מרכז חסידי ויז'ניץ

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב מנחם מנדל הגר

מרכז חסידי ויז'ניץ היא חצר חסידית, ענף של חסידות ויז'ניץ. את הענף הקים רבי מנחם מנדל הגר, בנו הצעיר של רבי משה יהושע הגר. מרכז החצר בבני ברק שבישראל. החסידות מונה כמה מאות משפחות.

היסטוריה

בשנת תשס"ד שכר רבי מנחם מנדל מבנה בקריית ויז'ניץ וקרא לו בשם "היכל ברוך", הוא החל לערוך בו "באטעס" ותפילות עצמאיות, ובכך בעצם התפלג מחצרו של אביו, אם כי היה ממשיך להגיע למעמדים אצל חצר האב. בשנת תשס"ט חנך את בית מדרשו ברחוב עזרא בבני ברק וקרא לו "מרכז חסידי ויז'ניץ" בכדי להבדיל בין חצירו לחצר אחיו רבי ישראל שעדיין לא כיהן כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את חצר האב מכורח מחלתו של אביו.

קהילות וארגונים

חצר זו מונה מאות משפחות בישראל ובחו"ל. בית המדרש, הישיבה והתלמוד תורה של החצר נמצאים ברחוב שלמה המלך בבני ברק. קהילות ומוסדות חינוך נוספים של החצר קיימים באשדוד, אלעד, בית שמש, ירושלים, לונדון, אנטוורפן, מונטריאול, בורו פארק, וויליאמסבורג, לייקווד ומונסי.

לחסידות קופת צדקה בשם "חיים בחסד".

מאפיינים

מעמד י"ב שבט תשס"א

החסידות מתאפיינת בקו מתבטל באופן מוחלט לאדמו"ר, לאימרותיו ולדרישותיו. בפי החסידים נקרא האדמו"ר הייליגע רבי (בעברית: הרבי הקדוש), ומכאן גם יש שמכנים אותם בשם "הייליגע'רס" (כלומר: הקדושים), עוד כינוי שהשתרש הוא "מנדליסטים" על שם רבם רבי מנדל, הכינויים נוצרו ברחוב החרדי בכדי להבדילם משאר חסידי ויז'ניץ. כמו כן מקובל בחסידות שבזמן שהותו למנוחה בשוויץ סופרים את הימים עד שובו של האדמו"ר חזרה ארצה.

שוואנצונעס

השוואנצונעס היא שיטה שנוסדה על ידי האדמו"ר רבי מנחם מנדל, והיא השיטה המרכזית של החסידות.

לשיטתו בי"ב בשבט תשס"ב ירדה לעולם דרך החסידות האמיתית שהיא השוואנצונעס, הרואה בערך ההתבטלות של החסיד לרבו יסוד מקודש בכל חיי היהדות. השיטה קיבלה את שמה בדרשה שנשא האדמו"ר לחסידיו בארצות הברית בתמוז ה'תשע"ח בנאום זה לימד את חסידיו את המנון השיטה והורה להם לשיר זאת כל יום לאחר שחרית, מילות השיר: "די שיטה הקדושה, פון די הייליגער ישועות משה דהיינו שוואנצונעס", לאחר תקופה חזר והוסיף: "דהיינו קב חומטין, דהיינו שוואנצונעס",(בעברית: השיטה הקדושה של בעל הישועות משה, דהיינו קב חומטין (הכוונה ליראת שמים) דהיינו להזדנב.) מאז חזר וחידד שוב ושוב לחסידיו את עניין זה. בהמשך אף הלחין שיר נוסף המרחיב ומבאר את עקרונות השיטה, והורה לשוררו לפני קידוש, לפני תקיעת שופר, לפני תפילת נעילה, ובשעת החופה.

על פי השיטה, כל חיי החסיד סובבים סביב האדמו"ר והוא חייב לראות את עצמו כ'זנב' לאדמו"ר, וזאת על פי המשנה במסכת אבות והוי זנב לאריות[1], ומתוך הכרה בזכות הנעלית להיות כחמורו של רבי פנחס בן יאיר. על פי השיטה, השוואנצונעס היא קב חומטין, על פי המובא בתלמוד בבלי[2] על יראת שמים, שהיא המשמרת את התורה והמעשים הטובים, כקב חומטין המשמר את התבואה. כלומר: שהשוואנצונעס משמרת את התורה והמעשים הטובים.

במסגרת שיטה זו חוגגים את יום י"ב שבט כראש השנה לחסידות לציון יום הקמת החסידות וביסוס השיטה הקדושה, ליום זה נערכים החסידים בכינוסים מיוחדים, התוועדויות ועוד.

השיטה זכתה להתנגדות מצד שאר החוגים החסידיים שרואים בה הפך דרך החסידות.

עם פרסום השיטה בשנת תשע"ח עזבו את החסידות קבוצת חסידים חלקם עברו לחצר האח רבי ישראל, ביניהם גם יעקב ולצר שמונה מיד לאחר מכן למזכיר המועצת החסידית.

חסידים ידועים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין