חסידות קשאנוב
חסידות קשאנוב הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות צאנז. האדמו"ר הראשון בחסידות היה רבי דוד הלברשטאם בנו של רבי חיים הלברשטאם בעל ה"דברי חיים" מצאנז. רוב החסידים נהרגו בשואה, וכיום צאצאי האדמו"רים משמשים באדמו"רות אך ללא קהילות חסידים.
תולדות החסידות
רבי דוד נולד ברודניק בשנת תקפ"א. בזיווג ראשון נישא לרבנית עכסה גיטל בת הרב יוסף זאב מטרניגרד, ממנה נולדו לו שני בניו הגדולים. בזיווג שני נישא לרבנית לאה זיסל צינץ נינת בעל ה"יד הקטנה". היה נחשב לגאון ותלמיד חכם. היה תלמידם של אביו, של רבי צבי הירש מרימנוב ושל רבי ישכר בר מרדושיץ. כיהן ברבנות בקשאנוב, ומשנת תרל"ו החל לשמש באדמו"רות. נפטר בכ"ה באלול תרנ"ד. בניו היו רבי יוסף זאב, רבי אריה לייבוש מדוקלה, רבי נפתלי ורבי משה (ת"ר - ה' באדר תרע"ה) - חתנו של רבי ישראל אלימלך אונגר מדומברובה (בנו של רבי יוסף מדומברובה), ובזיווג שני חתן הרב מרדכי שניאור זלמן שניאורסון רב בזיטומיר.
הדור השני
רבי יוסף זאב (תקצ"ז - כ"ג באלול תרכ"ב) בנו של רבי דוד כיהן כאדמו"ר בקשאנוב. סבו רבי חיים מצאנז שבחו ואמר עליו שהוא יחיד במידת ההשתוות. היה חתנו של רבי מנחם מנדל מגלגוב.
רבי נפתלי (תר"י - כ"ט בתמוז תרפ"ג) בנו של רבי דוד שימש ברבנות קשאנוב יחד עם אחיינו רבי יוסף אלימלך בן אחיו רבי משה, ומשנת תרס"ח כרב יחיד. היה חתנו של הרב אברהם יהושע השיל קצעלנבויגן רב בטלוסט (ממנה נולדו ילדיו). ובזיווג שני של בתו של רבי משה הגר מרדוביץ. בנו רבי מנחם מנדל[1] (תר"מ-תש"ג) מילא את מקומו ברבנות עד הרצחו בשואה והיה הרב האחרון בקשאנוב.
חתניו של רבי דוד היו; רבי אלעזר ויסבלום מריישא (נכד רבי אלימלך מליז'נסק), רבי יחיאל הורוביץ מפאקשווניץ, רבי משה יוסף טייטלבוים מאויהל, רבי שלום שפירא מפשיטיק (בנו של רבי יעקב יצחק שפירא מבלנדוב) ורבי שמעון אלתר תאומים-פרנקל רב בפדגרוזה.
המשך השושלת
בניו של רבי יוסף הלברשטאם כיהנו ברבנות ובאדמו"רות;
- רבי אהרן (תרכ"ה - כ"ו בניסן תש"ב) בביאלה (-כיום חלק מביליץ). היה חתנו של רבי אלתר דוד מוואלברום. לא היה אדמו"ר רשמי אך התנהג בגינוני אדמו"רות. היה תלמידם של דודו רבי יחזקאל שרגא משינובה ושל רבי יהושע רוקח מבעלז. היה נחשב לתלמיד חכם גדול. היה ראש ישיבה ופוסק הלכה. חיבר ספר בשם "מגד שמים". נפטר בכ"ו בניסן תש"ב.
- רבי נפתלי (בערך תרכ"ט - כ"ט באייר תרפ"ט) הירש כיהן כאב"ד גלוסק ואדמו"ר בפיקלו הסמוכה לצאנז. היה חתנו של רבי משה רוקח מקארוב (בנו של השר שלום).
- רבי אשר מאיר (תרי"ח-בערך תרצ"ה) בבוכניה. כיהן ברבנות בחיי רבי חיים מצאנז והיה תלמידו. התפרסם כצדיק גדול.
בניו של רבי משה הלברשטאם כיהנו כולם במשרות רבנות באזור. בנו השני רבי ברוך (תרל"ה - י"א בתשרי תרע"ז, חתן רבי אברהם חיים השני מלינסק) כיהן בקשאנוב. אחד מחתניו היה רבי חיים יהושע הלברשטאם בנו של רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב שכיהן כרב בבאבוב ובנו רבי יעקב יוסף ונכדו רבי חיים יהושע מכהנים באדמו"רות.
החסידות אחרי השואה
רבי דוד הלברשטאם (י"ג באדר תרנ"ז - ), בנו השני של רבי ברוך בן רבי משה בן רבי דוד כיהן כאדמו"ר מקשאנוב בארצות הברית.
בניו היו:
- רבי משה (תרפ"ג -כ"ו בתשרי תשע"א) האדמו"ר מקיוויאשד בוויליאמסבורג. חתנו של רבי אלעזר שפירא מקיוויאשד[2].
- רבי יצחק מרדכי, ממלא מקום אביו. חתן רבי בעריש לויפער אב"ד אוהל תורה דז'יקוב וחתן רבי יוסף פנט מדעש.
- בנים נוספים: הרב צבי אלימלך, אדמו"ר מבארנוב במונסי וחתנו של רבי חי יצחק טברסקי מרחמסטריווקא ארצות הברית, והרב ברוך נתן חתן רבי מרדכי שטיין מפאלטישאן, רב חסידות סאטמר (רבי זלמן לייב) בלונדון.
- חתניו: הרב אהרן צבי רומפלר משפיע חסידי בירושלים, הרב ליפא טייטלבוים בנו של הרב אהרן טייטלבוים מאוהעל, רבי יצחק יוחנן הגר אדמו"ר מויז'ניץ וויליאמסבורג, הרב ברוך אברהם פרידמן דומ"צ בית כנסת סאטמר רחוב הריסון בוויליאמסבורג ובנו של הרב ישראל חיים מנשה).
- רבי שרגא פייבל, מילא את מקום אביו באדמו"רות קשאנוב בבורו פארק.
- בנו רבי שמואל חיים ממלא את מקומו.
- בנו השני רבי ברוך אברהם מכהן כרב בית המדרש קשאנוב בוויליאמסבורג.
- חתניו הם רבי בן ציון אברהם הלברשטאם אב"ד בית אברהם פאקשיווניץ בפלטבוש, רבי יוסף מרדכי אייכנשטיין (בן רבי יצחק אייזיק מקיוויאשד) והרב משה קופלמן ראש ישיבת לוצרן.
- רבי ברוך נתן, חתן רבי אורי מקנייהניטש, אף הוא כיהן כאדמו"ר מקשאנוב בבורו פארק.
- רבי שרגא פייבל, מילא את מקום אביו. נפטר בצעירותו. אחיו רבי אברהם מכהן כרב בית המדרש "מנחת חינוך - טארטיקוב".
- חתנו הרב חיים דוד בלום ר"מ ומשפיע בישיבת באבוב בבורו פארק.
גזע דוקלא
רבי אריה לייבוש (תקצ"ח - אדר א' תרס"ח) בנו של רבי דוד מקשאנוב היה חתנו של דודו זקינו רבי אביגדור הלברשטאם מדוקלא (אחיו של ה"דברי חיים" וחתנו של רבי אברהם חיים הורוביץ מלינסק) וכיהן כרב ואדמו"ר בדוקלא. בנו רבי מנחם מנדל, חתנו של דודו זקינו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא מילא את מקומו. נפטר בכ"א באדר ב' תרפ"ו.
רבי חנה הלברשטאם בנו של רבי מנחם מנדל כיהן בקולשיץ. היה אדמו"ר מפורסם ורבים מחסידי צאנז הסתופפו בצילו. היה קנאי גדול. חיבר מספר קונטרסים (נדפסו בספרו דברי חנה). בין תלמידיו היו רבי יעקב לייזר מפשעווארסק ורבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג. רבי שלמה הלברשטאם מבני ברק מכונה כיום האדמו"ר מקולשיץ.
בניו האחרים של רבי מנחם מנדל היו רבי דוד אדמו"ר בטשעבין, רבי חיים ברוך אב"ד פריסטוק ורבי יחזקאל שרגא אב"ד דוקלא.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 190–194.
הערות שוליים
- ^ היה חתנו של הרב אברהם יעקב זילברשטיין רבה של הולשיץ (חתנו של רבי שמחה שפירא מלנצהוט חתנו של רבי ישראל לייב ווארמאן בנו של רבי אברהם דוד מבוטשאטש)
- ^ אשכול על פטירתו.
23202437חסידות קשאנוב