חסידות הוסיאטין
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: סגנון כתיבה לא אנציקלופדי.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: סגנון כתיבה לא אנציקלופדי. |
חסידות הוסיאטין היא חצר חסידית שמקורה בחסידות רוז'ין, ובעיר הוסיאטין שבאוקראינה.
החצר פעלה מאמצע המאה ה-19 בגליציה, עברה לווינה שבאוסטריה בראשית מלחמת העולם הראשונה, והחל משנת 1937 פעלה בתל אביב בראשות האדמו"ר השני, רבי ישראל. בעקבות פטירת האדמו"ר הרביעי רבי יצחק ללא צאצאים ב-1968 ט' באלול תשכ"ח פסקה החסידות לפעול כחצר חסידית, אך ממשיכה בפעילות מצומצמת לקיים אירועים לציון ימי פטירת מנהיגי החסידות בעבר.
בית הכנסת שהקים רבי ישראל מהוסיאטין המשיך לפעול, עד שנסגר ב-2013 בשל מכירת השטח.
שארית החסידים מציינים את ימי הזיכרון של אדמור"י החסידות באירועים קהילתיים, בין השנים 1968–1983 ישב בראש כינוסים זה נכדו של ר' יעקב, ר' מרדכי שרגא בוימניגר, ולאחר פטירתו ישבו בראש השולחן ראשי החסידים והרב ישראל פרידמן בן שלום. חלק מהחסידים הסתפחו לחסידויות קרובות מבית רוז'ין.
העיר הוסיאטין
העיר הוסיאטין היא עיר באובלסט טרנופול, כיום בדרום מערב אוקראינה. הוסיאטין היא הבירה האדמנסטרטיבית של ראיון הוסיאטינסקי, העיר ממוקמת בעיקר על הגדה המערבית של נהר הזברוץ' אשר שימש כגבול בין האימפריה האוסטרו-הונגרית לאימפריה הרוסית במאה השישית לאלף השישי.
אדמו"רי החסידות
האדמו"ר הראשון
רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין, בנו הצעיר של רבי ישראל מרוז'ין. הוא היה רק בן 16 בפטירת אביו, ובשנת תרכ"ה, בהיותו בן 30, עבר להוסיאטין ושם הקים חצר חסידית גדולה. היה חתנו של רבי דוד צבי קבילנסקי חתן סבו רבי משה מברדיטשוב (חותנו של רבי ישראל מרוז'ין). לפני שהגיע האדמו"ר מרדכי שרגא להוסיאטין הייתה בה קהילה קטנה עם מעט תושבים יהודים, אך עם הגעתו החלה תנופת פריחה בקהילה היהודית, נבנו מבנים רבים כגון בתי כנסת, מקוואות, בתי ספר ואף נבנה משכן לרב בטירה ששופצה.
חתנו של הרבי הראשון מהוסיאטין היה רבי יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ[1].
האדמו"ר השני
באביב תרנ"ד נפטר האדמו"ר הראשון ואחריו מילא את מקומו בנו רבי ישראל פרידמן. נכדו, רבי מנחם נחום כיהן באדמו"רות בלמברג. רבי מנחם נחום היה בנו של רבי שלום יוסף פרידמן שנפטר בחיי אביו, והיה חתנו של דודו רבי ישראל.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה עזבה החסידות את מרכזה בהוסיאטין. כבר בשנת תרע"ב, לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עזב הרב ישראל פרידמן את הוסיאטין לווינה יחד עם כמה מחסידיו, אך המשיך לבקר את החסידים שנותרו בגליציה. בי"ז באב תרע"ד פתח הצבא הרוסי במתקפה על אוסטרו-הונגריה ובין היתר תקף גם את הוסאטין, עקב כך ברחו היהודים מהאזור יחד עם האוכלוסייה המקומית. בקרב הפליטים פרצה מגפת פוליו שהפילה חללים רבים, והמעטים שנותרו בהוסיאטין סבלו משני גירושים על ידי הצבא האדום ופוגרום שנערך על ידי איכרים אוקראינים.
לאחר סיומה של המלחמה נקבע מרכזה של החסידות בווינה, אוסטריה, ושוב לא חזרה לגליציה. מרבית החסידים נותרו בגליציה, והאדמו"ר היה מבקר באזור מדי שנה. לאחר הצהרת בלפור הפכה החצר לבעלת אפיון ציוני, בהובלתו של חתן האדמו"ר דאז, הרב יעקב פרידמן.
בשנת תרצ"ז עלה האדמו"ר לארץ יחד עם קבוצה גדולה מחסידיו. בתחנת הרכבת בלעמברג (לבוב) נפרד האדמו"ר מחסידיו שנותרו מאחור באמירה: "מי שיכול למכור - שימכור, ומי שלא יכול למכור - שישאיר הכול ויברח מכאן, כשרק תרמיל על שכמו", בקרקוב אמר "צריך לברוח, אפילו בנעלי בית". מרבית החסידים שנותרו באירופה נספו בשואה.
ר' ישראל מהוסיאטין עלה לארץ ויחד עם חסידיו הקים את מושבו בתל אביב, וכך עבר מרכז החסידות מאירופה לתל אביב. שם ייסד את "בית הכנסת של האדמו"ר מהוסיאטין" בסמוך לביתו ברחוב ביאליק. בקיץ היה משתכן בירושלים.
הרב היה בן 80 בהגיעו לארץ, ומפני שהיה אחרון נכדיו של הרוז'ינר הוא כונה "זקן בית רוז'ין". בשנת תש"ט בגיל 92, נפטר רבי ישראל מהוסיאטין. בצוואתו מינה את חתנו לממלא מקומו.
האדמו"ר השלישי
חתנו של רבי ישראל, הרב יעקב פרידמן, בנו של רבי יצחק מבוהוש, היה האדמו"ר השלישי לבית הוסיאטין. הוא כיהן בין השנים תש"ט - תשי"ז ודברי תורתו כונסו בספר "אהלי יעקב".
חתנו השני של רבי ישראל, רבי מנחם נחום פרידמן (בן אחיו רבי שלום יוסף), כיהן כאדמו"ר בלבוב משנת תרצ"ז. נרצח בשואה בשנת תש"ג.
האדמו"ר הרביעי
בצוואתו של רבי יעקב, לא צוין ממשיך כממלא מקומו. כעבור מספר שנים, בראשית שנות ה-ה'תש"ך נתמנה על ידי החסידים בנו רבי יצחק פרידמן, בעל ה"שיח יצחק".
האדמו"ר רבי יצחק לא נישא מעולם, ועם פטירתו בט' באלול תשכ"ח הסתיימה שושלת החסידות ופעילות החסידות כחצר חסידית.
בית הכנסת אשר הקים האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין המשיך לפעול, עד שנסגר ב-ה'תשע"ג בעקבות רצון בעליו לבנות בשטחו פרויקט נדל"ן. שארית החסידים מציינים את ימי הזיכרון של אדמור"י החסידות באירועים קהילתים, בין השנים ה'תשכ"ח–ה'תשמ"ג ישב בראש כינוסים זה נכדו של רבי יעקב, הרב מרדכי שרגא בוימניגר, ולאחר פטירתו יושבים בראש השולחן ראשי החסידים והרב ישראל פרידמן בן שלום. חלק מהחסידים הסתפחו לחסידויות קרובות מבית רוזי'ן.
עקרונות החסידות
חסידות הוסיאטין האמינה בעקרונות הראשיים של החסידות :
- הורדת הקבלה לעם והפיכתה לנגישה על מנת שאדם יוכל להתעלות ברוחו השמיימה
- הדבקות בקל תוך כדי הדגשת חשיבות התפילה
- תורת הצדיק כמחבר בין האדם לקל
- עקרון השמחה: אדם חייב להיות שמח הרי שהשכינה שורה מתוך שימחה
- אהבת ישראל: האל נמצא בכל בריה ויש לאהוב אפילו את הרשע כי הקל בו
- יחס לגאולה כגאולה פרטית וכללית המוצא את האדם מצרותיו.
- ציונות: בנוסף לעקרונות אילו החסידות הייתה ידועה בחיבתה לארץ ישראל ולציונות ובעקבות כך עלתה החסידות לארץ והקימה את מרכזה בתל אביב.
האדמו"ר ישראל פרידמן העלה את אהבת הארץ לראש מעייניו ומיחסים לו מספר אימרות בנושא כמו למשל: כשהוצעה לו חלקת קבורה בווינה, אמר כי אין לו צורך בכך כי הוא מתכוון לעלות לארץ. בנוסף הוא דחק בחסידיו להצטרף אליו ליישוב בארץ ואמר לחסידיו לפני שעזב כי
מי שיכול למכור שימכור, ומי שלא יכול למכור, שישאיר הכול ויברח מכאן, כשרק תרמיל על שכמו.
בנוסף אמר הרב
מהגרים גם לארצות אחרות, אבל רק למטרה פרטית, במטרה כללית לאומית הולכים רק לארץ ישראל. והראיה – אוגנדה. גם החופשיים בכו אז לשמע הצעה הזאת אפילו שלא ידעו אם הארץ המוצעת טובה אם לא
- אחדות ישראל: בנוסף החסידות חיזקה עוד יותר את עיקרון אחדות ישראל וכאשר הרב פרידמן התבקש לעזור ליסד את העדה החרדית הנבדלת משאר העם אמר
שאנחנו נחתום שאלו יהודים ואלו אינם יהודים? מבקשים שאני אסכים לכך ואחתום על זה? ומה יגידו על זה בשמים
שושלת אדמו"רי הוסיאטין
| רבי ישראל מרוז'ין "הרוז'ינר" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי שלום יוסף פרידמן האדמו"ר מסדיגורה | רבי אברהם יעקב פרידמן האדמו"ר הזקן מסדיגורה | רבי דב בער פרידמן "רבי דוב מליאובה" | רבי מנחם נחום פרידמן האדמו"ר משטפנשט | רבי דוד משה פרידמן האדמו"ר מצ'ורטקוב | רבי מרדכי שרגא פרידמן האדמו"ר מהוסיאטין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יצחק פרידמן מייסד חסידות בוהוש | רבי יצחק מאיר השיל מייסד חסידות קופיטשניץ | רבי ישראל פרידמן האדמו"ר השני מהוסיאטין | רבי שלום יוסף פרידמן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי ישראל שלום יוסף פרידמן האדמו"ר השני מבוהוש | רבי אברהם יהושע השיל פרידמן האדמו"ר מאדז'וד | רבי משה יהודה לייב פרידמן מייסד חסידות פשקאן | רבי יעקב פרידמן האדמו"ר השלישי מהוסיאטין | רבי מנחם נחום פרידמן מהוסיאטין-למברג | רבי משה פרידמן האדמו"ר מבויאן - קראקא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יצחק פרידמן האדמו"ר הרביעי מהוסיאטין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עץ שושלת כלל אדמור"י רוז'ין
| עץ שושלת רוז'ין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראו גם
לקריאה נוספת
- רבי יעקב פרידמן, אהלי יעקב
- הרב ד"ר מאיר צבי גרוזמן, אמרו צדיק, רמת גן, תשס"ו (2006)
- הרב יהודה ברנדס, במלכות הקדושה, ביקור בהיכלו של האדמו"ר מהוסיאטין, אדמו"ר ציוני בתל אביב. הוצאת תבונות, מכללת הרצוג ליד ישיבת הר עציון.
קישורים חיצוניים
- האדמו"ר ישראל מהוסיאטין
- בית הכנסת של חסידות הוסיטיאן בתל אביב, אתר הצופה
- משמרים את ארכיון ממלכת רוז'ין בויאן (ניגוני הוסיאטין), באתר בחדרי חרדים
הערות שוליים
- ^ לשאר צאצאיו ראו בערכו
