חסידות ליניץ
חסידות ליניץ הייתה חסידות שפעלה בליניץ שבפודוליה (כיום באוקראינה). מייסדה היה רבי גדליה רבינוביץ מליניץ מחבר ספר "תשואות חן". מחסידות זו יצאה חסידות מונסטריץ' שקיימת עד היום.
תולדות החסידות
רבי גדליה היה בנו של רבי יצחק דיין בפולנאה שהיה מיוחס למהרש"א[1]. היה תלמידם של רבי לייב מפולנאה ושל המגיד ממזריטש ורבי יעקב יוסף מפולנאה. כיהן ברבנות באוסטרופול, מאריפול וליניץ (איליינצי). נפטר בכ"ט בכסלו תקס"ד. גיסו היה רבי משה מסלאוויטא מקים בית הדפוס.
הדור השני
בניו של רבי גדליה היו רבי שמואל יהודה לייב (תקמ"ב - י"ט בכסלו תקע"ח) ממלא מקום אביו ורבי יצחק יואל (תקנ"א - כ"ה בחשוון תקפ"ח) ממלא מקום אחיו. רבי יצחק יואל היה חתנו של רבי יעקב מלוברטוב. חתניו של רבי גדליהו היו: רבי ישראל חיים מלודמיר (בנו של רבי אברהם המלאך) ורבי אהרן מצ'רנוביל.
הדור השלישי
בנו של רבי יצחק יואל היה רבי גדליהו אהרן רבינוביץ. רבי גדליהו אהרן נולד בשנת תקע"ד ולאחר פטירת אביו גדל אצל רבי שמואל אברהם אבא שפירא מסאלוויטא שלימים היה חותנו. כיהן בליניץ ובשנת תרי"ב עבר לסוקלבקה. בשנת תרכ"ח עבר לפודול-אילואי שברומניה שם נפטר. חיבר את הספר "חן אהרן". חתנו היה רבי יעקב שמשון חודרוב מבהפאלי[2].
בנו של רבי שמואל יהודה לייב היה רבי שלמה מגרנוב, חתן רבי יצחק מגרנוב (בן רבי מרדכי מקרמניץ).
הדור הרביעי
בניו של רבי גדליהו אהרן היו רבי יצחק יואל רבינוביץ מקנטיקוזיבה, רבי פנחס מסוקלובקה ורבי אליהו יוסף מליניץ-באפלו:
- רבי יצחק יואל נולד בט"ז בשבט ת"ר והיה חתנו של רבי משולם זוסיא השיל מזינקוב. סבל רבות בחייו ונפטר בצעירותו. בשנת תרכ"ג החל לכהן ברבנות בליניץ ובשנת תרכ"ט נאסר על ידי הרוסים והוגלה לתוך רוסיה. בשנת תרל"א החל לכהן ברבנות ביקטרינוסלב בפיקוח השלטונות עד שנת תרל"ד אז שוחרר ועבר לקנטקוזבה. נפטר בכ"ד בתמוז תרמ"ה[3].
- רבי פנחס בנו של רבי גדליהו אהרן נולד בשנת תר"ב. היה חתנו של הרב יעקב יוסף הורנשטיין. כיהן 40 שנה ברבנות סוקלובקה עד הרצחו בפוגרומים של סימון פטליורה בז' באב תרע"ט.
- רבי אליהו יוסף (תר"י - י"ג בחשון תרע"א) היה חתנו של רבי משולם זושא אוירבך (חתן רבי יעקב ישראל מצ'רקס) ובזיווג שני של רבי יעקב יצחק ממקארוב.
- הרב יעקב יעקבקע מצ'רקס.
- חתניו: רבי יעקב שמשון חודרוב מבוגופוליה, הרב פנחס בן שלמה מעיר אוריזטשוב, הרב דוד רסילביץ' בן הגביר סנדר מניקולייב, רבי בן ציון יהודה לייב טברסקי רבי דוד חודרוב מברדיצ'ב (נכד רבי חיים הגר (תורת חיים)), הרב שאול אב"ד חאטין בבסרביה, רבי יעקב לייב מיאנובה וחתנו בן רבי געציל מאוסטרהא.
הדור החמישי
בניו של רבי יצחק יואל היו:
- רבי יהושע השיל רבינוביץ, אבי חסידות מונסטריץ'.
- רבי פנחס מקנטקוזבה (תרכ"א - כ"ו באייר תרפ"ב) מחבר ספר "עבודת יצחק" על התורה. חתנו של רבי מרדכי דב מטומשפול (נכד רבי יעקב ישראל מצ'רקס).
- רבי משולם זוסיא מארעל (תרכ"ט - י"ג באדר תרפ"ב). חתנו של רבי אברהם שמואל מברזנה.
- חתנו רבי בן ציון יהודה לייב מהורניסטייפול.
הדור השישי
בני רבי פנחס:
- רבי יעקב ישראל מחרסון (י' באייר תר"מ - ט"ו בחשוון תש"ב). היה חתנו של רבי שלמה זלמינא מרשקוב. בשנת תר"ע החל לכהן באדמו"רות בחרסון ובשנת תרפ"ג עבר לאודיסה. בשנת תרפ"ג עלה לישראל יחד עם אמו והתגוררו בתל אביב. היה האדמו"ר הראשון בעיר. מחבר ספר "שארית יעקב".
- רבי שמואל אבא מזולקוב (תרמ"ד-תש"ג). היה חתנו של רבי נפתלי מנאווריה. בשנת תרס"ו החל לכהן בזולקוב והיו לו חסידים רבים.
- רבי מנחם נחום רבינוביץ מקנטקוזבה (תרמ"ז- כ"ג באדר ב' תשי"ט). היה חתנו של רבי יוסף מקוידנוב. ממלא מקום אביו בווסניזנסק ואחר כך באודיסה שם שימש גם ברבנות. בשנת תרצ"ד עלה לישראל ושימש כרב בחיפה. חיבר ספר בשם "מחשבת נחום". חתנו היה רבי יצחק מאיר השיל ממז'יבוז'-חיפה.
- הרב גדליה אהרן. עלה לארץ ישראל עם אחיו רבי יעקב ישראל. כיהן ברבנות במחלקת הכשרות כ-50 שנה.
- חתניו רבי יצחק מסקווירא בורו פארק, רבי משה פרלוב מסטולין, אחיינו רבי בן ציון יוסף ואחיינו רבי יעקב משולם ממונסטריץ'.
בנו של רבי משולם זוסיא מארעל היה רבי בן ציון יוסף מארעל. היה חתן דודו רבי פנחס מקנטקוזיבה. משנת תר"צ החל לכהן באדמו"רות. היגר לארצות הברית ובשנת תשכ"ז עלה לישראל והתיישב בגבעתיים. נפטר בט"ו בכסלו תשכ"ח.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב, הוצאת מעריב, 1977, עמ' 87-88.
קישורים חיצוניים
- הקדמת ספר תורת אבות אודות ייחוס המשפחה, שמות הצאצאים וסיפורים על אדמו"רי השושלת. חיבר רבי יהושע העשיל ממונסטריץ'.
- אשכול על השושלת בפורום היידי אידישע וועלט פארומס.
הערות שוליים
- ^ רבי יצחק היה בנו של רבי שמואל בן רבי אליהו בן רבי יצחק חתן המהרש"א. מספר תורת אבות לנכדו רבי יהושע העשיל ממונסטריץ'.
- ^ בנו של רבי יהושע אלעזר מברדיצ'ב נכד אחותו של רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב.
- ^ אשכול אודותיו] בפורום אוצר החכמה.
