות חסידויות פולין, החסידות הייתה פתוחה יותר מחצרות הונגריה-גליציה, כמו בסגנון הלבוש של הנשים ודיבור בעברית. רבי דוד ברנדר נוהג במנהגי חסידות בעלזא עקב מוצאו ממשפחה המשתייכת לחסידות זו.
חסידים מפורסמים
- רבי נח גד וינטרוב מחבר ספרים תורניים.
- הרב ירחמיאל ישראל יצחק דומב, ממנהיגי תורה ודעת. היה חסיד עוד מלפני המלחמה, והיה ידיד של האדמו"ר רבי אברהם אביגדור נחום לנדא.
- הרב מנחם מנדל גרליץ - סופר ומו"ל חרדי.
- משה צבי וינטרוב - גראמער.
- חיים ברוך ויכלדר - מראשי ארגון דגל ירושלים ואחראי ארכיון בית סטריקוב.
- מנחם כרמל - מראשי הפלג הירושלמי, היה חסידו של האדמו"ר הקודם, וידיד החסידות בהווה.
קישורים חיצוניים
- דוד לוסטיג, פסק דין בסטריקוב: הישיבה תתחלק בין האדמו"ר וגיסיו, באתר בחדרי חרדים, 17 באפריל 2013
הערות שוליים
28730304חסידות סטריקוב