נ נח נחמ נחמן מאומן
נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן (ובקיצור נ נח) היא סיסמה המייצגת את תלמידי רבי ישראל דב אודסר מחסידות ברסלב, המכונים גם "ננחים". צירוף האותיות לקוח משמו של רבי נחמן מברסלב ומהעיר אומן (כיום באוקראינה) שבה נקבר.
מקור הסיסמה
מקור הסיסמה בפיתקה שהרב אודסר מצא לדבריו בשנת 1922 בין דפי ספר שחיבר רבי נתן מברסלב בימים בהם התגורר בטבריה. הוא סבר שהפיתקה הגיעה בדרך פלאית מרבי נחמן, שהלך לעולמו 112 שנה קודם לכן (בשנת תקע"א, 1810). במשך שנים ידעו מעטים בלבד על קיום הפתק. בהיותו בן שמונים החליט לפרסמו ברבים.
נוסח הפיתקא הוא:
|
מאד היה קשה לי לרדת אליך |
מרגע שפורסם דבר המכתב הפך הרב אודסר למקור משיכה לחסידים באופן שהביא להקמת זרם חדש בחסידות ברסלב סביבו וסביב הסיסמה. לטענתו של הרב אודסר עצם האמירה או השירה של "נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן" מקרבת את הגאולה והיא סגולה לישועה והצלחה. הוא תלה את הדברים במושג "שיר פשוט, כפול, משולש ומרובע", הנזכר בתיקוני הזוהר ובליקוטי מוהר"ן סימן ח. חסידי הרב אודסר הלחינו את הסיסמה, ובפרט התפרסם השיר: "אשרינו שיש לנו רבי כזה, קוראים לו נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן"[3].
מרבית חסידי ברסלב לא קיבלו את טענתו של הרב ישראל אודסר בדבר הפיתקה שכביכול קיבל מרבו, ויש המצביעים על חסיד סלונים בשם הרב יואל אשכנזי שחמד לו לצון ומסר לו את הפיתקה בשם רבי נחמן.
משמעויות לסיסמה
המשמעות הרעיונית של פירוק המילה והוספת אות בכל פעם מובא במסכת פסחים (דף קיב) שכדי למעט את כוחו של השד שברירי יש לומר את שמו בהפחתת אות בכל פעם (שברירי ברירי רירי ירי רי) לפי האמור שם מטרת כתיבת שם באופן כזה של הוספת אות בכל פעם היא הגדלת כח רוחני. לפי הסברו של פרופ' שלום רוזנברג ניתן לפרש את הסיסמה כרומזת לתהליך של התמודדות של האדם עם נפילותיו, מוטיב מרכזי במשנתו של רבי נחמן[דרוש מקור].
פרסום הסיסמה
.jpg)
הפרסום בציבור החל באמצע שנות השמונים באמצעות מודעה שנתלתה ברחובות הערים ושבה נאמר:
סגולה נפלאה שהובאה בפתק שנשלח מהשמים על ידי רבנו רבי נחמן מברסלב, שהבטיח בספרו ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' שעתיד להתגלות שיר של חסד פשוט, כפול, משולש ומרובע שיגרום לחידוש העולם וביאת משיח צדקנו. אכן השיר נגלה, נס בימינו אלה, והנהו לפניכם
נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן
והזוכה לאומרו בכל עת יזכה לישועות, נסים ונפלאות.— כרזה מירושלים, אמצע שנות ה-80
הסיסמה מופצת באמצעים שונים, בפרט סטיקרים וגרפיטי, בישראל ומחוץ לה (בעיקר בקברי צדיקים)[4]. קיימות גם כיפות הנושאות את הסיסמה. וזמרים רבים, כגון עדי רן עודד מנשרי יהודה תורגמן ועוד הלחינו והקליטו את תוכן הפתק.
פולמוס הפתקה
גרסת התומכים
לדברי המאמינים באותנטיות הפתק, בצום י"ז בתמוז תרפ"ב הפר הרב אודסר, אשר גר אז בטבריה, את הצום ואכל עקב חולשתו. הפרת הצום פגעה בו אנושות, וכדבריו:
לא רציתי לחיות ונפלתי לעצבות כזו, שלא יכולתי לדבר ולא להתראות עם אנשים. הלכתי לישיבה ושכבתי בבית הכנסת שבישיבה כמו מת, לא אכלתי ולא ישנתי שישה ימים.
לאחר תפילות ותחנונים לבורא עולם אחז ברב אודסר, לפי עדותו, צורך עז לגשת למדף הספרים בחדרו ולשלוף ספר באופן אקראי. הספר שהוציא היה "ליקוטי הלכות" שחיבר רבי נתן מברסלב ובתוכו מצא את הפתק.
רבי ישראל הסיק שקיבל מכתב מרבו, אף שזה הלך לעולמו 112 שנה קודם לכן (1810). הוא שמר על המכתב בקנאות ורק מעטים ידעו על קיומו עד שבגיל 80 פרסם את הסיפור.
גרסת השוללים
יש המתנגדים לגרסתם של הרב אודסר וחסידיו אודות מציאת הפתק, ולדבריהם יש גירסה אחרת לסיפור מציאת הפתק:
באותם ימים למד הרב אודסר בישיבת אור תורה, שהייתה ממוקמת בבניין הסמוך לקברו של רבי מאיר בעל הנס. מאחר שאודסר היה חסיד ברסלב הוא נחשב לחריג בנוף הישיבתי, שכן לא זו בלבד שבטבריה לא הייתה קיימת אז קהילת ברסלב, אלא גם מרבית תלמידי הישיבה היו חסידי סלונים שהתנגדו באופן קיצוני לשיטתה של חסידות ברסלב. למרות זו נהג ראש הישיבה רבי מרדכי חיים סלאנים (המכונה רבי מוטל דיין) באודסר בחביבות, ולמד יחד איתו פעמים רבות.
הרב אודסר השתכר למחייתו בקושי רב, ופעמים רבות כמעט לא היה בביתו מה לאכול. לבו היה שבור, ואת מצוקתו נהג לשפוך, כדרכם של חסידי ברסלב, באמצעות "התבודדות" ותפילה.
באותה ישיבה היה תלמיד נוסף, הרב יואל אשכנזי[5].באחד הימים חמד הרב אשכנזי לצון, רשם את הפתקה המדוברת והטמינה באחד מספריו של אודסר. בדרך כלשהי הוא העביר לאודסר מידע על קיומה של הפתקה[6].
משגילה אודסר את הפתקה הוא לא היה בטוח שהיא אמיתית, וגילה את סיפור מציאתה למקורביו בלבד. בחורי הישיבה שמעו על דבר מציאת הפיתקה, והתייחסו לאודסר כאל אדם שבור לב שמצא נחמה מסוימת בפתקה זו. מששמע ראש הישיבה רבי מרדכי חיים סלאנים את הסיפור ביקש להביא לפניו את הפיתקה, ומיד כשראה אותה פרץ בצחוק ואמר: הלוא זהו כתב ידו של יואל אשכנזי[7].
סיפור הפתק לא התקבל על לבו של איש, ואודסר נאלץ לשאת בגפו את האמונה באמיתות הפיתקה. שנים רבות לאחר מכן, משהתגבשו סביבו קומץ חסידים, הפיץ את המעשה, ומאז החלו רבים להאמין בכך, בין השאר הודות לפרסום העקבי והנמרץ שמתקיים בנושא זה על ידי חסידיו.
בשנת תשס"ב קיבלה גירסת השוללים תמיכה מאת אחדים ממנהיגי חסידות ברסלב, ובראשם הרב יעקב מאיר שכטר ואליעזר ברלנד, אשר יצאו בכרוז משותף שבו תוארה הפתקה כעניין אשר בדו מלבם כמה מחסידי ברסלב[7]. גם רבי אליעזר שלמה שיק נהג לתקוף בדרשותיו את המושג נ נח ואת המאמינים בפתק, וטען שהם מבזים את שמו של רבי נחמן[8][9].
לאחר פטירת הרב אודסר נשמר הפתק בבית בתו ציפורה. בשנת תשס"א הפתק נשרף או נגנב, כנראה על ידי אדם מעורער בנפשו[10].
טענות התומכים כנגד המתנגדים
הרב אודסר סיפר כי לאחר שהרב סלאנים פרץ בצחוק הוא אמר לו: "בא ואראה לך מי כתב את הפתק". הוא עבר מתלמיד לתלמיד בישיבה וכולם אמרו שאינם יודעים מאומה על הפתק. בעקבות זאת אמר הרב סלאנים שהוא ביטל את התנגדותו לברסלב[11]. עוד אמר שאיש לא ידע מלבדו על שבירת הצום[12].
לדברי תלמידו של ר' ישראל, הרב ישראל יצחק בזנסון, לא ייתכן שהרב אשכנזי - אשר לדבריו, מוכר כליצן - כתב את הפתק, שכן מרומזים בו סודות גבוהים ביותר בקבלה. הרב בזנסון כתב ספר שלם בשם "זה ינחמנו" המבאר את הפתק וסודותיו, וכן ספר תקציר בשם "שיר חדש".
בנוסף, אודסר טען כי הפתק נמצא בארון נעול, ולא הייתה להרב אשכנזי אפשרות להכניס לשם את הפתק.
יש חסידי נ-נח שמאמינים שאף שבפועל אשכנזי כתב את הפתק בכתב ידו, הוא עשה זאת בכפייה לא מודעת, ואף שחשב שהוא עושה מעשה בדיחה - לא הבין מה הוא כותב, ובפועל רבי נחמן הכניס בו את המילים הללו[דרוש מקור].
אודסר קיבל מכתב מהרב משה פיינשטיין, הכולל את ההתבטאות "וראיתי פתק סודי שיש לו - דבר נפלא מאד" שניתן לפרשה כתמיכה בדבר אמיתות הפתק. מתנגדי הפתק טוענים שהרב פיינשטיין הרבה לחלק הסכמות ולא ייחס להן חשיבות.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נ נח נחמ |
הערות שוליים
- ^ (מיידיש: האש שלי תוקד עד ביאת המשיח)
- ^ המילה פצפציה מופיעה באותיות כתיב ולא באותיות דפוס. פצפציה הוא אחד משמותיו של המלאך מטטרון.
- ^ באתר מוהרן
- ^ ראה נ נח נחמ נחמן מאומן בכלא של דאע"ש, באתר כיכר השבת; רבי נחמן נגד דאע"ש באתר ynet.
- ^ בן דודו של רבי יואל מסאטמר וגיסו (חתן אביו) של רבי אברהם וינברג, ה"ברכת אברהם" מסלונים.
- ^ אהרן גרנות, משפחה, י"ז באייר תשס"ח, עמ' 59. לדברי גרנות נכדו של הרב אשכנזי, שמואל, שמע מסבו שאכן הוא עשה זאת
- ^ 7.0 7.1 ביבלגרפיה מוערות - דוד אסף, אוניברסיטית תל אביב, יולי 2006
- ^ רח"ל די בזיון פין נ, נח, באתר יוטיוב
- ^ מה הבעיה עם הקבוצה של נ נח, באתר ברסלב סנטר
- ^ מערכת וואלה, נ נש נשר נשרף?, באתר וואלה!, 7 בנובמבר 2000
- ^ "שיחות מתוך חיי הסבא" עמודים קמא-קמב
- ^ שם עמודים ק"ו, ק"ז, ק"ט, קי"ב, קי"ג, ובווידאו דקות 2:30-2:35 וביתר פירוט 4:00-4:40
