קהילת פני מנחם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קהילת פני מנחם
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
מידע
מקום ייסוד ירושלים
תאריך ייסוד שמחת תורה ה'תש"ף
מייסד הרב שאול אלתר
מרכזי פעילות ישראל, ארצות הברית
אדמו"ר הרב שאול אלתר

קהילת פני מנחם היא קהילת פורשים מחסידות גור, בהנהגת הרב שאול אלתר (בקרב בני הקהילה מכונה "ראש ישיבה"). רב הקהילה הוא הרב בצלאל ווקסלשטיין. לקהילה יש רשת מוסדות תורניים, בניהולו של נחמן וידיסלבסקי, לשעבר מנהל איחוד מוסדות גור.

הקמת הקהילה

ערך מורחב – הפיצול בחסידות גור

הגרעין המייסד של אנשי הקהילה הם קבוצה שפרשה מחסידות גור בשמחת תורה תש"פ.

בקיץ תשע"ט, כתבו הרב אלתר והרב מנחם מנדל שפרן מכתב בו תמכו בזכותו של העסקן האמריקאי דוד מנדל ברלינר לתבוע לדין תורה את החסידות. בנוסף, הרב אלתר מחה כנגד האלימות והחרם שהופעלו לדבריו כנגד ברלינר[1][2]. מכתב זה נתפס בקרב הזרם המרכזי בחסידות גור כחתירה נגד סמכות האדמו"ר, דבר שהוביל להחרפת המתיחות שהיתה קיימת עוד לפני כן בין הרב אלתר לחסידות. בהמשך לא הוזמן הרב אלתר לחתונת נכדו של האדמו"ר מגור, מה שסומן ככוונה לדחוק אותו לעזוב את החצר.

בסוכות תש"פ (אוקטובר 2019), לאחר ניסיון פיוס שכשל בינו ובין חסידות גור[3], הודיעו אנשי הרב אלתר על קיום תפילות נפרדות בחג שמחת תורה. כתגובה, בבתי הכנסת של גור הוכרז כי מי שישתתף בפעילות אנשיו "מנתק את עצמו" מכל מוסדות החסידות[4]. למרות ההכרזה, במהלך החג השתתפו מאות מחסידי גור בתפילות ובהקפות הנפרדות[5]. לאחר החג סולקו המשתתפים ממוסדות החסידות, אולם מיעוט מתוכם קיבל רשות לחזור לחסידות. כחודשיים לאחר מכן הכריזו בבתי המדרש של חסידות גור על איסור להשתתף בשמחות של אנשי הקהילה מלבד קרובי משפחה בדרגה ראשונה, וכן על איסור להזמינם לשמחות ולאירועים משפחתיים[6].

בעקבות סילוקם של אנשי הרב אלתר מהחסידות, החלו אנשיו להתארגן לכדי קהילה נפרדת עם מוסדות עצמאיים[7]. הישיבה הקטנה הוקמה על ידי הרב פנחס שרייבר בשבוע שלאחר שמחת תורה. הישיבה הגדולה הוקמה בכסלו תש"פ על ידי הרב דוד זושא שמחה. כמו כן הוקמו בתי כנסת וכוללים בירושלים, בני ברק, בית שמש חיפה ואשדוד. לרב הקהילה הוכתר הרב בצלאל ווקסלשטיין[8]. האירוע הפומבי הראשון שערכה הקהילה היה מעמד סעודת חנוכה בכ"ח בכסלו תש"פ באולמי תמיר בירושלים[9].

בבחירות לכנסת העשרים ושלוש בשנת תש"פ הורה הרב אלתר להצביע למפלגה שתשמור על ערכי היהדות, מבלי לתמוך במפלגה כל שהיא[10].  

בחודש תמוז תשפ"א יצאה הקהילה בקמפיין מימון המונים בשם "ליבנו בתורתו", במגבית גויסו למעלה מחמישים ושלשה מיליון שקלים שנתרמו בידי למעלה מארבעים ושמונה אלף תורמים.

לאחר תקופה קצרה נרכש מגרש במעלה רחוב ירמיהו בירושלים, עליו מתוכנן להיבנות בית מדרש גדול עם חלק ממוסדות הקהילה[11].

מוסדות

חסידי הרב אלתר הקימו מוסדות, בהם בתי כנסת, כוללים, תלמוד תורה, ישיבה קטנה וישיבה גדולה. הרב שאול אלתר מוסר שיעור בעיון פעם בשבועיים בישיבה קטנה ובישיבה גדולה.

מוסדות הקהילה מונים[12]:

כמו כן לקהילה קופת צדקה בשם "קופת עין טובה"[18] וקופת עזר נישואין. בני הקהילה מוציאים עלון שבועי 'בנאות דשא', וגליון מייל שבועי בשם 'דבר אמת'.

כמו כן לקהילה מיזם בשם "ליבנו בתורתו" שבו לומדים עמוד יומי במסכתות שנבחרות על ידי הרב אלתר וישנו קו טלפוני שבו משאירים הלומדים את והרב אלתר עצמו נמנה בין המדברים בקו כאשר משאיר כל בוקר שיעור בעמוד היומי, בראשות הארגון עומד עקיבא גרינצייג.

ישיבת פני מנחם

בחורי הקהילה לומדים בישיבה הגדולה פני מנחם בראשות הרב מנחם מנדל שפרן. בישיבה משקיעים במיוחד בלימוד העיון, כשיטת ה"ראש ישיבה" הידוע בתמיכתו בלימוד זה. הישיבה הוקמה בחודש כסליו תש"פ על ידי הרב זושא שמחה שניהל אותה עד סוף שנת הלימודים תשפ"ב, נכון לשנת תשפ"ב היא מונה כ-220 בחורים מתוכם כ-50 בחורים שאינם מבני הקהילה.
הישיבה ממוקמת בשכונת רוממה בירושלים. המגיד שיעור בשיעור ג' הוא הרב ישראל מרדכי אלתר בנו של הרב יצחק דוד אלתר, בשיעור ב' הרב יהושע פראנד והרב מרדכי קופילוביץ', ובשיעור א' הרב חיים מאיר שמחה והרב חיים שלום גלקופף.

מדי יום שישי נמסר שיעור כללי על ידי הרב שפרן, השיעור אורך מספר שעות ובהן הרב עובר על הסוגיא שנלמדה במשך השבוע[19]. פעם בשבועיים מוסר הרב שאול אלתר שיעור בישיבה.

בישיבה מתקיים אף כולל אברכים לאברכי הקהילה, בראשות הרב מרדכי ברוך בלעך המשמש במקביל כמגיד שיעור בקיבוץ בישיבה.

המשגיחים בישיבה הם הרב דוד שלעמע והרב יצחק כץ.

ועדת חסידי גור

מאז הפרישה הקימה חסידות גור ועדה מיוחדת שמטרתה למנוע פרישה מהחסידות. במסגרת פעילות הועדה ננקטו פעולות שונות לעצור את הזליגה מחסידות גור לקהילה, בין היתר פורסמו איסורים על אנשי החסידות להשתתף בשמחות שונות של בני הקהילה, לדבר עם הוריהם או עם ילדיהם ששייכים לקהילה. במשך הזמן הופצו חומר וחוברות שֶׁיְימִינְג נגד הקהילה ונגד העומד בראשה, ונעשו ניסיונות להשפיע על רבנים ואדמו"רים שלא יפגשו עימו.

כתגובת נגד הקימו כמה מאנשי קהילת פני מנחם את עמותת: הועד להגנה מפשעי שנאה ואלימות נגד הפורשים מגור ירמיהו[20], במטרה לעצור ולמתן את פעולות ועדת חסידי גור.

בהתאם להוראה של הרב מנחם מנדל שפרן, פנה הועד לבית המשפט בתביעות לשון הרע נגד רבני ועסקני גור העומדים בראשות הועדה (ביניהם אחד מבני האדמו"ר מגור), בטענה כי הורו לשני אברכים ליצור ולהציג לפני מאות אנשי חינוך מצגת המכילה תכנים שקריים המשחירים את פני אנשי הקהילה והעומד בראשה. כתגובה לכך נערכה הפגנה בבני ברק על ידי חסידות גור מול ביתו של שלמה אלבוים, העורך דין של הועד, ביום ח' בטבת תשפ"ב[21].

ככלל, הצעדים שננקטו על ידי הועדה לא התקבלו מחוץ לחסידות גור, והקהילה זוכה להכרה בקרב הציבור החרדי. כך, בעת ביקורו של רבי שאול בניו יורק בחודש כסלו תשפ"ב, הוא התקבל בבתי אדמו"רים רבים, ואלפי אנשים הגיעו לשיעוריו[22], תוך פרסום ותיעוד הביקור בעיתון המבשר[23].

ועדת חסידי גור הקימה ארגוני משנה:  

  • 'יאספני' הנועד לסייע לבני נוער שהוריהם פרשו לקהילת פני מנחם. לטענת אנשי הקהילה, הארגון פועל באופן אקטיבי לעודד את בני הנוער, בחלקם קטינים, שלא לקבל את החלטת הוריהם לעבור לקהילה החדשה, עד כדי עזיבת בית ההורים ומעבר למשפחות אומנה[24].  
  • 'מגן בעדי' במטרה להתמודד עם תביעות משפטיות של אנשי קהילת פני מנחם כנגד הועדה.

בתחילה הייתה הוראה מאת הועדה שלא לנהוג באלימות פיזית נגד בני קהילת פני מנחם. עם זאת בקהילה טענו כי היו מקרים בהם חברי הקהילה סבלו ממעשי אלימות[25]. אך באייר תשפ"ב, עקב הודעתו של הרב משה מנדלזון בשם הועדה כי ההוראה שונתה[26], פרצו אירועי אלימות וונדליזם כנגד אנשי הקהילה בכמה מוקדים[27].

השתייכות פוליטית

בבחירות לרשויות המקומיות 2024 תמכה הקהילה ברשימות דגל התורה בירושלים וברשימת שלומי אמונים בבית שמש ואשדוד[28] .

בבני ברק הקימו כמה מאנשי הקהילה מפלגה עצמאית בשם 'טובת העיר' בראשות עורך הדין שלמה אלבוים[29]. הרשימה זכתה לכ-4,000 קולות והכניסה נציג אחד למועצת העיר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ככה ייעשה לחסיד גור המרדן?, נבדק ב-2020-07-09בדף הפייסבוק של כאן 11
  2. ^ קובי רוזן, ‏הגר"ש אלתר מגבה את העסקן שהוחרם ו'מוחה על הטרור', באתר כיכר השבת, 11 ביולי 2019
  3. ^ שאול כהנא, ‏פגישה ומגעים בין חסידות גור לגר"ש אלתר, באתר כיכר השבת, 17.10.2019
  4. ^ שימי שפר, ‏הכרזה בגור: כל הממורמרים - יסולקו מהחסידות, באתר כיכר השבת, 18 באוקטובר 2019
  5. ^ הפיצול בגור: מאות השתתפו בתפילה אצל ר' שאול אלתר באתר אקטואליק
  6. ^ התשובה המוחצת של הגר”ש אלתר על ‘תקנון האיסורים’ של גור, באתר חרדים10, כסלו 2019
  7. ^ גור תורה - עובדה קיימת באתר בעולמם של חרדים
  8. ^ הוא השתתף בהקפות שערך הרב אלתר בשמחת תורה, אך לאחר מכן הודיע על חזרתו לחסידות גור, ובחודש כסליו חזר סופית לקהילתו של הרב אלתר. ראו: ושבו בנים לגבולם
  9. ^ יעקב מלמד, ‏לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל: מאות במעמד חנוכה בראשות הגר"ש אלתר • וידאו וגלריה, באתר JDN‏, 29.12.2019
  10. ^ תיעוד: חסידי הגר"ש אלתר פועלים למען ש"ס, באתר בחדרי חרדים, 2 במרץ 2020
  11. ^ שלומית צור, עסקת נדל"ן ראשונה לפורשי חסידות גור: רכשו מגרש בירושלים ב-40 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2021
  12. ^ רשימת מוסדות הקהילה - בקונטרס "שמחת תורה"
  13. ^ באתר חרדים 10
  14. ^ הגרד"ח אלתר יעמוד בראשות הישיבה של אחיו, באתר כיכר השבת, ‏16 ביולי 2020
  15. ^ בנו של הרב משה פויגל רב דחסידי גור בארצות הברית
  16. ^ מהנעשה והנשמע בקהילתנו #20
  17. ^ המוסד לא הוקם ע"י הקהילה אך משתייך כיום למוסדות הקהילה בארה"ב
  18. ^ מפעלי צדקה וחסד עין טובה (ע"ר) באתר גיידסטאר
  19. ^ שיעור כללי בישיבת פני מנחם, באתר קול הלשון
  20. ^ העמותה, באתר גיידסטאר
  21. ^ 'המודיע' ו'-ח'-ט' טבת תשפ"ב.
  22. ^ ראה אשכול על הביקור באתר אידישע וועלט פארומס.
  23. ^ 'המבשר קהילות' י"ב כסלו תשפ"ב עמוד 8.
  24. ^ אתר למנויים בלבד אהרן רבינוביץ, הקלטות חושפות איך בכירים בחסידות גור מעודדים ילדים לעזוב את בתי הוריהם, באתר הארץ, 16 בפברואר 2022
  25. ^ שאול כהנא, האברכים העיפו את הגמרות למג"ש; השטיבל הגוראי נסגר, באתר כיכר השבת, ‏8 ביולי 2020
  26. ^ ציוץ של אלי ביתאן ברשת החברתית אקס (טוויטר)
  27. ^ עימותים ומהומות בגור: חסידים נפצעו, הגר"ש אלתר חולץ, באתר כיכר השבת
  28. ^ חנני ברייטקופף, דרמה בבית שמש: הגר"ש אלתר הורה לחסידיו לתמוך במועמד דגל התורה, באתר כיכר השבת, ‏2024-02-11
  29. ^ חנני ברייטקופף, הקול החסידי בב"ב יתפצל? הגר"ש אלתר בתמיכה פומבית ראשונה בשלמה אלבוים, באתר כיכר השבת, ‏2024-02-20