לייקווד (ניו ג'רזי)
 | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 ניו ג'רזי |
| מחוז | אושן |
| תאריך ייסוד | 23 במרץ 1892 |
| שטח | 65 קמ"ר |
| גובה | 16 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 139,506 (דירוג: 4, 2022) |
| ‑ צפיפות | 938.90 נפש לקמ"ר (2010) |
| אזור זמן | UTC -5 |
לייקווד (באנגלית: Lakewood) היא עיר במדינת ניו ג'רזי שבארצות הברית. לפי הערכות משנת 2022, העיר מונה 139,506 נפשות. לייקווד הצטיינה בעשור הראשון של המאה ה-21 בגידול האוכלוסייה הגבוה ביותר במדינת ניו ג'רזי, כאשר בשנת 2000 נמנו בה רק 60,352 נפשות, גידול עצום תוך 2 עשורים בלבד. רוב מוחלט מהתושבים בעיר הם יהודים חרדים[1].
היסטוריה
ההתיישבות האירופית המוקדמת ביותר, המתועדת באזור לייקווד, הייתה של מפעילי מנסרות עץ, החל משנת 1750 ואילך. מנסרה אחת שכזו נודעה בשם טחנת שלושת השותפים (Three Partners Mill) לפחות משנת 1789 ועד 1814. משנת 1815 ועד 1818, פעל באותו אזור, מפעל להיתוך והפקת ברזל, באמצעות עפרות הברזל שנכרו באזור. מפעלי הברזל חודשו בשנת 1833 על ידי ג'וזף וו. בריק, בשם ברגן מפעלי ברזל (Bergen Iron Works), שהפך גם לשם העיר. בשנת 1865 שונה שמה של העיר לבריקסבורג, ובשנת 1880 שונה שמה לליקווד, כאשר העיר הפכה לאתר תיירות חורף אופנתי.
יזמי לייקווד חשבו ש"בריקסבורג" לא מתאים לחזון העסקי שלהם. לאחר שהתיעצו עם תושבי האזור נבחר השם "לייקווד" ושירות הדואר של ארצות הברית אישר את השם במרץ 1880. השם "לייקווד" נועד להסב את תשומת הלב למיקום של העיר ליד אגמים (לייק) ויערות (ווד) אורן[2].
לייקווד הוכרזה כרשות מקומית על ידי בית הנבחרים של ניו ג'רזי ב-1892. חלקים מהעיירה האוול במחוז מונמות' סופחו ללייקווד בשנת 1929[3].
שלושת המלונות הגדולים בלייקווד היו בית לורל (נפתח בשנת 1880; נסגר בשנת 1932), מלון לייקווד (נפתח בינואר 1891, נסגר בשנת 1925), ולורל-אין-פינס (נפתח בדצמבר 1891, נשרף בשנת 1967). היזמים של לייקווד טענו כי טמפרטורת החורף שלה לרוב חמה בעשר מעלות מזו של העיר ניו יורק, אך טענה זו לא גובתה בראיות.
במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19 הייתה לייקווד אתר נופש לעשירים ומפורסמים, והניו יורק טיימס הקדיש טור שבועי לפעילות החברתית בה. הנשיא גרובר קליבלנד בילה את חורפי 92–1891 ו- 93–1892 בקוטג' ליד מלון לייקווד, כשהוא נוסע מדי פעם לעסקיו בניו יורק. גם הסופר מארק טוויין בילה חופשות בלייקווד. ג'ורג 'ג'יי גולד הראשון רכש אחוזה בלייקווד בשנת 1896, שהיא כיום אוניברסיטת ג'ורג'יה קורט. ג'ון רוקפלר קנה נכס בשנת 1902 שהפך לימים לפארק מחוז אושן. עסקי המלונאות של לייקווד נותרו חזקים בשנות העשרים והחמישים של המאה העשרים, אך הם חלו בירידה חדה בשנות השישים[4].
החל משנות ה-60 של המאה ה-20, חלק גדול מהביצות באזור נוקזו לטובת פיתוח של שכונות חדשות.
באמצע המאה ה-20 הייתה לייקווד עיירת נופש שמשכה אליה נופשים יהודים מניו יורק[5] והתקיימו בה כינוסים של ארגונים יהודיים[6].
גאוגרפיה
על פי נתוני מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, השטח הכולל של היישוב הוא 25.08 מייל רבוע (64.95 קמ"ר), כולל 24.68 מייל רבוע (63.92 קמ"ר) אדמה ו-0.40 מייל (1.03 קמ"ר) של מים (1.59%). העיר ממוקמת על מישור חופי, והיא מקום שטוח למדי: שלושה רבעים ממנו נמצאים בגובה 20 עד 80 רגל (6.1 עד 24.4 מ ') מעל פני הים, והנקודה הגבוהה ביותר שלו היא כ-150 רגל (46 מ') מעל פני הים.
הענף הצפוני של נהר Metedeconk מהווה את הגבול הצפוני וחלק מהגבול המזרחי של העיירה, ואילו הענף הדרומי עובר בעיירה עצמה. החלק הדרומי של העיירה מנוקז על ידי הענף הצפוני של Kettle Creek. כמשתמע משמה, בעיירת לייקווד יש ארבעה אגמים, כולם מעשה ידי אדם; שלושה מהם - אגם קרסאלג'ו, מנטה ושננדואה - נמצאים על הסניף הדרומי של נהר Metedeconk, ואילו הרביעי - אגם ואדיל - נמצא על Kettle Creek.
תחבורה
כבישים
נכון למאי 2010, לעיירה היו בסך הכל 193.15 מייל (310.84 ק"מ) של כבישים; מתוכם 135.26 מייל (217.68 ק"מ) תוחזקו על ידי העירייה, 43.28 מייל (69.65 ק"מ) על ידי אושן קאונטי, 11.22 מייל (18.06 ק"מ) על ידי מחלקת התחבורה של ניו ג'רזי, ו-3.39 מייל (5.46 ק"מ) על ידי רשות ניו ג'רזי לכבישים.
ה-Garden State Parkway הוא הכביש המהיר העיקרי בלייקווד. הוא עובר בחלקה המזרחי של העירייה, ומחבר את נהר טומס בדרום לבריק בצפון, עם מחלף מרכזי אחד המשרת את לייקווד ביציאה 89. נהגים יכולים לגשת לכביש 70 מיציאה 89, לאחר שיציאה 88 נסגרה לצמיתות בנובמבר 2014. העבישים הארציים שעוברים דרכה הם כביש 70, כביש 88 וכביש 9. כבישי המחוז העיקריים שעוברים דרכה הם CR 526, CR 528, CR 547 ו-CR 549.
תחבורה ציבורית
מסוף האוטובוסים של לייקווד הוא מרכז תחבורה אזורי. יוצאים ממנו שירותי אוטובוסים אל מסוף האוטובוסים של Port Authority בניו יורק, לפילדלפיה, לניוארק ולאטלנטיק סיטי.
שדה התעופה לייקווד הוא שדה תעופה לשימוש ציבורי הממוקם 3 מייל (4.8 ק"מ) דרומית מזרחית לרובע העסקים המרכזי של העיירה. שדה התעופה נמצא בבעלות ציבורית.
קו מונמות' אושן מידלסקס (MOM) היה פרויקט רכבת נוסעים שהוצע לשרת את מחוזות מרכז ניו ג'רזי מונמות', אושן ומידלסקס אשר תוכנן לשרת גם את לייקווד. אךהוחלט לא להקים אותו מחוסר תקציב[7].
הקהילה החרדית בעיר
לאחר שנמלט מאירופה בתש"א, הגיע רבי אהרן קוטלר לניו יורק. בתש"ג הוא התחיל ללמד בסופי שבוע קבוצה של 14 תלמידי חכמים צעירים. הוא דרש שהישיבה החדשה לא תמוקם בעיר גדולה, שבה הסחות דעת ופיתויים, אלא בלייקווד, שהיו בה כמה מלונות כשרים והתגוררה בה כבר אוכלוסייה קטנה יחסית של יהודים אורתודוקסים[8]. עד לפטירתו בתשכ"ג הצליח הרב קוטלר להפוך את לייקווד לישיבה עם 200 תלמידים. בנו, רבי שניאור קוטלר, הפך את לייקווד לספינת הדגל וקובעת הסטנדרטים של הקהילה החרדית הליטאית המתחדשת בארצות הברית, ואת העיר לייקווד למרכז חרדי בולט[8]. מאז סוף המאה ה-20 לייקווד היא מרכז חרדי בולט, השני בגודלו בארצות הברית אחרי ברוקלין שבניו יורק. שוכנת בה ישיבת לייקווד, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם[9] ורוב אוכלוסייתה חרדית. העיר מאופיינת בריבוי אברכים. בעקבות הביקוש הגבוה למגורים בעיר והתייקרות מחירי הדירות החלו הקהילות החרדיות להתפשט לערים הסמוכות ג'קסון וטומס ריבר.
מאז שנות התש"פ החלה נהירה של משפחות מהציבור החסידי לעיר. לחסידויות רבות קהילות בעיר, ביניהם כמה מחסידויות ויז'ניץ, בעלזא, קרלין, באיאן, צאנז קלויזנבורג, סאטמר, סקולען ועוד .
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של לייקווד
לייקווד (ניו ג'רזי), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ שירה הנאו , בקהילות החרדיות בארה"ב, החיסונים והמוטציות מפחידים בעיקר את הנשים, באתר "זמן ישראל", 13 בפברואר 2021
- ^ Hutchinson, Viola L. The Origin of New Jersey Place Names, New Jersey Public Library Commission, May 1945. Accessed September 2, 2015..
- ^ Snyder, John P. The Story of New Jersey's Civil Boundaries: 1606-1968, Bureau of Geology and Topography; Trenton, New Jersey; 1969. p. 203. Accessed March 19, 2012.
- ^ Axel-Lute, Paul. Lakewood-in-the-Pines: A History of Lakewood, New Jersey, self-published, 1986 (South Orange, NJ)
- ^ זכות כיסוי ראש ליהודי דתי - תקדים במשפט האמריקני, הצופה, 23 במאי 1955
- ^ ראו למשל: את מאבק העם יש לנהל גם בבוסטון ובניו יורק, הצופה, 8 ביולי 1946
- ^ Christopher Robbins/NJ.com, Once-proposed Monmouth-Ocean-Middlesex rail line gathers dust, Jan. 22, 2014
- ^ 8.0 8.1 מיכה אודנהיימר, לייקווד, ניו ג'רזי, דוסים קריק, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2005
- ^ לצד ישיבת מיר
