מודיעין עילית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ברכפלד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "קריית ספר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו קריית ספר (פירושונים).
מודיעין עילית
הכניסה למודיעין עילית, 2006
הכניסה למודיעין עילית, 2006
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יעקב גוטרמן
גובה ממוצע[1] ‎283 מטר
תאריך ייסוד 1996
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 89,719 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 21
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎5.0% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 22,044 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 2
תחום שיפוט[2] 4,070 דונם
    - דירוג ארצי 208
31°55′53″N 35°02′12″E / 31.9315211104407°N 35.0367266687266°E / 31.9315211104407; 35.0367266687266
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3] 		1 מתוך 10
    - דירוג ארצי 249
מדד ג'יני
לשנת 2019[2] 		0.3894
    - דירוג ארצי 161
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 19.3%
גילאי 5 - 9 18.9%
גילאי 10 - 14 16.6%
גילאי 15 - 19 10.9%
גילאי 20 - 29 12.2%
גילאי 30 - 44 14.9%
גילאי 45 - 59 5.5%
גילאי 60 - 64 0.5%
גילאי 65 ומעלה 1.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 86
–  יסודיים 48
–  על-יסודיים 42
תלמידים 27,566
 –  יסודי 20,251
 –  על-יסודי 7,315
מספר כיתות 1,023
ממוצע תלמידים לכיתה 27.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מודיעין עילית נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
http://www.modil.org.il
מודיעין עילית במבט מהאוויר, פברואר 2014

מודיעין עילית (ידועה גם בכינוי "קריית ספר") היא עיר חרדית, הממוקמת בהרי בנימין ממזרח לקו הירוק, במרחק של כ־6 קילומטרים מהעיר מודיעין-מכבים-רעות.  

מודיעין עילית נבנתה ב1993 כמועצה מקומית ונקראה 'קריית ספר', בשנת 2008 הוכרזה כעיר‏[4], וכיום, היא היישוב היהודי הגדול ביותר ביהודה ושומרון. באוגוסט 2024 התגוררו בה כ־90,000 תושבים[5]

היסטוריה

מודיעין עילית (קריית ספר), נוסדה בכ"ב סיון התשנ"א (4 ליוני 1991). על ידי ארבעה יזמי נדל"ן חרדיים, (יצחק טיקוצ'ינסקי, דוד שרייבר, יוסף קורלנסקי ונפתלי ארנפרויד[6]) ולוותה בהכוונת מנהיגי הציבור הליטאי[7][8]. באמצעות חברת קריית ספר בע"מ. על קרקעות שבפאתי הישוב מתתיהו, שהיו בבעלותם. התשתיות הכבישים ומבני הציבור נבנו על קרקעות פרטיות. באוקטובר 1993 הקים משרד השיכון מנהלת הקמה ליישוב, והיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996, והפכה לעיר במרץ 2008[9]. מודיעין עילית הייתה המועצה המקומית הגדולה בארץ עד הכרזתה כעיר.

הקמתה התאפיינה בנתוני פתיחה מאתגרים במיוחד: עיר שנבנתה על קרקעות פרטיות ללא ליווי ממשלתי, ללא תוכניות אב, וללא סיוע של מינהל מקרקעי ישראל. בנוסף, קופת פיתוח העיר נמצאה מרוששת מחוסר הכנסות בסיסי, בשל חוסר בהיטל השבחה וחלף היטל השבחה,[10] וכן מצב סוציו-אקונומי של תושביה במדרג 1 (הנמוך ביותר). למרות האמור, העיר התפתחה מהר ובהצלחה. מודיעין עילית זוכה מדי שנה בפרס ניהול תקין על ידי שר הפנים (היחידה עם דירוג סוציו-אקונומי 1 שזכתה לפרס זה).

בשנת 2005 החלה העיר להתרחב לכיוון מזרח על ידי בנייה של מאות יחידות דיור, על אדמות שתושבי הכפר הסמוך בלעין טענו לבעלות עליהן[11]. לאחר מספר עתירות לבג"ץ ועיכוב של למעלה משנה וחצי במהלכו נאסר אכלוס הדירות והמשך הבנייה, ולאחר הכנת תוכנית מתאר חדשה שתיקנה את הפגמים שנפלו בקודמתה, וקבעה כי יושב המצב לקדמותו במובלעות של קרקע פרטית השייכות לפלסטינים והן יגודרו ותובטח נגישות אליהן, נקבע כי הבנייה במקום חוקית והותרו המשך האכלוס והבנייה[12].

גדר ההפרדה באזור, שעלתה לכותרות לאור המאבק של תושבי הכפר בלעין, תוכננה ונבנתה תחילה תוך התחשבות בצורכי התפתחותה העתידית של העיר ולא רק על פי שיקולים ביטחוניים[13]. בעקבות פסיקת בג"ץ, חויב אלוף הפיקוד לתכנן מחדש את תוואי הגדר באופן שלא יתחשב בטובת התפתחות העיר, אלא בתוואי ביטחוני בלבד, ובהתאם לכך נבנתה הגדר בצמוד לבתי התושבים והופקעו קרקעות שאושרו לבנייה. באותה פסיקה איפשר ביהמ"ש לבעלי הקרקעות להגיש בקשה לפיצויים[12].

במרץ 2013 אושרה תוכנית המתאר העירונית. במסגרת התוכנית בוצעו עבודות ניקוז לפתרון בעיית ההצפות של נחל דולב, מחדל מתמשך שגבה את חייה של ילדה תושבת העיר שנפלה אל הנחל[דרושה הבהרה][14].

בתחילת 2019 אושרה הרחבת אזור התעשייה של שילת[15]. במסגרת ההרחבה צפוי להיבנות במקום מרכז תעסוקה גדול שיכשיר עובדים חרדים מהעיר לעבודה בתחומי המחשוב והטכנולוגיה. כמו כן יוקם גם מסוף אוטובוסים כמענה לצורך המשמעותי של המגזר החרדי בתחבורה ציבורית.

שם היישוב

מודיעין עילית נקראה במקור בפי בני המקום והציבור החרדי בארץ בשם קריית ספר, אולם ועדת השמות הממשלתית פסלה את השם משום שזה היה שמה של חברת הבנייה שבנתה את הפרויקט ומשום שקריית ספר המקראית רחוקה מאזור זה (והיא באזור חברון). השם שהתקבל באופן רשמי הוא מודיעין עילית – בשל הסמיכות לעיר מודיעין. השם קריית ספר נשאר בתור שמן של השכונות הוותיקות בעיר (הגבעה הצפונית והגבעה הדרומית), שהרחובות בהן קרויים על שם ספרים תורניים. באופן בלתי רשמי ישנם שעדיין קוראים לעיר כולה קריית ספר.

ביוני 2018 החליטה מועצת העיר לשנות את שם העיר ל"איילת השחר" על שם ספרו של מנהיג הציבור החרדי-ליטאי הרב אהרן יהודה לייב שטינמן שנפטר כ-7 חודשים קודם לכן, אך טרם התקבל אישור של ועדת השמות[16] זאת מחמת שאיילת השחר הוא שמו של קיבוץ באצבע הגליל.

אוכלוסייה

מודיעין עילית היא מהערים היחידות בישראל שבהן 100% יהודים.

העיר מאוכלסת בקהילות חרדיות מכל גווני הציבור החרדי. הייצוג הקהילתי הגדול הוא ממגזר בוגרי הישיבות הליטאיות המהווה רוב מובהק בעיר. כמו כן, בעיר גם קיים ציבור גדול מהמגזר הספרדי. יחד עם זאת, ישנן קהילות חסידיות שקבעו את משכנן בעיר, ומתרכזים ברובם בשכונת ברכפלד.

בין הקהילות החסידיות בעיר נמנות חצרות החסידים: קרלין סטולין, ברסלב, ויז'ניץ, בויאן, ביאלא, מודז'יץ, צאנז, אלכסנדר, סדיגורה, בוהוש, פינסק קרלין, קהילת 'ישיבת המתמידים' ועוד. בשכונת ברכפלד ממוקם בית הכנסת והקהילה של האדמו"ר מיערוסלב, ובשכונת גרין פארק ממוקם בית מדרשו של האדמו"ר מאונגוואר- מודיעין עילית.

רב העיר הוא הרב מאיר קסלר, בנו וממלא מקומו של הרב הראשון רבי שמחה קסלר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים במודיעין עילית 89,719 תושבים (מקום 21 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎5.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 3.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 6,163 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[17]

שיעור הילודה במודיעין עילית גבוה במיוחד: מדי שבוע נולדים בעיר בממוצע כ-65 תינוקות[18]; כמעט 3,500 בשנה.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

העיר נמצאת במקום השני בשיעור צפיפות האוכלוסין, כ-13,000 תושבים לקמ"ר (לאחר בני ברק).

מרבית התושבים בעיר (65%) הם ילדים ונערים עד גיל 18, מה שיוצר ביקוש רב לגני ילדים ומוסדות חינוך.

לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו ב-4.12.19 עבור השנים 2013–2017, נמצא שתוחלת החיים במודיעין עילית היא הגבוהה בישראל ועומדת על 87.6 שנים.

שכונות

השכונות בעיר הן:

  • קריית ספר – השכונה המרכזית של העיר, מחולקת בדרך כלל לשתים: הגבעה הצפונית שהיא השכונה הוותיקה ביותר בעיר, והגבעה הדרומית החדשה יותר.
  • אחוזת ברכפלד – השכונה הצפונית של העיר. נבנתה על ידי חברת "ציפחה אינטרנשיונל" וקרויה על שם היזם מאיר ברכפלד שעמד בראשה.
  • חפציבה – שכונה מזרחית של העיר לצד דרום. נבנתה על ידי חברת חפציבה. לאחר שזו פשטה רגל, הבניינים שבנייתם החלה הושלמו על ידי סולל בונה. שאר המגרשים נמכרו לקבוצות רכישה. בשמה הרשמי נקראת השכונה 'אבי עזרי' על שם ספרו של הרב שך.
  • גרין פארק – שכונה הצמודה לשכונת חפציבה. נבנתה במקור על ידי דניה סיבוס (מקבוצת אפריקה ישראל). גם שכונה זו סבלה בבנייתה מפשיטות רגל והליכים משפטיים שליוו את היזמים. בסופו של דבר השכונה נבנתה בכמה שלבים וקבוצות. בחלקם אף נכנסו קהילות מגוונות לשכונה. בתחילת שנת 2009 נרכשו חלק מקרקעותיה על ידי קבוצת רכישה של חסידי בויאן שהקימה במקום את "הקריה החסידית" וחלק נבנה על ידי "ניהול ודיור".
  • נאות הפסגה – שכונה מזרחית של העיר מצפון לשכונות חפציבה וגרין פארק ולנחל דולב. נבנתה על ידי חברת "נאות הפסגה". לאחר שזו נקלעה לקשיים מונו לה מפרק וכונס נכסים שבמרץ 2011 החלו למכור ליזמים פרטיים את שארית הקרקעות שבבעלות החברה. בשנת 2017 החלה חברת קריית ספר בבנייה מחודשת של המשך השכונה, לאחר שקנתה את רוב הקרקעות הנותרות בשכונה, שכונה זו מחולקת לשני חלקים: השכונה הוותיקה נקראת נאות הפסגה, והשכונה החדשה הנקראת נאות עילית.
  • נאות עילית – שכונה מזרחית של העיר, צמודה מצפון לשכונת נאות הפסגה במעלה ההר. נבנתה על ידי חברת 'נופי עילית'.
  • גן הדסים – שכונה מזרחית של העיר, צמודה מצפון לשכונת נאות עילית. נקראת על שם האולם וגן-האירועים 'גן הדסים' שנמצא בסמוך. זוהי השכונה החדשה ביותר בעיר.
  • בעיר עתידה להיבנות שכונה חדשה בשם קרית אלימלך ע"ש הרב אלימלך טרעס, אשר אשר תמוקם ממזרח לשכונת ברכפלד וממערב לשכונת גן הדסים.


מוסדות חינוך

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי, וכן אין מקורות למספרי התלמידים. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

ישיבות גדולות

ישיבת מיר ברכפלד

ישיבות קטנות

  • ישיבת 'דרך התורה' בראשות הרב מיכאל צבי גרוס, מונה כ-150 תלמידים.
  • ישיבת 'היכל יוסף' בראשות הרב ברוך לזרוס, מונה כ-290 תלמידים.
  • ישיבת "תפארת צבי" בראשות הרב פרצוביץ' מונה כ-105 תלמידים
  • ישיבת 'חמדת משה' בראשות הרב בנימין זאב פפנהים ומונה 220 תלמידים.
  • ישיבת 'נצח התורה' בראשות הרב טוביה יעקבזון (מכונה יעקבזון הישנה) מונה כ-150  תלמידים.
  • ישיבת ״משכן התלמוד״ בראשות הרב יוסף קסלר (אחיו של רב העיר) ובנשיאות רב הגבעה הדרומית הרב חנניה יו״ט ליפא ליוש.
  • ישיבת 'ארחות יעקב' בראשות הרב שלמה יעקבזון[20] (מכונה יעקבזון החדשה).
  • ישיבת 'תורת אליהו' בראשות הרב נפתלי מאיר פאלק והרב שמואל שרייבר[21] ובנשיאות הרב ישראל בונים שרייבר.
  • ישיבת 'תורת מרדכי' בראשות הרב יהודה אריה כ"ץ והרב חיים יצחק זלושינסקי, ובנשיאות הרב ישראל מאיר דרוק ומשתייכת למוסדותיו תפארת ישראל, מונה כ-180 תלמידים.
  • ישיבת 'חדות התלמוד' בראשות הרב יצחק רוזנבלט, הישיבה משתיכת לפלג הירושלמי.
  • ישיבת 'עטרת יוסף שלום' – סורוצקין, בראשות הרב זאב יעקבזון, הרב דוד קסלר והרב אהרון דוד וסרמן, תחת מוסדות 'עטרת שלמה' בראשות הרב שלום בער סורוצקין מונה כ-200 תלמידים.
  • ישיבת "תורת אהרון" בראשות הרב גדליה פולישוק. ועמו מכהנים הרב חיים מרדכי וייזר רב קהילת רמב''ם בעיר והרב יהודה קרויס הישיבה מונה 200 תלמידים
  • ישיבת 'מלכות התורה' בראשות הרב רוזנטלר מונה כ-140 תלמידים.
  • ישיבת 'תורת אהרן' בראשות הרב כהן, מונה כ -90 בחורים, הישיבה משתייכת לפלג הירושלמי.
  • ישיבת 'מעלות התלמוד' בראשות הרב מייקל, הישיבה המשתייכת לפלג הירושלמי מונה מעט יותר מ - 80 בחורים.
  • ישיבת 'תפארת מרדכי' - סלבודקה, בנשיאות הרב משה הלל הירש, בראשות הרב יצחק כהנא מונה כ-100 תלמידים.
  • ישיבת 'באר החיים' - בראשות הרב אברהם איצקוביץ' מונה כ-120 תלמידים.
  • ישיבת 'אוהל יוסף' בראשות הרב אהרן דב פרוינד.
  • ישיבת 'דרכה של תורה' המשוייכת לחוג חזון איש ועומדת בנשיאות הרב ישראל מנחם הירשפלד[22].
  • ישיבת 'חזון דוד'.
  • ישיבת 'חדרה הקטנה' המסונפת לישיבת כנסת יצחק חדרה.
  • ישיבת 'אור יחזקאל'.
  • ישיבת 'אבן האזל' בראשות הרב יהודה אריה אדלר.

תלמודי תורה

  • ת”ת דרכי יושר (ברכפלד) בהנהלת הרב מרדכי למברגר והרב יעקב רוזנשטיין, כ-900 תלמידים.
  • ת”ת דרכי יושר (חפציבה) בהנהלת הרב יהושע ורקר והרב יעקב רוזנשטיין, כ-800 תלמידים.
  • ת”ת בדרכי אבותינו, כ-1500 תלמידים.
  • ת”ת פרי התורה, כ-900 תלמידים.
  • ת"ת החינוך בהנהלת הרב בן ציון נורדמן
  • ת”ת חזון איש (המשתייך לחוג חזון איש).
  • ת”ת המסילה (ספרדי).
  • ת”ת דעת זקנים (המשתייך לפלג הירושלמי).
  • ת”ת דרך אמת
  • ת”ת נתיבות התורה בהנהלת הרב טולנפלד
  • ת"ת מאה שערים (המשתייך לאנשי היישוב הישן).

סמינרים לבנות

  • סמינר פוירשטיין בהנהלת הרב אהרן פויירשטיין.
  • סמינר מאיר בהנהלת הרב יעקב רוזנשטיין והרב קרפט.
  • סמינר מעלות שרה בהנהלת אושרת טולידאנו.
  • סמינר נתיבות חכמה בהנהלת זהבה הגר.
  • סמינר מכון בית יעקב למורות – סניף של הסמינר הישן בירושלים.
  • סמינר בנות בת שבע (צימרמן) בהנהלת שושנה איתן.
  • סמינר 'החדש' בהנהלת פרידי שוּבּ, הסמינר משתייך לפלג הירושלמי.

ממשל מקומי

ראש מועצת מודיעין עילית הראשון שכיהן בתפקיד כממונה על ידי משרד הפנים הוא יוסף שוינגר.

החל משנת 2000 מכהן כראש העיר יעקב גוטרמן מדגל התורה ברציפות זו הקדנציה השישית. בשלוש הקדנציות הראשונות לא התמודד מולו מועמד אחר. במערכות הבחירות האלו (בשנים 2000, 2005 ו-2008) הוגשה לוועדת הבחירות רק רשימת מועמדים אחת המשותפת לפלגים השונים בעיר, זאת בהוראה ישירה של רבני העיר, לכן, בהתאם לחוקי הבחירות לרשויות המקומיות בישראל לא התקיימה הצבעה וגוטרמן והרשימה המשותפת הוכרזו כזוכים.

בשנת 2013 (תשע"ד) נערכו לראשונה בחירות לעיריית מודיעין עילית. יעקב גוטרמן, שהיה ראש רשימת יהדות התורה ומועמדה לראשות העיר, נבחר לקדנציה רביעית ברוב גדול של 85.5%. למועצה נבחרו 13 נציגים של יהדות התורה, 2 נציגים ממפלגת ש"ס ו-2 ממפלגת בני תורה.

בשנת 2018 (תשע"ט) נערכו שוב בחירות לעיריית מודיעין עילית, ויעקב גוטרמן שעמד שוב בראש רשימת יהדות התורה נבחר שוב לראשות העיר ברוב גדול של 88.8%. הרכב המועצה נשאר על כנו גם לאחר בחירות אלו. 13 נציגים ליהדות התורה, 2 למפלגת ש"ס ו-2 למפלגת בני תורה.

בשנת 2024 (תשפ"ד) נערכו בחירות לעיריית מודיעין עילית, ויעקב גוטרמן נבחר כמתמודד יחיד לעמוד שוב בראש בראשות העיר[23]כששמואל מליק מונה לבא כוח הרבנים כשותף עם ראש העיר לפעול בצוותא בכל דבר[24]. הבחירה הייתה בינו לבין פתק ירוק[25]. קודם התאריך הסופי להגשת הרשימות בעיר פרחו שמות חלופיים להנהגת העיר[26], כמו מנחם שפירא המשמש כסגן ראש עיריית בני ברק וכמנהל המחלקה המוניציפלית של דגל התורה, ששימש בין השנים 2003 - 2013 כחבר מועצת העיר מודיעין עילית, ויו"ר איחוד בני הישיבות יהודה וייספיש. בבחירות לראשות המועצה לא היו מתמודדים מלבד יעקב גוטרמן והוא ניצח ברוב של 82.26%, יצויין כי אחוז ההצבעה ירד ביחס לבחירות הקודמות (הן הארציות והן המקומיות) ועמד על כ-75%[27]. בבחירות אלו מספר חברי המועצה עלה (בהתאם למספר התושבים בעלי זכות הצבעה) לתשעה עשר נציגים (שבעה עשר בבחירות 2018) והרכב המועצה הנוכחי הוא: מפלגת "יהדות התורה" (ג) בראשות גוטרמן קיבלה 71.6% מקולות המצביעים, (עלתה ביותר מ-1600 קולות) ותקבל 14 מושבים, מפלגת ש"ס (שס) בראשות יעקב דוד מרציאנו (החליף את אבנר עמר בבחירות אלו) קיבלה 17.6% מקולות המצביעים ותקבל 3 מושבים בעירייה (עלתה בכמנדט אחד), מפלגת בני תורה (עץ) בראשות שמואל אלישוב קיבלה 10.3% מקולות המצביעים (ירדה בכ-100 קולות) ותקבל 2 מושבים בעירייה, מפלגה נוספת התמודדה בבחירות אלו, רשימה נוספת שהתמודדה בבחירות אלו היא "תלמידי מרן רבינו שמואל אויערבאך זצוק"ל" (זך) בראשות יצחק לובצקי איש הפלג הירושלמי שפרש מ"בני תורה" ומזוהה עם הרב צבי פרידמן, אך קיבלה רק 0.6% מקולות המצביעים ולא קיבלה נציגות בעירייה[28].

ראשי מועצה מקומית ועיריית מודיעין עילית
יוסף שוינגר (מועצה) יעקב אשר גוטרמן (מועצה) יעקב אשר גוטרמן (עירייה)
1996–2000 2000–2008 2008 ואילך

כלכלה ותעסוקה

בעיר שלושה מרכזי עסקים עיקריים[29]:

  • מרכז עסקים המכונה ״מרכז עסקים עילית״ הממוקם בכניסה לעיר ומכיל בתוכו מרכז תעסוקתי ביניהם: חברת ההיי-טק מטריקס, חברת ביטוחי הנדל״ן ״סיטיבוק״ (city book) ומרכז שירות לקוחות של חברת כרטיסי האשראי ״כאל ויזה״ (cal). כמו״כ קיימים באתר מגוון רחב של חנויות, מרכזי אוכל, בנקים, קופות חולים וסניף של דואר ישראל.
  • מרכז עסקים המכונה ״מרכז קס״ם״ (קריית ספר מרכז) הממוקם בשכונת ״קרית ספר״ בעיר, ובו חנויות, בנקים, קופות חולים ומרכזי אוכל.
  • מרכז עסקים המכונה מרכז עסקים ״חזון דוד״ (ע״ש מיקומו ברחוב חזון דוד בעיר) ובו חנויות, מרכזי אוכל, משרדים, וסניף מקומי של משרד הפנים.

בשכונת נאות הפסגה מתוכנן מרכז עסקים חדש[דרוש מקור]

בשנת 2023 בדו״ח העוני של המוסד לביטוח לאומי פורסם כי מודיעין עילית היא העיר הענייה בישראל בקרב הערים המונות מעל- 80,000 תושבים[30]

תחבורה ציבורית

התחבורה הציבורית בעיר מופעלת על ידי חברת קווים עילית מאז קיץ 2013. החברה זכתה במכרז שערך משרד התחבורה בשנת 2012. לפני כן, בשנים 2002–2013, הפעילה את התחבורה הציבורית חברת סופרבוס, שהחליפה את חברת אגד. בעיר אין תחנה מרכזית ומסוף מודיעין עילית משמש כמרכז התחבורתי של העיר.

בעיות תחבורתיות

העיר סובלת מחוסר משמעותי בתשתיות תחבורה תקינות. לעיר נתיב בודד המשמש לכניסה ויציאה היוצר "צוואר בקבוק" ומקשה על התנועה לעיר. הכניסה העיקרית לעיר תוכננה מכיוון כביש 443 ישירות מצומת מכבים, אך העניין תקוע כבר שנים בהליכי תכנון. במקום זאת הנכנסים לעיר נאלצים להשתמש בכביש 446 שאינו מיועד לכמות כל כך גדולה של אמצעי תחבורה.

כביש 446 הוא כביש חד-נתיבי לכל כיוון; הוא מפותל ומאריך את הדרך לעיר באורכו ובפקקים שנוצרים בו בשעות העומס. קיימת גם בעיה ביטחונית ובטיחותית במצב הקיים – עקב היותו הנתיב היחיד המשמש את כלי הרכב, לעיתים כשמתרחשת בו תאונה, העיר נחסמת למספר שעות. ב-31 במאי 2016 נחסמה העיר על ידי משאית שהתהפכה, ובמשך כשבע שעות הייתה העיר סגורה. במספר מקרים של חסימת הציר העיר שותקה לחלוטין[דרוש מקור]. בתאריך 17 בדצמבר 2016 אישר משרד התחבורה כביש גישה חדש לעיר[31], שצפוי לצאת ממזרח העיר ולהתחבר ישירות לכביש 443, ולהקל משמעותית על עומסי התנועה הנוצרים בשעות העומס, אולם תכנית זאת מתעכבת בהליכי תכנון בין היתר בשל התנגדות הארגונים הירוקים.

באוגוסט 2019 פורסם כי שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' החליט לקדם תוכנית שבמסגרתה יורחב כביש 446, המהווה כיום את ציר התחבורה היחיד של העיר. החלטה זו באה לספק פתרון לפקקים שמהם סבלו תושבי האזור במרבית שעות היום[32]. לקראת סוף שנת 2022 החלו עבודות להרחבת כביש הגישה היחיד לעיר – כביש 446.

תשתיות אזרחיות

על פי דו"ח מבקר המדינה, חיברה העירייה ביוני 2008 באופן פיראטי את מערכת הביוב שלה למערכת הביוב של מודיעין-מכבים-רעות[33]. באוגוסט פסק בית המשפט המחוזי כי על העירייה לנתק את החיבור לא יאוחר מה-25 בחודש. החיבור לא נותק אך מאז הגיעו הרשויות להסדר ביניהן, והביוב של העיר מוזרם למתקן טיהור שפכים איילון.

תרבות ופנאי

בעיר מספר מתנ״סים, פארק עירוני מרכזי ופארק שעשועים (בבעלות פרטית) הממוקם בכניסה לעיר.

אתרים בעלי עניין

  • שמורת טבע שמורת אלוני בילעין – אחד השרידים הבודדים לחורש הים תיכוני בהרי בנימין
  • ח'רבת בד עיסא – שרידי ישוב חקלאי יהודי מתקופת בית שני ובמרכזו בית כנסת עתיק
  • חורבת אבו א-דנין – שרידי ישוב חקלאי יהודי מתקופת בית שני
מבט פנורמי על שכונת ברכפלד מכיוון קריית ספר

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מודיעין עילית בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מודיעין עילית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ עידן יוסף, עיר חדשה בשטחים: מודיעין עילית, חדשות מחלקה ראשונה, 7 במרץ 2008
  5. ^ https://data.gov.il/dataset/residents_in_israel_by_communities_and_age_groups/resource/64edd0ee-3d5d-43ce-8562-c336c24dbc1f
  6. ^ מסילת יוסף - ב"ק, נדרים, תשס״ג
  7. ^ ובהם אהרן יהודה לייב שטיינמן.
  8. ^ יוטיוב, החזון שהתגשם: קרית ספר, באתר יוטיוב
  9. ^ משה ויסברג, עיר האברכים: כך הוקמה מודיעין עילית, באתר בחדרי חרדים, 3 בספטמבר 2017
  10. ^ נוהל חלף היטל השבחה באתר רשות מקרקעי ישראל
  11. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         עקיבא אלדר, המינהל האזרחי מודה: אושרה בנייה לא-חוקית כדי לקבוע עובדות בשטח, באתר הארץ
    עקיבא אלדר, מאות יחידות דיור נבנות באופן לא חוקי ליד בילעין, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2005
  12. ^ 12.0 12.1 בג"ץ 143/06 ראש מועצת הכפר בילעין ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-5 בספטמבר 2007
  13. ^ בג"ץ 8414/05 אחמד עיסא עבדאללה יאסין, ראש המועצה הכפרית בילעין נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-4 בספטמבר 2007
  14. ^ חיים לב, אושרה תכנית המתאר למודיעין עילית, באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2013
  15. ^ יהודה גולן, http://www.mnews.co.il/stories/8298, mnews, ‏27/2/2019
  16. ^ ישראל חבר, מודיעין עילית: אשפה שהיא קודש קדשים, 13 ביוני 2018, באתר כל הזמן
  17. ^ פרופיל מודיעין עילית באתר הלמ"ס
  18. ^ יתד נאמן, י"ד בתשרי תשע"ב
  19. ^ ’חדק”ס’ (חדרה קריית ספר) בעגה הישיבתית, זאת מחמת שהישיבה נוסדה כסניף של ישיבת כנסת יצחק.
  20. ^ אחיו של הרב טוביה יעקובזון ראש ישיבת "יעקובזון הישנה"
  21. ^ בנו של הרב בונים שרייבר
  22. ^ מראשי ישיבת זכרון מיכאל.
  23. ^ המתח לשיא: קרב צמוד בערים החרדיות, באתר המחדש, ‏2024-02-27
  24. ^ חנני ברייטקופף, ‏גדולי ישראל החליטו לתמוך שוב ביעקב גוטרמן, באתר כיכר השבת, 2023-09-21
  25. ^ מודיעין עילית: גוטרמן יתמודד מול פתק ירוק, באתר המחדש, ‏13 בפברואר 2024
  26. ^ ישראל חבר, האברכים רטנו בפני הגר"ד לנדו נגד ראש העיר, באתר כל הזמן, ‏2023-08-30
  27. ^ https://mabat-pnim.moin.gov.il/results/DocumentSearch/4/2
  28. ^ בחירות לרשויות המקומיות תוצאות, באתר משרד הפנים
  29. ^ עיר של תעסוקה, באתר העירייה
  30. ^ נתוני דו״ח העוני לשנת 2022, מודיעין עילית בשקופית 15
  31. ^ "אושר הכביש שיחבר בין מודיעין עילית וכפר האורנים לצומת מכבים", באתר עיריית מודיעין עילית.
  32. ^ חדשות כיפה, ‏בשורה לתושבי בנימין: אושרה הרחבת הכביש המוביל לאזור המרכז, באתר כיפה, 21 באוגוסט, 2019 15:35
  33. ^ דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2008
נאות הפסגה
גדר הביטחון הצמודה לנאות הפסגה
ברכפלד, 2006


מחוז יהודה ושומרון
נפות נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז
מפת מחוז יהודה ושומרון
מפת מחוז יהודה ושומרון
ערים אריאל • ביתר עילית • מודיעין עילית • מעלה אדומים
מועצות מקומיות אורנית • אלפי מנשה • אלקנה • אפרת • בית אל • בית אריה-עופרים • גבעת זאב • היישוב היהודי בחברון • הר אדר • מעלה אפרים • עמנואל • קדומים • קריית ארבע • קרני שומרון • שער השומרון
מועצות אזוריות גוש עציון • הר חברון • מגילות • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36037721מודיעין עילית

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מודיעין_עילית&oldid=2752070#שכונות"